Ego: Yes or No? ?אגו – כן או לא

מבוא

אם הינך אדם טוב האוהב להעניק לזולת ואתה מוצא את עצמך מידי פעם (?) בקונפליקט שבין העדפת הנתינה לאחרים (אלטרואיזם) לבין העדפת הנתינה לעצמך (אגואיזם)…

אם הינך אדם רוחני (או לפחות שואף להיות כזה) ואתה נמצא מידי פעם (?) בקונפליקט בין למחוק את האגו שלך לבין לאפשר לו מרחב ואף לפתח אותו…

כנראה מאמר זה יכול לסייע לך למצוא את האיזון ובעיקר לתת לך כלים בכדי לנהל ואף לפתור את הקונפליקט האין סופי הזה במקום שהוא ינהל אותך.

במאמר זה נתוודע לפתרונותיה המדהימים של תורת החסידות לניהול קונפליקטים אלו ולפתרונם. נראה איך חווה – אם כל חי – ניהלה את קונפליקט זה ומדוע נכשלה, איך נח יזם גישה חדשה וגם הוא יצא במפח נפש, ובסופו של דבר איך שרה אימנו יצרה את הרעיון המנצח.

נסיים עם המלצות וכלים פרקטיים, למן התפיסה הקוגינטיבית ועד לישומם על המודע ועל הלא-מודע שלנו, זאת על מנת להפוך את התיאוריה לפרקטיקה המונגשת לכל אדם באשר הוא.

אז בא נצא למסע מופלא זה.

האושר וקונפליקט ה’אגו’

האושר – משאת נפשו של כל אדם, הינו חמקמק בצורה לא רגילה. אנשים מכל סוג שהוא ובכל תקופה בחייהם ירוצו אמוק אחריו והוא בכישוריו ובלוליניותו ימצא איך להתחמק מהם ולהיחבא היטב בחורים ובסדקים. ספרים וחיבורים רבים עוסקים במתודות שונות להשגת ולשימור מוצר נכסף זה – האושר.

במאמרנו זה נעסוק בהנגשתו של האושר גם לחצר ביתם של אנשי הנתינה וההתמסרות לזולת (אלטרואיסטים), וכן של האנשים השואפים לחיי רוח (רוחניים).

מסתבר, שבאופן די פרדוקסלי האושר אינו מנת חלקם הטבעית של אנשים אלו, זאת למרות שעיסוקם טומן בחובו סיפוק אישי והגשמה שהם יצרני אושר מצויינים.

ולמעשה, אליה וקוץ בה. רבים מאנשי הנתינה ומאנשי הרוח אינם זוכים להתקרב אל פסגת האושר ואף לא זוכים לחלום עליה, וזאת, לא מסיבה צדדית אלא מעיקר מעלתם.

וזאת למה? כי בעולמנו שלנו, האגו האישי הינו ראש וראשון לכל דבר וענין והוא הוא עמוד האש אשר הולך בראש המחנה. הוא הכוח המניע את האנושות לקיום, הצלחה, סלילת דרכים חדשות ופריצות דרך, ועליו מושתתים יסודות המוטיבציה האנושית. כך ברא הבורא את העולם וזהו רצונו.

מסיבה זאת דווקא האנשים אשר משאת נפשם הוא העיסוק בזולתנות (אלטרואיזם) או ברוחניות ימצאו את עצמם במערבולת קשה ומסחררת של קונפליקטים פנימיים. האגו ככח הקיום והמניע את יצורי החיים בעולמנו יוצר אצלם בלבול וחוסר בהירות(1) .

לדוגמא(2): אדם רוחני אשר שואף להתעלות מעל הגשם, מטבע הדברים יוותר לאחרים אשר דורסים עליו או נוטלים את כבודו, מקומו ומעמדו החברתי ועוד. בעיניו, הרי ככלות הכל אלה הם סך הכל דברי הבל שכענן יפרחו וכחלום יעופו.

אך למצער מה שלרוב יקרה בהמשך יראה בערך כך. במשך הזמן יצטברו אצלו כעסים ומרמור ואלו יחלו לשכנע אותו להפעיל את האגו ולדרוש את כבודו, אך הוא מצידו ימנע מלעשות זאת כיאה לאיש רוח. מתוך קונפליקט זה הוא עלול לחוות חוויות לא נעימות ולהרגיש ‘קדוש מעונה’ וכמובן שהאושר יהי’ ממנו והלאה. לאידך אם הוא יבחר לממש את ההכוונה של האגו הוא ירגיש בוגד במשאת חייו – חיי רוח. או אז גם שם האושר לא יהיה מנת חלקו. (ישנם דוגמאות וצורות רבות לקונפליקט זה – אך הרעיון דומה בכולם).

דוגמא נוספת מזוית אחרת חשובה לא פחות. בתקופה האחרונה בה רווחת שיטת האימון האישי (קואוצ’ינג) אשר בנויה על פיתוח האגו של האדם(3) מתלבטים רבים מאנשי הרוח האם ראוי להם ככאלה לגשת לתהליך שכזה – דבר שבאופן טבעי דורש מהם להיות ב’ריכוז עצמי’ גבוה. מחד זה יכול לספק ולקדם אותם בכל תחום וגם בתחום חיי הרוח, ולאידך העיסוק ה(לכאורה) אובסיסי סביב האגו ורצונותיו מרתיע אותם מאוד.

רבים מאוד מסקטור זה (הרוב המוחלט – לפי הידוע לכותב השורות) מניחים לקונפליקט זה לבחור עבורם ובוחרים בגישת ‘שב ואל תעשה עדיף’. כך למעשה הם מונעים מעצמם, מהסובבים אותם ומהעולם כולו אושר רב אשר יכלו להגיע אליו ע”י התפתחות ומיקוד גבוה (כאמור: חזון, מטרות, יעדים וערכים(4) אישיים). האם הצדק עימם או שמא לאו?

אז מה עושים? האם ישנה נוסחת פלא אשר יכולה לשמש כמורה דרך לאנשי רוח באשר הם?

נוסחת שני המחוונים

בספר ‘גן עדן – כאן ועכשיו”(5) מציגה המחברת(6) רעיון לא רע לפתירת קונפליקטים מעין אלו.

היא ממליצה לכל אחד לדמיין כאילו הוא מחזיק בידו שלט (בפתח) אשר בעזרתו הוא מנהל את חייו. בשלט זה ישנם שתי חוגות. אחת מנהלת את עוצמת ה’אגו’ ואחת מנהלת את עוצמת ה’מודעות’ שלו (לאלוקות ולזולת). את כל אחת ניתן לסובב בין 1 ל10 כאשר 10 הוא הגבוה ביותר.

לדבריה האדם נולד כאשר שני החוגות מופעלים במלוא עוצמתם – גם אגו חזק ומלא וגם מודעות עמוקה לצרכי הזולת וליישות האלוקית (הרוחנית). אם האדם לא היה מסובב בצעירותו (או בשנותיו הראשונות) את חוגת המודעות כלפי מטה, האיזון לעולם לא היה מופר והאדם היה בשל לבצע את האיזון באופן מלא וללא קונפליקטים, או שלפחות לא היה חווה קושי לפתור אותם.

מה שקורה זה שלרוב אנשים מפרים את האיזון. הם מנמיכים את ה’מודעות’ ומגביהים את ה’אגו’, מה שמזמין את הקונפליקטים אשר הינם תוצר של טבעו של המין האנושי להתנגד לאגו גבוה כאשר המודעות נמוכה.

היא מציעה לחדש את ימינו כקדם ולסובב את מחוון ה’מודעות’ חזרה גבוה, זאת מתוך השקעה אישית בחיי ‘מודעות’ גבוהים. אז שוב אין צורך בהנמכת ה’אגו’ אשר הינו בנשמת אפה של האנושות, וממילא אין מקום לקונפליקטים הנזכרים. אדרבה, ה’מודעות’ הגבוהה מאשרת אף לאגו זה לפעול במלוא העוצמה כאשר בעת מן העיתים מתברר כי זה הדבר הנכון.

אם נתבונן בפיתרון זה נמצא כי הינו גאוני והגיוני גם יחד, וביחד עם זאת עדיין חסר בו פרט מהותי ביותר, שהרי בסופו של דבר מדובר בשני מחוונים שונים במהותם ולא בהכרח הפעלת שניהם על עוצמה גבוהה תפתור את הקונפליקט. יתירה מזו יתכן כי הם יעצימו אותה. משל למה הדבר דומה: לאדם שיפעיל שני שירים משני מגברים שונים על עוצמה גבוהה – כמובן שאין בזה ערובה שנשמע את השירים טוב יותר …(7)

מסתבר כי תורת החסידות מציגה פיתרון משופר בהרבה ומנצח.

פיתרון (שלשת המחוונים ו)המחוון האחד

הרבי מליובאוויטש מציע(8) פתרון אשר בבסיסו נראה דומה לפיתרון המוצע לעיל, אך כאשר נעמיק בו נגלה כי הוא עמוק מבחינה רעיונית, ופרקטי מבחינה מעשית לאין שיעור מהרעיון הקודם.

לפי הנאמר במאמר(9) חווה – אשת אדם הראשון הייתה הראשונה אשר ניסתה לחוות את האושר (‘שמחה’ בסגנונה של החסידות(10)) ע”י הליכה עיוורת אחר רצונותיו של האגו. הרצון האישי שלה לחוות אושר הביא אותה למימוש תאוותיה. היא סחטה אשכול ענבים ושתתה לשכרה בצוותא עם אדם הראשון. הנחש הערום ניצל את המצב להניח לה פתיון בקלות והצליח להכשילה (ולאחר מכן אף את אדם הראשון) בחטא עץ הדעת. כמובן שבורא העולם כעס על כך ועונשה היה שנגזרו עליה ועל אדם הראשון עונשים כבדים. אם נשתמש במטאפורה של המחוונים, זוהי תוצאה של כך שהיא הפעילה את מחוון האגו בלבד.

לאחריה בא נח(11) אשר רצה לנצח את האגו ע”י פיתוח ‘מודעות’ רוחנית גבוהה אשר תטשטש אותו. לפיכך הוא הגה רעיון חדש. לשיטתו על מנת לחוות את האושר בלא ליפול ברשת ה’אגו’ יש להתעלות מעליו ולא להתייחס אליו. זאת הסיבה שהוא נטע כרם והכין יין. הוא חשב אשר הוא השיג את סוד ה”יין המשמח”(12) אשר מגלה ‘מודעות’ רוחנית עמוקה ללא נפילה ל’אגו'(13). גם הוא נכשל במעשיו והנסיון שלו לרכוש ‘מודעות’ גבוהה ע”י שתיית יין לשכרה ואיבוד האגו לגמרי – הביא למצב בו חם בנו ביצע בו מעשים שלא יעשו, ועוד. זוהי תוצאה של חוסר שימוש באגו במלא עוצמתו בזמן שזה נדרש.

אם נשתמש שוב במטאפורה של המחוונים הוא הפעיל רק את המחוון של ה’מודעות’. זהו מחוון אשר כאשר מפעילים רק אותו יכול לעורר צרות רבות ולהביא לתוצאות הפוכות(14). זהו לא רצון הבורא.

את האיזון המלא יצרה שרה אמנו(15) אשר הביאה את הפיתרון הסופי (ואף יצרה תיקון לקלקולה של חווה). שרה מסמלת את ספירת ה”מלכות” אשר מגלמת תכונה אחת בעלת שני קצוות. ה’מלכות’ מייצגת את ה’מלך’. המלך מצד אחד מסמל את ההתנשאות (‘מורגש’ בלשון המאמר – ‘אגו’ בלשוננו) אשר דרושה לו על מנת לנהל את ממלכתו, אך מצד שני הוא מסמל את השפלות והמודעות הגדולה ביותר (‘ביטול’ בלשון הרבי – ‘מודעות’ אלוקית בלשוננו) זאת כיוון שהמלך זקוק לעם אשר יקבל אותו כמלך. בלא עם אשר מקבל את מרותו אין שום מציאות למלך.

תכונה זו של ‘מלכות’ – מקבלת את כוחה ע”י מודעות אלוקית – אשר כל מה שיש לאדם ניתן לו מאת הבורא, ומייצרת לאחר מכן את הההתנשאות (ה’אגו’) על מנת להניע למעשה – בכך היא מונעת מלכתחילה את קונפליקט ה’אגו’-‘מודעות’. ראשיתה במודעות ואחריתה ב’אגו’ המונע מכח המודעות.

וכאן אם נשתמש במטאפורה של המחוונים – שרה יצרה מחוון חדש, אחד ויחיד אשר שימוש בו מאפשר לאדם חיי אושר אשר בבסיסם מודעות אך ביטויים בפועל הינו תוך השמת דגש רב על האגו(16). על מחוון זה תיחרט באותיות של זהב המילה ‘מלך’ (או: מלכות) במקום ‘אגו’ או ‘מודעות’. לכל אדם(17) יש בכוחות (תכונות) נפשו את תכונה זו הנקראת “מלכות” ואת חוגתה יש לסובב ‘עד הסוף’ כאשר עוסקים בדבר הנופל בתחום הקונפליקט ‘מודעות’-‘אגו’ (רוב הפעולות במשך חיינן).

מחוון זה מאפשר לאדם ללא חשש לפעול עם האגו שלו ואף להיות בריכוז עצמי גבוה. הוא יוכל לשמור על כבודו במקום הנכון, ואף יוכל לעסוק בריכוז עצמי ומוכוונות עצמית גבוהה ללא חשש. לא פלא שבמאמר חסידות זה מביא הרבי אשר אושר זה (‘שמחה’) בא לאדם ע”י עיסוק וידיעת כל מעלות עצמו(18).

מיותר לומר כי לפי הנאמר במאמר חסידות זה אין כל חשש – ואדרבה, שמא חובה מוטלת על כל מנהיג רוחני לעסוק ב’עצמי’ שלו ולהתרכז בתחומים כמו חזון אישי, ערכים אישיים, משאבים אישיים (בדמות יכולות וכישורים), מטרות ויעדים. כל אלה הם ה’אגו’ המבטא את ה’מודעית’ האלוקית אותם גילתה שרה אמנו.

כל זה יסביר לנו גם את כך שבשיחה אחרת(19) אומר הרבי כי חובה על האדם לדעת את כל מעלותיו (בשפת חיבור זה: כישוריו תכונותיו ויכולותיו האישיות). למותר לציין כי ברוב המוחלט של המקרים אדם לא יוכל להכיר את כל מעלותיו בלא נבירה וחיפוש (לפעמים לכאורה אובססיבי) וריכוז עצמי גבוה – דבר שיכול להיעשות בצורת מקסימלית רק בתהליך דומה לזה של אימון אישי או כל כיוצא בו.

כעת לא יוותר כל קונפליקט בין המחוונים האישיים, פשוט כי אין כאלו. יש רק את מחוון ה”מלכות”, והוא – מתוחכם ורב גווני.

‘רכישת’ המחוון של שרה אימנו

מאוד הגיוני שלאחר שתקרא את התוכן האמור עדיין תתלה מבט שואל ותמה כאומר: עם כל הכבוד, אנו איננו שרה אימנו ואנו רחוקים מאוד מעמדתה הרוחנית. האם כל אחד יכול ‘לרכוש ‘את מחוון זה המסמל שלימות אלוקית של ‘מודעות’ ו’אגו’? האם לא יהיה יומרני מידיי לומר שכל אחד יכול להשתמש במחוון זה?

הרבי מתייחס לשאלה זו(20) ומסביר כי כח רב טמון בכך שיוצרת מחוון זה היא שרה אמנו.

בהיותה אחת מארבע אימהות האומה במעשיה יש גם “סימן” וגם “נתינת כח” לבניה אשר גם הם יוכלו להשתמש בהצלחה במחוון זה.

“סימן” – זהו אות ומופת עבורנו. כאילו נאמר מה שהאם יכולה לעשות זהו סימן לבניה שגם הם יכולים (ירשו את תכונותיה ויכולותיה).

אך מה שחשוב יותר הוא “נתינת כח” – באימהות האומה נסוך כח רוחני אשר בהיותם אימהותנו יכולים הם להנחיל את כוחות אלו לילדיהם הנצחיים.

מה שזה אומר, שאנו כבניה של שרה אימנו ירשנו את המחוון הזה והוא עובר אצל עמנו מדור דור.

פרקטיקה… פרקטיקה…

מבחינה פרקטית מומלץ להשתמש במחוון של שרה אמנו המתמקד בכח ה”מלכות” האישי, אשר גורם לאיזון בין אגו עצמי למודעות אלוקית גבוהה.

לנוהגים להשתמש בדמיון מודרך או במדיטציות שונות מומלץ לדמיין את המחוון כאשר על לוח התושבת שלו כתוב באותיות גדולות “מלכות” – אשר משמעותה ‘מודעות’ (-ביטול) ו’אגו’ (-מורגש) כאחד.

המעלה הגדולה בשימוש בדמיון או מדיטציה היא השפעתה הרבה דרך ה’לא מודע’ שלנו, דבר החוסך מהמערכת ה’מודעת’ שלנו (-מחשבות ורגשות), מאמץ רב של הטמעת התוכן.

((21)חשוב לציין כי מבחינה פרקטית ניתן להשתמש במטאפורות שונות בעלות תכנים אלו ולא רק בזו שהצענו – בצורת מחוון. יתירה מזו – אם אתה מומחה במדיטציות ודמיון או שיש לך מדריך לדמיון אני ממליץ לך ליצור מטאפורות מותאמות אישית, כך תיווצר אצלך המטאפורה המדוייקת אשר תסמל עבורך אישית את הרעיון של שרה אמנו.

כאשר אתה יוצר רוצה לייצר מטאפורה חדשה אשר תייצג את הדרך של “שרה”, ראשית עליך ליצור מטאפורות אשר מייצגים את הדרך של חווה ושל נח ורק לאחר מכן תוכל ליצור מטאפורה הכוללת את שניהם.

אתן לכך בקיצור רב דוגמא ממקרה שבא לידי לטיפול: אחד ממקורבי בית חב”ד בעירנו סבל רגשית מהקונפליקט מושא חיבור זה, שבין ה’אגו’ לבין ה’אלוקות’. זה הפריע לו להתקדם ברוחניות.

בשלב ראשון(22) ביקשתי ממנו לדמיין חפץ (מטאפורה) אשר מייצגת את ה’אגו’ שלו. הוא בחר את ה’סינתסייזר’ בו הוא הי’ מבצע ביצועים מוזיקליים בעת הפנאי שלו. ביקשתי ממנו להתעצם(23) עם מטאפורה זו (חווה). בשלב שני ביקשתי ממנו לדמיין חפץ אשר מבטא בשבילו את ה’אלוקות’ – הוא בחר בכותל המערבי. שוב ביקשתי ממנו להתעצם איתו (נח). כעת הקונפליקט הי’ מושלם. בשלב שלישי ביקשתי ממנו ליצור מטאפורה של חפץ המייצג את שניהם. הוא התמהמה רבות ולבסוף בחר לדמיין את הכותל עם שלל אורות צבעוניים מאיר באור יקרות. הוא בחר להתעצם עם מטאפורה זו אשר הניחה את דעתו ומיזגה לו את האגו שלו (צבעוניות) בתור יצוג של ה”ביטול” לאלוקות (כותל) (שרה).

כל אחד מוזמן לפי צרכיו ו/או יכולותיו להשתמש גם בגישה זו).

גם בענין הקונפליקט בין ה’אלטרואיזם’ ל’אגואיזם'(24) ניתן להשתמש בהבנה ובטכניקות האמורות ואין כל ספק כי תובנה זו תסייע רבות להגיע לאיזון מירבי ללא מאמץ וסבל נפשי.

בהצלחה.

לסיכום:

חסידות מצגיה גישה חדשנית לשילוב מודעות אלוקית ואגו או זולתנות ואגו. הם משתלבים זה בזה באופן מדהים וללא קונפליקט, כי בסופו של דבר תכונת ה’מלכות’ אותה מייצגת שרה אמנו ואותה היא הנחילה לנו, אינה רואה כל סתירה בין הדברים ואדרבה השילוב שלהם מתבקש והכרחי.

גישה זו מאפשרת לאנשים רוחניים או זולתניים לחוות אושר מלא בחייהם ללא קונפליקטים קשים המעכבים את התפתחותם ומונעים מהם אושר.

הצעות מעשיות

תורת החסידות ממליצה על שילוב חוצה גבולות בין מודעות אלוקית (‘ביטול’) לבין ה’אגו’ (‘מורגש’).

לכן מומלץ:

א. להפנים את תובנה זו. רבים מכלל האנושות וגם לומדי חסידות ותיקים אינם מודעים לגישה עוצמתית זו (25).
ב. כדאי לדמיין (סתם בדמיון או במדיטציה) כל יום או כל תקופה את מחוון המלכות. בעיתות של חשבון נפש (לדוגמא טרם השינה או בבוקר עם התחדש יום חדש). זוהי הזדמנות מצויינת להתכונן לעוד יום של איזון ובשלות מתאימה.
ג. הינך מוזמן ליצור מטאפורות אישיות אשר מייצגות את שלשת המחוונים על פי תפיסתך. 1. האגו שלך. 2. המודעות האלוקית שלך. 3. והעיקר: את שילובם. מניסיון זה עובד מצויין.
ד. לאור האמור ומנסיוני כמאמן אישי: מומלץ לכל אחד ובפרט לאנשי מפתח לעבור תהליך של אימון אישי. אין כל סיבה לחשוב שעיסוק ב’אגו’ האישי מותר לאנשי רוח רק אם ח”ו נקלעו למצב נפשי של מחלת נפש או הפרעה כזו או אחרת. אז זהו. שלא. תהליך זה מומלץ לכל אחד על מנת להשלים במקסימום את ייעודו בעולם.

1.ככלל, חיבור זה אינו עוסק באנשים המכורים לנתינה לזולת בגלל חוסר אסרטיביות או ביטחון עצמי, אלא בקונפליקט שכיח אשר נוצר מהסתירה שבין הרצון האנושי לקיום ולהתפתחות לבין משאת הנפש לבטל את הרצון האישי כלפי צרכי הזולת או עניני רוח.
2. מכאן ואילך (לצורך המיקוד) לא אעסוק לאורך החיבור בשני התחומים (זולתנות, ורוחניות) גם יחד אלא רק בתחום אחד מביניהם – תחום הרוחניות, אך כל הנאמר כלפי תחום זה יהי’ נכון גם כלפי התחום האחר. ראה בסוף החיבור ובמסקנות.
3. אימון אישי עוסק בתכונותיו, כישוריו, ערכיו, חזונו, יעדיו ומטרותיו של האדם, וכן בדברים המספקים לו סיפוק ואושר.
4. ערכים בעולם האימון האישי הינם לרוב בהקשר של קדימה בחשיבות אישית ולא בהכרח ערכי רוח.
5. אניטה מורג’ני (הוצאת אופוס – 2017) בפרק “מיתוס – לאנשים רוחניים אין אגו” (עמוד 151-175). הספר מכיל רעיונות מדהימים אשר מקורם במסרים עימם חזרה מעולם הרוח בחזרתה לחיים לאחר מוות קליני. מדובר בספר רב עוצמה אשר מנפץ את המיתוסים אשר נוטלים מהאדם את האפשרות לחוות בעולם הזה את האושר הנכסף ואשר בניפוצם יכול הקורא לחוות גן עדן כאן ועכשיו. באופן מפתיע (או לא כל כך) הרעיונות שבספרה תואמים להשקפתה הבסיסית של תורת החסידות על עולמנו, אם כי כמובן אינם מגיעים לעומק של תורת החסידות, אשר הינה פנימיות ונשמת התורה אשר ניתנה לעם הנבחר דווקא (ראה מעין זה בלקוטי שיחות חלק כא (מתורגם ללשון הקודש) שיחה ב’ לפרשת יתרו עמוד 119-120) ולעומק זה אנו חותרים לרדת במאמרנו זה.
6. בין היתר מחברת רב המכר העולמי “מתה להיות אני”. אשר נמכר ביותר ממליון עותקים.
7. למרות שבבסיס הדברים המודעות אינה סותרת את האגו אלא רואה אותו כחלק מן המודעות האלוקית (כלומר: רצון הבורא שנישמע לאגו כאשר זה נדרש), לעומת המגברים המשמיעים כל אחד שיר אחר, אבל בסופו של דבר הקונפליקט בין המחוונים השונים הינו לא מן הנמנע.
8. במאמרי חסידות המתחילים בפסוק ויהיו חיי שרה תשמ”א (סה”מ מלוקט ב עמוד קמ”ה) ותשמ”ה (סה”מ מלוקט ה’ עמוד נ”ה). הרעיונות במאמרים אלו מתבססים ברובם על מאמרים של אדמו”ר הזקן, אדמו”ר האמצעי, אדמו”ר הרש”ב ואדמו”ר הריי”ץ בנושא זה ומצוטטים או מסומנים בהערות השוליים על מאמרים אלו של הרבי.
9. מבוסס על דברי הזוהר. ספר המאמרים ‘מלוקט’ ב עמוד מח, ספר המאמרים (של הרבי הרש”ב) שנת עטר”ת עמוד צג.
10. אושר ושמחה אינם מושגים חופפים לגמרי, אך לענין מושא מאמרנו הם חופפים וניתן להתייחס אליהם כאל אחד (כך משתמע שם ב’מלוקט’ ב עמוד קנ אות ו’), ומכאן ואילך נתייחס לנאמר (במאמרי החסידות מושאי חיבור זה) בהקשר ה’שמחה’ כאל הדרך אל ה’אושר’.
11. שם ספר המאמרים עטר”ת.
12. בחינת ‘פנמיות בינה’, ראה במראה המקום שבהערה הקודמת ואין כאן המקום להרחיב בביאור מושג זה.
13. כפי הנראה ברעיונו זה רצה נח לבטא את עניין ההתעלמות מהאגו בצורת מחיקתו ע”י הרוח. לאוו דווקא שהתכווין שהדרך היחידה לעשות זאת היא ע”י שכרות מעשית דה-פקטו.
14. כפי שהסברתי בדוגמא הראשונה של קונפליקט האגו.
15. מקורות שבהערה 10.
16. מודגש שם ב’מלוקט’ ה’ עמוד ס.
17. מתוך עשר הכוחות שיש בנפשו. ראה תניא פרק ג’ ובמאמרי חסידות רבים.
18. שם ‘מלוקט’ ב’ עמוד קנ.
19. לקו”ש חלק י”ז (מתורגם) עמוד 7 בסוף אות ז.
20. בשני מאמרי החסידות עליהם מתבסס חיבור זה.
21. המובא בשורות הקרובות הובא בסוגריים ולא ארחיב בו על מנת שלא לסרבל את הדברים. אכתוב ואתן דוגמא בקיצור רק לשלימות הדברים על מנת שתדע כי קיימת גם אפשרות זו.
22. טכניקה זו בה השתמשתי נקראת בדמיון המודרך של nlp “איחוד חזותי (ויזואל סקווטש -Visual Squash)”. ליתר הרחבה ראה קישור www.nlp2u.com/visual-squash
23. להבנת התהליך כולו ויתר פרטים ראה בקישור האינטרנטי לעיל הערה 19.
24. הנתינה והויתור על ה’עצמי’ למען הזולת מסמלים את ה’מודעות’ וה’ביטול’, ואילו המחשבה על ה’עצמי’ מסמלת את ה’אגו’ ואת ה’מורגש’.
25. הרעיון מושא חיבור זה והמסר העולה ממנו הינו למעשה פורץ דרך בדרכם של אנשי רוח ודת. זאת לאור מחקר הרוחב עצום המימדים של הפסיכולוג (החברתי) האמריקני שלום שוורץ (זוכה פרס ישראל על תרומת מחקר זה) אשר מעלה מתאם שלילי בין אנשי מסורת ודת לבין מוכוונות עצמית גבוהה (על עשרות אלפי נבדקים ברחבי העולם).
אנשי רוח אשר יהיו מודעים לתכנים העולים מחיבור זה יוכלו ליצור מתאם חיובי מלא בין שני הדברים – ואדרבה.
אודות שלום שוורץ: ראה https://he.wikipedia.org/wiki/שלום_שוורץ_(פסיכולוג).
(אחד ממאמריו העדכניים בנושא ראה לדוגמא:
Schwartz, S. H. (2012). An overview of the Schwartz theory of basic values. Online readings in Psychology and Culture, 2(1), 11.)