Tools for Dealing with the Temptations of the Internet ארגז כלים להתמודדות מול פיתויי האינטרנט

***”ואל תביאנו לידי ניסיון”, חיבור זה אינו גושפנקא לאינטרנט פרוץ ללא סינון או חסימה

מבוא

לפני לא הרבה מידי שנים, כשחשקה נפשו של יעקב מבני ברק לצפות בסרט קולנוע איכותי, עמדו בדרכה מספר שלבים:

א) למצוא תירוץ לצאת מהבית בלי לעורר חשד.
ב) להשיג כסף לשלם לנהג האוטובוס ולפקיד הקולנוע עבור כרטיס.
ג) לקחת אוטובוס לתל אביב, לעמוד בתור בכניסה לקולנוע, בלי שאף אחד יבחין.
ד) אחרי כל התענוג, לחזור הביתה בשקט ובהיחבא בשעה סבירה.

כיום, כאשר הזמינות, הנגישות, האנונימיות והחינמיות שבגלישה באינטרנט מצטרפות יחד, קשה יותר מאי פעם להתמודד מול האיפון, הגלקסי, הכרום או האקספלור הממכרים, ולשלוט בצורה מלאה בכל אשר ידינו מגעת (תרתי משמע). דומה כי יותר ויותר אנשים מרגישים בנוח להשתמש בעולם הווירטואלי בחופשיות למטרות שאינן ראויות, שלרוב לא היו מקבלות לגיטימציה בעולם המציאותי.

אנשים בכל הגילאים בכלל, ובני הנוער בפרט, ממלאים את כרסם בתכנים צנועים כאלה ופחות, מספקים את נפשם במעורבות שלילית ברשתות חברתיות ובבלוגים ומאבדים את זמנם בשיטוטים בעולמות תוכן הרי אסון. גרוע מכך; יותר ויותר סיפורים של פירוק משפחות צפים לאחרונה על פני השטח, אשר מתחתם מסתתר הורה אשר הקריב את משפחתו לאחר שלא יכול לעצור את גלישתו הבעייתית באינטרנט.

תורת החסידות מלמדת אותנו שאלוקים הוא מנהיג העולם, אשר כוחו הכל – יכול אינו מוגבל בזמן ומקום. הוא מקור הטוב, ורצונו שבני האדם שנבראו על ידו יחיו חיים שמבוססים על צדק ומוסריות. הוא משגיח על כל הברואים עד לפרטים הקטנים ביותר. אם כך, מדוע אלוקים מסכים לתת ללא-טוב מציאות כל כך אטרקטיבית? אם פיתויי העולם הרשתי אינם טובים, מדוע הם קיימים?

בחיבור זה אתווה דרך להתמודדות מול פיתויי האינטרנט על פי תורת החסידות. אדון בהרחבה במטרתם האלוקית של הפיתויים ואגיע למסקנה המפתיעה שקיומם למעשה לטובתנו. לבסוף אציג דרך עקיפה להתמודדות במאבק, ואת משמעותה החדשנית בשינוי התפיסה.

חלק ראשון – היפוך תנועה

ישנו משל עתיק, המוסבר בהרחבה בתורת החסידות, על נסיך, בן מלך מחונך, שאביו רצה לבחון את מידת מסירותו ונאמנותו. זימן המלך אישה, וציווה עליה להסית ולפתות את בנו הנסיך בצורה המשכנעת ביותר.

ובכן, מהי כוונת המלך? כוונתו כמובן, היא, שבנו יתגבר על הניסיון הקשה. כאשר הנסיך יעמוד איתן מול פיתויי האישה המושכת, הדבר יוכיח בצורה החזקה ביותר כי הוא מהימן ומסור, והוא יזכה לקירובים מצד אביו המלך. לאידך, באם הנסיך לא יצליח וייפול קורבן לפיתוייה המדומים של האישה, הרי המלך יתעצב מכך ויעניש את בנו על כישלונו.

ובעומק יותר, כאשר האישה מנסה לפתות את הנסיך – האם היא מתכוונת להצליח במלאכתה? האם רוצה היא שהנסיך ייכשל? מובן שהאישה רוצה שהנסיך לא ישמע אליה, כיון שהיא יודעת את המטרה האמיתית שלשמה נשלחה: לגלות את מסירותו של הנסיך היקר. כאשר האישה תיכשל במלאכתה – אזי תוגשם שליחותה, המלך יהיה מרוצה, והיא גם תקבל ממנו את שכרה. יש להדגיש, על מנת להוכיח ללא פקפוק את מסירותו של הנסיך, הרי שלאשה יש את הכוח והפוטנציאל להצליח במלאכת הפיתוי. ההסתה היא הסתה אמיתית.

כך גם בנמשל, על מנת להוכיח את מעלתו של האינדיבידואל, עליו להתגבר על פיתוי אמיתי הנפרש לרגליו, להתמודד על מנת לבחור בטוב. בשביל זה צריך להיות מישהו שיסית ויפתה אותו שלא לעשות זאת. לאמיתו של דבר, זהו תפקידו של היצר הרע. אצל אלוקים, מהות הטוב, הרע אינו רע כלל. הוא אינו מטרה לעצמו, אלא רק כדי לגלות את מעלתו של האדם המתמודד, שלמרות הקושי והפיתוי – בוחר הוא בטוב, וראוי הוא לשכר. כמו כן, הפיתוי עצמו אינו ‘רוצה’ שהאדם ייכנע אליו. זאת משום שהוא יודע את תכליתו. למעשה, הקשיים והמכשולים הם כלי והזדמנות להעצמה אישית, לצמיחה ולגדילה. היה כאן פיתוי והתגברתי, משמע אני חזק.

לסיכום, הצעד הראשון להתמודדות עם פיתויי האינטרנט הוא היפוך תנועה; כלומר מודעות למשמעות הפנימית של הפיתויים. בפעם הבאה שניצב בפניך פיתוי אטרקטיבי המערער את שיווי משקלך ומאיים לדוג אותך בחכתו, הפוך את פרשנותך. למרות שהפיתוי נראה אמיתי וקורץ, תכליתו היא שתתגבר עליו. הרחב את אופקייך, אל תתבונן בפיתוי מצד עצמו, אלא במנהיג העולם המסתתר מאחוריו ומצפה ומייחל לבחירתך בטוב.

חלק שני – אבל למה זה צריך להיות כל כך קשה?

לאחר שקיבלנו את צורת החשיבה החסידית בנוגע לאתגרים ומכשולים, נוכל להבין את הדברים בצורה עמוקה יותר. כפי שהוסבר, פיתוי הוא בעצם ניסיון, קושי העומד בפני האדם ומאיים למנוע ממנו לבחור בטוב. אם נתבסס על ההנחה שאלוקים הוא מקור הטוב, וכוונת הבריאה היא להיטיב לברואיו – מדוע מקור הטוב אינו יכול להשפיע לברואיו טוב ללא צורך במאבקים ובקשיים? מדוע הבורא אינו יכול לתגמל את האדם מבלי לנסותו?

התשובה נעוצה בשאלה עצמה. מאחר שאלוקים הוא מקור הטוב האמיתי, רצונו להשפיע את הטוב בצורה המושלמת ביותר. מובן מאליו שאין שום השוואה ערכית בין משהו שמקבלים בתור מתנת חינם ובין אותו דבר כשהוא מושג על ידי עבודה ומאמץ. בתלמוד היהודי מכונה המושג ‘לחם חסד’, כלומר פת שהאדם מקבל כנדבה. אין ספק שהוא יעדיף לקנות את צרכיו בכספי המשכורת שעבד עליה מאשר לקבל תרומות מבישות. נכון אמנם שהבורא יכול היה לכונן סדר עולמי שבו מוסריות ומוסר היו שולטים בכיפה, עם מעט מאמץ, או ללא כל מאמץ, מצידו של הנברא. עם זאת, מאחר שרצה הבורא לתת לנו את הטוב האמיתי, לכן קבע ששפע אלוקי יימשך דווקא על ידי עמל ויגיעה.

אכן, דווקא על ידי קושי בהשגת הטוב מגיעים אל הטוב האמיתי. ניתן להדגים את העניין באמצעות אמת המים הזורמת לאיטה, שלפתע נעצרים מימיה על ידי מחסום כלשהו. לרגע אחד או שניים המחסום מונע מהמים לזרום במרוצה הרגילה. אך כמה רגעים לאחר מכן, המים מתגברים על המחסום ורצים בהילוך מהיר פי כמה. אם כן, נמצא שדווקא מחסום זה גרם להתגברות המים והתפרצותם ביתר שאת. רק הימצאותו של עניין המתנגד לזרימתם, יכול היה לגלות במים כוחות גדולים יותר.

על אותו משקל, אינו דומה הקשר הטבעי בין הבורא לנברא לקשר רווי בעבודה עצמית. קשר שנאבקים עליו, הוא עמוק וחזק לאין שיעור. מכיוון שאלוקים הוא מקור הטוב, רצונו שנהיה קשורים אליו בצורה החזקה ביותר האפשרית. קשר כזה, ששום דבר בעולם אינו יכול לנתק. במקביל, דווקא כשאדם ניצב בפני ניסיון וצולח אותו – אישיותו מתעצמת, מתגלים בו כוחות עמוקים יותר. זוהי למעשה האפשרות היחידה להרים את האדם לדרגה נעלית יותר, לאין ערוך, מדרגתו הקודמת, אשר לולא המכשול הוא לא היה מגיע לשם.

בחור כבן שלושים, הכיר בחורה שאינה יהודייה ורצה לשאת אותה לאישה. לפני ביצוע צעד משמעותי כל כך, החליט להתייעץ עם רב. זה האחרון, התריע לפניו שיחשוב על גורל הילדים שלו ולא יעשה זאת. רב נוסף דיבר אל ליבו, שימשיך את ההיסטוריה המפוארת של העם היהודי, שלא התבוללו כל השנים. אך הבחור עדיין לא עמד בניסיון הקשה והמשיך את הקשר עם אהובת ליבו. רגע לפני החתונה, הפנה אותו שליח חב”ד בבלגיה לספר לרבי מליובאוויטש על החלטתו. נפגש הבחור עם הרבי, ובהתרגשות רבה ובקול רועד גולל את סיפורו. הרבי הקשיב ברצינות ולבסוף אמר: “אני מקנא בך!”. תמה הבחור; הרבי מקנא בי? “כן”, המשיך הרבי. “אלוקים נותן לכל אחד ניסיונות. אלוקים העמיד אותך בניסיון הזה דווקא בגלל שהוא מאמין בך, כי הוא מאמין שאתה מסוגל לעמוד בו, יש לך סולם לטפס למעלה. לי אין את הניסיון הזה, לכן אני מקנא בך”. הבחור פרץ בבכי, ואכן ניתק את הקשר עם הבחורה.

הבורא מעניק לכל אחד ואחת מאתנו סולם טיפוס, סולם בצורת ניסיון. ניסיון, מוסבר בחסידות, הוא מלשון נס והגבהה. מוענקת לך ההזדמנות להתרומם מהמציאות הנחותה של יצרים, להגביה את עצמך מההגבלות. כשהאדם מודע להיותם של הניסיונות כלי להתפתחות שלו, עדות לרצונו של הבורא לגדל אותו, ולא ראיה לחולשתו ונחיתותו של הנברא, קל לו יותר להתמודד מולם. התנועה ממשיכה להתהפך, לא כלי להתמודדות אלא ההתמודדות היא הכלי. כאשר מתמודדים בהצלחה מול פיתויים וניסיונות, מעורר הדבר תחושת סיפוק אדירה, שהיא רק יחסית לכמות המאמץ שמופעל במאבק, ופירות הניצחון נעשים מתוקים הרבה יותר.

חלק שלישי – סליחה פיתוי; אני טרוד מידי כרגע

בחור צעיר, תלמיד ישיבה כתב לרבי מליובאוויטש על רגשות לא חיוביים המגיעים עד לכדי ייאוש, בעקבות כשלונו במאבק הפנימי מול היצר. עונה לו הרבי במכתב תשובה מאלף, עליך לנצל את הזמן בהתמקדות לעשות את רצון האלוקים ולשמור על סדרי הלימוד. באם יבלבלו אותך שוב הפיתויים, עליך להסביר ולבאר ליצר שלך שאת אלוקים אתה עובד, עובד מלשון עבד. עבד משמעו, שאין לו רגע פנוי לענייניו מלבד עבודת אדונו, ואינו רשאי לבטל את זמנו. מיותר לומר שאינו רשאי לבטל את זמנו בשביל התלבטות האם למלא את רצונו של האדון. במילים אחרות, אומר לו הרבי – היה עסוק בעשייה מועילה. כך שלא יהיה לך זמן, אפילו על מנת להתלבט אם להיכנע אליהם.

לפי גישת החסידות, מנהיג העולם מעניק לכל אדם תפקיד, שליחות שעליו למלא במשך חייו בעולם הזה. על מנת למלא את שליחותו ותפקידו ניתנת לו הכמות הדרושה של הימים ואת הכוחות המתאימים, ההכרחיים למילוי השליחות כראוי. לא פחות, ולא יותר. ובכל יום, בכל שעה, ובכל רגע צריך האדם לעבוד את עבודתו על מנת למלא את שליחותו. אדם שחי בצורה כזו, הרי הוא כל כך טרוד שאין לו פנאי לבזבז בשיטוטים און ליין. ממילא הוא לא יגיע להתמכרויות ולמקומות שליליים. כאשר אדם אינו מנצל יום, שעה, או רגע למילוי תפקידו בעולם – אין זה רק פגם שהוא לא מתעלה ככל שיש ביכולתו, אלא כל רגע ורגע שאינו מנוצל למילוי השליחות חסר במילוי התפקיד, וברגע זו הוא מועל בשליחותו של הבורא. אם כך, כיצד יכול הוא להרשות לעצמו נפילה ברשת כאשר צריך הוא לעמוד על המשמר שלא יעבור אפילו רגע אחד לא מנוצל בחייו?

דקי ההבחנה ישימו לב שמסתתרת כאן תפיסה חדשנית, המאפיינת את גישת החסידות. גישות דתיות אחרות, יגידו לאדם המתמודד מול פיתויים כאלה ואחרים: עצור, אלוקים יעניש אותך. לא משתלם לך לחטוא, משום שתסבול מכך בגיהינום. או; כדאי לך להתגבר, תרוויח מכך בגן עדן. אדם שחי בכזאת צורה, אינו מתחבר בצורה פנימית לקיום רצון הבורא. פחד או חשבון רווחים ב’תוכנית חיסכון’ עתידי הוא שמניע אותו, וייתכן שלא לאורך זמן. זאת ועוד, הרי היצר עלול להרגיע את המצפון: אם ה’אני’ במרכז, זכותי להחליט שכרגע משתלם לי יותר לספק את עצמי בתאווה האינטרנטית.

אך תורת החסידות משנה את כללי המשחק. נכון שבסופו של דבר גם תרוויח מההתגברות, ובאופן מיידי (כפי שהוסבר בהרחבה בפרק ב’) אך זה מגיע בדרך ממילא, כמניע – זהו לא תירוץ מספיק חזק. אלא, במקום לחשוב על מציאותך האישית – התבונן בייעוד האלוקי ובמשמעות המיסטית של מעשיך. שים לב למיקומך בתוכנית הכללית של הבריאה. כשאתה מתגבר ומנצל את השעה הזו לעשייה חיובית במקום להיכנע ליצרים ותאוות אישיים, אתה ממלא את רצון הבורא. כל דחיה ודחיה של תאוות היצר, כותב בעל התניא בספרו, גורמת נחת רוח בכמות ובאיכות כזו שאפילו המלאכים לא מסוגלים לייצר. החלף את המחשבה: במקום מה אני רוצה – מה אלוקים רוצה ממני. בורא עולם מאמין בך, נותן לך כוחות, אפשרויות וזמן המספיקים בדיוק כדי למלא את תכליתך. וזה מה שהוא רוצה ממך, להתגבר על הפיתוי הזה. כעת, קשה הרבה יותר ליצר להסית אותך. הלא כן?

סיכום

למדנו, אם כן, שפיתויי האינטרנט אינם קיימים בטעות. מטרתם היא שהאדם, בחיר הנבראים, יתגבר עליהם ויוכיח את מעלתו. המאבק הפנימי הנדרש לשם כך גם הוא מכוון להפליא. הקשר החזק עם הבורא, ערך השכר ותחושת הסיפוק העצמית מגיעים רק בצורה כזו. כשאדם ניצב בפני פיתוי אינטרנטי, עליו להתבונן במחשבתו: בשביל מה הבורא עושה לי את זה? הוא רוצה לבלבל אותי? להכשיל אותי? הרי הוא מקור הטוב וכל מה שהוא עושה – טוב. העניין הוא, שהוא רוצה להביא אותי למצב של התגברות. הבורא רוצה להגביה אותי, ולכן הוא שולח מכשולים. רק הם יכולים להרים את האדם לדרגה כזאת שלא בערך לדרגה הקודמת.

למדנו על שינוי מהותי בתפיסה; במקום להתמקד בעצמינו, בתאוותינו ובחולשותינו, עדיף להתמקד במיקומנו בתוך מכלול הבריאה. הפתרון להתמודדות מול פיתויי האינטרנט הם לא אפוא, משא ומתן פנימיים והתלבטות האם להיכנע אליהם, אלא נתינת הדעת וההתבוננות בכך שמנהיג העולם מעניק לנו זמן מוקצב על מנת למלא את תפקידנו בעולם. כל האמור לעיל מעניק לנו כוח לא לבזבז את מתנת הזמן על שטויות והבלים, אלא לנצל את עתותינו לפעולות עבור קידום וטיפוח הטוהר, התום, הצדק, השלום, המוסריות והיושר.

משפטים לתלייה על המקרר

• כשאני מצליח להתגבר על הפיתוי, אני מתחבר לבורא המסתתר מאחוריו.
• רק הימצאותו של עניין המתנגד לזרימתם, יכול לגלות במים כוחות גדולים יותר.
• ניסיון הוא נס, סולם החסד האלוקי.
• בשביל לתת לנו את הטוב האמיתי, שפע אלוקי נמשך דווקא על ידי עמל ויגיעה.
• לא כלי להתמודדות אלא ההתמודדות היא הכלי.
• הבורא מאמין בך, נותן לך כוחות, אפשרויות וזמן המספיקים בדיוק כדי למלא את תכליתך.
• כל דחיה ודחיה גורמת נחת לבורא בכמות ובאיכות כזו שאפילו המלאכים לא מסוגלים לייצר.
• אין לי זמן להתלבט אם להיכנע אליך, פיתוי.
• לא מה אני רוצה, אלא מה הבורא רוצה ממני.

ביבליוגרפיה:
אגרות קודש, כרך יב, ע’ קיב-ג.
“לא תהיה משכלה”, ש”פ משפטים תשי”ב.
לקוטי אמרים תניא, פרק ט’ וכ”ז.
לקוטי שיחות, כרך ג’, פ’ בהר.
ספר המאמרים תרנ”ט, ד”ה “שובה ישראל”, ע’ לג.
שערי אמונה, סימן נ”ז.
תורת מנחם, כרך כ”ב, עמ’ 42 ואילך.