4 Steps to Break Bad Habits
גמילה מהרגלים בכח החסידות

לכל אחד מאתנו יש הרגל מסוים או תכונת אופי שברצונו לשנות, לשפר או להפסיק. כולנו נולדנו חסרים, והגענו לעולם על מנת לעבוד על עצמנו ולהגיע גבוה יותר.

אם גם אתם מתמודדים עם פרט מסויים באישיותכם שאתם מתקשים לשנות, או אפילו התייאשתם כבר מהמחשבה לשנותו, מרוב שזה נעשה חלק ממכם ואתם חושבים “כזה אני ואין מה לעשות”, אתם מוזמנים להצטרף למסע אל תוך הנפש שילמד אתכם דברים חדשים על עצמכם. אתם תווכחו כיצד ניתן להשתנות, עם הכלים שנותנת לנו תורת החסידות.

◈◈◈

במהלך שנות נערותי התמודדתי עם מספר הרגלים שרציתי לשנות, אך בכל פעם האתגר נראה היה גדול עלי, קשה ובלתי אפשרי. ניסיתי, וכאשר לא הצלחתי פעם אחת, במהרה התייאשתי והשלמתי עם העובדה שההרגל טבוע עמוק מדי בתוכי, ובלתי אפשרי לשנותו. כך, עד שהיתה מופיעה סיבה מספיק חזקה שגרמה לי להשתנות, ובמהירות מפתיעה. מהיכן הגיע השינוי? זאת נראה בהמשך.

הדבר הראשון שאדם צריך להבין בדרכו לשינוי הוא, שכל אדם כלול מגוף ונפש. הגוף משפיע על הנפש, והנפש משפיעה על הגוף[1]. בבואו לפעול שינוי בעצמו, עליו לקחת בחשבון את שני הרבדים שמהם הוא מורכב. השינוי אינו יכול להיות טכני בלבד, אלא עליו לכלול את הגוף והנפש גם יחד, ורק כאשר משלבים את שניהם ניתן לצפות לשינוי פנימי מוצלח.

השלב הראשון שלי להכרה בעובדה זו, היה באחת משנותיי האחרונות בבית הספר. בשיעור תניא בכיתות הגבוהות התוודענו למושג הנקרא “רוח שטות”. אדמו”ר הזקן, הרבי הראשון בשושלת חב”ד מסביר בספרו[2], שאילולי רוח שטות זו שקיימת אצל כל אחד, כל יהודי היה מצליח להתגבר על יצרו ולעולם לא לחטוא, מכיוון שכל יהודי מוכן למסור את נפשו על מנת שלא להיפרד מהקדוש ברוך הוא כשמדובר בנסיון של חיים ומוות. אם כך, התגברות על עברה היא קלה הרבה יותר מיסורי מיתה, שכל יהודי מוכן לקבל על עצמו במצבים מסויימים! מדוע אם כן על עברות לפעמים איננו מתגברים? בכך אשמה הרוח שטות. מהותה של רוח זו היא, שהיא משכנעת את האדם שהעברה שברצונו לבצע אינה חמורה כל כך, וגם אם הוא יעבור עליה הוא עדיין ישאר קשור עם הקדוש ברוך הוא. כאשר האמת היא כמובן שונה, כל עברה, ולו הקטנה ביותר, מפרידה את היהודי מה’.

האם רוח שטות זו היא מושג רוחני שלא ניתן לחוש אותו? או האם יתכן שרוח זו אכן ניתנת לזיהוי ולהרגשה בחיי היום יום?

תארו לעצמכם את הסיטואציה הבאה: דבורה בת ה-16 כוססת ציפרניים מילדותה ומתקשה להיגמל מהרגל זה. מלבד הבעיה האסטטית שבדבר, כסיסת ציפרניים אסורה בשבת, אולם גם בשבת דבורה מתקשה מאוד להתגבר על ההרגל הטבוע בה. היא אומרת לעצמה: “הפסיקי, אסור לכסוס ציפרניים בשבת, את מנתקת את עצמך מהקדוש ברוך הוא!” אולם זה לא עוזר לה והיא נכשלת שוב ושוב. מצפונה מנסה לכסות על כך ומנחם: לא נורא, ה’ יסלח לך, הוא הרי בוחן כליות ולב ויודע כמה שזה קשה לך ולמעלה מיכולתך להתגבר על הדחף הזה.

כל אחד מאתנו נתקל מדי פעם בקול הפנימי הזה שמכסה על חסרונותנו ומעודד אותנו שאחרי הכל, מה שעשינו אינו נורא כל כך. זו בדיוק הרוח שטות. היא אינה מושג רוחני עילאי ונסתר, היא קול פנימי שכולנו מכירים היטב ויכולים ללמוד לזהותו. הרוח שטות היא בועה העוטפת אותנו בשקרים, באהבה עצמית, במחשבות לא מציאותיות. היא שוכנת עמוק בתת מודע וגורמת לנו לחשוב מחשבות שגויות, מעוותת בפנינו את המציאות האמיתית והאובייקטיבית.

השלב הראשון בהתגברות על הרגלים הוא לזהות את הקול הזה. להבין מה הוא גורם לנו לחשוב ולהרגיש, כיצד הוא מכניס אותנו לבועה לא מציאותית שגורמת לנו להרגיש טוב עם עצמנו. כאשר נלמד לזהות את הקול הזה, יקל עלינו להתעלם ממנו בפעם הבאה שהוא יופיע. אולם רק לזהות את הרוח שטות ולהחליט להפסיק להקשיב לה אינו מספיק על מנת להשתנות. הרוח שטות היא כח חזק ביותר, וגם כאשר אנו מודעים לה יקשה עלינו לשכנע את עצמנו להתעלם ממנה, כי בכוחה להשתלט גם על ההגיון שבנו. בשביל להתגבר על הרוח שטות, זקוקים לכח שחזק יותר ממנה.

המצרך הנחוץ הבא, שהוא המרכיב החיוני ביותר בדרך לשינוי, הוא כח רצון חזק ומוכנות להקריב. כח זה מגיע מההבנה שיש לנו מה להפסיד במקרה שניכנע לרוח שטות. במקרה של אדם העובר עברות, עליו להבין לעומק את התוצאה של מעשיו – שהיא ניתוק מהקדוש ברוך הוא. רק אם הוא אכן יבין זאת היטב ויתבונן בכך[3], זה ישנה לו מספיק בשביל שהוא ירצה להשתנות. ובמקרה של הרגלים לא רצויים, על האדם לחשוב היטב מה הוא מפסיד מכך, איזה נזק הוא גורם לעצמו בהתנהגות זו.

אחרי השלב הראשון של זיהוי הרוח שטות והשלב השני של התבוננות אל תוך תוכנו, פעמים רבות ניתן לגלות שיש בהרגלים שלנו דבר מה מרגיע שעוטף אותנו ומיטיב את הרגשתנו. ההחלטה לשנות את ההרגל כוללת גם מוכנות לוותר על ההרגשה הטובה שההרגל מביא לנו.

קחו לדוגמא את יצחק, שהתרגל לפוקק את אצבעותיו במצבי לחץ. ההרגל הזה מרגיע אותו מעט, נותן לו לחוש שליטה ועוזר לו להתנתק קמעה מהלחץ שהוא נתון בו. אם יצחק יחליט להפסיק את ההרגל הזה, הוא ייאלץ לוותר גם על הרגשות המשניות שהרגל זה מעניק לו. לכך דרוש כח רצון חזק ביותר, ונכונות להקריב. הוא אף יצטרך להיות כן עם עצמו ולהבין היכן נכנסת כאן הרוח שטות, איזו מחשבה מוטעית מתגברת עליו בזמן שהוא מפוקק את אצבעותיו ומשכנעת אותו להמשיך בהרגלו, למרות הנזק הגופני שהוא מסב לעצמו והוא מודע אליו, והביקורת שהוא וודאי זוכה לה מחבריו, שאינם נהנים מהקולות המוזיקליים שהוא מפיק מאצבעותיו.

החסידות מלמדת אותנו שהרצון מגיע ממקום עמוק ביותר בנפש, שיש לו שליטה על שאר הכוחות שלנו. לכן באמצעות כח הרצון ניתן להתגבר גם על התענוג[4] והנוחיות שמעניקים לנו ההרגלים, ולהצליח לגרום לשינוי פנימי בעצמנו. כאשר לאדם יש רצון חזק והוא מחליט בתוקף לשנות את הרגליו, הוא מסוגל להצליח בכך למרות הקשיים הנלווים.

נחזור ליצחק מיודענו – הנזק שהוא גורם לעצמו אינו מוחשי עבורו כרגע. נזק עתידי שעלול לקרות בעוד שנים רבות אינו סיבה מספקת עבורו לכח רצון חזק שישנה את הרגליו. גם לביקורת שהוא מקבל תדיר הוא התרגל והיא אינה מציקה לו כל כך. אך אם הוא יתחיל לחוש כאב במפרקיו, או בדיקה כל שהיא תוכיח באופן מוחשי שהוא אכן גורם לעצמו נזק, יתכן וזה יעורר בו רצון תקיף יותר להשתנות. אפשרות נוספת היא שיכול להתעורר מצב שהוא יבין שהוא עלול לאבד קשר עם אדם שיקר לו, אם לא יפסיק עם קולות פקיקת האצבעות שמעצבנות ביותר את האדם הזה.

אלו הן דוגמאות למצבים שמעוררים את כח הרצון של האדם ומסייעים לו להשתנות, אולם כל אחד מסוגל להשתנות בכח עצמו על ידי התבוננות פנימית במה שהוא גורם לעצמו או לסביבתו כאשר הוא מתמיד בהרגליו הלא רצויים.

השלב הרביעי והארוך ביותר הוא התרגול וההתמדה. רק אדם שנחוש בדעתו להשתנות, יהיה לו הכח להתמיד ולהתגבר בכל יום מחדש. אדם כזה יצליח להתגבר על הרגליו ולהשתנות. סוד ההצלחה נעוץ בתזכורת תמידית מדוע הוא החליט להפסיק, בשילוב השלבים הקודמים שמנינו לעיל. רק כך כאשר השינוי הטכני מלווה בתהליך פנימי עמוק, השינוי יחזיק מעמד לאורך זמן.

◈◈◈

ישנן שיטות פסיכולוגיות מגוונות[5] המתיימרות לעזור לאדם שרוצה להפסיק הרגל מסויים. חלקן מציעות להפסיק את ההרגל באופן הדרגתי, וחלקן דוגלות דווקא בשינוי חד וטוטאלי. בין אם השינוי הדרגתי או פתאומי, המשותף לרוב השיטות הוא ההתמקדות בשינוי הטכני, תוך התעלמות מהנפש, שהיא המקור והשורש להרגלים. שיטות אלו מוכיחות את עצמן, אך לא לאורך זמן. לכן פעמים רבות ניתן לראות אדם שהתמקד בשינוי הטכני והצליח, ולאחר זמן מה חזר להרגליו הקודמים, שחשב שהצליח להתפטר מהם כבר. מדוע זה קרה? מכיוון שהשינוי היה טכני בלבד. הנפש לא השתנתה, הוא דילג על ההתבוננות הפנימית, ולא עשה החלטה מודעת לוותר על הנוחות שנלוותה להרגלים. (ישנן שיטות שמציעות לשלב טיפול פסיכולוגי התנהגותי, ששלביו מזכירים מעט את השלבים הנ”ל)[6]

◈◈◈

לסיכום, ארבעת השלבים לשינוי משמעותי הם:

1. זיהוי הקול הפנימי ואת המחשבות המוטעות שהוא גורם לנו לחשוב.
2. התבוננות פנימית: מה אני מפסיד כשאני נכנע להרגליי?
3. כח רצון: החלטה נחושה להפסיק את ההרגל, כולל מוכנות לוותר על הנוחיות.
4. תרגול: התגברות יום יומית ותזכורת עצמית של מה שגרם לשינוי.

אם כך ברור, ששינוי משמעותי יכול להיות רק כזה שכולל התבוננות מעמיקה אל תוך הנפש ועבודה יד ביד של הגוף והנפש גם יחד, כפי שראינו לעיל כיצד רעיונות אלו מתבטאים בפרוש במושגים חסידיים מובהקים. בטוחני שאדם המתמודד עם קשיים בשינוי הרגליו שינסה לעבוד על פי השלבים המעשיים המנויים כאן ויתמיד בהם, יופתע לראות שהפעם השינוי מחזיק מעמד.

הערה חשובה: דרך זו אינה מתאימה להתמכרויות קשות שזקוקות בדרך כלל לטיפול מעמיק ומפורט יותר, אלא להרגלים סטנדרטיים שאנשים מן השורה מתמודדים איתם בחיי היום יום.

[1] מובא בכמה מקומות בדא”ח שכוחות הנפש מתפעלים מהגוף וכן להפך, ראה לדוג’ “ויקח קורח” תרס”ו

[2] תניא לקו”א פרקים כ”ד-כ”ה – רוח שטות, ראה גם בענין זה קונטרס ומעין מאמרים ראשונים

[3] תניא פרק ג’ – דעת שמגיעה בהמשך להתבוננות משנה את המעשים

[4] “כי ידעתיו” תרס”ו – שליטת הרצון על התענוג

[5] רינה זיסמונוביץ’ – רינה פארם פארם.נט, המרכז לגמילה מהתמכרויות – ,www.gmila.co.il ועוד

[6] ד”ר אלידה מגור https://blog.beok.co.il