A Three-Pronged Path to Meaning
אימון חסידי

By  צחי יצחק פרנסיס, Arad, Israel
Essays 2017

MyLife Essay Contest 2017

תורת החסידות שמה בדגש את הענין של הפנימיות והשורש המכוסה של כל דבר ודבר.אחד מהנרטיבים החזקים בתפיסת העולם החסידית , שהעולם הוא מלשון העלם והסתר.

החסידות דוגלת בחשיפת הנעלם והנסתר שבעולם בכל הרבדים והרמות, ולכן לא במקרה במילה חסידות מסתתרות שתי מילים- חי , סדות (סודות בחולם חסר).

האדם שהולך בדרך החסידות לומד לחיות בדרך שמגלה לו את המשמעות של הדברים שאיתם הוא צריך לחיות את חייו. חסיד הוא אדם שמאמין שהעולם הזה הוא מיצג של דברים שבלי לחשוף את הנסתר שבתוכם , זהו מיצג שווא שיגרום לו להתרחק מן האמת הפרטית שלו והאמת האוניברסלית הכללית.

במאמר זה ארצה להביא שלושה שלבים של עבודה בחשיפת הרצון הפנימי של האדם בדרך להגשמת יעוד חייו.

 

׳בדרך שאדם רוצה לילך…,

 

אחרי שהבנו שעלינו לפענח את הסוד הנעלם של העולם.

נראה מהי הדרך היעילה ביותר להגיע לכך. העולם כבר גילה לפני עשרות שנים ואף יותר שלא כל מה שרואים זה כל התמונה. אם בשיטות פסיכולוגיות שהחלו לדבר על תת מודע ואם המדע שמדבר על חלקיקים אטומים שהעין לא רואה. כפי ששיטת הנ.ל.פ מנסחת: עד שלא חקרת לא הבנת.

ז״א שבכל פעם שנרצה להבין נצטרך לעבור איזשהו תהליך אם במחשבה או בהסתכלות שלנו על הדבר כדי שנבין אותו לאשורו.

כך גם הרצון של האדם שהוא הכח המניע את האדם באם נחקור ונאמן אותו נגלה שיש בו כח לחשוף את כוחות הנעלמים האמיתיים של עצמו.

כך בהשגחה פרטית האימון מגיע משורש המילה א.מ.נ.

כשנחשוף קצת את המשמעויות של המילה הזו שאנו אומרים כל-כך הרבה פעמים בחיים, בכל הזדמנות כמעט במהלך היום. אנו נבין כמה היא קשורה עם הרצון שלנו, וההליכה דרכו למקום ששיך לנו כפי הרצון העליון.

אמן בראש ובראשונה היא הבעת משאלה , כמו שאנו אומרים הלוואי.

מצד שני כשעונים אמן לברכה גם מאשרים את אמיתותה.  אמן כעונה אמת.

כאן נשאלת שאלה כיצד הבעת משאלה מתיישבת עם הוודאות הפשוטה שכך זה?

שלושה שלבים בחשיפת האמת

למעשה תהליך האימון שהוא תהליך העבודה/ הקוים לפעולה,  שייכים לשלושה שלבים.

אמונה – שלב של חיזוק האמונה כתפיסה ודרך חיים.

מחשבה/מעשה- קווי מחשבה ופעולה ליישום האמונה בכל דרכי ומעשי האדם המאמין.

נפש-  ההטמעה של המחשבות והפעולות הרצויות  עד ההשפעה בשינוי טבע מידותיו של האדם והפיכתו של הרע לטוב גם כן.

(אמונה ,מחשבה ,נפש =ר״ת אמ״ן)

  1. א- אמונה

    האמונה היא המפגש המחודש עם הכח המהווה והמחיה הנסתר של העולם.

    האמונה לפי תורת החסידות מושרשת עמוק בנפש של כל אדם ואצל יהודי בפרט.

    למעשה האמונה היא הבסיס של תהליך החשיפה של מה שנמצא בהעלם והסתר בנפשו פנימה של האדם ולכן היא השלב הראשון.

    (ענין העבודה ,הנסמך על האמונה הפשוטה שאין עוד מלבדו, הוא שהגישה לכל ענין בחיים תהיה מנקודת מבט זו, ושיביאו לידי גילוי, כל אחד כפי יכולתו, ככל היותר את האלוקות שבכל דבר ,ולהקטין , עד כמה שניתן, את ההעלם של החיצוניות על האלוקות שבתוכו- הרבי מלובאוויטש אג״ק תתקנו)

    האמונה יכולה להופיע ברגעים מסויימים בחיים וכדי שהיא תהפוך לדרך חיים בחיים, חייבים להתחיל את תהליך האימון ממנה.

    ״וזה נכלל ג״כ בלשון אמונה שהוא לשון רגילות שמרגיל האדם את עצמו כמו אומן המאמן את ידיו וכו׳״- תניא מאת אדמו״ר הזקן- ספר היסוד של תורת החסידות.

  2. מ-מחשבה

    השלב השני הוא ההרגל של האמונה כנ״ל והטמעתה בשינוי תפיסות במחשבה וממילא שינוי בפעולות ובמעשים. (אחרי המחשבות והמעשים נמשכים הלבבות- בשני היצרים)

    ניקח דוגמא פשטנית לדבר: אני יכול להאמין שאני רקדן מעולה, אבל עד היום לא עשיתי עם זה כלום.

    שלב המחשבה מתחלק לשני עקרונות יסודיים.

    א. במחשבה תחילה -התכנון, ככל שאני קודם יבין את המטרה שמשרתת את הרצון שלי האמיתי דהיינו הרצון שמלמעלה ששייך רק לי.

    בשלב זה ננסה להבין את החזון, את האני מאמין של המתאמן. לדוגמא: אם אני מאמין בעולם טוב יותר אז מה העולם הזה? מה יכול לעזור לו להיות כזה? היכן המתאמן נכנס לתמונה? וכו׳

    רמז גדול לכך נמצא במילה מחשבה.

    מח-שב-ה׳

    המח שלומד לחשוב ,חוזר ושב לחשוב על עצמו ובעצם על סיבת היותו קיים. (אין אני נבראתי אלא לשמש את קוני)

    המחשבה על עצמי כיציר כפיו של ה׳ שבאמת רוצה רק בטוב שלי ויודע אותי ואת תפקידי בעולם.

    ב. היסוד השני שבמחשבה שהוא היציאה לפעולה. אחרי שהבנו קצת יותר את מהות המחשבה,עכשיו נבין יותר איך היא משפיעה על חיינו.

    מח-שבה מלשון שבי,

    למעשה אנו שבויים של המח שלנו, שבויים של צורות חשיבה שמייצרות פעולות שהפכו לתפוסים בחיינו.

    התפוסים יכול גם לעבור לשלב של התניות ,ז״א שהרגש והגוף מגיבים בצורה אוטומטית לדבר שמגרה אותם מבחוץ וגם מבפנים.

    העבודה שלנו בשלב זה היא לאמץ את תפוסי החשיבה החדשים בהתאם לתובנות החדשות,

    ליצור שפה של תפוסים חדשים והתניות חדשות. כל אדם מאמין במשהו ואמונותיו באות לידי ביטוי בכל מיני מצבים בחייו. בד”כ אמונה  מתקשרת עם מקום גבוה מהוכחות שכליות כלשהן. למשל אני נותן אמון במערכת הרפואית וברופא שמטפל בי, ז”א שבמובן מסוים אני מאמין לו שהוא רופא מבלי לקבל הוכחות כדי שהשכל שלי יאשר לי זאת. יש כאן אמון שיצר סוג של אמונה.

    כך גם לגבי דברים שאני מאמין שיקרו או שאני מאמין שכך קורים וכו’. אמונה יכולה גם להיווצר כאשר נאמן את המחשבה במשהו שאנו יכולים ורוצים להאמין בו.

    כל אמונה מתבססת על מערכת כלשהי. ככל שהמערכת גבוהה יותר כך האמונה תתצטרך להתעלות למדרגתה.

    ההתבוננות במערכת החוקים המופתית של הבריאה מחזקת את אמונתו ומחדדת את תפקידנו כחלק ממערכת מופלאה ומדויקת זו.

  3. נ-נפש

    יעוד יהודי

    לא משנה איך שנסתכל על זה המטרה של כל אדם היא להגיע ליעוד והתכלית שלו.

    היעוד הנפשי הרוחני בעיקר.

    כל הכוחות שבאים מיסוד האמונה ממשיכים לאימון שבמחשבה שהופכת את האמונה לבטחון שכל כולו צועד לעבר היעוד והתכלית.

    יש לי מקום בעולם ואפילו העולם נברא בשבילי.

    כדי להגיע ליעוד היהודי (״היהוד״) צריך עבודת הנפש בשתי בחינות עיקריות. האחת היא קיום היעוד שהנפש היא האני שלי בשתי בחינות נפש בהמית ונפש אלוקית. וצריך שכל הרצונות שלי יהיו כפי הנפש האלוקית והרבה פרושים בדבר. אם זה עידון המידות שבנפש והגשמת הרצון ע״י פעולה של הנפש עבודה עם הרצון.

    רש״י בעצמו מפרש  את המילה נפש-רצון.

    רצון הנפש הבהמית שיכול לדחוף כמו שור את האדם ונפש אלוקית שרותם את כל מהותו לעבודת ה׳. להפוך את העולם למקום קדוש יותר שבו יכולה לחדור השכינה הקדושה.

    אז הנפש הבהמית בעיקר מפחדת מהשינוי הזה שמאיים על עולמה הבהמי. כדי לאמן את הנפש הבהמית אנו מוכרחים לסגל לעצמנו בשלב הראשון את ריסונה. בשפת האנטילגנציה הרגשית ריסון האימפולסיביות ובשפת החסידות אתכפיא.

    (נפש אותיות שפן).

הגשמת היעוד היא עבודה יותר פרטית ואישית ,של השרשת ההרגלים שעל פי אמונה שכלית מדרגת החכמה דרך הבינה שהיא עבודה עם המחשבות עד הדעת שזה החיבור שבהתעוררות הלב לקיים את חלקו של האדם בעולם.

ועבודת התכלית היא בשימת הדגש על הזולת או על ההשפעה דרך הפעולות.

תכלי׳ת אותיות כלי-לתת.

עבודה שמתעסקת יותר עם הפעולות שדרכן היעוד מתקיים.

והנפש שבעיקר צריכה לעבוד קשה כדי להבין איך להחדיר את הקדושה בנפש בלי לשבור אותה ולהרוג אותה. זו הבחינה של נשיאת הפכים שהיא למעשה אדם לעמל יולד. האימון הזה הוא תמידי עד ביאת משיח צדקנו שאז הקדושה תחדור סופית בעולם.

סיכום ותרגילים לעבודת הנפש:

אמונה/חכמה – אומנות החכמה שהיא למעשה דרגה רוחנית שנקראת כח/מה.

הכח שמגיע מי תחושת המה אני אם לא יציר כפיו של הבורא. לכן שאלת המה היא המפתח לאמונה גם כן.

בתור תרגיל אפשר להתחיל לשאול את עצמי מה האני מאמין שלי ולרשום אותו לעצמי.

מחשבה/בינה- כפי שאמרנו העבודה עם המחשבה בחלק הזה היא בעיקר להבין. בשפה החסידית להתבונן. הכוונה היא האני מאמין שלי, שככל שהוא נהיה יותר מובן בכל הרבדים של חיי. תרגיל יעיל הוא שכתוב של האני מאמין שלי לתוך חזון שבו אני רואה את עצמי בעוד כמה שנים.

נפש/דעת

המקום שבו העבודה האמיתית מתחילה.

בדגש על השילוב שבין האמונה/החכמה למחשבה/הבינה.

עיקר העבודה תהיה לעורר את הלב לעבודה של הטמעת החזון ביעוד שמתמקד במימוש העצמי למציאת תפקידי בעולם, והחלק השני הוא התכלית שבו המיקוד הוא על האופן שבו אני משפיע על העולם מהם הכלים שלי לתת.

תרגיל- בכל יום לעשות משהו שמקרב אותי ליעוד שלי ובכל יום לעשות לפחות מעשה טוב, יזום אחד לזולת .

מקורת:

אגרות קודש- הרבי מליובאוויטש

תניא פרק מ״ב – אדמו״ר הזקן

מאמר ד״ה בטחו – אדמו״ר הריי״צ