True Freedom to Choose
תחפושת בחירה או בחירה חופשית?

תפיסה מהפכנית של מושג הבחירה וההחלטה שתשנה את חייכם!

החופש לבחור – תרמית התקופה המודרנית

כיום בתרבות המערבית, נתפס מושג חופש הבחירה כיכולת האדם לבחור מתוך מקסימום אפשרויות הנמצאות בידו בזמן נתון; ככל שלאדם יש אפשרויות מגוונות יותר ויכולת לבחור ביניהם ללא כפיה – הוא נמצא גבוה יותר בסולם החופש. החיים בארצוות מפותחות, בהם מצוי שפע חומרי שלא היה מעולם, לצד מערכות משפט וחברה שאינן מגבילות את האדם בבחירותיו השונות – היו אמורים לגרום לנו להצליח יותר במישור הרגשי, המשפחתי והחברתי.

גישה זו מוטעת מהסיבות הבאות:

1. החיים מעצם טבעם מציבים בפני האדם מגוון סיטואציות המגבילות את אפשרויות הבחירה שלו. לדוגמא: מוסד המשפחה מטבעו כרוך בהגבלת הבחירה שביד האדם, ויתירה מכך, האדם זקוק לוותר על דברים רבים אחרים שהיה מעוניין לעשות על מנת להקים משפחה בריאה; עליו לזנוח תחביבים שונים, ומעל הכל, הוא כפוף להתחייבות ונאמנות מתמדת כלפי בני המשפחה.
2. מכך נובעת הנקודה השניה: חוסר היכולת המובנה לבחירה ללא גבול (ובמקרים אחרים חוסר אמיתי באופציות בחירה) – יוצר תיסכול מתמשך, הדוחף את האדם לחפש באובססיביות ריגושים חדשים. רדיפה זו יוצרת מהלך חיים לא בריא הן במישור הרגשי והן במישור המשפחתי והחברתי.
3. ומעל הכל: גם בצמתים בהם האפשרויות פתוחות בפני האדם – הוא לא מצליח להחליט! הוא מבולבל משלל האפשרויות משום שאין לו קו מנחה המדריך אותו בבחירותיו השונות. הוא לא יודע מה לבחור, והוא מפחד מעצם הבחירה.

מובן שלא מפתיע להיווכח שמחקרים בתחום בריאות הנפש משקפים בבירור מגמה שלילית מובהקת: דו”ח ארגון הבריאות העולמי פירסם לאחרונה מחקר המצביע כי 322 מיליון (!) איש ברחבי העולם סובלים כיום מתסביך דיכאון כלשהו.

ברור מעל לכל שמשהו השתבש בדרך. אנו תולים את “חופש הבחירה” בנסיבות חיצוניות, ובעצם נמצאים בבית כלא רגשי שמאפשר החופש הדמיוני הזה. אין ספק שהאנושות התקדמה בכך שרובה הגדול מכיר בחסרון של משטרי דיכוי ובחשיבות של בחירת היחיד; אך היא הותירה את האדם בודד מדי, חלש מדי, מול אפשרויות שגורמות לו לבזבז מעגלי חיים שלמים בנסיונות נפל לבחור ולהפיק מעצמו את המיטב. האדם המדוכא שלחם על חירותו היה אדם שמח; נכדו כיום חופשי מדיכוי – ועצוב.

האם זו באמת גזירת גורל?

האלטרנטיבה: “בחירה חופשית”

תורת החסידות מגדירה את רעיון “הבחירה החופשית”, ואין ספק שהיא מחוללת מהפך מחשבתי בתפיסת מושג זה. (מיותר לציין שהרעיונות של תורת החסידות קדמו לתפיסות המודרניות, אך לאדם כיום, פגישה עם תפיסת החסידות מחוללת מהפכה).

עיקרי הדברים:

• ראשית, “בחירה חופשית” – שימו לב: זה המינוח הנכון, ולא “חופש בחירה” – אינה סך ההזדמנויות הנמצאות בהישג יד האדם; אלא היא תכונת נפש הקיימת בתוכו. תכונה בסיסית זו, שהיא במובן מסויים בבחינת מותר האדם מן הבהמה, אינה קשורה בנסיבות החיים, אלא שווה בכל אדם ובכל זמן.
• מהותה של תכונה נפשית זו היא: היכולת לבחור בטוב. כלומר, מיומנות להפריד בין מניעים ייצרים ואנוכיים הדוחפים אותו למעשה כלשהו, לבין בחירה המוּנעת ממטרת חייו של האדם והצו האלוקי המוסרי המנחה אותה.

ההיבט היישומי של בחירה חופשית במובנה זה, הוא כפול:

1. תודעתי – במה לבחור: להבחין, באמצעות התבוננות שכלית, בין השגת תועלת עצמית, ובין דבר מוסרי ונכון כשלעצמו הנובע מצו אלוקי עליון.
2. רגשי-מעשי: הנכונות לוותר על הנאות בטווח הקרוב, המוחשי, לטובת מטרות עליונות ומוסריות.

שמעתם? יותר מכל דבר אחר בחירה – היא נכונות לוותר!

בחירה חופשית אמיתית במשנת החסידות:

הבחירה נמצאת אצלכם: מלך או שרים?

כתב הרבי מליובאוויטש במאמרו המפורסם “ביום עשתי עשר יום” שנאמר בשנת תשל”א:

הרבי ציטט משל ממדרש ידוע, על מלך חשוב המלווה בשריו שנכנס לעיר מסוימת. במהלך טקס קבלת הפנים, התגודדה קבוצת אנשים בסמיכות למקום האירוע, בפי כמה מהם הייתה טענה: “אני מעדיף להיפגש עם שרי הממלכה ולא עם המלך מכיוון שהשרים יותר פנויים לעסוק בצרכי העם, ויתר על כן – הם מבינים יותר מה רצון האנשים בממלכה”. אולם אדם שהמדרש מגדיר אותו “פיקח” טען לעומתם: “אני מעדיף מפגש עם המלך בעצמו מהסיבה הפשוטה: כל השרים מתחלפים בזמן כזה או אחר ורק המלך לא מתחלף ונשאר בכסאו לתמיד.

התבוננות קלה מצביעה על נקודה בעייתית מאד בסיפור: מדוע המדרש מתייחס אל האדם שבחר במלך כאדם “פיקח” – הרי כל בר דעת מבין את המשמעות העליונה של מפגש עם המלך לעומת השרים, ומדוע נדרשת פקחות מיוחדת לשם כך?

התשובה היא בהבנת ההקבלה בין סיפור המלך והשרים – ובין הבחירות היום-יומיות שלנו:

המלך בסיפור מקביל לבורא העולם ומצוותיו. שאר השרים מקבילים לעבודת אלילים, ובמובן רחב יותר – לעולם החומר ותענוגות החיים (מיותר לציין שאין הם רעים כשלעצמם, אלא רק במקרה שמנקודת מבט של האדם הם הופכים ל”אליל”, לשאיפה בפני עצמה ולא ככלי למטרה נעלית יותר. אז הם בהחלט רעים וחסרי תכלית). הבחירה בנמשל היא, בין ערכים אמיתיים שאינם בני-חלוף, לבין העדפת התועלת האישית.

הרבי אומר שבנקודה זו טמונה הפקחות: על אף שבמבט חיצוני נראה שיותר משתלם לבחור ברדיפה מתמדת אחרי מקסימום התענוגות האפשריות (שהיא בסיפור הבחירה בשרים המסמלת את ההנאות והריגושים קצרי הטווח), הפיקח מאמץ לעצמו השקפה הרואה ביכולת הבחירה נכס אישי, מיומנות להפריד בין מניעים ייצרים למטרת החיים האמיתית – קיום הצו האלוקי-מוסרי. במילים אחרות – היכולת לוותר על הנאות קצרות טווח לטובת נכסים רוחניים נצחיים.

בהמשך המאמר הרבי מגלה רובד עמוק יותר של כח הבחירה:

“הבחירה החופשית” אינה רק יכולת לוותר על דברים שמסיתים אותנו ממטרתנו במוצהר. יכול להיות שהתנהגות מוסרית נכונה, או אפילו חוויות רוחניות נעלות – הם מסווה לחיפוש תועלת אישית. הבחירה צריכה להיות תמיד בעיקר, בדבר בעל ערך עצמי – שהוא החיבור עם הבורא.

הרבי מצטט את פתגמו של האדמו”ר הראשון מחב”ד, רבי שניאור זלמן מליאדי, שהיה נוהג לומר בשעת דביקות: “אינני חפץ במאומה, אינני חפץ בגן העדן שלך, אינני חפץ בעולם הבא שלך, אינני רוצה כי אם אותך בעצמך!

אז כיצד בוחרים נכון?

לסיכום, השיטה בנויה על שלושה צעדים עיקריים:

1. התבוננות במטרות האמיתיות אותן אנו אמורים ליישם בחיינו.
2. התבוננות בעובדה ש“הבחירה החופשית” נמצאת בידינו כתכונה אנושית לעולם ואינה תלויה במשתני הזמן.
3. לבחון היטב האם ההחלטה המסוימת משמשת ביטוי אמיתי למטרותינו החשובות באמת, או שהם משרתות רצונות זמניים ומניעים יצריים.

יתרונות הבחירה החופשית:

בחירה ערכית ואמיתית, אינה נמדדת ב”רווחים” – למרות שאין ספק כי בטווח הארוך היא אכן מביאה את הרווח הגדול ביותר לאדם ולאנושות. נעדיף איפוא להגדיר את ה”סימנים” לבחירה נכונה:

1. קבלת החלטות באופן מושכל יותר בכל התחומים (משפחה, מקום עבודה וחיי חברה), הנובעת ממניעים אנושיים ומוסריים יותר. התוצאה היא יכולת שליטה עצמית, יציבות בקבלת החלטות משמעותיות, ותחושת שלימות לאחר קבלת ההחלטה. זו תוצאה ישירה מהקו המנחה: “בחירה חופשית” – חופש ממניעים יצריים ונסיבות חיים מגבילות.
2. התמודדות בכל סיטואציה מורכבת ככל שתהיה, מתוך הכרה שהיכולת לבחור אינה תלויית נסיבות ומשתנים (מגוון האפשרויות), אלא היא תכונה נפשית הקיימת תמיד, ושואפת לבחור בדבר הטוב והמוסרי ביותר לטובת מימוש ייעוד האדם ומטרתו.
3. מיתון הרדיפה הבלתי פוסקת אחר ריגושים למיניהם על מנת להפיג את התסכול. מתוך ידיעה שהדרך הנכונה ליציבות נפשית – טמונה ביכולת לוותר עליהם כדי לקבל החלטות נכונות.

מבט אישי:

כתיבת השורות היא תוצאה של התמודדות אישית יומיומית. חוויתי בחיי, מחד את הרצון לחופש בחירה מקסימלי ואת תרמית החופש המשתקפת במציאות החיים המודרנית, ולאידך – התוודעות לגישה הגאונית המשתקפת במאמרי החסידות, המראה את היכולת והכוח הטמון בנו לנווט את חיינו בצורה הטובה ביותר. אין ספק שיש לי מחוייבות להעביר את המסר הלאה.

לדוגמא: כתלמיד במסגרת ישיבתית אני נדרש לעמוד בפני סדר יום תובעני הכולל שעות ארוכות של לימוד סוגיות בתלמוד, אשר לבחור צעיר מן השורה דבר זה אינו פשוט. ובעקבות כך פעמים לא מעטות שאלתי את עצמי, מדוע עלי “לבזבז” את ימי בלימוד מתיש זה? האם לא כדאי ללמוד במוסד “פתוח יותר”, “משוחרר יותר” בו אלמד מקצוע מכובד, וגם ארוויח זמן בשפע לכל התחביבים השונים שפיתחתי? הרי כך ארכוש גם מקצוע מכובד ואבטיח לעצמי עתיד מצויין מבחינה חומרית, וגם אוכל ליהנות יותר במהלך הלימודים.

כל מי שדבק ב“חופש לבחור”, יעדיף ללא ספק לימודים שיעניקו לו עתיד כלכלי והווה מהנה. אך אדם בעל “בחירה חופשית”, הוא אדם היודע לבחור בדברים שייסיעו לו לממש את מטרתו האמיתית בחייו ולא את הדברים הטפלים למטרה זו. לבצע בחירה, פירושה: לוותר על הנאה טפלה בטווח הקצר בשביל לממש מטרה נעלית יותר. בחירה במסגרת ישיבתית, היא בחירה בחיי התעלות אישיים ורוחניים, שהם המטרה והיעוד בחיים. בחירה כזו כרוכה אמנם בוויתור על תחביבים (גם תחביבים “רציניים” כמו מוזיקה וכדו’), ואולי גם על קלות רבה יותר במציאת מקור פרנסה – אך ה”רווח” המושג באמצעות הבחירה בלימוד במסגרת ישיבתית גדול עשרות מונים.

כולם מתחלפים, והמלך – אינו מתחלף!

סיכום

• בפרק ה”חופש לבחור” הוצגה הבעייתיות של התפיסה המודרנית את מושג הבחירה השואפת לניצול של כל האפשרויות.
• בפרק “האלטרנטיבה – בחירה חופשית“, הוצג מבט שונה על מושג ה”בחירה החופשית”, כתכונה נפשית שאינה תלויה בנסיבות, ומאפשרת לנו לקחת בחירה טובה ומוסרית בכל זמן נתון. היא ניצבת על שני צירים מרכזיים: תודעתי – במה לבחור, ומעשי-רגשי – לבחור=לוותר.
• בפרק “בחירה חופשית אמיתית” הצגנו את מקורות השיטה בדברי הרבי.
• בפרק “כיצד בוחרים נכון” הצגנו שלוש צעדים מעשיים, וסימנים המעידים על בחירה נכונה.
• בפרק “מבט אישי” הצגתי זוית אישית על “הבחירה החופשית” כפי שהיא משתקפת בחיי היום יום שלי.

אם כן, תחפושת הבחירה או הבחירה החופשית? תבחרו אתם!