הזולת הוא הראי

Chaya Giller, Lod, Israel
Communication / Essays 2019

כדרך לשיפור תקשורת הבין אישית והתוך אישית שלנו

מבוא

חשיבות הסביבה כמקום מרכזי בחיים שלנו

הקושי שעליו מדובר בעבודה זו הוא: פגיעות האדם מפני הסביבה. האדם הוא יצור חברתי, והסביבה תופסת חלק נכבד בחייו. לכל אחד מאתנו לא פעם קורה, שאנו נתקלים באנשים אשר מעוררים בנו רגשות שליליים, כמו שנאה, כעס, עלבון, קנאה, תסכול, ייאוש, פחד, אשמה וכו’ בעבודה, בחיק המשפחה עם הבעל, הילדים, ההורים, השכנים וכו’. טבע האדם, הוא להאשים את הזולת על התנהגויות שליליות או שהוא יאשים את עצמו על כך שקרו המצבים הללו, וזה יכול ליצור נקיפות מצפון איומים בלב האדם, ולרוב מטבע הדברים, הוא ירצה לברוח ממצבים כאלו וימנע את עצמו מהתמודדות ובצדק.

בעבודת מחקר זו, אפרוס ואגלה הסתכלות עמוקה על תקשורת בין אישית ותוך אישית, שתוביל אותנו למערכות יחסים בריאים יותר עם הסביבה שלנו, הקרובה והרחוקה, אפילו ברשתות חברתיות כמו פייסבוק, שהן מעבר למסך עם אנשים שאנחנו מתקשרים איתם בקשר וירטואלי. הסתכלות כזו שתגלה את האמת המוסתרת והמשמעות האמיתית למציאות שמתגלית על פני השטח.

הרעיון המרכזי אשר מגלה את מהות המציאות שאותה האדם רואה הוא: העולם מבחינת ראי, וכשאר אדם רואה רע בזולתו, הרי זו הוכחה שאותו הרע נמצא בו עצמו, ואם משמים נזדמן לו לראות רע בחברו, יש בזה הוראה והיא שהרע נמצא בו, ברואה עצמו ועליו לתקנו (לקוטי שיחות כרך י’,  נוח, 24)

בהמשך העבודה, אני אפרוס רעיון עמוק זה בכמה רבדים אשר כל אדם יצליח להבין בשכלו ויתחבר אליו מתוך עולם המושגים שלו ואתן כלים מעשיים, שנוכל להצליח ליישם ולהוריד את הרעיונות האבסטרקטיים האלה לידי מעשה בפועל.

“שנראה כל אחד מעלת חברינו”

הנחת יסוד של הרעיון המרכזי הוא שכל אדם קולט ומפרט את העולם באופן ייחודי. לכל אדם יש מפה סובייקטיבית בנוגע למציאות ולכן העולם האובייקטיבי הוא בלתי ניתן לתיעוד בידי אדם.

כל אדם רואה מסביבו נתונים מתוך העולם שלו. אפשר להבין זאת מתוך תופעה רווחת והגיונית, שכאשר אישה בהריון, היא שמה לכל הנשים בהריון שמסביבה. אדם רואה בעיניו ושם לב אך רק לפרטים שקיימים בתוכו, במודע שלו וגם בתת מודע. זאת אומרת שאם נדרש מאתנו לתאר חבר כיתה לדוגמא כל אחד יתאר אותו לפי צורת ההסתכלות שלו, ומהותו שלו, ולכן התיאור יהיה סובייקטיבי, כי זה מתואר מתוך עולם הפנימי של הבן אדם. לדוגמא: אם אני שמתי לב שהילד שלי הוא בעל הגיון, בעל אינטליגנציה רגשית גבוהה, בעל שמיעה מוזיקאלית וכו’ זאת אומרת שאני גם נושאת תכונות אלו, אילולא זאת, לא הייתי מצליחה לבחון זאת בכוחות עצמי, לפי צורת ההסתכלות שלי. תובנה זאת אמורה לחזק ולעודד אותנו כאשר אנו רואים מעלות חברינו, זה בעצם מעיד על כך שבנו יש את המעלות האלה במידה מסוימת, כמו שנלמד במילות הפיוט של רבי אלימלך מליז’נסק “אדרבא תן בליבנו שנראה כל אחד מעלת חברינו, ולא חסרונם… ואל יעלה שום שנאה מאחד על חברו חלילה”, אם נראה את מעלת חברינו, אז נוכל לראות גם מעלת עצמינו.

רעיון חסידי דומה מובא מתוך שיחתו של הרבי: “ואהבת לרעך כמוך”- שאהב את עצמי  כמו שאני אוהב את חברי (לקו”ד, כרך ד, עמ’ 1410). אם נעודד את עצמינו, נמצא את המעלות של עצמינו בתוכנו נוכל גם לגלות את המעלות של חברינו ונוכל לאהוב ולשבח אותם וכך להפך, אם נראה את מעלות חברנו, נדע שהמעלות הם בעצם אצלנו וזה אמור לתת לנו חיזוק ולעלות את הערך העצמי שלנו.

אספר סיפור אישי. פעם הרגשתי נמיכות הרוח, מצב רוח ירוד ורגשות אשמה. ראיתי מול עיני כישלונות, ומקרים ספציפיים של נפילות שהיו לי עם ילדי, הרגשתי נורא רע. ניסיתי להתבונן, כיצד הייתי צריכה להתנהג ואלו תכונות עלי לאמן, על מנת שזה לא יקרה שנית. ואז הצטיירה לנגד עיניי, המשפיעה שלי שנושאת את השילוב המנצח של התכונות שעלי לרכוש, ראיתי בה את מידת הנחישות והאסרטיביות משולבת עם רכות ונעימות. שיתפתי את בעלי בכאב הגדול שלי, כאשר אני יושבת על מיטתי ודמעות בעיני, “הלוואי שיכולתי להיות גם כזאת באופן טבעי, להיות אסרטיבית יחד עם זאת רכה”. ואז פתאום התגלה לי הברקה משמים, ‘נפל לי האסימון’: הרי ההסתכלות שלי על הסביבה שלי היא סובייקטיבית, והעולם הוא המראה לעלומי הפנימי ואיך שאני רואה את העולם אף אחד אחר לא רואה כמו שאני רואה, ולכן אם הצלחתי לראות את התכונות של המשפיעה שלי, הוי אומר שגם בי קיימים את אותן התכונות אופי שכל כך ייחלתי שיהיה לי, וזה נמצא בתוך מקבץ התכונות אופי שלי. תובנה חזקה זו, שינתה בן רגע את כל ההרגשה שלי, פתאום הרשתי חזקה, בטוחה בעצמי והתמלאתי באהבה עצמית והודיה לה’ על ההברקה שהוא שלח לי.

כל מה שאדם רואה או שומע, הוראה היא בעבודתו

אחרי שאנו מבינים שלכל אחד יש עולם משלו והסתכלות סובייקטיבית משלו על עולם. החסידות באה ומחזקת רעיון שכל דבר שאדם רואה או שומע הוא לא לשווא, אם ראיתי זאת, בהסתכלות הייחודית שלי, יש הוראה שאני צריכה לקחת מזה בשבילי. הנשמה ירדה לעולם הזה על מנת  לתקן את הגוף ונפשו הבהמית וחלקו בעולם (לקוטי שיחות, כרך ל”א, בא, עמוד 51) . ולכן אם ראיתי או שמעתי, זה לא לחינם, יש בו מסר עבורי ולעובדת ה’ הפרטית שלי: מורנו הבעש”ט אמר: כל דבר ודבר אשר האדם רואה או שומע, הוא הוראת הנהגה בעבודת השם. וזהו ענין העבודה, להבין ולהשכיל מכל דרך בעבודת השם. (לוח היום יום ט’ אייר)

הזולת הוא הראי

במקום אחר בשיחות של הרבי מובא רעיון נוסף מדהים (לקוטי שיחות חלק ד פרשנת נוח עמוד 24)- שכאשר אדם רואה רע בזולתו, הרי זו הוכחה שיש בו עצמו משהו מאותו רע. וכפי שהזכרנו במבוא, העולם הוא בבחינת מראה, וכמבואר במשל הידוע, למי שיש פנים נקיים, אינו רואה במראה שום לכלוך, וכאשר הוא כן רואה לכלוך במראה, הרי זו ההוכחה שהלכלוך נמצא בו עצמו. העובדה שהוא רואה את הרע ומתרגש מזה, וגורם לו לרגשות שליליים בתוכו, זה מוכיח שהרע, שאותו ראה,  קיים בתוכו במידה מסוימת.

זהו כלי חזק מאוד שיכול לעזור לא להתרגש מחסרונות הסביבה, שאותם אני רואה בנקודת מבטי, ועוד יותר מזה לתקן את עצמי, את התוכנות הלא מתוקנות שלי. והמדהים הוא שכאשר אנחנו נתקן את עצמנו, לא יפריע לנו הרע אצל הזולת ולעיתים גם בזכות עבודת המידות שלנו, זה ישפיע על האחר שאף הוא יתקן עצמו באותן התכונות. ואם כבר נראה את הרע, זה יהיה במטרה לתקן אותו וזה לא יגרום להתרגשות שלילית בנו, כדוגמא: על פסיכולוג, או קאוצ’ר אשר רואה במטופל שלו תכונות לא מתוקנות במטרה לעזור לתקנם, הוא יתבונן ראשית בעצמו איפה האתגר נמצא אצלו אפילו בדקות, וכיצד הוא מתמודד איתו וכך ידע כיצד לעזור למטופל להצליח אף הוא להתגבר על אותו קושי ואתגר בחייו.

כפי שידוע הסיפור בכ”ק אדמו”ר האמצעי, ובכ”ק אדמו”ר הצמ”צ, שהפסיק פעם באמצע היחידות למשך זמן מה, ואחר המשיך ביחידות. כשנשאל לסיבת הדבר הסביר שכשאר בא אדם ביחידות לבקש תיקון לעניין מסוים עליו למצוא עניין זה, בדקות דדקות, לפחות, בו עצמו, ואז מסוגל הוא להשיב לשואל. עתה באה לפניו שאלה שעניין שפל מאוד, ולא הצליח למצוא בקרבו, אפילו בדקות דדקות, ומשום כך הפסיק את היחידות.

מכאן למדים שעל מנת לעזור לזולת, שיצא מהקושי שלו ויתגבר על הרע, קודם עלי למצוא זאת אצלי, ורק אחר כך אוכל ל’היכנס לנעליו’, ואוכל לעזור לו להתגבר על האתגר שלו.

כך גם הורים צריכים להתנהג עם ילדיהם. אם הם מזהים קושי אצל ילדם, לדוגמא: קושי בעמידה בזמנים. עליהם להתבונן בעצמם ולראות כיצד הם היו מתמודדים עם אותו אתגר ולהדריך ולחנך את ילדיהם לדרך הישרה בלי נגיעות אישיות והתרגשות שליליות, כצינור נקי, ואם חלילה הורה התרגש מחסרונות בנו, זהו סימן לרוב, שיש בהורה את אותו חסרון שהוא לא מתוקן דיו, וכשאר יתייחס לקושי בצורה נכונה, כאתגר ולא בכעס או בסלחנות, יוכל אף לעזור לילדו.

חינוך עצמי

מכאן אנו מבינים את מה שהרבי  מסביר בכמה וכמה שיחות, שהחינוך מתחיל מגיל הכי רך, מאז הלידה ועוד לפני זה. שככול שנבוא מתוקנים יותר, אחרי שעבדנו על עצמנו, נוכל לחנך את ילדינו באופן הכי נקי, בלי רגשות שליליים וריגושים.

ממילא כאשר אנו רואים, בכל מערכת יחסים, חיסרון במישהו ואנחנו מתרגשים מזה, לא נבוא ישר לשפוט אותו, יש לו מסר עבורי, בהשגחה פרטית ראיתי זאת, על מנת  שאוכל  לתקן את עצמי. רק אחרי שאני מתקן את עצמי, נוכל במידת הצורך להאיר לזולתנו את חסרונותיהם במטרה לתקן.

אתן דוגמא מחיי: אחרי לידת ילדינו השלשי, רצינו לקנות מכונית. מפני חוסר הידע שלנו בתחום זה, נעזרנו בשכן שלנו, אשר העיד על עצמו כמומחה במכוניות, ואכן קנינו בעזרתו מכונית ,ואני תליתי אמון מלא בו. מאוחר יותר גיליתי את ‘טעותי’. אחרי תקופה, ארעה תקלה במכונית, מיד שיתפתי את השכן בתקלה, והוא סבר שעלינו בדחיפות להחליף אותו. אמרתי זאת לבעלי, שהיה באותה שעה בעבודתו, ואמר לי שעלי לתת לבדיקה למוסכניק נוסף. השכן לחץ עלי שעלי להזדרז להחליף את המכונית. מרוב תמימותי, נשברתי, והיינו בדרכינו עם השכן למגרש מכונית להחליף מכונית. בסופו של דבר, התגלה האמת שהשכן לא דבר אמת, והיה סוכן סמוי של המגרש מכוניות, על מנת לקבל חלק בעסקה שלנו. סוף הסיפור הוא, שהמכונית נשארה בחלקינו, אחרי התערבות בעלי שהריח בחוסר אמינות של השכן. תגובתי הראשונית לסיפור הזה, היה הלם, וכעס כלפי אותו שכן, אשר שיקר לי וניצל את תמימותי. אבל אחרי כך הבנתי משהו עמוק, שהמקרה הזה קרה בהשגחה פרטית בשבילי, על מנת שאוכל להפיק לקחים ממנו, ולעבוד על מידות מסויימות אצלי שלא היו מתוקנות לדוגמא: למדתי להאמין ולסמוך יותר על בעלי, להתחבר לאינטואיציות הפנימיות שלי וכדומה. ואם השכן החליט דווקא לי לעשות את במקרה הזה, כנראה שהוא זיהה אצלי חולשות, שיכולים לעזור לו לשקר לי. בהסתכלות עמוקה יותר הבנתי, שה’ שלח אותו ואפיק לקחים ואתייעל בעבודת ה’ שלי.

רעיון זה ניתן ללמוד מיוסף הצדיק, אשר לא שמר תינה כלל לאחיו אל המעשים אשר עשו לו, שזרקו אותו לבור,  מכרו אותו לישמעאלים … ואמר להם : ” לא אתם שלחתם אותי הנה כי אם האלהים”, שהרי הכל בהשגחה פרטית, וה’ שלח אותי לכאן שאהיה שליח של הקב”ה במצרים ואדאג למחיה לכולם (לקוטי שיחות כרך ל, פרשת ויגש, שיחה ב). הסתכלות זו של יוסף, מונעת עוגמת נפש, צער, כעס וכל רגש שלילי אחר כאשר אנו מבינים שכל ניסיון שקורה לנו עם הזולת הוא לתקן את הגוף ונפש הבהמית שלנו וחלקנו בעולם.

ההרגשה שלנו משודרת לסביבה

מכאן אני משדרת לסביבה את מה שאני חשה

לא פעם שומעת מהורים, שהדור שלנו הוא חכם הוא קלוט דברים מאוד עדינים כבר מגיל אפס. בחסידות מבואר זאת, שאכן כך. אנו בהתנהגות שלנו במחשבה, בדיבור ובמעשה משדרים לעולם את מה שאנו חווים , אנו משדרים זאת לסביבה, אפילו אם לא אמרנו באופן ישיר וברור לעולם. הסביבה מרגישה את מה שאנחנו מרגישים וחווים, ובמיוחד הנשמות הגבוהות של הדור שלנו.

רעיון זה מובא בשיחה של הרבי על המילים “ויירא משה ויאמר אכן נודע הדבר” (שמות ב,יד)  דווקא משום שמשה רבנו התיירא כשהתברר לו ש”אכן נודע הדבר”, ולא בטח בה’ לגמרי, נעשה כך גם בעולם הזה, ופרעה ביקש להרגו, עד שנאלץ לברוח. ואילו היה בטוח לגמרי בקב”ה, היה הביטחון הזה עצמו פועל שהדבר היה נשכח והיה לו טוב בפועל, טוב הנראה והנגלה.

לסיכום:

מהמאמר הובן שהעולם הוא מבחינת מראה, ואם אני רואה חיסרון ומתרגשת מזה, הוי אומר שהחיסרון הוא בי ועלי ראשית לתקנו. מאוד קל לכתוב, אך מאוד קשה ליישם. כאשר אנחנו נמצאים באותה סיטואציה שמישהו מעורר בנו רגשות שליליים אנחנו מוצפים ולא תמיד קל לחשוב בהיגיון ולהגיב ביישוב הדעת ולכן ראשית עלינו:

  1. להירגע- עלינו לזהות את פעילות דופק הלב עולה, רמת הלחץ עולה ואנחנו צריכים לעצור, ולא להגיב מיד לשני. מחקרים מראים שמספיק 3 שניות של איפוק על מנת לעצור את התגובה השלילית. לנשום כמה נשימות, ניתן אף לצאת מאותו איזור.. (מוח שליט על הלב)
  2. נשאל את עצמינו- מה גורם לי להרגיש כך, האם אותו חיסרון נמצא בתוכי?
  3. אם כן, כיצד אני מתייחס לחיסרון שיש בתוכי? בסלחנות , בכעס?
  4. נתייחס למידה הלא מתוקנת שיש בתוכנו כאתגר, עם אמונה שיש בכוכנו להתגבר עליו?
  5. נחשוב מה יכול לעזור לנו להתגבר על אותו אתגר? (כללי חינוך והדרכה)
  6. אם לא הצלחנו למצוא פתרון לאתגר ניעזר באיש מומחה, יועץ, מומחה, מטפל (אין האדם מתיר עצמו מבית האסורים)
  7. נבדוק האם המידה בזולת עדיין מרגיזה אותנו או שאנו רואים את הרע רק על מנת לתקן.
  8. אל לנו ליפול ברוחנו על העוונות והחסרונות שלנו. בשער הייחוד והאמונה כתוב ,שה’ בורא את העולם כל רגע מחדש ואנחנו יכולים לפתוח דף חדש בכל רגע, והסביבה מגיבה באופן אוטומטית למה שאנחנו משדרים , הכל תלוי בבחירה שלנו. אחרי התשובה שלנו ה’ מוחק את כל העוונות ואת כל העבר, ואל לנו לחיות כ’עברנים’, העולם משתנה בן רגע לפי ההרגשה שלנו, ולפי מה שאנו משדרים לסביבה.

תשאול זה מאוד דומה לשיטת הnlp- שיטה שפותחה בארצות הברית בשנות ה-70 וכיום נעשה בה שימוש טיפולי, עסקי ובסדנאות וספרים לאימון אישי ושיפור עצמי. אף שיטה זו, כמו שדובר במאמר, שואפת לשינוי ושיפור התקשורת הבין-אישית והתוך-אישית. באמצעות מגוון טכניקות ומיומנויות פסיכולוגיות שמטרתן יצירת השפעה ושינוי במחשבות, רגשות והתנהגויות ודרך זה שינוי של הרגלים, דפוסים ואוטומטים  ורתימתם להשגת תוצאות רצויות.

שנזכה על ידי העבודה ה’ שלנו לעזור לעוד אנשים ועל ידי הגאולה הפרטית שלנו נקרב את הגאולה הכללית תכף ומיד ממש.