בעיית ההתמכרות בראייה חבדי”ת
Addiction / Essays 2019
מה רע בלגור בכפר?!
אנו חיים באחת התקופות המסעירות ביותר בהיסטוריה האנושית: הידע האנושי שהוא בימינו נחלת הכלל, מקיף את כל מציאות חייו של האדם. אנו חיים ב”כפר גלובלי”, שבו אמצעי תקשורת משוכללים, לוויינים ומחשבים מתקדמים הפכו את כדור-הארץ לסביבה אחת, וכל תושביו מסוגלים לתקשר ולהחליף מידע זה עם זה בזמן אמת. גורמים שונים חברו יחד וסייעו בידינו לקדם את אורחות חיינו למצבם הנוכחי, והם אף ממשיכים לפעול ולהריץ אותנו קדימה. אחד מאמצעי התקשורת הנפוצים כיום, ויש אומרים – אף המרכזי ביותר, הוא האינטרנט. רשת האינטרנט נוצרה כתוצאה מחיבורים רבים בין רשתות מחשבים – חיבור אשר מאפשר תקשורת בין מחשבים רבים ברשתות רבות. היקף הרשת, כמות המידע העצומה האגורה בה, והפעילות הרבה שמתרחשת הודות לה – הפכו את האינטרנט לגורם רב משמעות ולזירת ההתפתחות הכלכלית והתרבותית.
אך מנגד, לשימוש באינטרנט ישנם גם השלכות שליליות רבות. האינטרנט מהוה בימינו גורם ראשוני לכל המגרעות והבעיות הן ברוחניות והן בגשמיות, וכלשון בית דין רבני חב”ד:
“עם התפתחות הטכנולוגיה והשימוש הנפוץ גם בקרב אנ”ש באמצעי המיחשוב ומכשירי טלפון ניידים חכמים (סמארטפון), המאפשרים גישה לרשת האינטרנט, אנו רואים לדאבונינו במוחש את הסכנות הגדולות שיש בזה. החשיפה לעניינים בלתי צנועים גורמת להידרדרות מוסרית ופריקת עול בקרב מבוגרים, בני נוער וילדים . אנו נתקלים במקרים של התמכרויות קשות ופירוק משפחות ר”ל. ידועים דברי האדמו”ר ה-7 מחב”ד ר’ מנחם מענדל שניאורסהון על חומרת הצפייה בטלוויזיה, והדבר חמור עשרות מונים בנוגע לשימוש ברשת האינטרנט. “{1}
על הטלוויזיה (וכמובן שהכוונה היא גם על האינטרנט וכליו) הרבי התבטא בחריפות רבה. הוא ציין, כי באמצעותה מכניסים יהודים לתוך ביתם דברים שבעבר היו נזהרים אפילו שלא לעבור על ידם ברחוב, ובכלל זה איסורים שעליהם נאמר ‘ייהרג ואל יעבור’. {2}
בשיחה מי”ב תמוז תשמ”א אומר הרבי כי אנשים שמכניסים את מכשיר הטלוויזיה לבתיהם גורמים הרס וחורבן בנשמותיהם של ילדיהם, כיוון שלרוב הרשות בצפיית סרט או משחק במכשירים הללו נתונה לילד כצ’ופר לאחר התנהגות טובה וראויה. מצפייה במכשירים אלו הילד לומד כי אם הוא ילד חכם (כפי שהוריו מחדירים לו השכם וערב) ביכולתו להשיג את כל מה שליבו חפץ, עד כדי כך שזה משפיע גם על ההורים.
לאדם אסור לחנך את בניו להיות גנבים וגזלנים, אלא לחנכם שישנה “עין רואה ואוזן שומעת”! אמנם האדם תמה ע”כ ואומר כי הוא מחנך את בניו בדרך הישר, אך עליו לדעת כי התנהגות בדרך זו גורמת לחינוך הילד שכל מה שהוא רוצה הוא צריך יקבל. זהו חינוך קלוקל שאינו מאפיין דווקא יהודים או לא יהודים, לרוע המזל זוהי “מכת מדינה” רח”ל, אליה מוביל השימוש במכשירי המדיה השונים, ולא רק לצורך טמא, אלא אף לדברים המותרים.{3}
ישנם הטוענים כי כיוון שבאינטרנט ישנם דברים טובים בנוסף לאלו הרעים, יש להם היתר להשתמש בו כיוון שביכולתם להגן על עצמם ולהשתמש רק בדברי ההיתר. אך, עליהם לדעת כי דווקא מעידה קטנה, הסטייה הקלה מדרך המלך היא זו שגורמת לאדם לנפילה המפתיעה, הקשה והכואבת, כיוון שהאדם חשב כי ‘לי לעולם זה לא יקרה’. {4}
בעיית ההתמכרות
בעיית הטכנולוגיה אינה מסתכמת רק בהשלכותיה הרוחניות אלא אף מובילה פעמים רבות להתמכרות חמורה אליה.
ההתמכרות היא אחת הבעיות הקשות והחמורות בעידן המודרני. התמכרות מוגדרת כתלות גופנית או נפשית בחומרים או בהתנהגות מסוימת, אשר גורמת לאדם לפתח כפייתיות כלפי מושא ההתמכרות, ונמשכת גם כאשר הדבר גורם לסבל ואף להרס עצמי. מקובל לחלק את ההתמכרויות לשני סוגים: 1) התמכרות לחומרים – דוגמת סמים, אלכוהול, תרופות וכדומה. התמכרות כזו יוצרת תלות גופנית בחומר, ובדרך כלל הגמילה ממנה קשה ביותר. 2) התמכרות להתנהגויות – דוגמת גלישה באינטרנט, הימורים, אוכל ועוד.
אחד המאפיינים של התמכרות התנהגותית הוא ההכחשה המתלווה להתמכרות, המכור לאלכוהול או לסמים לא יכחיש את התמכרותו, ואת הנזקים הנגרמים לו ממנה, הוא מודע לכך שאינו ‘נורמטיבי’, ושעליו לטפל בבעייתו באופן מקצועי. שונים הדברים בהתמכרות התנהגותית שהסובל ממנה בדרך כלל מחזיק עצמו לאדם נורמטיבי, ואת התמכרותו הוא מתרץ כנפילות חד פעמיות ‘זה לא מתאים לאישיות שלי’, ו’בפעם הבאה זה לא יקרה’, לפעמים חש האדם בושה כתוצאה ממעשיו, ואינו מבין כיצד אדם מצליחן ומוכשר כמוהו כבול בזוטות ולא עולה בידו להשתחרר מהם, בושה זו גורמת לרוב לחיזוק ההכחשה.
הסיכון שבהתמכרות ברור. התמכרויות גורמות לאדם להזניח, עד לאבדן מוחלט, את בריאותו, מערכות היחסים שלו, משפחתו ועבודתו. אף כי האדם מבין במישור הרציונאלי מדוע מעשיו גורמים להרס, הוא איננו מסוגל להתנתק מהם. מן המאפיינים הבולטים של התמכרות היא ההחמרה ההדרגתית שלה: ככל שההתמכרות נמשכת, התלות בהתנהגות או בחומר הופכת חמורה יותר, והגמילה ממנה קשה יותר.
ההתמכרות לאינטרנט
הפרעת התמכרות לאינטרנט היא חוסר היכולת, או הקושי, של גולשים לווסת ולשלוט בהרגלי השימוש שלהם באינטרנט, מה שמסב להם ולאחרים בסביבתם מצוקה נפשית ניכרת ו / או תפקוד לקוי בחיי היומיום. ההתמכרות מתאפיינת בשימוש מופרז באינטרנט, בקשיים לצמצם את הפעילות (תסמיני גמילה), בצורך גובר והולך ברשת שנועד להשיג את אותו אפקט (תסמיני סבילות) ובהשלכות שליליות על החיים האישיים, הזוגיים, התעסוקתיים וההוריים.
למרות שההפרעה אינה מוכרת עדיין באופן רשמי במהדורה החמישית של ספר האבחנות הפסיכיאטרי האמריקאי (DSM)שכיחותה בארצות הברית ובאירופה מבהילה ביותר.
ישנם 3 סוגי התמכרויות מרכזיים לאינטרנט:
א. התמכרות למשחקים ודומיהן: סוג התמכרות זה שכיח במיוחד וכולל מספר תתי סוגים. סוג אחד כולל הימורים ומשחקי מזל אשר מביאים בד”כ לפגיעה משפחתית וכלכלית. סוג נוסף השכיח במיוחד בקרב ילדים ובני נוער כולל שימוש יתר במשחקי תפקידים ופנטזיה באינטרנט, כאשר במרבית המקרים ייהנה המכור מהזהות החדשה (והמוצלחת יותר, בחווייתו) אשר תספק לו האנונימיות האינטרנטית.
ב. התמכרות לתכנים אינטימיים: כתוצאה מחוסר שליטה בדחפים.
ג. התמכרות להתכתבויות למיניהן: שימוש מוגזם בצ’טים, בלוגים ואימיילים מתפתחת בדרך כלל כניסיון להימנע או להימלט מקשיים חברתיים ואינטראקציות בין אישיות מכאיבות ומתסכלות או מנישואין כושלים.
חשוב מאוד לערוך אבחנה מבדלת בין התמכרות על רקע חברתי (ג) לבין התמכרות על רקע דחפים אינטימיים (ב).
ראשית על מנת לתת מענה הולם להתמכרות. אך בעיקר על מנת להבין את סוג ההתמכרות ואת המשמעות הקלינית העומדת מאחורי התמכרות זו.
בהתמכרות על רקע חברתי נמצא את האלמנטים החברתיים המובהקים: הימנעות חברתית, דחייה חברתית, תקשורת בין אישית לקויה ועוד.
בהתמכרות על רקע דחפים אינטימיים נמצא אלמנטים אימפולסיביים (תוקפנות וכד’), דימוי עצמי נמוך, (תחושת כישלון עצמי, חוסר אמון בעצמי וכד’), תחושת תסכול קשה ועוד.
יש מכתב מהרבי מליובאוויטש ר’ מנחם מענדל שניאורסהון בנושא ההתמכרות, לאלכוהוליסט שניסה שוב ושוב להיגמל אך לא הצליח ונפל שוב ושוב. הרבי מליובאוויטש מתייחס לנושא כאל מחלה וכותב לו שילך לרופא בנושא כיוון שהיום יש דרכים לטפל בכך. הרבי גם כותב לו מספר עצות טכניות, כמו: לא להסתובב עם כסף מזומן כדי להוריד את הזמינות של האלכוהול, (שמשמעות ההוראה הזו של הרבי בעניינינו: להפסיק להשתמש באינטרנט). רק לקראת סיום המכתב הרבי מציין שכדאי שיידע משניות בעל פה כדי להעסיק את עצמו בדברים חיוביים. רואים שהרבי בפירוש מתייחס להתמכרות כמחלה שצריכה תרופה ולא רק כוח רצון חזק יותר.
הרב ד”ר אברהם טווערסקי, נחשב בארצות הברית למומחה גדול מאוד בנושא של התמכרויות. פעם דיבר שיחת רעים עם חברו ודיבורם נסוב על ספר התניא שחיבר האדמו”ר ה-1 בחב”ד, בעל התניא והוא התבטא ואמר שכולם יודעים שאדמו”ר הזקן הוא גאון וצדיק, אבל מה שמדהים אותו בכל פעם מחדש, זה הידע הלא-ייאמן של אדמו”ר הזקן בנפש האדם! הוא הביא את הנאמר בתניא על כך שהרשעים מלאים חרטות, והסביר שזאת בדיוק ההגדרה של אדם עם התמכרות, שעשה פעולה מסויימת יותר מידי פעמים עד שהוא לא מצליח להפסיק למרות שהוא מתחרט באמת ובתמים. זהו הפירוש לכך שרשעים הם ברשות ליבם ואין ליבם ברשותם.
התמכרות – לפח, גמילה – האח
אמנם מצב האינטרנט המצוי אינו רצוי, אך הועיל ואנשים רבים ממשיכים להשתמש בו חרף השלכותיו השליליות ואף מתמכרים אליו קשות, פותחו במרוצת השנים שיטות שונות לגמילה מההתמכרות לטכנולוגיה: ניתוק מוחלט ממושא ההתמכרות, טיפול אישי ומשפחתי, טיפול קבוצתי בקבוצות תמיכה, שימוש בהיפנוזה, טיפול קוגניטיבי התנהגותי (C.B.T) ועוד. מרכזי גמילה שונים משתמשים במקביל בטכניקות שונות. מכל מקום – המכנה המשותף לכל אמצעי הגמילה הוא שמדובר בהליך ארוך, מורכב וקשה. {5}
הטיפול מתמקד הן בהתנהגויות הקשורות בשימוש באינטרנט והן בכאלו שאינן קשורות בו באופן ישיר. במסגרת העבודה עם התנהגויות הנוגעות לשימוש, נרכשת היכולת לזיהוי טריגרים לשימוש המוגזם ורכישת שליטה טובה יותר בהרגלי השימוש במחשב. במקביל, נעשית עבודה על פיתוח תחומי עניין חלופיים, שיפור מיומנויות חברתיות ויכולת פתרון בעיות וכן הלאה.
הטיפול הקלאסי הניתן כיום למתמכר מתעלם מבעיית ההכחשה הקשה המתלווה לרוב המכורים לאינטרנט ולטכנולוגיה, ומסתפק בכך שהוא מכיר בכך שישנה בעיה ומביע נכונות לטיפול.
‘המח שליט על הלב’
אך הגישה של ה’תניא’ הפוכה לחלוטין, היא מגיעה מתוך השערה כי יש צורך בחלוקה ברורה ומוחלטת בין פעולות המכור, לבין הגורם למעשה – ‘הלב’. זוהי הפרדה מוחלטת לגמרי, עד כדי כך שכאשר אדם שולט במעשיו הוא נחשב כאדם נורמלי לחלוטין, ואין צורך לתבוע ממנו יותר מכך, כיון שדרישה ברמה גבוהה יותר רק תגרום לו למאבק עם עצמו – דבר הנועד לכישלון צפוי. אדם ששולט במעשיו אינו חש צורך להכחיש את פעולותיו או להתבייש בהם.
כשאדם נדרש לשנות את משיכותיו, והוא נוכח שוב ושוב שלבו נמשך לאותם הדברים ללא שינוי –הוא עלול להכנס למעגל הקסמים השלילי אף ללא נפילות זמניות ולהתקבע בהתמכרותו, ההכרה שתהליך הגמילה יתבצע בשלימות גם אם משיכותיו יישארו חזקות כמו שהיו, נותנת להתמכרות ממדים טבעיים ופרופורציות נכונות המסייעות לאתחול התמודדות נכונה עם ההתמכרות.
לכן מובן שהפתרון להתמכרות יתמקד גם בשליטה על המשיכה ולא יובא רק כעזרה המותאמת ספציפית לעזיבת המשיכה , כלומר ‘עזרה ראשונה’ – כשיטת הפסיכולוגים, אלא כאסטרטגיה ארוכת טווח וכתכלית ויעד.
במלחמה בין ההבנה והרציונליות (‘מוח ‘) לבין התשוקות (‘הלב’) קובע התניא כלל מהותי: ‘המוח שליט על הלב’ ואת תאוות האדם (‘לב’) – תמיד ינצח המוח. {6}
כאשר האדם רואה כי ליבו נמשך לעשיית פעולות הנוגדות את הבנתו, הבעיה אינה בכך שליבו מושכו בחוזקה ואינו ניתן לשליטה, אלא בכך שמוחו של האדם לא קלט דיו את חומרת העניין.
כאן אנו מגלים שהמוח לא תמיד אובייקטיבי, וניתן לשחד אותו די בקלות כך שיבין ויפרש דברים מסוימים באופן שנוח לאדם.
ניקח לדוגמא אדם המכור למשחק אלקטרוני: הוא אינו רואה כל רע במשחק של 20 דקות יומיות, אבל אינו חפץ ש 20 הדקות יתארכו ל 10 שעות, אז כיצד זה קורה? התשובה פשוטה מאד: ההנאה שלו מהמשחק גורמת למוחו לחשוב באופן של ‘מה הבעיה בעוד דקה אחת?’
אם אתם שואלים את עצמכם כעת מה הבעיה בעוד דקה אחת בלבד, סימן שהמוח שלכם משוחד, כי אם דקה אחת לא נחשבת כבעיה, אז גם הדקה שאחריה תהיה ‘עוד דקה אחת ודי’ והגענו ל 10 שעות יומיות.
כדי להגיע לגמילה, יש להתמקד אם כן בדקה הנוספת בלבד, על המוח להפנים מדוע הדקה הזו מסוכנת ולא רצויה, וכן שאין שום חילוק בין ‘עוד דקה אחת בלבד’ לבין ‘עוד עשר שעות בלבד’ . כעת המוח השתחרר מהתמכרות של הדקה הזו, והוא פנוי להתמקד בניסיון הבא ובדקה האחת בלבד שבוא תבוא.
כאמור: שחרור של המוח מה’שוחד’ יגרום למוח למלא את תפקידו הטבעי בשליטה על יצרי הלב .
כשעוסקים בהתמכרות לדבר הנוגד את חוקי התורה (כמו למשל שיטוט באתרי אינטרנט פורצי גדר) המח אינו מתנגד לכך כיוון שהוא משוחד. פעולת השיחוד נעשית כך: המח מסרב לעבור על איסורי התורה, אך כשיורדים לפרטים האדם משכנע את עצמו כי מדובר בעבירות קלות יותר מבחינה דתית מאשר עבירות אחרות, ולכן הוא מתיר לעצמו לעבור עליהם על אף האיסור בכך. לכן האדם צריך להפנים כי כל המצוות שוות בחומרתן ולכן לא יכול להיות מצב של מצוות קלות יותר וחמורות פחות.
זוהי דרך פעולה הדורשת פחות משאבים נפשיים, כיוון שהאדם מתמודד מול הפעולות הקטנות והרגעים הבודדים ולא מול הכלל, וכן מבטיחה שהנפילות לא יובילו את האדם לייאוש, כיוון שהתכלית הם המעשים הקטנים, כל מעשה מהווה ניצחון בפני עצמו, ולכן כישלון בהווה אינו מעיב על ניצחונות העבר או מהווה גורם לייאוש בניצחונות העתיד.
השיטה המשלימה – ‘אתכפיא’
פתרון נוסף לגמילה מהתמכרות שנותן בעל התניא בספרו הוא אתכפיא. הרעיון של ה’אתכפיא’, או כפי שהוא מכונה במקומות אחרים בחסידות – עבודת השבירה {7}, מתבסס על הכלל הבא: ככל שמשתמשים יותר עם כוח מסוים – מחזקים אותו, וככל שנמנעים מלהפעיל כוח כלשהו – מחלישים אותו; {8} ממש כמו שרירי הגוף, שהשימוש וההתעמלות – מפתחים אותם, וחוסר הפעולה בהם – מנוון אותם.
כאשר אדם עושה אתכפיא, יש בכך חידוש עצום כיוון שהתגבר ועשה היפך רצונו, ואין זה משנה אם התגבר על דבר קטן, (למשל לדחות את פתיחת הסמארטפון ב5 דקות) או בדבר גדול (למשל לא לדבר לשון הרע). אפילו כשאוכלים אוכל כשר, בזה שאוכלים אוכל בריא ולא רק טעים, בזה שמפסיקים לאכול לפני שהבטן מתמלאת, נפעל נחת רוח אצל הבורא .
אפשר לחלק ה‘אתכפיא’ לשני סוגים:
הסוג הראשון הוא התגברות על דחף שלילי, לדוגמה – אדם שחש דחף לגנוב רכוש שאינו שלו, ומתגבר עליו. ואולם, לא זו בלבד שישנה מעלה נפלאה בהכנעת היצר שלא יעשה דברי איסור, אלא אפילו בדברים המותרים לגמרי, שאין בהם שום סרך של איסור.
ויותר מזה, אדמו”ר הזקן מדייק בדבריו – “מותרים לגמרי”, שאין הם אפילו בגדר מותרות שאין האדם זקוק להם. שכן, גם דברים שאין בהם שום צד איסור, הרי אם אינו זקוק להם כלל והוא אוכל אותם (או עושה אותם) אך ורק למלא תאוות נפשו, הרי הם מורידים אותו מטה מטה, לשאול התחתית, לדרגה הנבזית ביותר אליה האדם יכול להגיע.{9)
וכמובא בספר ‘היום יום’ {10} : “חסידים הקודמים עשו הסכם בנפשם [=החליטו בתוקף] שכל דבר המותר, אך שיש לו [=לאדם] איזה רצון וחמדת הלב [=דחף] לזה – לא יעשנו, ועל ידי זה נעשית שבירת התאווה”.
ואפילו אם האדם אינו מונע את היצר מלהתפשט ולעשות סוף סוף את הדברים הגשמיים, אלא שהוא מעכב זאת לזמן קצר, ובכך הריהו מלמד “דרך ארץ” את היצר, שדווקא בגלל שהוא כל כך רוצה זאת, לא יעשה זאת מיד אלא בעוד רגע או שנים -אפילו שעה קלה, ומתכוון הוא בכך שהוא מעכב את האכילה או העשייה לזמן מה, ואין הוא מעכב זאת סתם כך, מסיבות שונות, אלא הוא עושה זאת במיוחד לשם ה”אתכפיא”, כדי לחנך ו”ללמד” את היצר שהוא לא בעל הבית כלל וכלל, זה גורם לכך שהתאווה יורדת ובכך שיעורי התמכרות האדם המשוערים נמוכים משמעותית מאדם שאינו יודע דחיית תאוות מהו.
הנחת היסוד שעליה מושתת עיקרון ה’אתכפיא’, היא – במילותיו של ספר התניא{11} “כי המוח שליט על הלב… בתולדתו וטבע יצירתו”. כלומר, היכולת של הרציונל לשלוט בדחף, היא יכולת אנושית טבעית ומולדת. מכאן נובעת היכולת לבצע ‘אתכפיא’.
אך ‘אתכפיא’ היא לא רק המטרה, אלא גם האמצעי. אף שיכולת השליטה העצמית היא טבעית לאדם, ביסוסה וגיבושה תלויים בפיתוח ותרגול – באמצעות ‘אתכפיא’. הדבר דומה לשריר (כנזכר לעיל), תרגול מתמיד של ‘שבירה עצמית’ של דחפים כמוהו כתרגול ‘שריר השליטה העצמית’. בכל פעם שהאדם מתגבר על דחף שלו, יהיה אשר יהיה, הרי הוא מפתח את יכולות השליטה העצמית (זאת מעבר לפעולה הרוחנית ולשפע הרוחני הבא בעקבותיה{12} (. מעתה אין הדחפים מנהלים אותו, אלא להפך – הוא מנהל את הדחפים שלו ושולט בהם ביד רמה. כמובן שלמטבע הזה יש גם צד שני. הזנחה של ה’שריר’ תוביל לפגיעה בו ועד לניוון מוחלט שלו. כאשר אדם מתמסר לדחפים שלו בדרך קבע, גם אם הם קטנים ובלתי מזיקים, הוא פוגע אט-אט ביכולת השליטה העצמית, עד שאינו מסוגל לעמוד גם בפני דחפים שליליים באופן מובהק {13} .
שעת המבחן היא כאשר ברור לאדם שפעולותיו מזיקות לו ולסובבים אותו. האם יוכל להתגבר על הדחף? האם ההבנה הרציונלית תוכל לעמוד בפני הדחף החזק? אם יכולת השליטה העצמית דרוכה ומתורגלת היטב, היא תעמוד לאדם גם בשעת דחק ומצוקה, ולפחות תקל עליו את ההתמודדות. לעומת זאת, אם הוזנחה העבודה בתחום זה, סביר להניח שקשה יותר יהיה לעצור תלות שהתפתחה.
הדרך ליציאה מהמיצר אל המרחב
- על האדם להפנים כי דקת גלישה נוספת אינה מסתכמת ב60 שניות שבוזבזו לריק, אלא מובילה ל 10 שעות גלישה באינטרנט שמורכבות מדקה נוספת שהצטרפה לדקה הקודמת. כאשר מדובר בדבר שאינו סותר את כללי הדת על האדם לעבוד עם עצמו בכדי שיפנים שכל המצוות שוות בחומרתן ולכן גם זמן שבוזבז כאשר האדם גלש באינטרנט להנאתו ולא לדברי איסור ח”ו (זה נחשב כביטול לימוד תורה או גזל זמן) שווה בחומרתו לאכילת חזיר.
- פתרון נוסף שמציע ספר התניא הוא ה’אתכפיא’ = כפיה, כלומר עבודת השבירה של תאוות האדם. קיימים 2 סוגי ‘אתכפיא’: א. האדם מחדיר לעצמו כי גלישה באינטרנט ושימוש מוגבר בטכנולוגיה אלו מעשים שליליים הנוגדים את חוקי התורה וחוקי המוסריות האנושית, והוא גורם במעשיו נזק לו ולסובביו (בדומה לשיטה מס’ 1). בעקבות כך נוצרת לאדם דחיה ממעשים אלו. ב. האדם עובד על עצמו להימנע מעשיית פעולות מוּתרות שהן בגדר מוֹתרות לצורך שבירת התאווה ופיתוח יכולת השליטה העצמית. זוהי עבודה שאינה הכרחית ולכן גם אדם שמשתדל לנהוג ע”פ גדרי ההלכה יצטרך להתאמץ בכדי להימנע מעשיית פעולות אלו.
ה’אתכפיא’ על שני סוגיה וכן שיטת ‘מח שליט על הלב’ הן דרכי הגמילה המומלצות. כאשר אדם חושב שאינה נשקפת לו סכנה רוחנית או התמכרותית מהשיטוט באינטרנט (אף שאי אפשר לומר כך כיוון שאף אדם אינו ערב לכך שלא יקרה לו מה שקרה לאנשים רבים אחרים – שהתמכרו או התפקרו בעקבות השיטוט הממושך ברחבי המרשתת), או שאינו רואה אף סכנה בשיטוט חסר גבולות בין האפליקציות הרבות הצצות במהירות מוגזמת כפטריות אחר הגשם, עליו לפעול ע”פ סוגה ה-2 של ה’אתכפיא. אך אם האדם התמכר לאינטרנט, עליו להחדיר לעצמו כי זהו מעשה שלילי וחמור שעלול להובילו לתהום פעורה עד כדי סיכון עצמו וזולתו, וכל דקה נוספת של חוסר התגברות מובילה אותה לחיבור חזק ושורשי יותר לאינטרנט והגמילה תהיה קשה יותר, על האדם לעבוד על עצמו רבות עד שתגרם לו דחיה מכך. (כמובא לעיל – כשיטת ‘מח שליט על הלב’ וכסוגה הראשון של האתכפיא).
אך אחרי הכל, אם אין אני לי מי לי?!
מסופר שלאחת היחידויות אצל הרבי מליובאוויטש הגיע חסיד שהיה צריך לעבור ניתוח. הוא התלבט אצל מי כדאי לעבור ניתוח וביקש מהרבי ברכה להצלחת הניתוח. הרבי שאל אותו: “מדוע אתה לא מבקש שלא תצטרך בכלל ניתוח?!” אותו חסיד ענה שעכשיו הוא מבקש, והרבי השיב לו שזה כבר מאוחר מידי כיוון שהמחשבה איתה אתה נכנס לחדר של הרבי היא זו שבאמצעותה הרבי יכול לעזור לך.
כלומר, אפשר לפתוח לנו את כל הדלתות לגמילה, אך רק בתנאי שאנחנו מדמיינים בעצמנו שאנחנו יכולים לעבור אותן, שאנחנו ראויים שיפתחו לנו אותן!!!
אל לנו לשכוח כי יכולת ההיגמלות תלויה אך ורק בנו, אף אחד אחר לא יכול להצילנו ממלתעות ההתמכרות אם אנחנו יושבים בחיבוק ידיים ולא פועלים מאומה!!!
מקורות:
- http://chabadpedia.co.il/index.php /אינטרנט#cite_note-1
- אלול, תשי”ד
- שיחה של הרבי מליובאוויטש מי”ב תמוז, תשמ”א
- נלמד ממשל שהרבי המשיל במכתב מו’ כסלו, תשט”ו על אדם שיצא מעיר הבירה ומצא עצמו ביער עבות מלא חיות טורפות ושודדי אדם, שטעותו לא החלה לפתע פתאום אלא החלה מסטייה קלה מדרך המלך הכבושה בלי שהרגיש בכך והמשיך בדרכו בלי לדעת שטעה וכך רק התרחק יותר ויותר ממושב הליכות בני אדם ומצא עצמו לפתע מוקף חיות רעות ושודדים.
- https://www.tipulpsychology.co.il/cbt
- ספר התניא פרק י”ב, ליקוטי אמרים
- על ההשוואה ביניהם ראה גם בספר המאמרים תרצ”ב, ע’ קפ”ז.
- יש לציין שהרעיון של ‘אתכפיא’ אינו נובע מתוך אמונה שמכלול אופי האדם מונע באמצעות התנהגות בלבד, בדומה לאסכולה הפסיכולוגית ההתנהגותית(“Behaviorism”). החסידות מאמינה בכך ש”מוח שליט על הלב”, ובכוח שינוי תפיסתי להשפיע על האדם; אלא שלא דורשים זאת מכל אחד ובפרט לא כשלב בסיסי וראשון לשינוי התנהגות.
- פרק ז בתניא
- בפתגם ליום כ”ז שבט בספר ה’היום יום’
- ליקוטי אמרים, פרק י”ב.
ליקוטי אמרים, פרק כ”ז.
- ראו ליקוטי דיבורים, ליקוט י”ח, אות מ”א – הסברו המופלא של הרבי הריי”צ במאמר רז”ל – “היום אומר לו עשה כך וכו’”.