יסודות לחיים שמחים

בשנים האחרונות הפסיכולגיה המודרנית והספרות ה” העידן החדש”  עוסקת רבות   בשליטת המחשבות ,שינוי וויסות רגשות עבודה של מחשבה יוצרת מציאות , שיטות רבות וחדשות קמו כפיטריות לאחר הגשם. כל אדם אשר לומד בעיון בספר התניא יכול למצוא את  “כל התשובות לכל השאלות”[1]  ובצורה מעמיקה ואמיתית ,ניתן לחולל שינוי מעמיק ולאורך זמן.במאמר זה אסקור את  אחד היסודות המרכזיים שעליו מדובר פעמים רבות בתניא הוא “מח שליט על הלב.”[2] יסוד זה מסביר כי בטבע האדם המח הוא המרכזי בהובלת הרגשות, וטבע זה הוא  מולד. על ידי התבוננות שכלית נכונה אתה יכול לשנות את עצמך, ולהתרומם למקום גבוה יותר. בהמשך המאמר אתאר בקצרה את צורת קליטת רגשות האדם. נכיר את  היסוד והמקור לרגשות השלילים והחיובים, נלמד לזהות את הרגש השלילי ולהפרידו מאישיותנו על ידי הבנת מהות האדם. ננצחו ונכניעו ולבסוף נתמלא  אי”ה ברגשות חיובים אשר יהפכו אותנו לאנשים שמחים ומאושרים יותר, הפועלים מתוך קריאה נכונה של המציאות ללא התערבות ריגשית שלילית.גם בעולם המדע נוכחו  לדעת כי התגובה הראשונית לכל אירוע בחיי האדם היא במח .בניסוי,[3] הכניסו מדענים אדם לבדיקת I.R.  M ושם הראו לו סיטואציה מפחידה. האיבר שהגיב  ראשון למשך חלקיק שניה, היה המח ורק אח”כ הגיב הלב. והתוצאות היו רגשות של פחדים ובהלה .

החסידות מסבירה[4] שלאחר המחשבה הראשונית מתחיל לפעול הלב. אם הוא לא מתנהל כפי רצון המח , מתחיל הלב “לשתול” מחשבות במח, לפי תחושות הלב. המטרה כפי שמסביר בעל התניא לדחות את המחשבה השלילית ולא לתת לא לרדת אל הלב ושמשם הלב ישפיע על המחשבה.

ההבנה שאם נשנה את המחשבות או נעצור מהלב לשדר למח נוכל בהחלט להרגיש כפי רצוננו. ברור לכל  שאין זו עבודה קלה כלל. אך על מנת לחיות חיים תקינים ומאושרים מתבקש מאיתנו להתאמן כמה שיותר שליטה על המח ומכאן על הרגשות.

מחשבות לא חיוביות, מולידות רגשות שלילים. רגשות אלו מכונים בחסידות “הגוי אשר בקרבך”[5]. גויים אלו מיוצגים ע”י 7 העממים; הכנעני, החיתי האמורי, הפריזי, היבוסי והגרגשי. שהם המקור למידות והרגשות הרעים.[6]הם נקראים גם מידות בקליפה .שכנגד חסד גבורה ,תפארת ,נצח ,הוד, יסוד, מלכות.

הכנעני– החסד שבקליפה. כנעני מיצג סוחר ותגר העוסק במסחר גשמי כדי להשיג תאות רעות ותענוגים. מידות ורגשות שליליות הנובעות מחסד שכזה ,הם התאוה לתענוגים, הנאה ותועלת עצמית.

חיתי- את הגבורה שבקליפה מיצג עפרון החיתי, חוצפה בלתי ניסבלת, גאוה ,כעס.

אמורי- התפארת שבקליפה מיוצגת ע”י הדיבור-אמירה שלילית “את ה’ האמרת”- דיבור של התפארות ,ליצנות והתנשאות .

פריזי-  הנצח שבקליפה מיוצג ע”י אדם המנצח, היושב בהרי ‘הפרזות’ (בערים ללא חומה)וזהו מקום לא מתוקן של אדם  המפריז על מידותיו ומכן נמשכים רגשות של נצחנות נקמה והתנצחות.

חיוי-  ההוד הלא מתוקן אפשר לדמות ללשון חיווא- (בארמית נחש) שיש בו זוהמה רבה  וסוג ניצחונו הוא בזוי  וערמומי ומצליח לבלבלינו. ומכאן מגיעים מידות הערמומיות, הליכלוך והשקר.

יבוסי-  מיצג את מידת היסוד של קליפה “יבוס צרינו”  מקום של השפלה, דריסה ורמיסה בביזיון. ומכך נובעים גם העצבות העצלות השפלות .

גרגשי-  מייצג את המלכות שבקליפה נאמר “אפילו ריש גרגיתא מן שמיא מנו לי’ה”- אפילו ראש של מלכות  הקב”ה מינה .  מיצג שליטה לא תיקנית.

בשעת שליטת ה”גויים”  עלינו, האור והשפע האלוקי אינו מגיע לגופינו. לאורך זמן נוצרת מחלה. מלשון חלל – חלל שנוצר בנפש האדם, אליו חודר כח שלילי ושם מתפתחת מחלה בגוף הגשמי. החסידות מלמדת אותנו ששורש החולי נובע מחיסרון[7]. הדרך להירפא היא לראות ולחשוב חיובי .” תחשוב טוב יהיה טוב” ולמלאות  את הגוף באור אלוקי.

המפריע העיקרי לחשיבה חיובית הוא המקשר בין המח והלב , הגרון, וכפי שמכונה בחסידות [8]”מיצר הגרון” מיצר זה כשאינו נמצא “במצב נכון” מפריע להעביר את המסרים הנכונים מהמח אל הלב. המח הוא משכן הנפש האלוקי אשר באופן טבעי אמור להיות השליט והראשוני. אולם הרגשות השלילים אשר באים מהלב מצליחים לשלוט בגלל חסימה בגרון.

מיצר הגרון מושפע  מ4 היסודות שבנפש שהם :אש, מים, רוח, עפר, שהם המקור למידות והרגשות. מידות שאינם מתוקנות  מגיעות מהנפש הבהמית, [9] ומידות ורגשות חיוביים מגיעים מהנפש האלוקית.[10]

יסוד האש – מהצד השלילי הוא המקור למידות הכעס, וגאוה. מצד הקדושה יסוד האש מתוקן הוא המקור להתלהבות  תשוקה באהבת ה’, ביקורת  וריסון עצמי.

יסוד המים- מצד  השלילי מקור לכל עניני התענוג , מקום המאפין את איזור הנוחות והפחד משינוי. מצד הקדושה  יסוד מים מתוקן  מקור לאהבת ה’ בתענוגים, אמונה,  זרימה והתחדשות.

יסוד הרוח-מהצד השלילי המקור לענינים שלילים בכח הדיבור; להוללות, ליצנות, התפארות ודברים בטלים. מצד הקדושה יסוד הרוח המתוקן המקור לדיבור בתפילה, רגש בתפילה סקרנות, ,חיבור לאין סוף ורוחניות.

יסוד העפר מהצד השלילי מקור לעצבות ועצלות. ומצד הקדושה ליציבות ביטול עצמי ענוה ונאמנות.

תפקידינו במלחמה על השליטה בגוף בין הנפש האלוקית והבהמית לאפשר לנצחון הנפש האלוקית- השליטה המוחית. המטרה אלי[i]ה אנו שואפים להגיע היא איזון מוחלט והיתכללות נכונה של היסודות לשם כך נדרשים כמה מיומניות:

המיומנות הראשונה – הזיהוי.

להבחין מיהו האויב ” הגוי” [11]אשר מפריע למח לשלוט ולזהות את החסימה שנוצרה במיצר הגרון בין המח והלב. בחינת דע את האויב. לזהות באופן ודאי את הרגש אשר חוסם את החשיבה הרציונלית וההגיונית, המחשבה אשר תוביל לראיית המציאות האמיתית ללא מסכים. אפשר לזהות גם את היסוד או המידה מהקליפה שממנה נובע הרגש. משימה זו אינה קלה , משום שהיא תחילת הנקיון הפנימי ” ידיעת המחלה- חצי תרופה” מסופר על יעקב במלחמתו עם המלאך אשר ביקש לדעת את שמו ” הגידה נא שמך”[12]. הידיעה עם מי נאבק היתה כה חשובה לו כי הבין שבזאת יוכל יותר בקלות להתמודד עם אויבו.

חשיבה מעמיקה והתבוננות פנימה תוכל לעזור לנו לבטא במילים , ולתת שם לרגש השלילי החוסם.

דרך מענינת  נוספת לאתר את החסימה היא על ידי התבוננות פיזית בנטית הגרון:

כשהראש נוטה כלפי מעלה  מורגשת השליטה של יסוד האש.

בעפר ניתן לראות את הראש מורכן ואת הגרון מכווץ.

בזמן שהגרון נע מצד לצד ואינו יציב על מקומו שולט יסוד הרוח.

ובמצב אשר הראש נוטה הצידה ונשען על הכתף מיצר הגרון נשלט על ידי יסוד המיים.

כך כאשר אתה מתבונן במצבך הפיזי ויודע מאיזה מקבוצת הרגשות אתה מושפע ומנוהל , הזיהוי יכול להיות בקלות יותר.

ניתן  לזהות את המצב הרגשי שלנו גם לפי אמירות פנימיות (או גם חיצוניות) הנאמרות לאחר עימות רגשי  (גם פנימי ,במחשבה) עם השני .

הטבלה[13] המובאת כאן מסבירה את עיוות החשיבה הנובע  מהשתלטות אחד היסודות על  מיצר הגרון ומשם מוביל לשינוי מחשבתי:

בזמן שיסוד האש שולט התחושה הפנימית שהצדק רק איתי והשני טועה, אדם רואה רק את עצמו באור נכון הוא מבין ומצדיק את רגשותיו ומחשבותיו ואינו יכול להבין את התנהגות השני.

בשליטת המים לאדם  אין רצון לוויכוח, הוא נמצא במצב שמעונין להישאר באזור נוח ורגוע ככל שאפשר ולכן מגיע  אצלו כמין ויתור, ומצדיק כביכול את השני. ומפיק מכך תועלת רגעית.

כאשר העפר שולט כולם נראים בעיני המתבונן לא צודקים. האדם חש מושפל, אשם. ומרגיש את השני כרע ואכזרי שרק רוצה לפגוע בו.

כשיסוד הרוח שולט באדם הוא מרגיש חוסר יציבות והפכפכות לגבי אחריות על הנעשה. לעתים מצדיק את עצמו ולעיתים חושב שהשני צודק התחושות משמשות אצלו בעירבוביה.

בחסידות מוסבר [14]שיש קשר בין היסודות לשבע  המידות. יסוד המים ,מקביל לחסד .הגבורה -לאש. בתפארת – הרוח .ובו גם הנצח וההוד. העפר – ביסוד ובמלכות.

ההתמודדות וההסתכלות הנכונה על החיים היא שאני צודק וגם אתה צודק, ההבנה שכל אחד מונע מהסתכלות שלו על החיים, ואף אחד(למעט פסיכופטים) אינו רוצה להזיק לשני. וגם אני יתכן וטעיתי אך ברציונל כוונתי הייתה לטובה.

המקום של החשיבה האמתית צריכה להגיע ממקום של ביטול ,צמצום עצמי ושפלות .

ניתן לקשר את ההתמודדות עם  הרגשות בהקשר לארבעת היסודות עם התמודדות בני ישראל במשבר על שפת הים.

בני ישראל עומדים במצב מצוקה במצב לחץ לא הגיוני. מצרים מאחור ,ממול הים .והמדבר המלא בחיות טורפות בצדדים .פתרון  אמתי לא נראה לעין. במקום לפעול כפי הנדרש מהם ולקחת אחריות הם בוחרים בדרכי ההתמודדות רגשיות הלא נכונות הנובעות  מהיסודות הרעים. בני ישראל מתחלקים לארבעה קבוצת .כל קבוצה מציעה פתרון אחר לבעיה. כאשר כל קבוצה  מייצגת גישה שונה של התמודדות.

“ארבע כתות נעשו ישראל על הים אחת אומרת נפול לים,”[15] יסוד המים; הפחד משינוי, וחוסר הביטחון. הקיפאון והשארות במקום המוכר. “ואחת אומרת נחזור למצרים”, יסוד העפר ;הכניעה , מוכנים לוויתור ,להשתעבדות מחדש למיצרים .ו”אחת אומרת נעשה מלחמה כנגדן,” – יסוד האש ;הרצון לא להרפות ולהילחם בכל הכח , גם לעיתים בדבר הנראה לעין לא הגיוני   ו”אחת אומרת נצווח כנגדן,”- יסוד הרוח; שימוש בדיבור לא נכון, זוהי תפילה שאינה במקומה .

מעניין שגם הפסיכולוגיה המודרנית[16] מציעה ארבעה אפשריות של התמודדויות לא נכונות  בשעת לחץ. גם בהם ניתן לזהות את ארבעת היסודות הם נקראים שלושת הF  וה- S

Fight -מלחמה -מיסוד האש.

Flight- בריחה -מיסוד הרוח

Freeze- קפאון -יסוד המים

Surrender-כניעה- יסוד העפר

כבר זיהנו שדרכים אלו אינם עוזרים באמת בשעת משבר ריגשי, מכאן צרכים למצוא פתרונות. בשעת מצוקה חייבים לפעול בביטול עצמי ובמסירות מוחלטת לה’.

הרבי מבאר[17] שכל אחת מארבע הגישות הנ”ל איננה נכונה, מפני שכולן נובעות מדחף רגשי.

תשובת ה’ לכל הקבוצות הייתה שהם צריכים להפסיק לחשוב על פתרונות, ולהתקדם .להניח לה’ לדאוג לפתרון הבעיה.

המיומנות השנייה – הבדלה

בשעת הצפה רגשית צריך להפעיל ההפרדה או בלשון הבעש”ט “הבדלה”.[18]

בראיה ראשונית אדם הכועס מכל דבר מחשיב את עצמו לכעסן, ואחד שלא מעז לדבר מול קהל מסביר לעצמו שהוא בישן וכדו’. באה החסידות ומסבירה שהרגש שמציף את כולך אינו אתה . הוא נפרד ממך. אדם צריך להבין שהוא אינו המידה. הוא אינו הרגש. הרגש הוא ה”סיטרא אחרא” הנדבקת עליו ומבלבלת מלעשות את העבודה האמתית. חובה להבין שהרגש הוא האויב, הוא ” הגוי הפנימי” הבא להילחם נגדך ולכן תצליח נגדו רק אם תפריד בינך לבינו. להבין שהגוי השקרן מנסה לשכנע, בכל דרך שהוא מקדם אותך ובעצם אתה זקוק לו. התבוננות[19] עמוקה ושאלה פנימית ואמיתית אל תוך עצמך תבהיר לך בדיוק מי אתה. “בן של מלך” “אתם קרואים בנים”. בנו יחידו של מלך מלכי המלכים שדואג ואוהב כבן הנולד לעת זקנה. אתה חלק אלוקה ממעל ממש. נשמתך היא חלק בלתי נפרד מהאור אין סוף האלוקי .

אם כך, אתה בעצם הפנימי שלך מושלם, בעל יכולת אין סופית, וללא מוגבלות. ברם אינך חש זאת מכיוון ש”הגוי” כבש את ה”עיר הקטנה שלך” הגוף , הרגש והמחשבה. תחושה זו שלמות ממלאת את ליבך בשמחה עצומה.

מיומנות השלישית – הכנעה:

לאחר הבנה בסיסית זאת לא נותר כי אם  להפעיל את המיומנות השלישית-לצאת למלחמה נגדו ולהכניעו – ” הכנעה”.

מלחמה זאת אינה מוטיב צדדי בחיים , היא חלק מהוויתינו ויעודינו בעולם. מלחמת  חיים.[20] שתי אופציות יש במלחמה זאת . האפשרות הראשונה [21]להגביה את עצמינו כל כך ע”י הכרה בגדולת ה’ ובערך היהודי והשנאה בתכלית של “הסטרא אחרא” , כך שאפילו אין מקום לרגש השלילי להכנס.  אך זוהי מדרגה גבוהה מאוד. המציאות היותר שכיחה היא  השניה מלחמה עיקשת עם היצר הרע[22].

“כי תצא למלחמה על אויבך”[23]-המלחמה היא על שתי אויבים, אויבך לשון רבים, אויבים פנימיים. היצר הרע  אויב אחד שהוא שתיים הורס את הנשמה ובעקבות זה גם את הגוף. עליו אומרת הגמרא[24]: “הוא השטן”- אויב  הנשמה- המכניס רגשות שלילים על מנת לסור מדרך העבודה הנכונה. “הוא מלאך המות”-אויב הגוף. – גורם המחלות והמוות בעולם[25].

יש קשר ישיר בן רגשות שלילים להתפתחות חולי גופני. מסופר כשהרבי היגיע לביקור אצל אימו וידע שהיא לא חשה באותו יום בטוב לא שאל לשלום בריאותה שהמחשבות השליליות לא יחזקו ויעצימו את קושי הגוף , אלא שימחה בדברים אחרים.

התורה מנחה אותנו כיצד לצאת למלחמה באויבים אלו :”כי תצא למלחמה על אויבך” הגישה בזמן היציאה לקרב צריכה להיות תחושה של עליונות, שמלכתחילה היהודי עומד מעל האויב שכן הוא בנו של הקב”ה, ואם כך ה’ מתלווה אליו ומסייע לו לנצח במלחמה. עם תחושות אלו הוא צריך להאריך במחשבתו בכל העניינים שהזכרנו ולדמין בעיני רוחו שה”אויב”, ה”גוי שבקרבו”, “הסטרא אחרא”, עומדת מולו וירעים עליה בקול רעש ורוגז להשפילה. דהיינו: לרגוז על הנפש הבהמית, שהיא יצרו הרע- בקול רעש ורוגז במחשבתו, לומר לו: “אתה רע, ורשע, ומשוקץ, ומתועב, ומנובל וכו’ ככל השמות שקראו לו חכמינו ז”ל- ולעשות זאת  באמת. עם כל כוחות הנפש. כאשר כל המטרה היא להתעורר להתגבר על היצר הרע ולהשפילו.

המיומנות הרביעית – המתקה:

השלב הרביעי והאחרון הוא התמלאות ברגש חיובי “המתקה” להפוך את המר – הרגש השלילי למתוק .רגש חיובי ומקדם. לאחר שהשתחררת (לפחות ברגע זה) והצלחת להכניע את היצר הרע , בדרך ממילא  שב ומתגלה האור האלוקי הפנימי שבך.

גם כאן המידות והרגשות מתחלקות לשבע מידות וארבע יסודות מהנפש האלוקית.

חסד-אהבה, נתינה, שפע, השפעה, אמונה, אופטימיות, ויתור

גבורה- ביקורת עצמית, צדק, יראה, תפילה, ריסון עצמי,

תפארת- רחמים מתוקנים, הרמוניה, יופי, סקרנות,

נצח- אומץ לב, התפעלות, ניצחון, שאפתנות ,התגברות, התמדה

הוד- ענוה, הודאה, רגישות, קבלת עול, הדר, סבלנות

יסוד- התקשרות, מיזוג, התמסרות, חיבור, יציבות,  פשטות

מלכות- אצילות, ודאות, סמכות, עצמאות, מנהיגות, כבוד  עצמי, אנושיות, שליטה עצמית.

יש שתי שלבים במציאת הרגש החיובי החילופי:

השלב הראשון מציאת רגש שאינו מיסוד הרגש השלילי ששלט עלינו. אם נפלנו ברגש של כעס המגיע מיסוד האש. נחליפו ברגש חיובי משלושת היסודות האחרים, המכבים את האש ממים-אהבה, או לחילופין מרוח-רחמים או מיסוד העפר- סבלנות. ניתן דוגמא נוספת של רגש שלילי מיסוד העפר- יאוש . שאותו נוכל להחליף בזרימה של המים בהתלהבות של האש או בתפילה של הרוח.

דוגמא נפלאה לכך ניתן לראות  כאשר נטפל ברגש שלילי  ע”י רובד המעשה . כשיש לאדם רגש של עצבות ,יציאה מעשית מהרגש  לא תגיע משכיבה .שהיא מיסוד העפר. אלא דוקא משימוש ביסודות נגדיים, ביסוד המים- משתית כוס מים, קפה, או  מקלחת. יציאה לאויר, נשימות-  מיסוד הרוח, או לראות או לשמוע דבר שילהיב ויכניס אנרגיה. יסוד האש.

בחסידות [26]לשיטה זו של הכנעה והתגברות על  היצר והרגש השלילי קוראים “איתכפיא”.

אולם כל זאת נכון לשלב הראשוני המידי. בשלב מעמיק יותר לאחר אימון  בשיטה יש צורך  להיות במקום הגבוה שאתו דורשת החסידות “לשנות את טבע מידותיו”[27] . לתקן את הרגש מאותו יסוד, או מאותה המידה משבע המידות. לקחת את מידת הכעס, מיסוד האש השלילי ולהפוך את הטבע השלילי לחיובי. ולהכניס במקומו יסוד של אש חיובית ,התלהבות ותשוקה לה’. עבודה כזו מכונה בחסידות בשם איתאפכא”  , להפוך את הטבע הרע לטבע טוב. עבודה זו של כפית היצר הרע והפיכתו לטוב זוהי עבודתינו עד ביאת המשיח. עבודה זו גורמת נחת רוח רבה לה’ יתברך. ובכך מתפשטת שכינתו בכל העולם.

ויהי רצון שע”י עבודה זאת נצליח להגיע בקרוב ממש לביטול והכנעת היצר הרע לתמיד בביאת משיח צידקינו בקרוב ממש.

תרגיל

1.חשוב על מקרה שעברת בתקופה האחרונה בו חוית חויה שלילי.תאר אותו בקצרה._______________________________________________________

כתוב את כל הרגשות שהרגשת. __________________________

2.זהה את הרגש הדומיננטי___________שהה בו.

היכן אתה מרגיש אותו בגוף?_____________

בחן לפי תנועת הגרון לאיזה יסוד הוא שייך________

3.קח דף וצבעים וצייר את הרגש על הדף

4.כתוב מי אתה ומה הם חוזקותך ______________________________

5.עמוד מול דף הרגש .אתה יכול להתחיל לדבר עם הרגש ואף לצעוק עליו  מילים קשות(אפשר לדבר גם בדימיון). אם תרצה אתה יכול לקרוע את הדף או לקמט ולזרוק.

6.מה אתה מרגיש עכשיו?_________שהה ברגש הזה  …

האם אתה מרגיש שינוי בגוף?__________

7.מאיזה יסוד או מידה מגיע הרגש החיובי?___________

8.האם תצליח למצוא רגש חיובי נוסף מאותו יסוד או מידה?_____________

שמר את הרגש החיובי! בהצלחה.

---

[1] הקדמת המלקט לתניא

[2] פרק י”ב ליקוטי אמרים תניא אדמו”ר הזקן.

[3] זמיר כהן:https://amara.org/en/videos/nhoYPpXsLnU9/he/803230/1437674/

[4] פרק כ”ז תניא

[5] ראה שבת קה, ב. תו”א בראשית ב, ב. לקו”ת תבוא מב, ב. דרושי שמע”צ צ, ד. קובץ מכתבים לתהלים אהל יוסף יצחק ע’ 218. אג”ק אדמו”ר מוהריי”צ ח”ז ע’ עד. שם ע’ ג.

[6] מאמרי האדמור האמצעי,ד”ה : אל תצר את מואב . דבר מלכות פרשת וירא תשנ”ב.

[7] מאמר כ”ק אדמו”ר נשיא דורינו: ד”ה “לא תיהיה משכלה” תשי”ב.

[8] תו”א וארא נח, ב. ובכ”מ.

[9] פרק א’ ליקוטי אמרים תניא אדמו”ר הזקן.

[10] פרק ט”ו איגרת הקודש תניא אדמו”ר הזקן.

[11] ספר המאמרים הרבי הריי”צ מאמר ד”ה “יהי ה’ אלוקינו עמנו”.

[12] חומש בראשית פרשת וישלח ל”ב, ל.

[13] https://he-il.facebook.com/israel.cbt/posts/איך…עיוותי-חשיבה…/32304981770772

[14] המשך פ”ו

[15] תלמוד ירושלמי מסכת תענית פרק ב

[16] טלי מלקמן-זהבי, באתר מכון ויצמן למדע, 12 בינואר 2014

[17] ליקוטי שיחות תשכ”ב

[18] ר’ יעקב יוסף מפולנאה בשם הבעש”ט

[19] תניא פרק ב’

[20] תניא פרק כ”ז

[21] תניא פרק ב

[22] פרק י”ב, כ”ט בתניא ועוד.

[23] דברים כ”א ,י’

[24]בבא בתרא טז,א

[25] ליקוטי שיחות חלק ב

[26] פרק כ”ז

[27] ליקוטי דיבורים

מצו”ב נספח עם טבלת רגשות חיוביים ושלילים  בחלוקה ליסודות ומידות