?’סוד החוכמה העליונה – כח מ”ה: הכוח לשאול ‘מה

Hadas Yehudis Tsuri, Ma'agan Michael, Israel
Beliefs & Ideas / Essays 2019

איך נשיג בהירות מחשבתית וידיעה ברורה לגבי הבחירה הנכונה בצמתים קטנות וגדולות בחיינו?

בחיבור זה אני מבקשת להביא רעיון המובא בתורת חסידות חב”ד, רעיון המדבר על החוכמה – הספירה השנייה באילן הספירות[1], שהחסידות דורשת אותה כ”כח מ”ה”[2] , היינו: חכמה שהיא מעל לכלי השכל, ההבנה וההשגה[3] ולהראות כיצד רעיון חסידי זה יכול לעזור לנו להביא בהירות למקומות בחיינו שבהם אנו מרגישים שהדרך לוטה בערפל, אין לנו מושג מה לבחור ואיך להחליט מהו הדבר הנכון לעשות.

אנו נפגשים במקומות כהנ”ל גם בצמתי הכרעה גדולים מאד כמו, למשל, בבחירת בן זוג לחיים או בבחירת מקצוע ומקום מגורים וגם בצמתי הכרעה קטנים ויומיומיים יותר – סוגיות בחינוך הילדים, שינוי הרגלים ועוד.

בעוד העולם המודרני מתייחס לחוכמה כאל משהו שהוא אינהרנטי לאדם עצמו, אם בשל גנים טובים עימם נולד, היינו – יכולות שכליות מולדות, ואם בשל ידיעות אותן רכש דרך ניסיון חייו, או דרך דיפלומות ותארים שקיבל בעקבות לימודים, החסידות מבארת כי החוכמה האמיתית היא בעצם חיצונית לנו[4] – השראה עליונה ואלוקית והיא גם כוללת אמונה[5] בהשגחה העליונה ו/או אמון של האדם ביכולותיו הפנימיות.

חשוב להעיר כי ישנם קווי דמיון מסוימים בין המתודה שאציג בחיבור זה, לבין השיטה הפסיכולוגית הנקראת “קשיבות” או “מיינדפולנס”: הקשיבות מכוונת גם היא ליצירת בהירות מחשבתית ורוגע נפשי, אולם היא שואבת ממקורות אחרים לחלוטין ומטרתה להביא את האדם לרוגע ושלווה, בעוד מתודת הכ”ח מה שאני מציעה מכוונת את האדם להגיע לפתרונות מעשיים  וברי ביצוע במקומות בהם הוא מתקשה להחליט או לבחור. הכח מ”ה מביאה בהירות ושלווה אולם אינה מסתפקת בכך, היא מעשית וקונקרטית יותר.

באם אנו רוצים בבהירות אמיתית, המושגת מכוח ידיעה בהירה וודאית, עלינו לאפשר לחוכמה עליונה זו ‘לטפטף ולנזול'[6] אל כלי השכל וההבנה שלנו. את הדרך המאפשרת לחוכמה האלוקית לחלחל אל כוחות השכל וההבנה האנושיים שלנו ולהאיר את צמתי חיינו בבהירות משמחת, אציג בגוף החיבור שלפניכם.

הקושי

לא מעט פעמים במהלך היום יום העמוס שלנו, אנו נתקלים בתהיות, בקושי להחליט ולבחור, ספקות ובלבולים וחוסר יכולת להכריע. מחד אנו חשים אבודים, חסרי אונים, עצבניים ומתוסכלים ומאידך אנו מתעקשים להמשיך ולחפש פתרון והכרעה גם אם התעקשות זו רק מוסיפה לנו תסכול וצער.

אתן דוגמה שתמחיש לקוראים את כוונתי: מר משה כהן מועסק בחברה מסוימת. העבודה הנדרשת ממנו במשרה זו היא שגרתית וקצת אפורה והוא מתלבט אם לעזוב את מקום העבודה הנוכחי, ולחפש מקום בו ימצה יותר את כישוריו. ההחלטה קשה  לו: יש שיקולים לכאן ולכאן והוא כבר שקל פעם, פעמיים ושלוש את כל השיקולים והנימוקים בעד ונגד בינו לבין עצמו, עם משפחתו ואף התייעץ בידידים ועמיתים לעבודה ועדיין… מר כהן לא מצליח להחליט. מרוב התחבטויות ותהיות הוא מבולבל ומותש, רגזן ונבוך ובכל זאת הוא חש שאין לו יכולת להירגע מבלי למצוא פתרון לבעיה.

פתרון הכח מ”ה – הכח לשאול מה?

זה הזמן לכח המ”ה שלו, אותה חוכמה עליונה שהיא בעצם הכוח, היכולת לשאול מה? היכולת להישאר בחוסר ידיעה – הכח שמלמד אותנו איך.. לא לדעת. במקום בליל הבלבול, הגלות של המחשבה והרגש – בבל[7],  עליו לשים על הצד את מה שהוא יודע, רוצה, ומרגיש, את בליל המחשבות והרגשות ו.. לנוח בחוסר הידיעה, או לפחות – לא להיבהל ממנה. כך הוא מפנה מקום (בלשון החסידות – ביטול)[8] ומאפשר לחוכמה עליונה, רוחנית, ‘לטפטף’ ולהגיע אל מוחו, אל כלי ההבנה וההשגה שלו.

לכך יצרף מר כהן מיודענו תפילה[9] ובקשה, במילותיו שלו או מתוך הסידור והתהילים: “אנא ה’, עזור לי להגיע להחלטה הנכונה והנבונה ביותר, שתועיל לי ולמשפחתי באופן המקסימלי” (כמובן שהנוסח הינו דוגמה בלבד). ומכאן והלאה הוא רק דואג לפנות את עצמו מ.. עצמו! למה הכוונה? לפנות את ראשו וליבו הסוערים והמבולבלים ממחשבותיו, רגשותיו, טיעוניו והתלבטויותיו. אם אכן יעשה זאת בסבלנות ובעקביות, תשובה בהירה תגיע, תטפטף ותנזול מהחוכמה העליונה אל כלי השכל וההבנה שלו.

ישאל השואל: ומי שלא מאמין בכוח עליון ובכוחה של תפילה? לכך שתי תשובות: א. המתודה של כח מ”ה יעילה גם בלי התפילה, אך יתכן ובמידה פחותה. ב. התפילה, גם ללא אמונה מודעת, מעמיקה בנפש האדם את היכולת להרפות מהצורך הנפשי בוודאות ולכן, גם לאדם שאינו מתפלל בדרך כלל, היא תועיל ותסייע.

להתגבר ולשחרר

איזה כח נדרש ממר כהן בכדי להיות מסוגל לשאול מה? זהו הכוח לצאת מהרגל ומרצון בשליטה, מהדחף לדעת, ומהרצון לוודאות מיידית. זהו כוח של גבורה היינו – התגברות[10] ואיפוק בבחינת “איזהו גיבור? הכובש את יצרו[11]”. עליו להתגבר על סערת הנפש ולהשתמש בכוח הסבלנות שבלעדיו יהיה, חלילה, בסבל. ההמתנה הנדרשת מחייבת מנוחת הנפש[12] הבאה מהאמונה, נתינת האמון במי שאמר והיה העולם, או נתינת אמון כללית בטוב שבבסיס המציאות ובכוחות האדם עצמו. זהו רוגע המאפשר התנהלות בריאה, גם כאשר חוסר בהירות ואי וודאות מלוות אספקט מסוים בחיינו.

ואף אם יתמהמה

שוב ישאל השואל: מה קורה אם התשובה מבוששת לבוא? ובכן, אם מדובר בבעיה דוחקת שיש לתת לה תשובה מיידית, כמו במצב רפואי דחוף חס ושלום, למשל, אזי שממילא גם להתלבטות אין מקום ואדם יכריע לכאן או לכאן גם כשאינו בטוח ואין לו בהירות. אולם אם כרגע אינו חייב להחליט – אל לו לבזבז זמן על דיונים פנימיים וחיבוטי נפש ומחשבה.

לפי מתודת הכח מ”ה המוצעת בחיבור זה, ייטב לו אם ימתין עד להתבהרות מחשבותיו וצלילות מוחו, ישא עיניו ויכוון ליבו לשמים ואף יבקש סיוע בתפילה ובע”ה יזכה לתשובה בהירה שתגיע מלמעלה, תאיר את הבחירה האמיתית, הבהירה והמדוייקת, ותפתור את כל הספקות, והרי ידוע ש”אין שמחה כהתרת ספקות”[13]. ככל שהאדם ישתמש יותר בכלי זה, הוא יוכל להוסיף ולהשתמש בו ביתר קלות ומהירות, כי ככל שירבה בשימוש בכח מ”ה שלו ויראה כי טוב, יתחזק הביטחון שלו בכח הזה וכך הוא גם יהיה יעיל וזמין יותר עבורו.

האם זה אכן כה קל ופשוט? התשובה היא לא, גם מפני האמור למעלה – הצורך הטבעי של האדם לוודאות ולשליטה שעליו עלינו להתגבר וגם בשל תכונה נוספת שגם היא טבעית לבני האדם – הגאווה: אדם רוצה להיות מסוגל להחליט ולהכריע, קשה לו לוותר ולהיות כביכול חלש, חסר אונים ותלוי בחסדיו של אי מי, גם אם הוא הבורא בכבודו ובעצמו. אולם גם ליכולת זו אנו נדרשים בכדי שההשגחה הפרטית והאלוקות יוכלו להאיר את דרכנו.

תפקיד השכל

עכשיו נשאלת השאלה : מה עם כוח השכל שה’ נתן לנו והיאך ייעשה בו שימוש?

החסידות מסבירה שעלינו ללמוד ולחקור ככל שהבנתנו משגת[14]. זוהי חובה ומצווה. כלומר: אם נחזור לדוגמה של מר כהן מיודענו, נדגיש שכאשר אדם מתלבט האם להחליף מקום עבודה, לא עליו המלאכה לגמור אולם אין הוא רשאי להבטל ממנה[15]:  עליו לאסוף כמה שיותר נתונים הנוגעים למצב השוק והמשרות הפנויות, גובה המשכורת, טיב העבודה, קורסים הנדרשים להתמקצעות, התייעצות עם אנשים המבינים בתחום וכיו”ב, אולם אם לאחר כל אלה עדיין אין לו הכרעה ברורה, זה הזמן לכח מ”ה!

סבלנות!

ניקח דוגמה נוספת לצורך המחשה: ילדה מגיעה הביתה מבית הספר בוכיה ונסערת. היא מספרת לאימה על מורה מסוימת שממנה נפגעה עד מאד, מכיוון שנזפה בה על אירוע שהילדה טוענת שהתרחש שלא באשמתה. באופן טבעי, האם מזדהה עם הילדה.. רגשותיה גואים והיא משתוקקת להתקשר מיד למורה ולעמת אותה עם טענות ילדתה – להאשים, לדרוש ולהוכיח.

רגע! זה הזמן לכח מ”ה: כרגע, האם סוערת ומושפעת מהצד הסובייקטיבי של הבת. אנא אם יקרה! המתיני מעט ואל תדושי בנושא דרך מחשבותיך ורגשותייך. לא יקרה כלום אם תמתיני קצת עד להתבהרות המחשבות ומנוחת הרגשות. אם תתקשרי מיד, את עלולה לפגוע במורה ולומר דברים שתצטערי עליהם ושעלולים גם להזיק לבתך. אל תתכנני כעת מה תגידי למורה ואיך תפני אליה, אל תציירי במוחך את הסיטואציה רק כפי שבתך תיארה אותה ותקבעי אותה במוחך. השתדלי להסיח דעתך מהנושא לזמן מה, נסי להרגיע את עצמך ואת בתך ובקשי מה’ שיסייע לך לטפל בנושא בדרך הטובה ביותר עבור כולם. כך תאפשרי לחוכמה העליונה לטפטף אל כלי הבנתך והשגתך. התמונה תראה אחרת לגמרי בעוד מספר שעות וגם השיחה עם המורה תתבהר ותעשה בצורה מיטבית. כולם ייצאו נשכרים, גם בתך.

לא סתם

על פי תורת החסידות, כל פרט במציאות מכוון מלמעלה ומתרחש בהשגחה פרטית[16]. ישנם צמתים בחיינו שבהם ההשגחה הפרטית רוצה להתגלות דרכנו. כאשר אנחנו מתקשים למצוא פתרון מתוך כוחנו והבנתנו, וזאת אף על פי שלא התעצלנו ועשינו כל התלוי בנו על מנת לחקור, ללמוד, להבין ואף לעשות מה שצריך בכדי להגיע לפתרון, סימן הוא לנו כי יש כאן השגחה עליונה הרוצה להאיר בנו ולנו ועלינו לאפשר זאת על ידי סילוק “היש”[17] שלנו, שכעת מפריע להתגלות הזו. מהו ה”יש” עליו מדובר? הוא מופיע ומתבטא ברגשות שלעיתים מציפים אותנו ובמחשבות[18] מתרוצצות שבמקום ליצור בהירות – מערפלות את המוח ומקשות על ההבנה[19].

 

סיכום מעשי ותרגיל

אדם הניצב בפני החלטה בחייו ואינו יודע מה לבחור יעבוד על פי השלבים הבאים:

  • יוודא שיש לו את כל המידע שלו הוא נזקק לצורך קבלת ההחלטה.
  • ישמע את דעתם של אנשים שהוא סומך על שיקול דעתם – ידידים מבינים[20].
  • יכוון ליבו לשמיים ויבקש בתפילה אישית או בפרק תהילים מה’ שיאיר את עיניו ויורנו הדרך הנכונה והאמיתית (זו עצה פרקטית לחלוטין, גם אם אדם חש שאינו מאמין בה’. נסו ותיווכחו).
  • יפסיק לעסוק בנושא וימתין לבהירות רגשית ומחשבתית ולתשובה שתאיר בליבו.
  • לעיתים יידרש לסבלנות, לתפילה נוספת, אולם מנוחת הנפש היא מרכיב חשוב ביותר לצורך קבלת התשובה ולכן יסיח דעתו ע”י פעילויות אחרות שמהן הוא נהנה ושיש ביכולתן להרגיע/ לשמח/ להסיח דעתו כגון פעילות פיזית, עזרה לזולת, תחביבים שונים…

אני סמוכה ובטוחה שמי שיישם את השיטה על פי השלבים שהצעתי להלן בסיכום המעשי, יראה כי בהירות מתחילה להופיע במחשבתו והבחירה הנכונה כמו מתגלה לו באופן שלם ואמיתי.

(אני ממליצה בהתחלה לתרגל את הנ”ל על צמתי הכרעה קטנות יחסית, בהן קל יותר להמתין עם הבחירה ולהתאמן על הכח מ”ה שלנו).

ברכה והצלחה!


[1] תניא, ליקוטי אמרים, פרק ג’

[2] תניא, ליקוטי אמרים, פרק יח’, עמוד כד

[3] ליקוטי תורה, פרשת נשא, כו, ד’

[4] נר מצווה ותורה אור לאדמו”ר האמצעי, שער האמונה, י, א

[5] שם

[6] ליקוטי תורה, פרשת האזינו, עא’ ד’

[7] כ”ק אדמו”ר הצ”צ, אור התורה, במדבר כרך ג’, פרשת חוקת, זאת חוקת התורה, תשע”ז

[8] תורת מנחם, י, שנת תשי”ד – חלק ראשון, ש”פ מקץ, חנוכה, מבה”ח טבת, 300

[9]חלק ב’, ש”פ ויגש, התשל”ו, 215 הרבי מליובאוויטש, מאמרים מלוקטים,

[10] תורה אור, מקץ, מ’, ד’

[11] משנה, אבות, ד’, א’

[12] מאמרי אדמו”ר האמצעי, קונטרסים, אתה אחד, כסלו תקפ”ז, י’

[13] מצודת דוד: משלי, פרק טו’, פסוק ל

[14] לקוטי שיחות, כרך טז, עמ’ 242

[15] משנה, אבות, ב’, טז’

[16] תניא, שער הייחוד והאמונה פרק ב’

[17]  חלק שלישי, המשך בכתב שלא נאמר, עמ’ א’רל   המשך תער”ב כ”ק אדמו”ר הרש”ב,

[18] תניא, אגרת התשובה, פרק ז’

[19] ספר היום יום, טז’ חשוון

[20] אגרות קודש, כרך כח, יתרנט