כוחה של השפעה

הקדמה

“…ולכן, הצעתי ובקשתי- בבקשה נפשית (ועוד יותר מזה, אלא שאין בידי לעת עתה ביטוי מתאים יותר כו׳)- שיפרסמו את הדברים בכל מקום ומקום… שכדאי ונכון ביותר, אשר, כל אחד ואחד מישראל, אנשים נשים וטף, יקיימו את הוראת המשנה “עשה לך רב”… אשר על ידי זה יתווסף בוודאי ובוודאי אצל כל אחד ואחד מישראל בכל ענייני טוב וקדושה, הלוך ומוסיף ואור…”

(מתוך התוועדות שבת פרשת דברים, שבת חזון תשמ”ו)

בעצם בקשה זו בקיום הוראת המשנה “עשה לך רב” (מסכת אבות פרק א׳ משנה ו׳ ומשנה ט”ז), מורה לנו הרבי למנות לעצמנו ׳משפיע׳ אישי.

מתוך מאמר זה- המבוסס על דברי הרבי מליובאוויטש בהתוועדות זו – ברצוני לבאר, לברר ולהבהיר עד כמה הדרכתו של הרבי מלפני יותר משלושים שנה מדוייקת באופן מופלא ומיוחד עבור דורנו- אנחנו דור שמצד אחד חי בפחות חיבור למשפחה, לסביבה, לקהילה ומצד שני כל הזמן מחפש להיות ׳מחובר׳. דור שעל פניו נראה כי חש שאינו מחוייב לאף אחד חוץ מלעצמו, אך בתוכו מחפש מחוייבות לאמת גדולה, אמת מדוייקת. דור כביכול עצל ומה לו ולעבודה פנימית אך עמל כל הזמן להתקדם עוד ועוד. דור שכלפי חוץ עצמאי ואדון לעצמו אך באמת רוצה מורה דרך, מנהיג שיוביל אותו… לעצמו;

במהלך החיים, באופן טבעי, אנו חווים קשיים ומשברים עם סביבתנו הקרובה- כגון: קשיים בזוגיות, בחינוך הילדים, בקשר עם ההורים, מול הבוס, שכנים, חברים, אחים. גם מול עצמנו ישנם בירורים כדוגמת: מי אני? מה רצוני לעשות בחיים? איך אזכה לחיות את חיי באופן הכי מחובר לעצמי, לסובבים אותי? מהיכן אשאב כוחות של שמחה וחשק ורצון באופן תמידי?

בדורנו, דור של שפע עצום (גשמי ורוחני כאחד!), כל הקשיים-שאלות- תהיות- בירורים הללו מקבלים עוצמה גדולה יותר ומביאים, לעתים קרובות, למשברים עמוקים יותר.

דרך העמקה בעניינו של ה׳שפע׳ והשפעתה של ׳השפעה׳, סקירה של תפקיד ה׳משפיע׳ בחסידות חב”ד, עבוֹר בהתבוננות בפרטי הדרכת הרבי לקיום הוראה זו בפועל, נצעד יחד בשביל שבס”ד יפתח עבורנו צינור; צינור שיחבר בין רצוננו לרצון ה׳ ושדרכו יזרום שפע של תנועת חיים בלתי פוסקת של הליכה קדימה והוספת אור וטוב.

שפע של שפע

משה רבנו, לפני פטירתו, מברך את שנים עשר השבטים וכך ברכתו לזבולון ויששכר: “ולזבולון אמר שמח זבולון בצאתך ויששכר באהליך… כי שפע ימים יינקו” (דברים ל”ג י”ח-י”ט) ובמדרש ספרי כתב: “…הים נוטל בשפע ונותן בשפע…” ונראה שזוהי תכונת השפע – שהוא נותן ובאותה מידה נוטל, שהוא נוטל ומתוך כך נותן.

כאשר אתה מושפע ע”י משפיע אתה נוטל ממנו – עצה, כח, חיזוק, תשובה, עידוד, תיקון, יישור, חידוד… ובאותה מידה אתה נותן לו – כח להשפיע, כח לתת מעצמו, להוציא מתוכו את ה”אני” שבו, אתה מאפשר לו להתברר, לסנן, לדייק…

וזוהי תנועת טבע החיים בעולמנו- כאשר יורד גשם מהשמים לארץ, יכולה האדמה להצמיח את הזרעים שנטמנו בה; אנו זורעים, לאחר מכן מגיע הגשם והוא זה שמאפשר לזרע להוציא מעצמו את עצמו-עצמיותו ולתת את פריו לעולם. וכל זה מכח השפעת הגשם על האדמה.

במקביל – אותו הגשם גם מגיע לימים, הוא זה שבעונת הקיץ, מחום השמש, יתאדה וימלא את ענני הגשם על מנת שבחורף יוכלו להשפיע שפע חדש לעולם.

ואצלנו – אדם משפיע לזולתו, הוא נותן לו ומאליו הוא מקבל שפע ומתוכו הוא יכול לשוב ולהשפיע.

ואצל המושפע – ההשפעה שקיבל מאפשרת לו לגלות עוד רובד מעצמיותו, לברר, לדייק, להגדיר ומאליו לתת את פריו הייחודי לעולם, להשפיע שפעו המיוחד בו חנן אותו ה׳.

תנועת הנפש הזו של מעגל הנתינה-קבלה-נתינה של השפע היא פנימיות החיים שטבועה בעולם.

תנועה שכל הזמן מצמיחה אותנו עוד ועוד, מאפשרת לשפע להגיע.

ואולי דווקא בגלל ומתוך ההדדיות הזו, יששכר וזבולון הם אלו שזכו לברכת השפע המיוחדת כל כך ממשה רבנו: יששכר וזבולון שזכו לחבור יחדיו בהסכם ייחודי- יששכר יושב ולומד תורה וכדי שיוכל ללמוד בלי טרדות, זבולון מפרנסו וזכות לימוד התורה של יששכר מתחלקת בין שניהם; זבולון משפיע על יששכר את פרנסתו שמאפשרת לו לשבת ׳בראש שקט׳ ולהשקיע עצמו בלימוד התורה ותורה זו שלומד יששכר משפיעה פנימית על זבולון ו׳נרשמת׳ לזכותו.

ה׳משפיע׳

עניין ה׳משפיע׳ בחסידות חב”ד הוא יסודי ביותר- בשיחת חג הפסח בשנת תש”ג אומר אדמו”ר הריי”צ: “משפיעים אצל חסידים הם דבר עיקרי בדרכי החסידות” ומוסיף עד כמה תפקיד זה חיוני וחשוב: “יש כמה סיבות להעדר הצמיחה של הנטיעה או לצמיחת פירות מקולקלים, אך לאמיתו של דבר, הרי זה תלוי בנוטע… מן ההכרח שהנוטע (ה׳משפיע׳) יהיה מסור ונתון לנטיעה, ישגיח על כל פרט ופרט וישקיע את כל הכוחות בכל דבר, שכן טובת הפרי נוגעת לו בנפשו. זהו ה׳משפיע׳ החסידי האמיתי”.

ועוד: “הכתר החסידי בעיירה היה המשפיע, איתו התייעצו בענייני עבודה, עימו נועצו כיצד להפטר ממידה רעה ואיך להתרגל במידה טובה, באיזו סגולה נוקטים כדי שהתפילה תהיה תפילה, כיצד קוראים קריאת שמע שעל המיטה… מה׳משפיע׳ מקבלים סדר הכנה לקראת הליכה אל הרבי ל׳יחידות’…” (מתוך ליקוטי דיבורים לאדמו”ר הריי”צ).

ה׳משפיע׳ מונה להיות רב רוחני המנחה, מכוון, מייעץ וכו׳ לעדת החסידים.

בשנת תשל”ז מעורר הרבי מחדש את עניין ה’משפיעים’ וה’משפיעות’ ומוציא לאור קונטרס ׳אהבת ישראל׳, בהוצאה מיוחדת למשפיעים וכך התבטא- “בכל מקום שבו יגיעו דבריי אלו- בקשה, הפצרה והתחננות…שייסדו עניין זה בפועל ממש…”.

וצִיין כמה פרטים חשובים לגבי תפקיד ה’משפיע’ ומינויו:

“…יש לבחור יהודי אשר על פי ההשערה ראוי להיות משפיע, ולאו דווקא באופן הכי גדול ובשלימות הדבר”.

“תפקיד זה יבוצע בדרכי נועם ובדרכי שלום…”.

“אין מניעה שיהיו כמה משפיעים…”.

ועוד באותה שנה: “והנה ישנו עניין מיוחד שתחילתו בחסידים ויש להשתדל שיבוא בפועל בכל מושבותיהם של החסידים והוא- התקנה שהיתה מאז ומקדם… אשר בכל מקום… יהיה יהודי אחד שיקבל על עצמו את תפקיד ה׳משפיע׳”.

ובתשמ”ג: “כאשר דובר לפני שנים אחדות אודות מינוי ׳משפיעים׳ בכל מקום ומקום… רציתי להוסיף בזירוז ועידוד עניין זה”.

ובתשמ”ה: “זו היתה, למעשה, הכוונה במה שדובר לפני כמה שנים אודות העניין ד׳משפיעים׳ שתפקידם היה אמור להיות- לעורר את כל אלו שנמצאים בסביבתם להוסיף בכל ענייני טוב וקדושה, לקבוע עתים לתורה, לעסוק בהפצת היהדות והמעיינות חוצה…כולל- שכאשר מתעוררת השאלה אצל מישהו בעניינים אלו, יהיה אל מי לפנות כדי להתייעץ עימו בדבר”.

מ׳מלמעלה למטה׳ ל׳מלמטה למעלה׳

החל משנת תשמ”ו הוסיף הרבי ו׳חידש׳ את עניין ה׳משפיע׳- אם עד היום היו ממנים ‘משפי’ע’משפיע’ בקהילה, מעתה עלינו למנות על עצמנו ‘משפיע’ באופן אישי.

אמנם, כפי שהרבי מדגיש וחוזר ואומר שזו בעצם הדרכת חז”ל בפרקי אבות ששנו פעמיים “עשה לך רב”, אך הרבי הוא זה שעורר שוב ושוב לקיים הדרכה זו בפועל ממש ובכך זכינו שחיזק בנו הרבי את העניין של להשפיע על המשפיע להשפיע.

הלכה למעשה

“אמרו חכמים במשנתם: “עשה לך רב”, כלומר, ישנו ציווי על כל אחר אחד מישראל -מקטן ועד גדול- לקבל עליו ולעשות לו רב. ” (התוועדות שבת פרשת דברים, שבת חזון, תשמ”ו).

מוסיף ואומר הרבי שבמסכת אבות מודגשת השייכות לכל אחד ואחד מישראל- שהרי נקבעה במנהג ישראל אשר תורה היא, (גם) בסידור, השווה לכל נפש, כולל קטנים וקטנות… (שם, הערה).

ומכאן, שעניין זה של “עשה לך רב” מכוון לכל אחד ואחת מאיתנו- אנשים, נשים וטף.

“…וטעם הדבר- מכיוון ש”אדם קרוב אצל עצמו” ובמילא אינו יכול לסמוך על עצמו כו׳, ולכן, צריך לעשות לו רב- שיחשיבהו גדול ממנו, ולקיים את דבריו…” (המשך התוועדות תשמ”ו).

אף שה”עשה לך רב” שמופיע בפרקי אבות מדבר על תיקון המידות, מוסר, התקדמות בעבודת ה׳ ולא על הלכות, אנו צריכים לקבל את דברי המשפיע ולעשותם.

“…ובהתאם לכך, טוב ונכון ביותר, שכל אחד ואחת מישראל- האנשים והנשים, כולל ילדים וילדות קטנים- יקיים את הוראת המשנה “עשה לך רב” (ובנוגע לנשים ובנות… משפיעות) על ידי זה שילך מזמן לזמן למי שגדול הימנו (“רב”) על מנת ובאופן לעמוד ל”מבחן” בנוגע למעמדו ומצבו בלימוד התורה, בנתינת הצדקה ובכללות הנהגתו בעבודת ה׳….” (התוועדות תשמ”ו).

הרבי מסביר שיש עניין ללכת ל׳משפיע׳- ל”רב” מידי פעם כדי לקבל ׳שיקוף׳- איפה אני מונח בעבודת ה׳.

“…גם בענייני הרשות, “כל מעשיך יהיו לשם שמים” ו”בכל דרכיך דעהו”, אשר על ידי זה יקבל את ההוראה וההדרכה הנכונה…” (התוועדות תשמ”ו). יש להתייעץ עם ה׳משפיע׳ גם בענייני הרשות, עניינים שכביכול אינם נמצאים תחת הכותרת ׳עבודת ה׳׳ (כגון: בחירת מקצוע, חינוך הילדים…) אלא שאצל הקב”ה הכל כלול ב׳עבודת ה׳׳ ומה גם שעצם הידיעה שמזמן לזמן יצטרך לתת “דין וחשבון” לבשר ודם, תפעל אצלו להיטיב את הנהגתו ולהוסיף בכל ענייני טוב וקדושה.” (התוועדות תשמ”ו).

אומר הרבי שאפילו עוד לפני שפנית ל׳משפיע׳ שלך, רק עצם הידיעה שתצטרך לפנות אליו מידי פעם ולשתף אותו במצבך בעבודה הפנימית- רוחנית שלך, כבר זה יפעל את פעולתו עליך להשתדל ולהתקדם עוד ועוד.

“…הברירה היא בידו לבחור לעצמו איזה רב שרוצה- “עשה לך רב – אתה בעצמך; אבל צריך לבחור “רב” גדול ממנו, שיקבל את דעתו ויקיים את דבריו…” (התוועדות ליל ג׳ דחג הסוכות תשמ”ז).

“עשה לך רב” – אתה הוא זה שממנה רב לעצמך, איזה שתבחר, באחריותך לעשות זאת, ממך מתחיל תהליך קבלת השפע, אתה הוא זה שתמשוך אליך את השפע. הרב שתבחר צריך להיות גדול ממך, אפילו בקצת, על מנת שיוכל ׳למשוך׳ אותך כלפי מעלה.

“…ובפשטות: גם אדם שהולך בדרך הישר, הרי, בודאי ניתן למצוא כמה וכמה עניינים שבהם יכול להוסיף עוד יותר. אמנם, מכיוון ש”אדם קרוב אצל עצמו”. אינו יכול לסמוך על עצמו ולהיות בטוח שהנהגתו היא כדבעי. ולכן, העצה לזה “עשה לך רב” למנות לו מישהו שהוא גדול ממנו, שישאל ויברר אצלו בנוגע לכל ענייניו, הן בנוגע לעניינים ד”סור מרע” והן בנוגע לעניינים ד”עשה טוב”… והנה, הוראה זו שייכת לכל אחד ואחד מישראל, אפילו גדול שבישראל: הוראת המשנה “עשה לך רב” מתייחסת לכל אחד ואחד מישראל, גם לגדול בישראל, אפילו כאשר נדמה לו שמצד גודל מעלתו אינו זקוק לרב- שהרי גם ביחס אליו ישנו הכלל ד”אדם קרוב אצל עצמו” וכדי לשלול את החשש מנגיעה אישית כו׳, עליו למנות לו רב…” (מתוך התוועדות ליל ג׳ דחג הסוכות תשמ”ז).

דור הולך ודור בא

דורנו הוא דור נפלא, דור שמחפש אמת צרופה, מזוקקת. דור שאומר: ׳אם זה לא מאה אחוז זה, אז עדיף כלום!׳ וכל אחד כל כך שונה מחברו, עם הדיוקים, עם הדקויות, כל אחד והאות שלו בתורה.

עולם שקצת נושק לעולם ה׳השפעה׳ הוא עולם ה׳אימון׳. פעם היית אומר שאתה מאמן, רק היה צריך לברר לאיזה ענף ספורט אתה שייך… והיום יש מאמן לא רק לכל שריר משרירי הגוף אלא גם לכל שריר משרירי הנפש, הרוח. ולכן, בקשת הרבי, בבקשה נפשית יוצאת דופן, “לעשות לנו רב” אישי, היא כל כך מכוונת מטרה לדור שלנו. זאת ועוד- ההדרכה לדייק בהוראת חז”ל ושאנו נמנה על עצמנו “רב” גם היא מתאימה באופן מופלא לדורנו- אנחנו דור שפועל מבפנים החוצה, מלמטה למעלה.

כאשר אני מקיים הדרכה זו של הרבי ללכת בהוראת חכמינו ז”ל וממנה על עצמי ‘משפיע’, אני בוחר לעשות השתדלות תמידית בהתקדמותי הפנימית בחיים ויכול, בסיעתא דשמיא, לזכות לחיים ‘משודרגים’ בהרבה.

אני, בעזרת ה’משפיע’ יכול, למשל, לחפש ולמצוא במה נכון לי לעסוק – משהו שגם יוציא אל הפועל את כשרונותיי וגם יתאים מבחינת נתונים נוספים שיש להתייחס אליהם כגון: הרכב משפחתי, סדר יום, סדר עדיפויות וכו’.

אני יכול להתבונן יחד עם ה’משפיע’ על נקודות מאתגרות בחיי, לנסות לזהות אם יש משותף בשורש הנקודות הללו ולחשוב יחד איך מצליחים דווקא מנקודות אלו לצמוח.

אם אני מרגיש בנפילה יש למי לפנות, יש ‘כתף’ לבכות עליה.

ה’משפיע’ לומד להכיר אותי, את האנשים בעולמי, את נקודות החוזק שבי- את נקודות התורפה, את הרצונות הפנימיים, השאיפות…

מתוך הכרות זו, אוכל לשתף אותו גם בעניינים אישיים יותר- אם אני במריבה מתמשכת עם אשתי, לא יודע איך לצאת מ’מעגל הקסמים’, מרגיש ‘חנוק’…

אם אני בתחושה קשה ועמוקה שבמקום שאהיה אב לילדיי- מוביל, מנהיג,  איכשהוא הם אלו ש’מנהלים’ אותי…

ההדרכה הזו למנות על עצמי ‘משפיע’ יוצרת מצב בו מציאות חיי ומציאת דרך התקדמות, מתחילה ממני, אני מוביל בתוכי את התנועה קדימה ויחד עם זאת מכניס ‘שותף’ נוסף, שותף אמת הרוצה בטובתי ושבהחלט יכול להקל מהעומס ולסייע רבות- בהקשבה, בהכלה, בשיקוףבהידהוד ובשיקוף, בחשיבה משותפת, בעצה טובה.

מילות סיום

במסכת אבות פרק א׳ נאמר פעמיים “עשה לך רב”-

“עשה לך רב וקנה לך חבר” (משנה ו׳), “עשה לך רב והסתלק מן הספק” (משנה ט”ז).

למי שיש בו נכונות להיות כלי לשפע גדול, שפע זורם ומחיה, באופן תמידי, בבחינת מוסיף והולך – אני ממליצה:

א. לחפש דמות ׳נייטרלית׳, מחוץ למשפחה, חברים, סביבה קרובה.. שהתחושה איתה היא כ”חבר” – מרגישים בנוח לשתף במה שעובר – התלבטויות, קשיים, שאלות, נפילות… שיש מקום לדיבור בגובה הלב ובגובה העיניים ויחד עם זאת יכולה לרומם אותי, ׳למשוך׳ אותי קדימה ולמעלה, לאפשר לי להתקדם, לעזור לי להגיע ל”הסתלק מן הספק”.

ב. לעשות ׳תיאום ציפיות׳ דו צדדי לגבי זמנים שמתאימים לדבר, נושאים ו׳דרכי פעולה׳ ועוד דברים שחשוב לך לברר.

ג. לצאת לדרך בידיעה שאתם רוכשים כעת מתנה יקרה מפז, מתנה לחיים (תרתי משמע!)

ד. לדעת שכמו בכל דרך- יש לפעמים ירידות, עליות, פיתולים, עיכובים..                                      הכל בסדר, כך היא דרכה של דרך.

בהצלחה 😊

ובנימה אישית…

לפני כעשרים שנה שמעתי לראשונה מחברה על מושג ה׳משפיעה׳. אמנם איננו נמנים על חסידי חב”ד ובכל זאת, לפני כשנתיים, בתחילתו של מסע מיוחד אותו אנו עוברים, הרגשתי צורך עז במלווה;

מישהי מחוץ למעגל משפחה-חברות שאוכל להתייעץ איתה, לשתף… מישהי שתשקף אותי, תהדהד, תכיל.. מישהי שתכוון, שתדייק. מישהי שלפעמים ׳רק׳ תאמר: את בסדר! הרגשתי צורך ב׳משפיעה׳. זכיתי וה׳ שלח לי שליחה נאמנה!

ועכשיו, בזכות הכתיבה, התוודעתי לתורה שלמה, נפלאה ועמוקה מכפי שדמיינתי, סביב הנושא.

אז תודה לכם על נתינת ההזדמנות ועל העידוד לכתוב, לראשונה מתנסית בזה.

תבורכו בכל מעשה ידיכם והמשיכו להשפיע מטוב החסידות על עמ”י כולו.

ו…אם יתאפשר, אשמח בבקשה לקבל משוב…