אתגר הבחירה
Essays 2019 / Personal Growth
פתח דבר:
העולם המודרני שבו אנו חיים מתקדם ומשתכלל מיום ליום. הכול מסביב הופך לצבעוני מהיר ואינסטנט. סף הגירוי והפיתוי הולך וגובר, ובד בבד מהירות התגובה לשליטה על הדחפים והאינסטינקטים שלנו מתקצרת.
במצב כזה נדמה לעיתים שקשה עד בלתי אפשרי על האדם הנסחף במרוץ החיים הסואן להיות מסוגל לעצור לרגע ולקבל החלטות מושכלות לגבי עתידו הרוחני והערכי ,גם כאשר מדובר בהחלטות הרות גורל שישפיעו על מהות חייו ובני ביתו לטווח הקצר או הארוך .
כיצד ניתן לעמוד מול הגירויים החזקים המשחרים לפתחנו בשלל צבעים מושכי עין, בפרט בזמנים בהם המוח איננו צלול כראוי ומצב רוחנו נוגה? האם ניתן לשלוט בכעס הגואה בקרבנו וגורם לנו עוד רגע לאבד שליטה? האפשרי להדוף את תחושת העצלות והכבדות המתפשטת בגופנו ומונעת מאיתנו לקום מהמיטה לעוד יום חדש? ומעל הכול – האם ייתכן שדווקא בדורנו זה, בו אנו זקוקים לקבל החלטות ערכיות בכל צעד ושעל, ניטלה מאיתנו זכות הבחירה חופשית ?
כדי לעמוד על שאלות אלו נעמוד בקצרה על מהות הבחירה החופשית.
***
בחירה בראי הפסיכולוגיה:
גישות שונות בפסיכולוגיה דוגלות בדטרמיניזם ושוללות או מצמצמות את הבחירה החופשית של האדם כמו הגישה הפסיכואנליטית הטוענת כי החלקים הלא מודעים של האדם ודחפים פרימיטיביים הטבועים בו מלידתו הם המשפיעים על התנהגותו. כמו כן ישנה הגישה הביהביוריסטית הנוקטת בעמדה בה כל התנהגות נגרמת בעקבות נסיבות מזדמנות ותוצאות המשמרות ומחזקות התנהגות זו.
לעומת זאת, קיימים גם זרמים בפסיכולוגיה הרואים בבחירה החופשית רכיב חשוב וחיוני בהתנהלותו של האדם בחיי היום יום. הפסיכולוג אלפרד אדלר האמין שלאדם יש את היכולת לבחור ולהשפיע על חייו. גם בזרם ההומניסטי ישנה התייחסות רחבה ליכולתו של האדם לבחור ולהחליט. ויקטור פרנקל מחשובי ההוגים בזרם זה טען כי: “האדם הוא בעל כוח הגדרה עצמית. קיומו אינו קיום סתם, אלא הוא מכריע בכל עת, מה יהיה קיומו, מה יהיה גורלו ברגע הקרוב”.
***
בחירה בראי היהדות:
ביהדות הבחירה היא עיקרון יסודי ובסיסי. בספר דברים אומר הקדוש ברוך הוא לעם ישראל: “ראה נתתי לפניך את החיים ואת הטוב, ואת המוות ואת הרע… ובחרת בחיים” (דברים ל, טו(. אלוקים מציב בפני האדם אפשרויות שונות ונותן לו את היכולת לבחור.
גם חכמנו זיכרונם לברכה מזכירים את עיקרון הבחירה ומציינים כי : “הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמים” (ברכות, ל”ג ע”ב), כלומר, מלבד התנהגותו של האדם, וכן: “הכל צפוי והרשות נתונה…” (אבות, ג’, ט”ו), דהיינו, אלוקים צופה במעשיו של האדם, אך הרשות בידיו של האדם לבחור את מעשיו.
גדולי ישראל ותלמידי החכמים במשך הדורות התייחסו לסוגיית הבחירה החופשית. הרמב”ם כותב: “רשות כל אדם נתונה לו: אם רצה להטות עצמו לדרך טובה ולהיות צדיק, הרשות בידו; ואם רצה להטות עצמו לדרך רעה ולהיות רשע, הרשות בידו” (הלכות תשובה, ה’).
פרדוכס שעורר פולמוס רב בין גדולי ישראל הוא הגישור בין שני יסודות מרכזיים ביהדות שהוזכרו לעיל, היכולת של הבורא לחזות מראש את שעלול להתרחש בעתיד, ובין בחירתו החופשית של האדם על מעשיו לטוב ולמוטב. גישות מסוימות כמו גישתו הרלב”ג נטו להותיר את הבחירה של האדם רחבה ומלאה, אך לצמצם את היקף ידיעתו של הקב”ה, ואילו גישות אחרות כמו גישתו של ריה”ל העדיפו לצמצם את הבחירה ולראותה כתוצאה של שרשרת נסיבות אלוקיות, אך להשאיר את הידיעה האלוקית מקיפה וכוללת כל פרט במהלכיו של האדם.
לעומת זאת, הרמב”ם לא ראה סתירה בין ידיעת ה’ לבין בחירה מוחלטת מאחר וידיעת ה’ איננה כידיעת בני האדם. בספרו “שמונה פרקים לרמב”ם” הוא מתאר: “אבל כל מי שהיה מהם רע היה בבחירתו, ואלו היה רוצה להיות צדיק היה יכול ואין מונע לו, וכן כל צדיק וצדיק אלו היה רוצה להיות רע לא היה לו מונע מזה”. “
שיטות שונות ביהדות צמצמו את טווח הבחירה של האדם אל תוך תודעתו של האדם בלבד וטענו כי אכן אין בחירה אמיתית במעשיו, בכך הם רצו להגן על שליטתו האבסולוטית והבלעדית של הבורא . הרב מאיזביציה, רבי מרדכי יוסף ליינר, נקט בשיטה זו והכריז כי: “הכל בידי שמיים ובחירת האדם אינו רק כקליפת השום ואינו רק לפי דעתו כי השם יתברך הסתיר דרכו מבני אדם כי יחפוץ בעבודת האדם, ובאם יהיה הכול גלוי לפניו לא יצמח בו שום עבודה”.
דיון נוסף אותו ערכו חכמי ישראל הינו באשר להיותה של הבחירה החופשית יתרון או חיסרון. האברבנאל טען כי יכולת הבחירה הינה מעלה רוחנית: “כל טובו ושלמותו של האדם היה במציאות הבחירה והיכולת על הטוב ועל הרע כפי יצרו, ואם לא היה כן, לא היה אדם ולא היה מצוה אותו הקב”ה… כי לא תיפול הצוואה אלא למי שיש לו בחירה ורצון”.
הרמב”ן, לעומתו, רואה בבחירה פחיתות ומצייר את המצב האידיאלי בימות המשיח ככזה שאין בו בחירה בין טוב ורע, אלא נטייה לבחור בטוב בלבד: ” מזמן הבריאה היתה רשות ביד האדם לעשות כרצונו צדיק או רשע, וכל זמן התורה כן, כדי שיהיה להם זכות בבחירתם בטוב, ועונש ברצותם ברע. אבל לימות המשיח, תהיה הבחירה בטוב להם טבע, לא יתאוה להם הלב למה שאינו ראוי, ולא יחפוץ בו כלל.”
***
בחירה בראי החסידות:
תורת החסידות דוגלת בשיטת הרמב”ם בכך שאין כל קונפליקט בין הבחירה של האדם לבין הידיעה של הבורא, ואף מרחיבה שיטה זו בהסבירה את עומק ידיעתו של הבורא ועד כמה היא מקיפה כל פרט בחיינו, ועם כל זאת , כובד משקלה של הבחירה נתון בידי האדם בלבד, והוא, ורק הוא, אחראי על מעשיו באופן בלעדי, עליו מוטלת המצווה לבחור בכל רגע בין הרע והטוב, לשבט או לחסד, ולקיים את בקשת האלוקים: “ובחרת בחיים”.
הרבי מליובאוויטש במאמריו ושיחותיו עוסק רבות בנושא הבחירה, מגדיר מחדש את תוכנה, חושף את מקומה בנפש האדם, מגלה את שורשה ומקורה ברום העולמות, וסולל את הדרך לכל המבקש להיכנס בשעריה.
בשונה מתפיסות אחרות שרואות בבחירה כדבר נחות וכחלק מהירידה שנגזרה על אדם הראשון בעקבות כישלונו בחטא עץ הדעת, מגלה לנו תורת החסידות את המעלה הנפלאה שיש בכוח הבחירה של האדם בשונה משאר יצורי תבל ואף ממלאכי השרת הכפופים ומוטים לגזרה הקדומה המנווטת את צעדיהם. יתרון זה קיים רק בחיק הקב”ה בכבודו ובעצמו. מעלה זו נגזרת ונובעת מכך שבצלם אלוקים עשה את האדם.
הפעם הראשונה בה נעשה שימוש גלוי של אלוקים בבחירה הייתה במתן תורה כאשר הקב”ה בחר בעם ישראל להיות לו לעם סגולה מכל העמים. בחירה זו נחצבה עמוק בנפשם וגופם של עם ישראל, יצרה ביניהם קשר נטול תנאים ובלתי ניתן לשינוי וביססה בתוכם את מימד הבחירה. כאשר האדם בוחר להשתמש בכוח הבחירה שברשותו המשמעות הינה שהוא בחר לנטוש את מסלול הנברא ולהצטרף למסלול הבורא . ברגע זה ממש משתקפת בנשמתו הבחירה של בורא עולם בבחירתו שלו.
בנוסף לכך, בספרי חסידות מובא שהבורא יתברך הוא שלמות ללא חסרון וכשם שביכולתו לפעול כמציאות בלתי מוגבלת, להתפשט ולהימצא בכל מקום ודבר, כך ביכולתו לפעול כמציאות מוגבלת, להגביל את עצמו ולפנות את עצמו ממקום מסוים. הביטוי המוחשי ביותר לכך הוא בבריאת אוטונומיה זו שנקראת בחירה חופשית שבה נתן הקב”ה לאדם את היכולת לבחור גם ההפך מהרצון הבורא עצמו. לכן השימוש בבחירה חופשית נטולת הגבלה, למעשה, משתווה האדם לבורא שיצר אותו.
כשאנחנו בוחרים לבחור במקום לברוח ולפעול בניגוד לאינסטינקטים הטבועים בנו אנו מתחברים לכוח הבחירה החופשית שטמון בתוכנו, ועל ידו אנחנו הופכים לחופשיים ומנוטרלים מהמגבלות האנושיות שלנו כמו הבורא המשוחרר מכל הגבלה שהיא.
***
אנחנו רגילים להתבטא ולומר “בחרתי את הנעליים המתאימות לי”, “בחרתי במקצוע המועדף עלי” , “אני בוחר את הגלידה בטעם וניל מוקה שאני מחבב”. כאשר מקדישים תשומת לב למילה “בחירה” מבחינים מיד כי אין זה הביטוי המדויק. אם הנעליים שהיו מונחות על המדף הם בצבע ובטעם שאני אוהב, המעלות הייחודיות שקיימות בהם מכריחות אותי לקנות דווקא אותם על פני הזוגות האחרים , ולא מתקיימת בחירה חופשית.
אם נעקוב אחר הבחירות שלנו ביום יום נגלה שרובם נשענות על סדרי עדיפויות קודמים אשר מכריחים אותנו לבחור באובייקט זה ולא באחר . גם הרצונות והמאוויים העמוקים שנטועים עמוק פנימה אינם למעשה ברי בחירה אלא מהווים תוצאה מובנת וחלק מהדי אן אי האנושי שרקום בנו.
מהי אם כן בחירה חופשית ?
בחירה מתרחשת כאשר לפנינו עומדים שני אובייקטים שקולים במידה שווה האחד לשני, או כשבכל אחד מהם קיים יתרון שאין בחברו. בעת שנבחר אחד מהשניים, או אז הבחירה תהיה באמת חופשית מכל שיקול, נטייה או טעם.
בשעת ניסיון כאשר עלינו לנטרל את עצמנו לגמרי מעל שיקולי כדאיות, להתרומם מעל הרצונות והאינטרסים האישיים ולפעול בניגוד לדחפים היצריים הבוערים , כל שעלינו הוא להיזכר בקיומה של הבחירה הנמצאת במקום העמוק ביותר בנפש ולהביא אותה לידי מעשה. כאשר המוח מוביל לכיוון אחד, והלב – לכיוון הנגדי , ההיגיון הצרוף מושך כלפי מעלה, והרגש שולח את זרועות התמנון שלו ומושך עמוק כלפי מטה, כשכל החושים צועקים: “היכנע לתאווה, תשקע ביגון, תטבע בכעס” – בידינו תמיד תיוותר האפשרות לאתגר את עצמינו ולהשתמש בכוח הבחירה החופשית שלנו.
***
לסיכום:
בכפר הגלובלי הקטן שבו אנו דרים, משפטים כמו:”אל תהיה פראייר” ו- “עשה מה שבא לך”, הפכו להיות שיח מקובל ומצוי. עידוד פורקן הדחפים והיצרים הם חלק מהנורמה המקובלת על אלו שחרתו על דגלם את שחרור גבולות המוסר. אנו בעידן שסף הריגוש הולך ומתכהה. חובבי אקסטרים כובשים פסגות או צונחים מגבהים ושוברים שיאים חדשים של עצמם עד הטרנד הבא.
בניגוד לכך, מבשרת תורת החסידות כי אין צורך ללכת רחוק עד סוף העולם, אלא כאן ועכשיו , בכל רגע נתון, ניתנה לכל אחד מאיתנו האפשרות להתנסות בחוויה על אנושית ולבחור באתגר הבחירה אשר באמצעותו נוכל לאחוז בשרביט האלוקי ולממש את הפסוק “הן האדם היה כאחד ממנו “.
יישום מעשי:
- ברגע בו מופיע ניסיון של כעס, תאווה, עצלות, נזכיר לעצמינו את היכולת האלוקית המופלאה שנתנה לנו בדיוק בשביל רגעים אלו לבחור בבחירה חופשית .
- נאתגר את עצמינו לחשב מסלול מחדש ולנצל את הזדמנות שנפלה בידינו לעבור מהמסלול האנושי למסלול האלוקי האין סופי.
- נלקט ונתעד את רגעי הבחירה הקטנים והגדולים שנפלו בחלקנו ושהשכלנו לחטפם לפני שיחלפו על פנינו כי באותם רגעים בודדים ניצלנו את ההזדמנות הגדולה ביותר שניתן לבן אנוש עלי אדמות- להיות אלוקים!