כיצד נתגבר על קשיים ולא נניח לעצבות לשלוט בחיינו

כל אדם באשר הוא מעוניין להרגיש בחייו רגשות חיוביים, כגון: אושר,שמחה,סיפוק ורוגע נפשי. למרות זאת בשל קשיי החיים נתקלים אנו לא אחת באנשים עצובים, הן מפני בעיות בפרנסה ובזוגיות או בבריאות לא עלינו והן מפני קושי במימוש העצמי,תחושת חוסר ערך וחוסר מסוגלות רגשית.

בחיבור שלפנינו נסקור את הדרכים בהן נוכל להתגבר על הרגשות השליליים שעלולים להתבטא מבחינה רוחנית, גשמית ורגשית, והם מושכים אותנו מטה. בעזרת ה’ נכוון עצמנו להתעלות מבחינה רוחנית ורגשית.

עצבות. האם יש אדם שאינו מכיר מושג זה? או שמא אינו חווה רגש זה בחייו הפרטיים?

אכן, כל אדם באשר הוא הרגיש כך תקופה מסוימת בחייו. לעיתים אף ישנם אנשים אשר מרבית חייהם מהולה בעצב…עצבות זו בעייה. בעייה המפריעה לתפקוד הבריא של האדם. כמו כן מחקרים מצביעים על כך שהעצבות מקבעת את המוח וכולאת את כוח המחשבה וכך היא מקשה על האדם בעת הצורך בפתרון בעיות, מפני שמוחו אינו חופשי מאחר ורוב הגיגי מחשבותיו עוסקים בעצם הבעייה לכשעצמה ולא בפתרונה, דבר שגורם לרגש להשפיע על השכל.

העצבות משפיעה מאוד בתחום של פתרון בעיות מפני שהיא מפעילה את הרגש במידה רבה יותר מאשר את השכל-כוח המחשבה, הגישה המדעית מאמתת את הקשר בין הגוף לנפש. נוכחים אנו לראות שכאשר אדם ‘נתקף’ בעצבות גם גופו ייחלש, מערכת החיסון שלו עלולה להיפגע ותפקודו הפיזי המצוי בחסר יקשה עליו לבצע את משימות היום-יום ביעילות ובזריזות, דבר שעלול למנוע ממנו להתקדם, להצליח ואף להנות ממעשיו בכל תחומי חייו.

ישנן הרבה סיטואציות במהלך החיים אשר עלולות לגרום לנו לעצבות ולירידת מצב הרוח… השאלה המרכזית היא כיצד נוכל להתגבר על הקשיים הללו ולא נניח לעצבות לשלוט בחיינו? זה נראה כמעט בלתי אפשרי. אך כעת נגלה שהגישה החסידית מציעה פתרונות מעשיים וברורים להתמודדות ודרכי פעולה עם תחושות אלו.

בהמשך החיבור נסקור את הגישה החסידית לנושא באמצעות מספר שלבים.

הרעיון הכללי הוא להתקדם בהדרגה לפתרון הבעייה באמצעות דרך ההתמודדות הראוייה,נבין מהי החשיבות בכל אחד מהתחומים, ומהו הכוח הטמון בכל שלב ושלב, נלמד מהי ההשפעה של גורמים אלה על חיינו ונסיק מסקנות וניישם אותם על מנת לשפר את אורח חיינו מתוך שמחה, אושר, הצלחה וסיפוק. לבסוף נסכם את דרכי הפעולה למתווה מעשי.

רק מתוך שמחה נוכל לגבור על קשיים

אדמו”ר הזקן-רבי שניאור זלמן מליאדי חיבר את ספר התניא שהוא ספר היסוד של שיטת החסידות. אדמו”ר הזקן מסביר בספרו כי בכדי להילחם עם היצר הרע, המנסה לשכנע אותנו לעבור עבירות ולהתגבר עליו בעזרת יצרנו הטוב, זקוקים אנו לשמחה. מפני שרק על ידה נוכל לגבור עליו ולנצחו.

בפרק כ”ו אדמו”ר הזקן מדגים זאת בעזרת משל:

כאשר שני אנשים נאבקים זה עם זה, כל אחד צריך לגבור על חברו.

אחד הנאבקים הינו חזק מבחינה פיזית אך בנפשו הוא מדוכא,איטי וחסר חשק. לעומתו ניצב אדם אשר כוחו הפיזי אינו עומד לו אך רוחו חדורה במטרת הניצחון ונפשו מלאה אנרגיה וכוח,זריזות ומוטיבצי’ה. דווקא אדם זה- החלש מבחינה גופנית ינצח. מפני שיש לו בנפשו את המוטיבצי’ה לניצחון!

אם כן, מטרתנו היא להוסיף אנרגיה ומוטיבצי’ה בכדי להגביר את הנפש האלוקית שאחראית על הטוב שבנו ועל המעשים הטובים שיש בכוחנו לעשות, על היצר הרע המנסה לפתות אותנו לעבור עבירות ולא לעשות את הטוב בשבילנו ובשביל האנושות כולה.

אך בכדי להגיע לשמחה פנימית ואמיתית, זקוקים אנו להגיע למצב בו אנו משוחררים מהטרדות שמלוות אותנו, מהדאגות התמידיות ומהעצבות שיכולה לדבוק בנו לעיתים, ולגרום לנו להרגיש עייפים, מותשים ואף עצלים וכפי שנוכחנו לראות שאי-אפשר לנצח בקרב במצב מעין זה.

מהי שמחה?

אכן, בחסידות מודגשת עניין השמחה ביתר-שאת והיא יסוד מהותי בחיי היום-יום.

החסידות דורשת מאיתנו להיות תמיד במצב של שמחה והתרוממות הנפש האלוקית. הן בתפילה והן בשעת האכילה ועשיית מצווה. הכל צריך להתבצע מתוך שמחה אמיתית ופנימית.
הנקודה התיכונה הינה- ששמחה אינה מטרה שאנו צריכים להשיג אלא היא האמצעי דרכו נוכל לעבוד את ה’ ולחיות בחיינו הפרטיים באושר ובהרגשת שחרור וסיפוק ממעשינו. שמחה מחוללת הצלחה ומגשימה את יכולתנו ליצור ולפעול. ביהדות ישנם חגים שבהם ישנו עניין גדול לבטא את השמחה כמו שמחת תורה וסוכות וכן הוא גם בחודש אדר בו ישנו ביטוי לשמחה במידה רבה ביותר מפני הנס שנעשה לעם ישראל שנהפך להם מיגון לשמחה.כמו כן המשפט “משנכנס אב ממעטין בשמחה” מקבל פירוש נוסף ועומק מיוחד- ממעטין בעינייני (האבלות) של חודש אב-ע”י שמחה- הפורצת גדר.

שמחה גורמת לאדם להחליק בקלות על קשיים, הוא מתמלא באנרגיה ומערכת היחסים שהוא יוצר הינה טובה ובריאה. שמחה היא הבחירה להתמקד דווקא מתוך הקושי בחצי הכוס המלאה.

יתרון העצבות בעיתים מזומנים

היצר הרע יודע היטב שכאשר אנו נשקע בעצבות, יקל עליו למשול בנו. מפני שאנו נחלשים והופכים לכבדים ולכן רצונו העיקרי הוא שהאדם יפול לעצבות ודכדוך. הן לאחר שעבר עבירה חלילה וחס והן במרוץ החיים. אם זאת, ישנו יתרון לעצבות בהגיעה בעיתים מזומנים ומתאימים. אך אין זוהי העצבות המוכרת לנו. אלא הגדרתה היא מרירות. כלומר זוהי הרגשה מרה המהולה במעט עצב. עצב שבעזרתו ניתן להתרומם יותר ולא ליפול על ידו, מרירות הכוונה שעל ידי התבוננותו של האדם במצבו, הוא מחליט לשנות, לפעול ולהתעלות. העצבות עפ”י התניא מגיעה מיסוד העפר שמהותו היא שקיעה, נפילה וכבדות,פעולה לפי הרגלים ישנים הטבועים בנו ועמידה באותו המקום מבחינה רוחנית. המרירות לעומתה- מקורה ביסוד האש- ששואפת למעלה, נעה תמיד ללא סוף, מחממת ומאירה.

כך גם האדם בעל תכונת המרירות- שואף לשינוי, פועל ומתעלה.

לראות את הטוב המסתתר

העולם מלא באירועים קשים שנראים רעים ואכזריים. כל חוויה של מעידה,אובדן או חולי יכולים להיתפס בעיננו כרוע בהתגלמותו. אך חשיבה זו מוטעית היא בעיקרה.

מפני שהרי זה שברא את העולם ואת המעידות והקשיים, הרי הוא ה’ בעצמו והוא עצם הטוב ממש! וכמו שנאמר-“טבע הטוב להיטיב”. הקב”ה הוא טוב מוחלט ולכן הוא הוא תמיד מיטיב לבוראיו. בין אם טוב זה גלוי לעיננו ובין מכוסה.

והרי הקב”ה מחייה ומהווה את העולם בכל רגע ורגע. ובהשגחתו הפרטית משגיח עלינו עד לפרטי הפרטים בכל שעה. אם כן, כל דבר שה’ ברא וקורה עמנו, הוא לטובה! גם אם איננו קולטים זאת בתחילה.

ניתן להמשיל זאת לילד קטן שעשה מעשה לא טוב, הוריו רוצים לחנכו לדרך הנכונה ומטילים עליו עונש. באותו הרגע ואף לאחר מכן הילד בטוח שהוריו נגדו. ובגילו הצעיר אין הוא מבין שהם עושים זאת לטובתו! לעיתים במידה שזכה רק לאחר שיגדל יבין, שעשו זאת לטובה שלו.

הנמשל מובן. הרי אנו הבנים של הקב”ה ולא תמיד ביכולתנו להבין את רצונו. מפני היותנו קטנים בכל המישורים לעומת הקב”ה שהוא כל יכול והוא עצם הטוב. לכן, גם אם נראה לנו שהמצב הוא רע, זוהי רק אשליה. אנו רואים אך חלק אחד מהתמונה השלמה. מפני שאנו לא מבינים מהי הכוונה האלוקית ובסופו של דבר הכל מתוכנן בסדר מופתי ורק מכל החלקים גם יחד מגיעים לשלמות האמיתית.

רבי עקיבא-הכל לטובה!

אמונה מסוג זה שהכל לטובה, מתבטאת אצל התנא רבי עקיבא. מסופר שכאשר יצא לדרך ארוכה. ולקח עמו חמור בשביל לרכב עליו ולהניח עליו את משאו , נר למאור בחשכת הלילה כשיאיר השחר. רבי עקיבא הגיע לעיר בחשכת הלילה. הוא התכוון לחפש מקום בכדי ללון בו, אך לא הסתייע בידו. מפני שתושבי העיר לא הואילו להכניסו לביתם וכך נשאר רבי עקיבא, בודד ברחובה של עיר.

ובכל זאת אמר- הכל לטובה! רבי עקיבא סרב ללון בעיר בה תושביה אינם מכניסי אורחים ויצא מן העיר, התיישב תחת עץ, הדליק הנר, האכיל את החמור והתרנגול והחל ללמוד את התורה הקדושה.

לפתע אריה הגיח וטרף את חמורו.מיד לאחריו חתול טרף את התרנגול ולבסוף הנר שהאיר לו באפלה כבה. נשאר רבי עקיבא חסר כל, באפלה גדולה ובכל זאת אמר אשר כל מה שעושה ה’, הכול לטובה! לפתע נשמע רעש גדול מכיוונה של העיר. רבי עקיבא לא הבין מהו פשר הדבר. רק כשהאיר השחר הבין שאכן, הכל היה לטובה. שודדים פרצו לעיר ושבו בשבי את אנשי העיר, אילולי רבי עקיבא היה שוהה בעיר הרי שהיה אף הוא שבויי.

ועל ידי שנכבה הנר ונאכל החמור והתרנגול וכו’ ניצל על ידי זה מהיזק גופני.

שיטתו של רבי עקיבא הייתה שסוף סוף על ידי הצער שסבל באה לו טובה, אבל העובדה עצמה היא עניין של צער. וזוהי נחמה גרידא. כלומר יש את המושג של הצער והוא הנחמה, מפני שבזכותו בסופו של תהליך מגיעה הטובה.

אין רע יורד מלמעלה

מספרו של רבי עקיבא אנו למדים, שאף על פי שלעיתים נראה המצב אינו טוב ואנו כביכול אבודים, צריך לדעת שהכל לטובה! וכל מה שה’ עושה בעלומו עושה לטובה בשבילנו.
ולכן יש להודות בכל רגע על הטוב הגלוי וגם על הדברים אשרב נראים כלא טובים.

נשתמש בדוגמה לאדם פרימיטיבי אשר אינו יודע כלל אודות רפואה. אדם זה נמצא בחדר ניתוחים ורואה אדם רדום, שוכב על המיטה ומעליו ארבעה גברים,פניהם מכוסים וסכינים בידיהם, והם חותכים את האדם השוכב וישן. אותו אדם יהיה בטוח שברצונם להרוג את האדם הישן. אך בפועל הם עושים זאת לטובתו, בכדי שיבריא. כך גם אנו, לא יודעים מה הם תוכניותיו הנסתרות של הקב”ה וצריכים לדעת שכל מה שה’ עושה עימנו תמיד הוא לטובה. גם אם לא רואים זאת בגלוי.

דוגמה נוספת לכך, כשילד קטן חולה ונותנים לו תרופה הרי שהוא בוכה ומיבב ואין הוא מסכים שיתנו לו אותה. אך בפועל תרופה זו הרי מבריאה את חוליו. אמנם בשבילו כרגע קשה להבין שזה טוב והוא מתייסר. אך הוריו דואגים לו ואוהבים אותו ולכן לא יוותרו עד שיקח מהתרופה מידי יום ביומו ויבריא על ידה.

כך גם הקב”ה בזמן שהוא נותן לנו ייסורים הרי הם לטובתנו ודווקא בזמן זה מתגלה הקשר העמוק בין ה’ אלינו. כך האהבה שלו אלינו מתבטאת, ה’ כביכול נותן לנו תרופה.ובכל זאת, אין הכונה שצריך לבקש ייסורים. אלא ישנו צורך לשמוח בהם!

ישנם אנשים שזכו להגיע לדרגה גבוהה מאוד שלא בלבד שקיבלו ייסורים מאהבה אלא שלא חשו בהם כלל.

נחום איש גמזו-גם זו לטובה!

נחום איש גמזו היה אדם בעל בטחון גדול בה.’ הוא זכה לכינוי מיוחד זה בשל כך שתמיד אמר “גם זו לטובה!”

גם במצב שלא היה נראה טוב הוא היה אומר זאת.

מסופר שביום מן הימים הוא נשלח להביא דורון למלך-ארגז מלא באבנים טובות מעם ישראל, בכדי לבטל גזירה נוראה שריחפה עליהם וניגזרה מאת המלך. בדרכו, לן באכנסיה ונגנבו ממנו האבנים ובמקומם נמצא חול. בכל זאת אמר רבי נחום “גם זו לטובה!” והמשיך בדרכו למלך. כמובן שהמלך זעם על רבי נחום, אך הקב”ה עשה נס ואליהו הנביא התחפש לאחד השרים. הוא הציע למלך לבדוק האם חול זה שייך לאברהם אבינו שהשתמש בו בכדי לנצח במלחמות ואכן חול זה הפך לכלי מלחמה. המלך נתרצה וביטל הגזירה וכמובן שרבי נחום ראה שאכן. הכל לטובה!

על פי סיפורו של נחום איש גמזו, נדרש מאתנו לשנות את ההסתכלות וכך נראה איך הקב”ה נמצא בכל מקום ואין רע יורד מלמעלה ובעצם הכל הוא לטובה!
ובהבנה זו נצליח לשמוח באמת.

בנוסף לחיזוק מידת הביטחון בה’, שכל מה שה’ עושה, הכל לטובה.

ישנם כמה דרכים נוספות שיפורטו כעת בכדי שנוכל להחדיר את מידת השמחה בקרבנו ואף נדע מה לעשות בזמנים לא מתאימים כאשר העצבות מתגנבת ללבנו.

דרכים להחדרת השמחה

1. בשמחה=מחשבה
בשמחה בהיפוך האותיות היא מחשבה. מכאן שבכדי לרכוש שמחה יש צורך לנהל את המחשבה ולהתרחק ממחשבות אשר עלולות להעביר מעלינו את השלמות והשלווה הפנימיות.
כמו כן השמחה מביאה לאושר אמיתי. מפני שסוף סוף נבין, שזכות היא בידינו למלא את רצון הבורא שהוא כל יכול ואין סופי ובייחוד מתוך שמחה, הרי זה מוציא אותנו מהמגבלות הגשמיות וממלא אותנו בתחושה של משמעות.

2.כשהאדם מאיר פנים מאירים לו מלמעלה.
בספר הזוהר כתוב: “אותם פנים שמראה האדם למטה, כך מראים לו מלמעלה. כאשר האדם מאיר פניו בשמחה הוא זוכה להמשכה כזו מלמעלה. כך שכדי לקבל את ברכת ה’ למטה, נחוץ העניין של השמחה ולא רק שמחה במח אלא שמחה הפועלת על רגש הלב.”

3.מה עושים כשמרגישים עצב?
היצר הרע לעיתים גורם לנו תחושת ייאוש וטוען שהאדם לא יצליח להתעלות ולשמוח ולכן כדאי הוא לו להנות מהבלי העולם הזה… והרי, זהו אחד מתחבולותיו, מפני שאין זה האושר האמיתי כי הרי השמחה אינה מטרה אלא אמצעי דרכו נוכל לחיות נכון ולקבל את השפע מה’.

כמו כן לעיתים היצר הרע מגניב לליבנו עצבות במהלך היום, בכדי שתקשה עלינו ותחליש את כוחו וכך לא נעבוד בשמחה ובשלווה נפשית. ברגעים כגון אלה ישנו צורך להדחיק את רגש העצבות המפריע ולשלוט דרך שכלנו על הרגש. יתר על זה, בפרק כ”ו בתניא מעיר האדמו”ר הזקן שעצבות הבאה לכאורה מחמת עיניינים רוחנים במהלך הזמן שאדם טרוד בעסקיו מקורה מהיצר הרע ואין היא אמיתית, אלא “תרגיל” שעושה לנו היצר הרע על מנת שניפול ברשתו ונפנה לתאוות אסורות.הכוונה בזה היא להבין שאין זה טוב להתעצב וצריך לשמור רגש זה לעיתים מזומנים. נעשה זאת בעזרת חשיבה חיובית על דבר טוב ומשחרר. כדוגמת המושג-מעט אור דוחה הרבה מן החושך וכך המחשה המחלישה תיעלם מאליו.

במקום להילחם ברגש השלילי-להכניס מחשבה טובה! ובכדי לבטא את הרגש, מומלץ להקדיש זמן מסויים בו אנו חשים מרירות ונותנים ביטוי לרגש בצורה נכונה, ומייד לאחר מכן להתרומם ולשנות פרספקטיבה כפי שפורט בתחילת המאמר.

4.לבצע מעשים חיובים שישפיעו על מצב רוחנו
כשאנו מרגישים עצבות ניתן להשתמש בפעולה-במעשים. לדוגמא: לקנות חפץ המשמח את ליבנו או להשפיע טוב לאדם שני וכך נרגיש שאנו מתחילים לשמוח.

האין זה מדהים? שפעולה חיצונית משפיעה על הרגש-הפנימיות?

ישנה אפשרות נוספת. ניתן לפצוח בריקוד ובמחיאת כף למרות הקושי ונוכח לראות שלאט לאט השמחה גוברת בזכות המעשה. כעת נשווה בין גישת החסידות לשיטת הליצנות הרפואית בנושא זה.

השוואה בין גישת החסידות לשיטת הליצנות הרפואית:

כעת נפנה להשוואת גישתה של החסידות בנושא השפעת הפעולות החיצוניות, על הרגשות הפנימיים, במצב שבו האדם לא מסוגל לשנות טבע מידותיו מהפנימיות מפני חולשתו, בין בחולשה המתבטאת ברוחו ובין בגשמיות מפני חולי או חוסר יכולת. בקטע זה נשווה בין גישת הליצנות הרפואית והשפעתה על נפש האדם ובין גישת החסידות בנידון.

ליצנות רפואית זוהי גישה שמטרתה העיקרית היא-להחזיר את כוחו של האדם החולה והחלש על ידי צחוק ושמחה, דבר זה נעשה בעזרת הליצן הרפואי, שנותן לחולה הרגשת שליטה מפני היות הליצן מצחיק ועושה עצמו כלא מבין דבר.

לצחוק יש השפעה רבה בכמה מישורים.

במישור הפיזיולוגי- 1) ישנה השפעה חיובית על המוח שנגרמת על ידי הצחוק. הצחוק גורם להפרשה של חומר הנקרא אנדרופין מהמוח. חומר זה דומה בתכונותיו לתרופה המשמשת לשיכוך כאבים ששמה הוא-מורפיום. כדוגמת תרופה זו האנדרופין יוצר תחושת רוגע ונעימות עד כדי שיכוך הכאב.

2)מעורר את זרימת הדם האיכותית בגוף וכך מגיע חמצן במידה רבה יותר לרקמות השונות.

3)ישנה התגברות בדם של כדוריות דם לבנות שמשפיע על המערכת החיסונית ומחזק אותה וכך יקל על החולה לנצח את המחלה.

במישור הנפשי-הצחוק משפיע במידה רבה על הנפש. הוא מוריד את רמת הסטרס והלחץ על ידי שהוא משחרר את האדם מחשיבה על ארועים מטרידים ולכן הצחוק משפר את מצב הרוח ביתר שאת.

מכאן שהליצנות הרפואית דוגלת בשיטה של השפעה מהחוץ לפנים, כלומר החולה מושפע מהליצן המנסה לשמחו וכך הוא משפיע על פנימיות נפשו של החולה.

הגישה החסידית כפי שהוסבר לעיל, דומה לכאורה לשיטת הליצנות הרפואית בכך שהיא עובדת בנושא ספציפי זה מהחוץ לפנים. אף שאין זוהי דרך החסידות ביסודותיה. כי אם עבודה על הפנימיות שתשפיע על החיצוניות. החסידות אומרת שהמחשבות משפיעות על הדיבורים והם על המעשים ומכאן שתחילת ההשפעה מגיעה מהפנימיות דווקא. ובכל זאת בחסידות ישנו מקום נכבד לעניין הריקוד, שאף על-פי שריקוד נעשה בעזרת הרגליים שהם חיצוניות. זוכים לקבל את ההארות הכי גדולות ופוצחים בריקודים של שמחה אמיתיים ופנימיים. גם כאן זהו שינוי הנעשה מהפנים לחוץ אך פה, האמונה היא שהקב”ה הוא זה המרעיף עלינו את השמחה, ולא לפי שיטת הליצנות הרפואית ששכחת החולה ממחלתו, בגין הצחוק היא זו שמביאה לו את השמחה. כמו כן החסידות מעניקה כלים נוספים להתמודד במצבים שנראים לא טובים ועצובים, כמו התבוננות בגדולת ה’ שהכל לטובה. התבוננות זו מחזקת את רוחנו ונוסכת בנו חיים חדשים שהרי אין רע יורד מלמעלה וכן החסידות מלמדת אותנו כיצד לנהוג במצבים שמרגישים עצבות ומסבירה בלשון קולחת וברורה מהי השפעת השמחה.

נקבל גאולה במהרה-בשמחה!

עבודת השמחה מזרזת את בוא הגאולה מפני שהיא פורצת את גידרי הגלות. וכן השמחה כשלעצמה היא בטהרתה והיא האמצעי שעל ידה נביא את המשיח!רמז לכוחה של השמחה אפשר למצוא גם בכך, שהמילה ‘משיח’ מורכב מאותיות – ישמח. בזמן הגאולה נגיעה לשמחה מושלמת.

כמו שכתוב “אז יימלא שחוק פינו”.

מדברי הרבי מליובאוויטש מלך המשיח- “הדבר שעדיין לא עשו בשביל להביא את המשיח הוא – עבודת השמחה הרצויה בשביל להביא את המשיח… הדרך להביא את המשיח היא – לכאורה, ולא רק לכאורה, אלא כן הוא מסקנת העניין – על-ידי הוספה בשמחה, שמחה בטהרתה, שמחה שתיכף ומיד תביא את משיח-צדקנו”.

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!

סיכום

ישנן חמישה דרכים להגברת השמחה בחיינו.
1. התבוננות בגדולת ה’- “הכל לטובה” “וגם זו לטובה!”
2. להפעיל את המחשבה. מחשבה=בשמחה.
3. להבין שכאשר אנו מאירים פנים למטה הרי שמלמעלה יושפעו עלינו ברכות.
4. להחליף במחשבה חיובית ומעצימה במקום המחשה השלילית ולהרהר בה רק לעיתים מזומנים.
5. לעשות פעולה חיובית חיצונית שתשפיע על פנימיותנו.

ביבליוגרפיה:

• https://www.psychiatrist.org.il/%D7%92%D7%95%D7%A3-%D7%A0%D7%A4%D7%A9
(הקשר בין הגוף לנפש)
• ספרי כ”ק אדמו”ר הזקן,ליקוטי תורה,פרשת חוקת,ס”ב,א’
(מקור לנחום איש גמזו)
• ספרי כ”ק אדמו”ר שליט”א,תורת מנחם,י”ד-שנת תשט”ו-חלק שני.שיחת ש”פ מטות מסעי,מבה”ח מנחם-אב התשט”ו, עמ’ 229.
(מקור למשל האב שהעניש את בנו)
• משנה, מסכת ברכות, דף ס, ע”ב. (מקור להכל לטובה רבי עקיבא)
• ספרי כ”ק אדמו”ר שליט”א,אגרות קודש,כרך כ”ז, ירנב.
(מקורות לחדר ניתוחים)
• ספרי כ”ק אדמו”ר שליט”א,אגרות קודש,כרך ד’,אקלג.
(מקורות לרבי נחום איש גמזו ורבי עקיבא)
• ספרי כ”ק אדמו”ר הזקן,תניא,ליקוטי אמרים,פרק י”ב.
(מקורות למעט אור דוחה הרבה מן החושך)
• ספרי כ”ק אדמו”ר הזקן,ליקוטי תורה,פרשת שלח,ל”ח,ב’.
(מקורות-פעולה המשפיעה מהחוץ לפנים)
• כתובים,קהלת,ב’,י”ג. (מקורות למעט אור דוחה הרבה מן החושך)
• ספרי כ”ק אדמו”ר הזקן,תורה אור,וארא,נ”ז,ד’. (מקורות לפעולה מהחוץ לפנים)
• ספר השיחות,תשמ”ח,עמ’ 629 ואילך. (מקורות לשמחה שמביאה לגאולה)
• ספרי כ”ק אדמו”ר שליט”א,מאמרים מלוקטים,חלק א’,יום שמחת תורה התש”מ,עמ’ 216.
(מקורות לעניין השמחה דווקא מהחוץ לפנים)
• גמרא,תענית,כ”א,ע”ב. (מקורות לנחום איש גמזו