צומת דרכים

Chaya Mushka Beckerman, Jerusalem, Israel
Essays 2019 / Personal Growth

מאות, ולא אגזים אם אומר אלפי, פעמים אנו ניצבים מולה.

נדרשים לקבל החלטה ולבחור בין שני דברים. לבחור בדבר הטוב והמשתלם ביותר.

זה מתחיל כבר מהגיל הקטן. לא מופרך למצוא ילד המתלבט רבות בין שני ממתקים או צעצועים. עם הגיל, הדברים שביניהם אנו נדרשים לבחור- גדלים, ומקבלים משמעות רבה יותר.

רבים המקרים בהם אנחנו מתקשים לבחור את הדבר הנכון עבורנו, ואולי אף רבים המקרים בהם אנו מתחרטים לאחר בחירה שנראית לנו לאחר מעשה, שגויה.

בסוגיה זו עוסקים לא מעט אישים מפורסמים בניסיון למצוא את נוסחת הקסם לבחירה נכונה, בעוד שכל העצות יוצאות מנקודת הנחה כי האדם הוא זה שבמרכז, וכעת מה שנותר זה לבחור בדבר שהכי משתלם עבורו.

תורת החסידות פותחת בפנינו עולם חדש, שונה ואף מנוגד למה שאנו רגילים מינקות.

האדם נולד אינטרסנטי. הוא מעוניין שיהיו לו חיים כמה שיותר טובים, קלים, מאושרים.

בטבע האדם, הוא שם את עצמו במרכז בעוד שכל העולם מסתובב סביבו.

הוא בודק כיצד המשפחה משרתת אותו, כיצד החברים תורמים לו ולהרגשתו הטובה, הוא עובד בשביל שיהיה לו כסף, ואולי אף לומד תורה ומקיים מצוות כדי לקבל שכר על כך.

החיפוש והרדיפה אחר טובת עצמו הינה תמידית ולעולם לא תסתיים, האדם לא יבוא על סיפוקו המושלם. הוא תמיד ישאף לעוד. כי זהו טבעו- לא להסתפק בטובת עצמו הקיימת כבר, אלא לנסות להגדילה.

רצון זה הוא שעומד לאדם בשעת המצאו בצומת דרכים, לפני החלטה.

כשאדם נדרש לבחור בין כמה אפשרויות הוא מעוניין באופציה הכי “שווה” והכי משתלמת עבורו.

לכן, לא מעטים המקרים בהם האדם מתלבט רבות ומתקשה לבחור בבחירת ההחלטה הנכונה, הוא משווה בין האפשרויות ולא מצליח להחליט מה יניב לו יותר טוב ושפע, ומה יהיה בשבילו יותר מוצלח.

ניתן לומר כי אף רבים המקרים שבהם האדם מתחרט על ההחלטה שקיבל ורוצה להחזיר את הגלגל אחורנית מכיוון שגילה לאחר מעשה כי האופציה האחרת הייתה יכולה להיות עבורו יותר משתלמת והוא היה יותר מרוויח או נהנה ממנה.

בין השיטות השונות הדנות בנוסחת הקסם לבחירה נבונה, ניתן למצוא שיטות שמייעצות לערוך השוואה מדוקדקת בין האפשרויות השונות ולבחון מה ייצא לי מכל אפשרות ועל פי זאת לבחור באפשרות שיצמח לי ממנה הכי טוב.

כך הוא בקניית דירה, בבחירת מקום עבודה, בבחירת מקום לימודים, ואפילו בבחירת בן זוג- שאלות כמו: מהי מידת ההקשבה שלו, ההכלה, הסובלנות וכדו’ הם בכדי שלי יהיה טוב יותר לחיות אתו.

פה נכנסת לתמונה תורת החסידות ומציגה לנו שיטה מנוגדת ואף הפוכה.

לא עוד מעגל שמסתובב סביב עצמי.

המעגל הוא שונה בתכלית, שונה מעיקרו.

במרכזו של המעגל החדש עומד הקב”ה, והכל מסתובב סביבו. בשונה מחייו של הגוי, במרכז חייו של היהודי נמצא הקב”ה, ויהודי צריך לחשוב בכל צעד מה ה’ רוצה עכשיו ממנו ומה הוא דורש ממנו בסיטואציה זו.

בצורה זו, האדם מפסיק באחת לחיות ברדיפה שאיננה נגמרת אחר טובת עצמו והנאתו.

על אף שמכך משתמע כי על האדם לחיות חיי סבל ונטולי הנאות, בסופו של דבר, גישה זו וחיים על פיה הם אלו שיובילו את האדם לחיות חיים טובים, נינוחים, שלימים ורגועים בהרבה מאשר חיים שרוצה בהם את טובת עצמו. משום שאלו הם הוראות היצרן- ה’, בורא העולם, הוא זה שקבע כיצד יהיה ניתן להגיע בעולם שברא, לחיי שמחה, סיפוק והנאה עצמית. הוא ורק הוא זה שיכול להגיד מהי הדרך הנכונה להגיע לכך בדיוק כמו שרק יוצר מוכנה יכול להגיד כיצד ניתן להשתמש במכונה אותה ייצר.

גישה זו לא אומרת כי על האדם לשנות באחת את כל אורך חייו, התנהגויותיו והרגליו. נדרש רק לשנות את ההסתכלות. הסתכלות שונה על החיים ומה שקורה בהם. הסתכלות האומרת כי אני רוצה לעשות את רצון ה’, והוא זה העומד במרכז חיי.

כאשר נתחיל לחשוב כך, מה צריך ממני ולא מה אני צריך, מה ה’ רוצה שאעשה ולא מה אני רוצה, תיפתר ממילא הבעיה עליה דנו בהתחלה: כיצד ניתן לעשות בחירות נכונות בין כמה דברים.

על פי גישה זו, כשהאדם נדרש לבחור בין כמה דברים עליו לבדוק מה צריך ממנו, איזו בחירה תעזור לו לעזור לאחרים,  עם איזו בחירה הוא יוכל להוסיף טוב בעולם, כי זהו רצונו של הקב”ה- שהאדם יוסיף אור בעולם ע”י עשיית מעשים טובים.

גישה זו הינה המצפן המושלם ביותר שיכול להיות לאדם בכדי שיוכל לדעת מה הכיוון הנכון בחייו, ומהי ההחלטה הנדרשת ממנו כעת. מחשבות אלו יובילו את האדם לתחושה שלימה עם עצמו וימנעו ממנו לבטים וייסורי נפש בעת קבלת החלטות, ולאחריהם.

אם כן, כיצד ניתן באמת לדעת מה צריך ממני בכל סיטואציה ומהי הבחירה הנכונה במקרה הספציפי שלי? איך נוכל לדעת כי איננו משקרים את עצמינו ואנחנו אכן בוחרים בדבר שצריך ממנו ולא שאנחנו בוחרים בדבר שרוצים, ונותנים תירוצים וסיבות למה זה הדבר הנכון, למה דבר זה ה’ רוצה ממני והוא הדבר שנדרש ממני?

בכדי לענות על שאלה נוקבת זו, נבחין בשני סוגי פעולות:

*פעולות הנעשות מהרגש- אלו כל הפעולות שאנו עושים באינסטינקט טבעי, כי כך ליבנו אמר לנו. פעמים רבות אנו עושים אותם, ואח”כ כשנרגעים ומסתכלים על המקרה מהצד, מתחרטים. כי כשאנו מסתכלים מהצד, עם שיקול שכלי, אנו רואים את המציאות קצת שונה. לדוגמא: לאכול משהו משמין ולא בריא כשנמצאים בדיאטה- האדם מבין בשכלו היטב כי זה מזיק לו, ובכל זאת הוא אוכל כי הלב שלו חומד את אותו מאכל.

*פעולות הנעשות מהשכל- אלו הפעולות שעשינו לאחר שחשבנו מה הדבר הנכון שצריך לעשות, ובגלל שחשבנו על כך והבנו מה הדבר הנכון, עשינו. לדוגמא: אדם המתלבט בין שני דירות ובוחר את הדירה הפחות יפה כי היא יותר משתלמת כלכלית על אף שליבו יותר חומד את הדירה היפה.

לפי האדמו”ר שניאור זלמן, האדמו”ר הראשון בנשיאות חב”ד, לאחר שאנו יוצאים מנקודת הנחה כי ה’ הוא מרכז חיינו, ואנו ירדנו לעולם בכדי למלא את רצון ה’,  מה שאנו עושים מהשכל- זוהי הפעולה הנכונה שה’ רוצה שנעשה. השכל הקר הוא הגוף האובייקטיבי אצלנו ורק הוא המסוגל להחליט את ההחלטה הנכונה הנדרשת ממנו בעולם, לעומת ליבנו שהוא סובייקטיבי ואינו מסוגל לקבל החלטות שקולות של מה שצריך ממנו בעולם, אלא הוא מעוניין בכל דבר שהוא טוב רגעי. למה כך פני הדברים? גם לכך נותן האדמו”ר שינאור זלמן תשובה. לכל אדם ישנם שתי נפשות, נפש אלוקית ונפש בהמית. הנפש הבהמית היא כשמה- בהמה. רוצה לחיות. וזה מעולה כי בלעדיה לא היה לנו רצון לדברים ההכרחיים שמחיים אותנו כמו: שינה, אכילה, שתיה. בנוסף ומכיוון שכך, היא חושבת רק על עצמה, ורוצה כל דבר שיש בו הנאה רגעית, שנותן לה סיפוק רגעי. היא אינה מאמינה בתהליכים, עבודה עצמית או חשיבה על העתיד. הנפש האלוקית לעומתה לא מתעניינת כלל בכל דבר גשמי, ורצונה הוא רק בדברים קדושים, באלוקות. היא זו שמביאה אותנו למחשבה על האחר, לעשיית טוב בעולם, ועשיית רצון ה’. עם הנפש האלוקית לבד אי אפשר לחיות מכיוון שהיא כלל לא מחוברת לגשמיות ולעולמנו. אם כן, כדי שנוכל לחיות צריך ללא ספק את שתיהם.
איפה בדיוק נמצאות? האדמו”ר שניאור זלמן מגלה לנו כי הנפש האלוקית שוכנת בשכל והנפש הבהמית שוכנת בלב. מפה מובן למה הלב אומר לעשות את הדברים שנותנים לנו הנאה רגעית והשכל אומר לנו לעשות את הדברים הנכונים, נטולי אגו ואינטרסים אישיים, בתנאי כמובן שיוצאים מנקודת הנחה נכונה- שה’ הוא במרכז.

אז מחר כשתדרשו שוב להחליט במה אתם בוחרים מבין כמה אפשרויות אתם כבר תדעו איך לעשות את זה בצורה נכונה:

  1. נקודת המוצא תהיה לא מה הכי טוב בשבילי, אלא מה צריך ממני ומה ה’ רוצה שאני יעשה כעת. איך נדע מה ה’ רוצה ממני?
  2. ניבחן מאיפה נובע הרצון לכל אחת מהאפשרויות- האם השכל שלנו אומר לנו שזה הדבר הנכון ורצון ה’ או שהלב טוען שזה רצון ה’.
  3. נבחר באפשרות שהשכל שלנו מבין שהיא האפשרות הנכונה מבין כל האפשרויות, ולא באפשרות שהלב שלנו מעוניין בה, מכיוון שמה שהלב שלנו אומר לנו שהוא רצון ה’, זה מה שאנו רוצים לטובתנו ולא באמת רצון ה’, והטענה כי זה רצון ה’ זהו רק תירוצו של הנפש הבהמית.

דוגמא מעשית:

כאשר צריך לבחור מקום עבודה, נבחן היטב מה צריך ממני בכל עבודה, ובאיזה עבודה אוכל למלא את רצון ה’ ממני בצורה הטובה ביותר. לאחר מכן נבחן איזה מקום מבין השניים אנחנו חושבים ששם אנו צריכים למלא את תפקידנו בגלל השכל, ואיזה מקום אנו חושבים שבו נמלא את תפקידנו בגלל הלב.

כמובן שהעבודה שתבחר היא זו שהשכל שלנו טוען ששם נמלא את רצון ה’ ולא העבודה שהלב שלנו מרגיש.

לסיכום: לפי תורת החסידות נוכל לדעת בבירור כיצד לעשות בחירה נכונה בין כמה אפשרויות, ע”י יציאה מנקודת הנחה שרוצים לעשות את מה שה’ רוצה ממני ולא מה שהאגו שלי רוצה, ובחינה ממה נובע הרצון לבחור בכל אחד מהדברים: האם מהרגש או מהלב. ההחלטה שאנו מבינים שהיא הנכונה עפ”י השכל, היא ההחלטה שתבחר.
כך נוכל לבחור בקלות, עם רגיעה נפשית שבחרנו בדבר הנכון וייסורי הנפש לאחר קבלת ההחלטה, כבר לא יופיעו.


מקורות:

מקור עיקרי- ליקוטי שיחות, כרך ל”ב, הוספות, עמ’ 200

מקורות משנה- מספר נרחב של פרקים מספר התניא.