?חיים בעולם המודרני ללא דאגות- הייתכן

בני אדם רבים בעולם נושאים על גבם טרדות ודאגות קטנות וגדולות כאלו ואחרות. כולנו למעשה כורעים תחת נטל זה. מוטרדים מדברים רבים. החל מדברים הרי גורל משמעתיים מאד כגון מקום מגורים, פרנסה, מציאת בן זוג, וכלה בדברים קטנים ופשוטים יותר ולכאורה כמעט חסרי משמעות כמו- התפריט בארוחת הבוקר, ואיזה זוג נעליים כדאי להוסיף למלתחה…

אנשים נוטים להיכנס ללחץ וסטרס איום מכל טרדה, דאגה פעוטה ואי וודאות קלה. הם אינם מסגלים להתרכז בפעולות הפשוטות, הטכניות והיום- יומיות עד שתוכרע השאלה העומדת על הפרק בין אם היא משמעותית יותר ובין אם היא משמעותית פחות. לדוגמא- הם אינם מסוגלים לאכול אף על פי שעבר זמן רב מאז אכלו את ארוחתם הקודמת. הם סובלים מנדודי שינה, חוסר ריכוז ועוד. המציאות מוכיחה ששיעורי התחלואה הנפשית נמצאים בעליה מתמדת למרות ואף בגלל העליה ברמת החיים בעולם המערבי.

האם יש מזור לתחלואי המאה ה21?

ובכן, מסתבר שכן!

תורת החסידות מסבירה כי הנפש באה לידי ביטוי בשלושה רבדים: הרובד המחשבתי (פנימי), הרובד המילולי והרובד המעשי (חיצוני) הנקראים בתניא “שלושת לבושי הנפש”: מחשבה, דיבור ומעשה. על מנת לסייע לנפש להתמודד נכון עם האתגרים להם היא נחשפת, יש לתת מענה לכל אחד מרבדי הנפש עפ”י תורת החסידות ובכך לתת מזור לנפש. ובזאת יעסוק המאמר שלפנינו.

מחשבה/ רק טוב- חשיבה חיובית

היכולת לחוות את המציאות באופן חיובי, נעוצה בפרשנות שלנו כלפיה. בספר התניא[i] מוסבר כי למעשה אין רע יורד מלמעלה וההבדל היחיד בטוב שמגיע מלמעלה הינו המקור שלו שמשפיע על צורת התגלותו בפועל.

למעשה ישנו טוב גלוי וטוב נסתר. במצב בו הטוב אינו מגולה, למדים שהטוב הגיע מ”עלמא דאתכסיא”. אתכסיא- מלשן עולם גבוה ומכוסה. הטוב הזה מכוסה ונדמה כרע. לאמיתו של דבר, בתוך המקרים הקשים והלא נעימים שמתרחשים בחיים מסתתר דבר טוב במהותו. אלא מה? הטוב הזה מאוד עוצמתי עד שנדמה כרע. ניקח לדוגמא את  השמש. השמש הינה דבר טוב בעצם מהותה. היא מחממת, מצמיחה, מאירה ומנעימה. ברגע שהשמש תהיה קצת יותר עוצמתית, היא כבר לא תיראה כטובה. להיפך, היא רק תיראה כגורם מפריע, מזיקה ובלתי נעימה בעליל.

לעומתו, השפע שיורד ומגיע מעלמא דאתגליא (עולם גלוי), הינו שפע שרואים את הטוב שבו בצורה מוחשית. לא נדרש מאמץ בכדי למצוא את הטוב שבשפע זה.

לפי הנאמר לעיל יוצא שבעת התמודדות עם מקרים קשים ולא פשוטים בכלל, ובתחושה- אין ביכולתינו לשאת זאת, ולא מצליחים להבין מהיכן ואיך נחתה סיטואציה מורכבת שכזו, ואיך להתמודד עם הדילמה הידיעה והאמונה שזהו דבר טוב בעצם מהותו, מאפשרת למצוא את הטוב הגלום בו.

העצה היא להפנים שעל אף שאנו לא מבינים איך להתמודד עם המציאות, יש להבין שאין זה דבר רע מעיקרו. כי אין רע יורד מלמעלה! רק טוב! ידיעה שכזו תקל את המשך העבודה ואף מסייעת להוריד את מפלס המתח, לחץ, חרדה ודאגה.

השגחה פרטית- יחס אישי מאלוקים

תובנה נוספת[ii] שמסייעת לחשיבה חיובית בהקשר לפרשנות האישית על המציאות, עפ”י הרבי מליובאוויטש הינה התבוננות ביחס האישי שאלוקים נותן לנו ובעגה החסידית נקראת “השגחה פרטית”-. הקדוש ברוך הוא משגיח על כל נברא ונברא בעולם באופן פרטי עד לירידה לרמות הכי קטנות. הנוכחות האלוקית ברורה וקיימת. עצם עובדה זו משרה ביטחון ושלווה[iii]. באם ההשגחה האלוקית מדויקת על כל פרט בבריאה, בוודאי ובוודאי היא ביתר שאת על כל יהודי ויהודייה, בחירי הנבראים שעליהם ההשגחה מדויקת בתכלית[iv], והידיעה שאנו מושגחים באופן מוחלט, מחזקת את יכולת ההתמודדות מתוך ביטחון שהכל בהשגחה ובשליטה.

יתירה מזאת[v], אדם היודע כי כל האירועים הסובבים אותו מגיעים מאת ה’ יתברך, מודע לכך כי לכל נשמה בעולם יש שליחות ותיקון שעליה לעבור בעולם הזה. הידיעה כי שנים רבות מחכה דבר ספציפי לנשמה מסוימת דווקא שתבוא ובסופו של דבר תביא גאולה לעניין שחיכה עבורה, ובלשון החסידות- תעלה את הניצוצות שבו לקדושה ונותנת כח להתמודד, כי לאמיתו של דבר הנשמה עצמה מחכה למילוי שליחותה.

מחשבה יוצרת מציאות

אפקט נוסף של חשיבה חיובית, היא היכולת שלה ליצור מציאות חדשה, חיובית. מסופר[vi]על חסיד שבנו חלה במחלה קשה וימיו היו ספורים. החסיד חשש במאוד על חיי הילד, ועלה בדעתו ליסוע לרבו. הנסיעה לוותה בפחד רב. מי יודע מה קורה בינתיים עם הילד? כעבור זמן הגיע לליובאוויטש ונכנס ליחידות אצל הרבי. (פגישה של הרבי עם החסיד בארבע עיניים). החסיד שפך את ליבו לפני רבו ושח לו כי הוא חושש נורא. ענה לו הרבי: מה לך לדאוג? טראכט גוט וועט זיין גוט! (חשוב טוב ויהיה טוב). על אף הקושי שבדבר, עשה החסיד כמצוותו של הרבי וראה זה פלא- הילד החלים בניגוד לתחזיות הרופאים הקודרות!

זהו הבסיס לביטחון האדם שה’ ייטיב עימנו בטוב הנראה והנגלה:

ביטחון[vii]- אין פירושו אמונה, שה’ ייטיב לכל ללא כל היבט על המעמד ולכן אין לאדם צורך לעבוד על עצמו. ביטחון- עניינו עבודה ויגיעה אישית אשר על ידם מגיעים חסדי ה’. בעת שאדם סומך בעומק ליבו על ה’ בלבד עד שאינו מרגיש דאגה כלל- זה פועל אצל ה’ לנהוג עם אדם זה בחסד וברחמים כי הרי האדם שם יהבו עליו לגמרי!

כמו הסיפור על אחד מצדיקי פולין אשר בילדותו חשק בתפוח. האב שמר מכל משמר על התפוח היקר. הילד בחפצו הרב הגה רעיון יצירתי: אברך על התפוח וכך אבי יוכרח לתת לי את התפוח. וכך עשה. כשמוע האב את ברכת בנו, נאלץ להיענות לבקשתו, והילד עלץ ושמח כי קיבל את התפוח הנחשק…

הוא[viii] שאומר בעל הצמח צדק (השלישי בשושלת נשיאי חב”ד) אשר הביטחון עצמו מביא לתוצאות טובות. תוצאות הן לא עניין צדדי בביטחון, אלא הביטחון הוא העניין העיקרי וגורם לתוצאות החיוביות.

לסיכום העניין- בעת שאדם נפגש במניעות ועיכובים בקיום תומ”צ או – באתגרים שמזמנים לו החיים, עליו לדעת שביטול המכשולים והעיכובים תלוי באופן הנהגתו. הווי אומר, שאם יש לו ביטחון גמור בה’ ומצליח ליישם את העניין- “טראכט גוט וועט זיין גוט”- חשוב טוב ויהיה טוב, נוצרת מציאות חדשה מעצם המחשבה.

דיבור/ שיתוף מתוך אמון ואמונה

לצד ההתייחסות לעניין המחשבתי, ניתן להקל את ההתמודדות ברמה המילולית- שיתופית.

התמודדות בת ימינו מושתתת על עיקרון עתיק יומין אשר הנהיג הרבי מליובאוויטש. תחת הכותרת “עשה לך רב”[ix] (מעבר למשמעות הבסיסית ל”רב” הלכתי), חיזק הרבי את עניין התקשורת והשיתוף ממקום של לקיחת אחריות. כמו שאמר שלמה המלך: “דאגה בלב איש ישיחנה”[x] מפורש בגמרא[xi], “ישיחנה”- הכוונה ל: 1. יסיחנה מדעתו (הסחת דעת). 2.ישיחנה לאחרים (שיתוף). ומפרש הצמח צדק[xii]: “לאחרים רק בגוף, אבל מאוחדים אתו עמו, שמרגישים את עניינו”- אחרים רק במובן הפיזי, אך אשר מאוחדים עימו בתחושה, ונהיר לו שהם חפצים בטובתו האמיתית.

כשאדם משתף את ה”רב” בלבטיו מקבל הוא כיוון חשיבה המוביל לפתרון המתאים לו באופן אישי בתחום הרוחני ובשאר תחומי ההתמודדות. שיתוף זה רב כוחו בליבון הדברים, בהצבת מראה אובייקטיבית למצב המדובר ומתוך תחושת אמון ואכפתיות בעזרת ה’ נרקם הפתרון.

דוגמאות לפתרונות במצבים מיוחדים

• לאדם הנזקק לפתרון בעניין רפואי- ממליץ הרבי[xiii] לקבל חוות דעת מרופא מומחה ומה טוב שני רופאים מומחים, ובאם ישנם חילוקי דיעות ישאלו רופא שלישי ויעשו כדעת הרוב. לעיתים המליץ[xiv] הרבי להיוועץ עם רופא ידיד, כך נלקחת בחשבון לא רק ההמלצה הרפואית היבשה, אלא גם התאמתה לאדם הקרוב והזקוק לכך, מתוך רצון כן ואמיתי ומחויבות של ידיד.
• לאדם המתמודד עם קשיי פרנסה[xv]- ההמלצה היא לשאול ידידים מבינים שנאמר: “ותשועה ברוב יועץ”.

מעשה/ טובה פעולה אחת מאלף אנחות

בפן המעשי, גילה הבעל שם טוב[xvi] כי אדם בקומו משנתו הינו בריה חדשה כנאמר “חדשים לבקרים” ולכן המחשבה הראשונית והדיבור הראשון משפיעים על מהלך היום כולו. אדם המודע לעניין זה ומתחיל את יומו במחשבה שמחה, ויותר מכך- אף מתוך ריקוד, הוא פועל בכך על המציאות תנועה בכיוון של שמחה ויציאה מאיזור התקיעות. כנאמר[xvii]: “טובה פעולה אחת מאלף אנחות”. במיוחד לפי הפירוש החסידי על הפסוק: “כי בשמחה תצאו[xviii]”- בכוחה של השמחה להוציא את האדם ממצבים בלתי רצויים ואף מסיטואציות מורכבות ביותר.

כוחה של התוועדות חסידית

התוועדות חסידית היא למעשה היאספות של קבוצת חסידים סביב שולחן. לרוב ישנו ראש קבוצה שהוא הדובר המרכזי, ובעגה החסידית: “משפיע”. ההתנהלות הינה ספונטנית ואינה מוכתבת, כוללת דברי תורה וחסידות מפי המשפיע ומשתתפים נוספים המעוניינים לעורר על נושא הקרוב לליבם. בין לבין, ההתוועדות מלווה בניגונים חסידיים אשר מנגנים המשתתפים. היופי המיוחד בהתוועדות מגיע לידי ביטוי בכך שהיא נבנית בזמן אמת ללא תכנון מקדים. כאן מקבל הביטוי “דיבוק חברים” גם ביטוי פיזי נוסף לרמה החברית- נפשית…

תוספת היוקר להתכנסות זו היא בכוחה ההרואי- אבסטרקטי, בו ה”שבת אחים גם יחד” מהווה ונותן תוספת כח למשתתפיה לפעול גדולות ונצורות בבחינת “השלם גדול מסך חלקיו”, עד כדי המסר השמימי שהגיע בפתקה[xix] ובו נאמר שמה שהתוועדות חסידית פועלת – מלאך חסידי לא יכול לפעול. הסביר ר’ הילל[xx]: “כאשר רואה אדם את בניו באהבה, אחווה, שלום ורעות, כשכל אחד דואג לטובת אחיו, האב מתמלא עונג ונחת רוח מהתנהגות בניו ומפליא לעשות ולקיים כל משאלותיהם.”- היינו אהבה בין המתוועדים ממשיכה שפע ברכה מלמעלה.

ובכן, השתתפות בהתוועדות חסידית מתוך אהבת ישראל אמיתית מזכה את משתתפיה בקיום משאלותיהם לטובה ולברכה.

לסיכום: המזור שיכול לעזור…

כאשר נמצאים בצומת דרכים מהותית ומכריעה בתחושה של לחץ ודאגה, יש לזכור טוב טוב את העצות מארגז הכלים החסידי:

שיהיה בהצלחה!

[i] תניא פרק כ”ו

[ii] אגרת ו’תתצג עמ’ תח כרך יח.

[iii] היום יום כח חשוון

[iv] היום יום ז תשרי

[v] היום יום יג אלול

[vi] אגה”ק שלו ח”ב ע’ תקלז, ח”ז ע’ קצז.

[vii] לקו”ש פרשת שמות חלק לו שיחה כא (סוף אות ה’)

[viii] שם

[ix] אבות פרק א

[x] משלי יב, כ”ה

[xi] סנהדרין ק

[xii] היום יום כ”ה סיווון

[xiii] התוועדויות תשמ”ח חלק ב עמוד 308 (מוגה)

[xiv] ספר זורע צדקות מצמיח ישועות עמ’ 120

[xv] התוועדויות תשמ”ח חלק ב עמוד 308 (מוגה)

[xvi] כתר שם טוב, רי”ב

[xvii] היום יום ח’ אד”ש

[xviii] ישעיה נה, יב

[xix] קובץ מכתבים, סוף סידור תהילת ה’ הוצאת קהת

[xx] שם