מוח בלתי מנוצח

Moti Stambler, Kfar Chabad, Israel
Essays 2019 / Personal Growth

מודעות עצמית מתקדמת להשפעתם של תכנים זרים על נפשנו, וגיבוש ערכים חזקים לחיים מוצלחים מתוך תורת חיים

[פתיחה]

ראיתם פעם אדם שסגר פצע בגוף שלו עם משחה מעולה ותחבושת, אבל בלי לחטא קודם את הפצע והאזור היטב היטב? כמעט בטוח שהבן אדם הזה היה צריך אחר כך ללכת לטיפול כואב ומסובך להוציא את הזיהומים ממערכת הדם שלו…

אותו סיפור עם מחלות לב כבד ריאות, שמגיעות כתוצאה מאורח חיים שכולל מזון לא בריא עישון ואלכוהול, שיכולתם לראות על הבן אדם עוד לפני המחלה שלפי איך שהוא מתנהג עכשיו הגוף שלו יתרקב מבפנים לאט לאט, ולא יעזרו לו כל התרופות השטחיות.

אז אותו דבר זה עם הפצעים והמחלות שבנפש. אורח חיים בריא ימנע הופעתן של מחלות, וחיטוי נאות לפני חבישה ימנע התפשטות של כל זיהום אפשרי,

ועל זה נדבר במאמר שלפנינו[1]:

מהי אחת הסיבות המרכזיות להופעתם של בעיות בחיינו?

סינון המידע הנכנס למוחנו והסרת הערכים הרקובים

אימוץ ערכי תורת-חיים חזקים ומאוזנים לחיים שמחים ומאושרים

*****

תופעות כואבות בחיינו, כמו קריסת התא המשפחתי, התמכרויות[2], חוסר משמעות בחיים[3], חוסר הערכה עצמית[4], בעיות בחינוך הילדים, חוסר גיבוש פנימי[5], נרקיסיזם[6] ועוד, הן חלק מתמונה כללית ורחבה יותר, שלא שמים לב אליה:

אם ניקח לדוגמא בעיות בנישואין, הדבר הראשון שנבחן הוא: מה היו הציפיות? הרי כגודל הציפיה כך גודל האכזבה, ונגלה שה”דרישות” היו מאוד גבוהות, והמושגים “אהבה” ו”חיי נישואין” נתפסים בצורה פנטסטית ומנותקת, מדמיינים את הרומנטיקה הנצחית שבאה בלי מאמץ, וכלל התענוגות הנלווים, שהאדם בטבעו בכלל לא נולד עם כל ההשגות הללו, אז מאיפה הן באו לו?

עשה הא-להים את האדם ישר והמה ביקשו חשבונות רבים”[7]

שכונה קטנה יש במערב ארצות הברית והוליווד שמה, ושם מייצרים הרבה השקפות על איך צריך לחיות את החיים. משדרים את ההשקפות הללו במגוון דרכים: במדיה החברתית, בקולנוע, ספרות, תכניות בידור ואפילו בטורי דעות פוליטיות וחברתיות.

ענינם של אנשים אלה בהוליווד כדוגמא ובעולם כולו – הוא להתעשר ולצבור כוח על חשבון האיש הפשוט. מה הם עושים? הם מספקים מוצר שמגרה את האדם, תכנים מבדרים שרצים על המסך ומגרים את תאי הסיפוק המיידי במוח, ולתוך זה יוצקים פלטפורמה של מציאות חילופית שכיף לו לברוח אליה מחיי היום יום.

התכנים של המציאות החלופית הזו מחלחלים למוחם של הצופים בהם, ובחוסר שימת לב הם הופכים להיות ערכי היסוד שלהם.

בנוסף לאלו הם פנו לצורך הכי חשוב של האדם, חיי חברה, וסיפקו לצורך הזה, בשילוב הנטייה לדמיין חיים חילופיים – משחק תחרותי שלם, שממלא את זמנו החופשי של האדם, ולאט לאט משבש את סדרי חייו. במשחק הזה כל אחד מציג כמה שהחיים שלו מושלמים ונוצצים וקובע מה המדדים להצלחה חברתית ופרטית, וכל מי שלוקח חלק במשחק הזה במידה מועטה או מרובה – צריך להוכיח את עצמו כשווה בין שווים.

במקום שמחשבתו של אדם נמצאת – שם הוא נמצא”[8]

כשהאדם נתון לזרימת ערכים אלה למוחו הוא בעצם קובע מי המעגל החברתי שלו, שהרי תחרות חברתית תמיד תהיה נחלת העולם, אבל ברגע שהתחרות נקבעת לפי החוקים של הוליווד – נחרץ דינו של האדם. אנחנו אמנם נראה אותו מסתובב איתנו וחבר שלנו, אבל מחשבתו לא נמצאת פה, הוא חי את החיים של אנשי הוליווד.

טוב, לא בדיוק את החיים שלהם, להם יש בתכלס את הכסף הכבוד והנשים שהוא היה חולם עליהם, והוא רק נשאר עם הריר בשפתיים, אבל כל השאיפות שלו זה להיות כמו שהערכים שלהם קבעו לו, בין אם במודע, כמו להיות סלב ומיליונר, או דברים שלא במודע, כמו המרדף אחרי דברים חיצוניים ושטחיים במקום אחרי תוכן שבאמת ימלא את חייו.

ולכן הדבר יקבל ביטוי בנושאים מגוונים בחיים: ילד שרואה ובעיקר מרגיש שהמוח של אבא או אמא נמצא אי שם, ורואה שבתכלס הגוף של אבא או אמא נמצא כאן איתו, נכנס לקונפליקט: אם הם “שם” אז למה הם תקועים “פה”? הדת או החברה מונעים מהם? אז אני אהיה חכם יותר, אני אהיה “שם” גם בגופי, כי הרי המטרה היא להגיע ל”שם”, וכך נוצרות בעיות בחינוך[9].

או בתחום אחר: אדם שבנה את כל הערכים והקריטריונים על איך צריך להיראות ולהיות בן זוגו על פי אותם ערכי הוליווד, מניח את היסוד להיווצרותם של סכסוכים וחוסר הסתפקות במציאות כמו שהיא, כך שגם אם הוא לא מתגרש הוא נשאר עם תלונות כל הזמן שיוצרים חיכוכים וילדים מסכנים. הוא לא שם לב שהסיבה שלא כיף לו עם מה שיש לו היא כי הוא התרגל לחשוב שיהיה לו הרבה יותר, הוא עדיין נמצא בהוליווד.

נוסף על אלו, ניתקל באנשים שהצליחו להשיג רף כבוד גבוה מאוד שעכשיו כשאירע אירוע מביך בחייהם הם מתרסקים לגמרי, או שפשוט נראה אנשים חלולים שלא מוצאים משמעות בשום דבר כי הם חיו על ה”ציור” של הדברים זמן רב מדי.

בנוסף, חיים שמונחים בידי ערכים אלו מפתחים באדם את הנטיה הטבעית שלו לסיפוק מיידי, גם כשהוא לא נהנה ממנו כל כך[10], ומרגילים אותו להתעבות ולהתגשם ולהכביד את עצמו בהרבה הרגלים מגונים שהוא בסוף לא יודע איך לצאת מהם – התמכרות והמסתעף[11].

אפשר רק לסיים ולציין שאותם אנשי הוליווד עצמם לא עומדים בסגנון החיים הנוצץ שהם משדרים, ולא סתם אחוז הגירושין בארצות הברית עומד על 50 אחוז, מלבד ההתמכרויות למיניהן ועוד.

סיכומם של דברים: ערכי הוליווד, שבעגה החב”דית נקראים “הנחות העולם” – “מהרסים את הכל“[12].

תשובת המשקל – הנחות של תורה:

תורת חיים שניתנה לנו מאת הקדוש ברוך הוא, מלבד שהיא אלוקית ומחברת אותנו לאלוקות, יש בה עוד מעלה נפלאה: היא יכולה פשוט לעזור לנו! אנשים רבים מסתכלים על היהדות בתור “דת” גרידא, רשימה של טקסים ומטלות שחייבים לבצע, והיא רק מהווה מבחינתם מקור להרבה כאב ראש.

היהדות היא לא משהו שמוסיפים על החיים, היא החיים עצמם, היא מגלה לנו מי אנחנו באמת[13], ובונה לנו ערכים אחרים לגמרי איך לחיות את החיים, ערכים שלא נבנים על גחמות הזמן והאנשים, ובטח שלא בנויות על תאוות השווא והדמיונות האמורים לעיל[14]. ראה בהערה האחרונה במאמר דוגמאות אחדות לערכים פשוטים מהתורה שאפשר לתרגמם לעשיה פשוטה ומועילה.

הקדוש ברוך הוא אומר[15]: “ואותי עזבו ואת תורתי לא שמרו” – חז”ל מסבירים שהכוונה היא הלוואי שגם כשהם עוזבים אותי ולא חושבים עלי, לפחות הם שומרים את התורה שלי, שהמאור שבה יחזירם למוטב. אדם יכול בתחילת דרכו, ללכת בדרך של “מתוך שלא לשמה בא לשמה” – שיראה איך הוא מלמד את עצמו על פי התורה איך להתנהג[16].

התנגדויות מבית ומחוץ:

לפעמים ניתקל בהתנגדות פנימית בדרך לאמץ את ערכי התורה: “מה, אני חי בסרט? אני לא מתנתק מהמציאות!” התשובה לזה פשוטה: הרי המוח הוא רק החומרה, ואנחנו מכניסים את הדיסק, אנחנו בוחרים במה להאמין, ומה יהיו השאיפות והמלחמות שלנו, בדיוק כמו שבחרנו לפני זה לשחק את המשחק של “הנחות העולם”, בתרגול מחשבתי רצוף נכניס דיסק חדש למערכת, שכולל בתוכו ערכים בריאים, ערכי התורה ומצוותיה[17].

כל המושג של עריכת שינוי כלשהו בחיים נתפס כאבסורד בעיני עצמנו ובעיני הסביבה[18]. ברם, בעצם הנכונות לשינוי טמון ההבדל בין “זקן” ל”צעיר”. אדם שלא נמצא במגמה מתמדת של התחדשות – מתנוון.

הנה מכתב מאלף של הרבי[19] המתייחס לפרט זה, ומאיר את הרובד הפנימי יותר של הנחות העולם – “הנחות עצמו”:

“ומזכירני זה פתגם כ”ק מו”ח אדמו”ר – שסיפר שבעת התחילו בעניני מסחר, ביקש (בתור פ”נ) מכ”ק אביו אדמו”ר “ער זאל ניט האבען די בעלי בתעשע הנחות”, [שלא יהיו לו הנחות של בעלי-בתים].

והוסיף בסיפורו לי, בעלי-בתעשע הנחות, מזוהמות הן כמובן בדקות, שהרי הדברים אמורים בבע”ב שומרי תורה ומצוה במילואם, אלא שכביאור החסידות – נמצאים במצרים, מיצרים וגבולים, כל משך חייהם, דכל משך חייהם היום הוא כהאתמול, והמחר – כהיום, ואפילו המחר שלאחר זמן, ולא עוד אלא ששאיפה לשינוי – הרי זה ענינו של משוגע בעיניהם, זאת אומרת חוץ למסגרת שכל הבריא“.

עבודה מתוך איזון:

לא נביא דוגמאות ספציפיות איך להפחית את הצריכה של הנחות העולם, מחשש שייתפסו הפוך מהכוונה המקורית ואיבוד כל הרעיון, אבל נציין דבר אחד שקשור באיזון האדם שחשוב לדעת אותו[20]:

לאדם מקור אנרגיה, מעיין נובע, שינבע בכל מקרה ובכל זמן. אם האדם יחסום פתח אחד שלו, המעיין יבקע חור חדש באדמה המכסה אותו ויפרוץ לאפיק חדש לחלוטין; אם יסתום האדם גם את החור הזה, שוב יחזור המעיין וימצא מקום אחר לבטאות את עצמו.

באווירה הציורית הזו אפשר בטעות לשכוח שכל סתימה מלווה בכאב רב שרק לאחר זמן מכירים בקיומו, וכל גילוי אפיק חדש מלווה בהתרגשות ראשונית פנטסטית.

אחרית האדם ותחושותיו יהיו בהתאם לטיב האפיק החדש שבחר:

אם אפיק איכותי בחר לו, צביון חייו יתאפיין בעבודה מתמדת על הזרמת המעיין דווקא לאפיק זה ולא לאפיקים האחרים שהמעיין כבר מכיר ורוצה לבקוע אליהם באופן אוטומטי;

אם אפיק גרוע בחר לו, במשך הזמן יעמוד על טעותו, בדרך רצופת ייסורים, ויחזור לנתב את המעיין אל אפיק שיידמה לו כאפיק הרצוי.

אותו הדבר בדיוק אמור לגבי מעיין ה”צריכה” של האדם, שהוא תמידי, ואחרית האדם תהיה בהתאם למקור ממנו הוא שואב את צריכתו.

ובנוגע לעניננו:

כדי לעקור מהשורש הנחות יסוד שהטעו אותנו – כדאי מאוד ללמוד בכל יום קטעים מכל מרחבי התורה והטמעתם ברגש הלב ובהשכלת המוח. אלה נוטעים אותם עמוק בנפש וגורמים להתייחסות שלנו לדילמות הבאות להיות שקולה ביותר, ומלאה בחכמת התורה.

האדם צריך לחשוב ביצירתיות על התחלופה לאותם אמצעי בידור שהוא היה מורגל בהם והחדירו לו את הנחות העולם, מהם הוא מעוניין כעת להתנתק. שלא ינקוט באמצעים קיצוניים שיביאו לקריסתו, וכל אחד יקדיש מחשבה לכך וימצא את דרכיו להפחית בהדרגה את יניקתו מהנחות העולם[21].

בעקבות האמור מובן מאליו שלימוד תורה ועיסוק מתמיד במצוות ובבנין העולם ותיקונו במלכות ש-ד-י ממלאים מאליהם את מקומם של הדברים שבידרו אותנו לפני כן, ואדרבה, הם חובה ומצוה, שהלא השיעמום מביא לידי בטלה והבטלה מביאה לידי חטא[22].

אז מה היה לנו כאן?

היה לנו הנחות העולם שגורמות לחוסר יציבות, וכל מגמתם היא מרדף אחרי ניפוח ה”אני” שבסוף מביא לנפילתו של ה”אני”,

גם ראינו, שההיחשפות לתכנים כאלה היא מאוד נגישה ונעימה ומשפיעה עמוקות על מוח האדם בלי שהוא שם לב. הוא רק רצה להתבדר לרגע, לא להגיע למקרי אסון.

ולכן, נאתר ביסודיות אלו ערכים בחיינו מושפעים מגורמים זרים ולא רצויים, ונספק להם תשובת משקל: ערכים יציבים בלתי משתנים, שנחקקו בידי אנשי מעלה אמיתיים, בהשראה אלוקית,

ונתחיל בהדרגה לצרוך פחות ופחות מאותם “הנחות העולם” שלא ישטפו לנו בטעות את המוח, ונמצא תחליפים אמיתיים לתענוג שהם הסבו לנו.


[1]  כל המקורות שנזכרו בהערות של המאמר עמדו ביסוד כתיבת הדברים, וכל אחד מאיר נושאים חשובים בתחום המודעות העצמית, ובעיקר: המאמר העשירי בספר אמונות ודעות לרבי סעדיה גאון שמומלץ לקראו, קונטרס ומעין מבית ה’, בעיקר במאמרים א-ה כה-כז, מאמר למען דעת ספר המאמרים קונטרסים חלק א מאת הרבי הריי”צ ועוד מאמרים רבים מספר זה, מאמר לך אמר לבי תרצ”ו. ליקוטי שיחות חלק א פרשת שמות.

ראה גם את מילותיו המאלפות של הרמב”ם בסוף הלכות שמיטה ויובל: “.. כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להיבדל לעמוד לפני ה’ לשרתו ולעובדו לדעה את ה’, והלך ישר כמו שעשהו האלוהים, ופרק מעל צווארו עול החשבונות הרבים אשר ביקשו בני האדם, הרי זה נתקדש קודש קודשים, ויהיה ה’ חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים; ויזכה לו בעולם הזה דבר המספיק לו ..”.

השתדלתי בגוף המאמר שלא לסטות מהנושא העיקרי, ומבין השורות וההערות ניתן לדלות הרבה תובנות שנבנו על פי מאמרי חסידות שונים, וזאת המטרה העיקרית של המאמר, למצוא עוד ועוד חלקים מתורת חיים ולקרב אותם למוחנו וליבנו, להבין מה כל רעיון מסדר לנו בעצם קיומנו.

[2]  ראה הערה 19.

[3]  אדם שחי בשביל עצמו, אכן מאבד בשלב כלשהו את משמעות חייו. כשהוא חי כדי לעבוד את ה’ ולתקן את העולם במלכות ה’ – רק דבר עוצמתי כזה יכול ליצוק משמעות לחייו.

[4]  כשההסתכלות נבנית לאורך כל הדרך על פי האגו, נסדקים הרבה מהנחות היסוד שלנו על עצמנו, אבל אם ננעץ את שורש הדברים בכך שהיהודי הוא בנו יחידו של הקדוש ברוך הוא, וכל ענינו הוא ‘טוב’, והכשלונות שלו הם זמניים ולא מגיעות מיסוד שורש מהותו כי אם מהסחות דעת חיצוניות, הדרך לבטחון עצמי סלולה יותר.

[5]  הדרך לגיבוש פנימי מתחילה בזהות האדם, זהות היקום, שאלו נושאים עיקריים בחסידות וראשיתם בספר התניא, ועוברת בגיבוש הסתכלות נכונה על נושאים תיאורטיים שמשליכים בעקיפין על חיי היום יום, כמו מאמר עשה לך ציץ בספר המאמרים עת”ר, שמדבר על מהות הטוב והרע.

[6]  ראה קונטרס יפה שעה אחת מאת אדמו”ר האמצעי שמבאר בארוכה את השורש לנרקיסיזם ומסביר איך לתעל את אהבת האדם לעצמו למחוזות חיוביים.

[7]  קהלת ז כט.

[8]  הבעש”ט על התורה פרשת בלק.

[9]  תמיד יש בעל דעה סופי, “מאן דאמר”, ומי שיהיה המאן דאמר, גם אם הוא רק ברקע – הוא המנצח. מאי חנוכה תש”א. אם המאן דאמר שלך הוא ה”עולם”, גם אם זה בדברים מאוד קטנים ושוליים, הרי שברבות הזמן הכיבוש מתרחב, הקוים האדומים נחצים, והבירה עצמה נכבשת.

[10]  נמשלו הדברים בכמה מקומות לגלות מצרים, שם המצרים גרמו ליהודים לעשות הרבה עבודות בלי כל תכלית, כך האדם מוצא את עצמו עושה הרבה דברים שאין לו כל תועלת מהם, רק כי הוא משועבד, מכור. לדוגמא: מאמר קרוב ה’ לכל קוראיו ספר המאמרים קונטרסים חלק א, מאמר ויאמר משה תרצ”ב.

[11]  המאמר זכור את אשר עשה לך עמלק תרצ”ד מוכיח איך שאיבוד שימת הלב היא ראשית הנפילה של האדם. וראה במקורות שצויינו בהערה הראשונה במאמר זה.

[12]  הרבי הריי”צ, בספר השיחות תש”ד ע’ 91.

[13]  היא מעצבת ליהודי את זהותו, שיש בו נשמה, והיא חלק א-לוה ממעל ממש, וראה בפרקים הראשונים של ספר התניא. גיבוש זהות על פי התניא מונע תופעות כמו חוסר משמעות ותסכול מכשלונות ועוד רבים.

[14]  ניתן למצוא הרחבה על ענינה של תורת חיים בין השאר במאמר דיבור המתחיל אמר ר’ אושעיא תרפ”ט, שמדבר על תורה לשמה בלבד, והדברים לא סותרים עם המובא מהמדרש בסמוך. המאמר אז יבקע תרצ”ד הולך צעד אחר צעד, בוקע מהמעטפת של ההנחות המוטעות, ומגלה לנו איך שכל חיינו הם אלוקות.

[15]  ירמיהו טז יא.

[16]  איכה רבה פתיחתא, פסקה ב.

[17]  על תכונה מיוחדת זו, להשתמש בשכל כמנווט הגוף, שכל דבר שייטחן בהתבוננות ממושכת ייהפך לאבן דרך שנלך לאורה, מדובר בחסידות רבות., תחת מילת הקוד “התבוננות”. בכל פעם שהמאמר מורה להתבונן בעניין מסויים בחיות האלוקית, הוא מכוון לנתק את עצמנו מהמושגים שאנחנו מכירים, ובעיון השכלי אנחנו מטמיעים את הערכים הללו עמוק עד כדי שיהיו ערכים מנחים. הדבר גם נרמז בעקיפין בפרק יד בתניא. בנוסף, האדם יכול להשתמש ברצון ככלי, ולהחליט ממה הוא יתענג ומה יהיו תחומי עניינו.

על כל אלה תוך תרגול כמובן – ראה מאמר והיה כאשר ירים משה ספר המאמרים קונטרסים חלק ב, אין הקב”ה בא בטרוניא עם בריותיו תרפ”ה.

[18]  ראה ליקוט ממאמרים בענין המלחמה בעמלק, שהיא הסמל לענינים הנידונים כאן, מעיינותיך אדר תשע”א.

[19]  אגרות קודש חלק כ אגרת ה’תקלו.

[20]  הסבר זה עומד גם מאחורי ההתמכרות של בני אדם, ועוד מגוון בעיות בגיבוש הפנימי אבל אין כאן מקומו להאריך בו. מדובר בסוגיית “אורות וכלים” שבתוך האדם עצמו (לא בין נותן למקבל) והיסוד לדברים נמצא בחיבור מאת הרבי הרש”ב בשם הגהות למאמר ‘פתח אליהו’ של אדמו”ר הזקן.

[21]  מומלץ לעיין במאמר שכתב לעצמו הרבי הרש”ב על פרשת בשלח ונדפס בהוספות לספר המאמרים תרס”ט, ומדבר על היום שאחרי ההתעוררות, ומנחה את האדם כיצד להתחיל לעבוד על עצמו מתוך איזון, וניתן להקיש את הדברים לכל התחלה חדשה שבאה אחרי התעוררות.

[22]  זוהי דוגמא לכך שאפשר לתרגם הרבה ממצוות אמירות המקרא והתלמוד איך הם מסדרות את חיינו וממלאות את כל אותם חורים בעייתיים, והמתבונן בבדברים שהוא קורא ימצא כאלו בכל מקום שהוא. עשיה מתמדת בתור צו וחובה שומרת על מקיים המצוות שלא ישקע לתוך חוסר המעש שמביא לריקנות. דוגמא נוספת היא הלחץ שיש לאנשים מהאחריות על חייהם, שבביטול עצמם כלפי הקדשו ברוך הוא הם מורידים מעצמם את העול של מה יהיו התוצאות, כל זמן שמעשיהם היו בהתאם לחוקים בדיוק נמרץ. פתיחת היום באמירת מודה אני והעמדת היום על קרקע יציבה. האגו של האדם לא מספיק חזק כדי לשאת על כתפיו את כל עולה של הנפש המורכבת.

כל הדברים הללו הם רעיונות פשוטים שאפשר לשאוב מכמה וכמה מצוות האמורות בתורה ומאמרי חז”ל, אך התורה עצמה היא אמת, אלוקית, לא נועדה לדברים זוטרים מעין אלו.

ראה על התמודדויות עם עוד נושאים שונים בחיי היומיום בהערות לעיל וההפניות למאמרים בחסידות שמתייחסים לנושאים הללו.