How to Avoid Low Self-Esteem and Get Motivated to Serve G-d’הדרך להמנע מדימוי עצמי נמוך וקבלת מוטיבציה בעבודת ה

הקדמה

אנשים רבים מוצאים את עצמם חסרי מוטיבציה להתקדם בעבודת ה’, לקצור הישגים, ליזום, ליצור ולהחליט החלטות טובות. יכול האדם להישאר במצבו ולא לנסות אפילו לעלות ולטפס מעלה בעבודת ה’.

בפסיכולוגיה גורסים שחוסר במוטיבציה נובע משני מרכיבי מחשבה הגורמים לדימוי עצמי[1] נמוך אצל האדם ולאופן בו הוא רואה ומעריך את כישוריו – 1) כאשר האדם מעריך את עצמו ואת יכולותיו להתמודד עם פתירת בעיות והגשמת מטרות במינימום. 2) מחסור בכבוד, קבלה והערכה מהסביבה[2].

דימוי עצמי נמוך יוצר מצב בו יכול האדם לאבד באופן אוטומטי את המוטיבציה עד שלא יהיה מסוגל לקחת על עצמו מטלות, יוזמות ופרויקטים עצמאיים. הוא אינו מרגיש כשיר ליזום וליצור. בכל שלב בו יכול להתקדם ולקצור הישגים וניצחונות, פורש הוא מיד ולא מנסה לצלוח את ניסיונות החיים.

כך גם בעבודת ה’. יהודי המעריך שיכולותיו בקיום המצוות שואפות לאפס, שאין לו פוטנציאל חיובי בדרכי התורה, או מי שמאמין שהיצר הרע, חטאות העבר וחומריות העולם הזה, עומדים לו כמחסום בפני דרכו, יכולות תובנות אלו לגרום לנטרול מהידור במצוות, וגם לאיבוד כל מוטיבציה להמשך עשיה חיובית ולקבלת החלטות טובות.

הפתרון אותו מציעה הפסיכולוגיה החיובית[3] הוא טיפול בו שואפת היא לשפר את חייהם של האנשים תוך זיהוי העוצמות, והכישורים החיוביים הטמונים באדם ופיתוחם. דבר המוביל לתחושת סיפוק ותמריץ להתקדמות.

כך גם בעבודת ה’, הפתרון הוא שיתחיל היהודי לראות בעין חיובית ולהכיר את כוחותיו ויכולותיו, וכן להכניס למודעות האישית את ההנחה שאין שום עצמים שמהווים מחסומים בשביל היהודי להתקדמות בעבודת ה’.

• במאמר שלפנינו ננסה לעמוד על ההיבטים החיוביים שהחסידות נותנת על האיש היהודי, ועל כל מה שנראה כמנגד ומחסום. וכן נראה כיצד מציעה החסידות לרכוש תובנות אלו ולחיות איתם בחיי היום-יום. מה שיעזור לרומם את הדימוי העצמי של היהודי ולתת לו מוטיבציה לעבודת ה’.

לסיום, נבחין כיצד מקדימה החסידות בצעד אחד את שיטת הפסיכולוגיה וכן גישות אחרות בעולם היהודי.

אז איך זה עובד?

פרק ראשון – יסוד החסידות

החסידות גורסת שכל מה שברא הקב”ה הוא טוב. ‘אין רע יורד מלמעלה’. וגם מה שנראה כרע, אינו אלא אתגר אותו אנו צריכים לעבור ואז לגלות שבזכותו התרוממנו יותר.

הייתם פעם במבוך? איך יראה לדעתכם אדם שיתלונן שאין שילוט ותמכי עזר כGPS וכדומה? מוזר! הרי כל הכיף זה שיש מכשולים וצריך לגבור עליהם, בלי המכשולים מאבדים את כל ההישגיות וחווית המשחק.

הרבי הריי”צ כותב שהקב”ה ברא את העולם באופן של דווקא כך ולא אחרת:

“הלא יכול היה השי”ת לברוא עולם רוחני, ולא עולם גשמי כזה, אבל השי”ת ברא דווקא עולם גשמי. יכול היה השי”ת לתת את התורה והמצוות למלאכים, אבל השי”ת נתן דווקא את התורה והמצוות לאנשים… ודווקא נתנו התורה ומצוות על הארץ, ודווקא לאדם יש יצר הרע, ודווקא שונאים את היהודים, ודווקא.. ”

(אג”ק אדמו”ר מוהריי”צ ח”א ע’ תמח, בתרגום ללה”ק)

מילותיו אלו, מבטאות עד כמה כל קיום התורה והמצוות בעולם הזה הינם אך ורק ניסיונות מאתגרים. כל המכשולים אינם רוצים להרע או להכאיב ח”ו, אלא דווקא לרומם ולהגביה. כמבוך נוקשה שלולא המחסומים והמהמורות הרבות אין בו שום חביבות והישגיות.

לאחר שנסיר את המסכה מכל מה שנראה כמחסום על פי היסודות שהנחו אותנו תורת החסידות ושיחותיו של הרבי, נבחין שיהודי מסוגל לה-כ-ל! כל מה שהיה נראה לנו כרודף, כמכשול וכאורב טורדני, מתגלה בפניו האמתיות כתומך, אוהב ומסייע. בצורה כזו, כל הקשיים נהפכים למנופי-על והמשימות הקשות נהפכות לאתגרים חווייתיים.

 

פרק שני – ארבע מסכות

בשורות הבאות, נגלה את הפנים האמתיות והחיוביות של ארבעה עצמים שיכולים לגרוע בדימוי בעצמי ולהביא לאבדן מוטיבציה בעבודת ה’:

• הפועל – היהודי.
• הפעולה – העבירה.
• הנפעל – העולם.
• המתפעל – היצר הרע.

1. שחקן ראשי (הפועל) – היהודי.

חוסר מודעות ליכולות המדהימות הקיימות בנו, מהווה את המחסום העיקרי לדימוי עצמי גבוה. כאן מגיעה החסידות ושופכת אור על מהות האיש היהודי ומגלה בו עוצמות אדירות!

החסידות מגלה שמהותו של יהודי היא ממש עצם אחד עם הקב”ה והיא מהווה חלק מבורא העולם, כמו שכותב בעל התניא בתחילת ספרו “ונפש השנית שבישראל היא חלק אלו-ה ממעל ממש[4]“.

בתניא מוסבר[5] בהרחבה על כך שהיהודי הוא הנברא הנעלה ביותר בבריאה, ובו מטרת כל הבריאה וכל העולמות – העליונים והתחתונים – ושבו ‘הזריק’ הקב”ה כוחות עצומים על מנת שיוכל לקיים תורה ומצוות.

מנגד, עלול האיש היהודי להכיר במעלותיו, אך לחשוב שהניסיונות שחווה, גדולים הם עוד יותר מכוחותיו.

בדיוק על זה חזר הרבי עשרות פעמים[6] והסביר את מרז”ל, שהקב”ה אומר “איני מודד אלא לפי כוחן[7]”, “אין הקב”ה בא בטרוניא עם בריותיו[8]” – שבהתחשב בעובדה שהקב”ה מעמיד את היהודי בניסיונות, ורצונו שהוא יתגבר עליהם, מחייב שניתנים לו גם כוחות כבירים להתגבר עליהם. נתאר לעצמנו מורה המניח לנגד תלמידיו מבחן אמריקאי בו אין אף תשובה נכונה ומכריחם לענות. האם הכישלון של התלמידים מורה על מצבם הלימודי?! הרי ברור שמורה זה נקט בצעד שטותי לחלוטין.

מספרים על אחד שהגיע אל הרבי ואמר לו שעומד הוא להתחתן עם גויה ר”ל. אמר לו הרבי שהוא מקנא בו. לתמיהתו של הלה, הסביר הרבי “אם מעמידים אותך בניסיון קשה כזה, זה מעיד על הכוחות העצומים שטמונים בך. לכן מתקנא אני בך”.

לעולם לא נותנים לאדם ניסיון שאינו יכול לעמוד בו – יש בנו כוחות עצומים.

• כאשר נתוודע לעוצמה שיש בנו, נאמין בעצמנו ויכולותינו ונוכל לקבל החלטות טובות, אתגרים ויוזמות חיוביות אף אם הם נראות לנו קצת קשות. הסרת המסכה מעל פני האיש היהודי והתובנה המגלה שיכולותינו וכוחותינו הם עצומים עד לאין כמותם מהווה קלף ראשון אותו צריכים להגביה.

2. שחקן שני (הפעולה) – העבירה.

ישנם מקרים בהם היהודי חווה נפילה איומה בענייני קדושה וקיום תורה ומצוות, שלאחריה מרגיש שהעבירה אותה עבר, עומדת לו כמחסום עיקש בפני ההצלחה. ואינה נותנת לו שום אפשרות להתקדם הלאה ולחזור לחיים תקינים של תורה ומצוות.

חס-ושלום לומר שהחסידות מוצאת עניין חיובי כל-שהוא בעבירה עצמה. אך ליהודי שעבר עבירות בעבר ורצונו להשתפר ולחזור לדרך המוטב, יש לחסידות הרבה מה לחדש לו (!).

בחסידות מסבירים על פי מאמר חז”ל “במקום שבעלי תשובה עומדים, צדיקים גמורים אינם עומדים[9]” שהעבירות אותם עבר היהודי בעבר, מהוות כעת מקפצה ותנופה אדירה לעבודת ה'[10].

הרבי הכריז פעמים רבות, שאצל בעל תשובה ישנה אפשרות ש”זדונות נעשו לו כזכויות[11]”. כלומר – העבירה שעבר, תחשב ותספר כזכות אחרי שיעשה תשובה, מאחר והיא זו שגרמה לו להרגיש רחוק מ-ה’ ולחזור בתשובה. מעלה זו אין אפילו אצל הצדיקים גדולים ובלעדית היא לבעלי התשובה. לכן, גם ירידה אצל יהודי בעניינים של תורה ומצוות, אף שזה היפך רצון ה’, מכל-מקום, לאחר שחווה היהודי ירידה, בזכותה יש לו אפשרות לעלות אחרי זה עליה עצומה. ובלשונו של הרבי (תרגום):

“בכל מצב שיהודי שרוי בו, אפילו במצב נחות ביותר, ואפילו כאשר הוא עצמו גרם למצב שלילי זה, על ידי שבחר ברע.. בכל זאת אל יתייאש אדם וח”ו יחשוב שאבדה תקוותו – שהרי, כיוון שמצבו נגרם, מלבד בחירתו, על ידי ההשגחה העליונה, הרי הוא מוביל, באמצעות תשובה וכו’ לדרגה נעלית ביותר, שעל ידי תשובה הוא יוכל לברר ולזכך גם את ניצוצות הקדושה הנמצאים ב’זדונות’ ולהפוך אותם לזכויות’.

אמנם, החטאים עצמם הם להיפך מרצון העליון, ולכן שבירתן זהו תקנתן. אך לגבי מצב האדם, עליו לדעת, שגם על ידי החטא נוספה לו בפנימיות ובהעלם, אפשרות להתעלות, כיוון שיש לו כח – והבטחה שלא ידח ממנו נידח, ולכן בוודאי יישם כח זה בפועל – לברר גם את הניצוצות שבזדונות ולהפוך אותם לזכויות, הנעלות מזכויות של צדיקים”.

(לקו”ש [מתורגם ללה”ק] ח”ה עמ’ 67)  

זו היא גישתה של החסידות למעשי העבר! עבירה שנעשתה בעבר, לא רק שהיא לא מונעת את היהודי מלהתעלות שוב, אלא אדרבה, היא עצמה נותנת לו את האפשרות להתרומם למצב כזה נעלה שאפילו לצדיקים אין אפשרות.

• תובנה חשובה זו מנחילה לנו אפשרות לשנות את נקודת המבט שהייתה אצלנו עד עכשיו בנוגע לעבר, ולקבל מוטיבציה אדירה להפסק דכדוך ובטלה והמשך עשיה חיובית. גם אם הנהגתינו ביום א’ לא הייתה חיובית או שנפלנו במעשים שליליים, עלינו לרתום את מצבנו עכשיו לעבודת ה’ על ידי שנדע שמעשה טוב יכול לקדם אותנו עכשיו יותר מהזמן העבר. בהסרת מסכה זו, גילינו שאף העדר המוטיבציה השורה על היהודי מחמת חטאי העבר, מושלל מעיקרו.

3. שחקן שלישי (הנפעל) – העולם.

כיום, בעידן הטכנולוגיה המתפתחת, יכולים אנו ליפול ולאבד כל המוטיבציה לעבודת ה’ ולקיום תורה ומצוות באופן בריא ותקין. שהרי בהשקפה ראשונה נראה, שעל מנת לעבוד את ה’ ולהגשים מטרות והחלטות טובות, עלינו לנטרל את עצמנו מהעולם, ולהימנע דרסטית מכל מה שקשור לחומריות העולם. אינטרנט, סמרטפונים, עיתונים וכו’. השקפה זו, ודאי שמקשה ומאבדת אצלנו כל תמריץ ומוטיבציה לעבוד את ה’.

אך האקסיומה אותה מניחה החסידות בעניין מפתיעה במיוחד (!).

הרבי הכריז שוב ושוב[12], ש”כל העולם עם כל מה שנמצא בו נברא בשביל ישראל ובשביל התורה”. ועידן הטכנולוגיה, לא רק שאינו מהווה סתירה לאלוקות, אלא אדרבה, הוא מהווה תמיכה וסיוע לקיים את רצון הבורא.

חז”ל אומרים על הפסוק “בראשית ברא אלוקים וכ[13]” – “בשביל התורה שנקראת ראשית ובשביל ישראל שנקראים ראשית[14]”. שהקב”ה ברא את העולם בשביל התורה וישראל.

עפ”ז מסבירה חסידות – העולם, בפנימיותו הוא טוב ואינו מנגד כלל לקב”ה. הקב”ה ברא אותו באופן שאדרבה, יועיל לקדושה. אלא, שיחד עם זאת, פעל שהקדושה תסתתר ותיעלם בתוכו.

בחסידות מתואר העולם כגן של הקב”ה. הקב”ה מכריז בבואו לעולם “באתי לגני[15]” מאחר והעולם מהווה המקום בו שרתה השכינה לפני חטא עץ הדעת, וכאן שואף הקב”ה להגשים את מטרתו. הוא חפץ שבני ישראל יקיימו תורה ומצוות בעולם הזה עד שיהפכו את העולם לדירה לקב”ה שיוכל לשרות בו בלי העלם. לכן, ברא את העולם מלכתחילה טוב וטהור ‘בשביל התורה’, באופן כזה שיהיה אפשרות להסיר את ההעלם ולגלות את הטוב הקיים בו בפנימיות[16].

ומאחר והעולם כשיר לזה, ודאי שניתנה לנו האפשרות לרתום אותו לעבודת ה’!

• על מנת לעבוד את ה’ ולהתקדם בתורה ומצוות, אין עלינו להתבדל כלל מחידושי העולם, אלא לרתום אותם לעבודת ה’: באינטרנט ניתן להשתמש לשמיעת שיעורים ואיסוף תכנים חיוביים, בעיתונים ניתן לפרסם עושי מצווה ושלל כתבות ומאמרים תורניים, ובשלל הרשתות ניתן להגיע לכל יהודי בכל מקום שהוא ולפרסם יהדות. שינוי דפוס חשיבה זה לגבי העולם, מהווה גם כן חלק נכבד בהגדלת ההערכה העצמית של יכולותינו, ובהגברת המוטיבציה להמשך עשיה חיובית.

4. שחקן רביעי (המתפעל) – היצר הרע.

אבדן מוטיבציה בהחלט יכול לבוא בעקבות הנחה שהיצר הרע שם את כל כוחותיו בלמנוע אותנו מלקיים תורה ומצוות. הסתכלות על היצר כמי ששם אותנו על הכוונת וחפץ בכישלונותינו, מביאה את האדם להתגמד ולהעריך את יכולותיו במינימום ולאבד כל רצון ותמריץ לקבל החלטות טובות ולהתקדם בעבודת ה’.

כאן מטילה תורת החסידות ידיעה מדהימה (!).

כל מטרתו של היצר הרע אינה להרע לנו, וכלל אינו חפץ שנקשיב ונשמע לעצותיו, אלא דווקא שנתגבר על עצמנו ועל ידי זה נתעלה עוד יותר. ובמילותיו החזקות של בעל התניא:

“אך נפש הבהמית[17] שמהקליפה רצונה להפך ממש. לטובת האדם. שיתגבר עליה וינצחנה כמשל הזונה שבזהר הקדוש”

(לקוטי אמרים-תניא סופ”ט)

בזוהר המשילו את היצר לאישה שנשלחה על ידי המלך לנסות לפתות את בנו במעשים שפלים, וכשבן המלך יעמוד בניסיון תוכח גדולתו בפני כל. ברור שהאישה, כל מטרתה היא לקיים את ציווי המלך, ואין לה שום רצון שבן המלך יתפתה לניסיון שהיא מעמידה אותו. ואדרבה, כל חפצה ורצונה הוא שבן המלך יתגבר ויצלח את הניסיון הנוקשה.

כך בדיוק היצר הרע, הוא אינו רוצה כלל שנעבור עבירות (!), הוא אינו חפץ כלל להכשיל אותנו בנטייה ולו הקטנה ביותר מדרך התורה והמצווה. כל רצונו הוא לשרת את הקב”ה בדיוק כמו כל מלאך אחר.

ניפוץ מיתוס זה, הינו אחד הגילויים הגדולים ביותר שחסידות גילתה בעולם! חז”ל אומרים בנוגע ליצר הרע “אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש[18]”, כלומר[19], שע”י הלימוד, התורה מגינה עליו ועוזרת לו לנצח במלחמה הקשה.

אך החסידות מסבירה שצריך ‘למשוך את היצר לבית המדרש’ באופן בו הוא יהפוך לפרטנר שיעזור לו בבית המדרש. היצר הרע, הינו גם כן ‘יצור’ שהקב”ה מינה אותו להעמיד את האיש היהודי בניסיונות על מנת שיתגבר עליהם ועל ידי זה יתעלה עוד יותר[20].

• גילוי זה, שכל רצונו של היצר הרע הוא לעזור ולסייע לנו להתעלות ולנצח את האתגרים בעולם, יכול מאוד לפתח ולרומם את הדימוי העצמי שאין מי שרוצה ברעתנו. כאשר אנו ניגשים להחליט החלטה טובה או לפתח יוזמה חיובית, עלינו לדעת שניסיונות היצר אינם לרעתנו, אלא דווקא לטובתנו. צעד זה של הפנמת התובנה האחרונה, מכיל את הקלף האחרון לדחף מקדם בעבודת ה’ ומוטיבציה לעשיה חיובית.

פרק שלישי – סיכום ויישום

להלן טבלה המסכמת את נקודות המבט החיוביות שנותנת החסידות:

המחסום	המסכה	השקפת החסידות
היהודי	חסר יכולת בהתמודדויות קשות	בעל הכוחות העצומים ביותר
העבירה	מחסום המונע מהתקדמות בעבודת ה’	מקפצה המהווה על ידי תשובה תמריץ להתקדמות שיא
העולם	מונע עיקרי מקיום תורה ומצוות, ומחייב התבדלות מוחלטת.	מנוע חיובי המאפשר לעבוד את ה’ בצורה הכי טובה
היצר הרע	רוצה בכל לראות בכישלונותינו על ידי הניסיונות	מעוניין שנתעלה יותר גבוה על ידי שנתגבר עליו

 

צעדים ליישום:

על מנת להגביר אצלנו את הדימוי העצמי, חסידות מורה – כנ”ל – לשנות את דפוס החשיבה השלילי שרקום אצלנו ולהפכו לחיובי. על מנת לרכוש תובנות והנחות, מציעה חסידות בדרך כלל שלושה דרכי התבוננות:

• השגת המוטיב[21]- קביעת זמנים קבועים – לדוגמא: לפני שהולכים לישון, לפני התפילה וכד’ – בהם יעצור האדם להתבונן ולחשוב על המוטיבים שיש בדפוס המחשבה החיובי ולנסות להשיג הרעיון.
• תרגול מחשבתי[22] – גם במשך היום ניתן לנסות ולהרגיל את עצמנו לחשוב על פי תובנות אלו, וכך להחדיר אותם בחיי היום-יום.
• חשיבה מידית[23] – על היהודי לעצור בכל הזדמנות בה נראה כי מנטרל הוא את עצמו מעשיה, יוזמה או כל מטלה חיובית ולחשוב בה-בעת זו על התובנות החסידיים.

כך, ע”י אימון ותרגול החשיבה הנכונה והחיובית, נמנע את עצמנו מדימוי עצמי נמוך ונבין שבכוחנו הדבר והחיים הם בסך בכל אתגר אחד גדול! נוכל להגביר בתוכנו את ההערכה העצמית, ולהרשות לעצמנו ליטול יוזמות חיוביות, לנהל פרויקטים של קדושה, להחליט החלטות טובות ולהמשיך להתקדם בעבודת ה’.

ההבדל בין טיפול החסידות לטיפול הנפוץ:

כעת, לאחר שהבנו כיצד חסידות מציעה להתמודד עם דימוי עצמי נמוך, נגש ונראה כיצד בעולם נהוג להילחם עם הבעיה ונבחין בצעד קדימה שמנחילה החסידות:

פסיכולוגיה חיובית:

לקראת סוף המאה ה-20, עלתה הסכמה אוניברסלית לגבי התכונות החיוביות של האדם. ממחקרם של מרבית הפסיכולוגים ששמו תשומת לב רבה לחיפוש אחר תכונות ומאפיינים אישיותיים חיוביים באדם, פיתחו גישה חדשנית, אשר שמה לה למטרה לפתח דרכים להגדלת האושר של בני האדם, תוך שימוש בעוצמות וכישורים של האדם ופיתוחם בהקשר האישי, הניהולי והארגוני למימוש והגשמה עצמית.

עיסוקה העיקרי של הפסיכולוגיה החיובית הוא הניסיון למצוא ולטפח כישרונות אנושיים ותחומי חוזק מרכזיים, הטבועים באדם מיום היוולדו והדרכים לטיפוח כישרונות ועוצמות אלו. בניגוד לפסיכולוגיה הקלאסית שמבוססת על המודל הרפואי.

אך עדיין לא נמצאו התכנים החיובים להגברת ההערכה העצמית של היהודי בעבודת ה’, כך שיהיה ניתן ליחסם ליצר הרע, לעבירות ולעולם הזה.

אסכולת ‘גדולת האדם’ (הסבא מסלבודקה):

ישנה שיטה בעולם היהודי שמנסה להגביר את ההערכה העצמית של היהודי. שיטה זו דגלה בהבנה של מרכזיות המין האנושי בעולם. לפיה האדם הוא “נזר הבריאה” ומעמדו ככזה, מחייבו להתנהג בצורה נעלה. על ידי הבנת גדלותו של האדם תושג התגברות על היצר שמנסה להפילנו והעולם שמהווה מחסום לקדושה.

אבל לגבי היצר הרע, העולם הזה וחטאות העבר, נראה היה שאין בנמצא הסתכלות חיובית כל שהיא. ותמיד נראו כאויבים שצריכים לגבור עליהם בחזקה.

שיטת החסידות:

החסידות – שבנקודת מבט כרונולוגית החסידות היא הרבה לפני התפתחות הפסיכולוגיה החיובית – מסבירה, שלא דיי בכך שנגביר את העוצמה שבנו ונתחזק במלחמת היצר. אלא, היא מצאה נקודות פנימיות חיוביות בכל עצם שנראה כמניע ומחסום. ועי”ז לשנות את הגישה השלילית שניתבנו לו עד עתה על מנת שיהפך לכזה שמחזק ומדרבן אותנו. שמלכתחילה לא יהיה בכלל מקום לחשיבה שלילית, שמאיימת ואורבת לנו.

בוחן אישי:

להלן בוחן אישי הנועד לאפשר לכם לזהות את נקודת מבטכם וכן את רמת הדימוי העצמי שלכם:

• האם מעשי וכישלונות העבר מונעים מכם לפעול שוב? כן/לא.
• כאשר מתמודדים אתם מול ניסיון קשה, האם זה מביא לכעס ותסכול? כן/לא.
• הקיימים מצבים בהם אתם מרגישים חוסר אונים ונואשות מלעמוד ולהתמודד? כן/לא.
• העולים במוחכם לפעמים מחשבות הנושאות תוכן של ‘למה הקב”ה עושה לי את זה’? כן/לא.

אם התשובה שלכם הייתה ‘לא‘. יש מצב שכבר עכשיו נקודת המבט שלכם חיובים הנושקת לזו של החסידות המנויה לעיל.

אם התשובה שלכם הייתה ‘כן‘, כנראה שמסתכלים אתם במשקפים שלא צוחצחו על ידי מי החסידות המגלים ושופכים אור חדש על כל קיום התורה והמצוות, עליכם להתבונן ולחשוב על כל האמור לעיל ולשנות את דפוס החשיבה משלילי לחיובי.

אז קדימה, מתחילים?

---

[1] דימוי עצמי – תבנית שכלית דרכה האדם רואה את עצמו, אוסף העמדות והרגשות של האדם כלפי עצמו וכמו כן הציפיות והתוכניות שלו מעצמו. האופן שבו הוא מעריך את כישוריו והאופן שנידמה לו שהוא מוערך ע”י אחרים. (שנור, 2005 ).

[2] ניתן לראות חלוקה זו בהגדרה של הפסיכולוג היהודי אברהם מאסלו בלקסיקון הפסיכולוגי ‘בטיפולנט’ (על פירמידת הצרכים).

[3] לקרא סוף המאה ה-20, עלתה הסכמה אוניברסלית לגבי התכונות החיוביות של האדם, ועל הצריכות להשתמש בהם בטיפולים פסיכולוגיים. בשונה מהפסיכולוגיה הקלאסית שראתה את המטופל במודל הרפואי בעל הפרעות שליליות.

[4] לקוטי אמרים תניא פ”ב.

[5] פל”ז.

[6] אג”ק י”א עמ’ מג, כ”ב עמ’ רנז, שנו ועוד.

[7] מדרש רבה שקלים י”ב ג’.

[8] תלמוד-בבלי עבודה זרה ג’ ע”א

[9] ברכות ל”ד ע”ב

[10] ראה ב’סמא חיי’ שהסביר שמעלתן של בעלי תשובה היא במצוות תשובה שלא נמצאת אצל צדיקים[10]. הרמב”ם[10] מסביר על כך שמעלתן של בעלי תשובה היא שלמרות שטעמו טעם חטא, כבשו את יצרם.

[11] יומא פ”ו ע”ב.

[12] ראה לקו”ש חט”ו עמ’ 43.

[13] בראשית פ”א פ”א.

[14] ויק”ר פל”ו.

[15] שה”ש פ”ה פ”א.

[16] ראה ספר המאמרים מלוקט [לפי חדשים] ח”ב עמ’ שנד.

[17] מה שנחשב בעולם ליצר הרע, נקרא בחסידות נפש בהמית. ראה לקוטי אמרים תניא פ”א.

[18] קידושין ל’ ע”ב.

[19] ראה מאירי קידושין ל’ ע”א.

[20] ראה גם לקוטי אמרים תניא עמ’ לח.

[21] ראה לקוטי אמרים תניא עמ’ 66 שם עוסק בהתבוננות על נפילת הרוח מחטאות העבר: “רק לזאת צריכים קביעות עיתים ושעת הכושר בישוב הדעת להתבונן בגדולת ה’ אשר חטא לו…”

[22] ראה לקוטי אמרים תניא עמ’ סא: “שזה נכלל ג”כ בלשון אמונה, שהוא לשון רגילות, שמרגיל האדם את עצמו כמו אומן המאמן ידיו וכו'”.

[23] ראה לקוטי אמרים תניא עמ’ 34 שם עוסק בנפילת מח”ז: “מיד בעלייתו לשם דוחהו בשתי ידיו ומסיח דעתו ממנו מיד שנזכר שהוא הרהור רע”.