לקיחת גורלינו בידינו – על פי תורת החסידות – Taking Control Of Your Circumstances

MyLife Essay Contest

הקדמה

האם יכול האדם בזמנינו לשנות את מצבו ולהפכו לטוב יותר ? האם אדם בודד, יכול לנווט את גורלו כרצונו, בתוך מיליארדי אנשים ?

לכאורה התשובה שלילית. האדם הממוצע בקושי מצליח לנווט את חייו בשלל האתגרים המזדמנים לו: פרנסה, משפחה ובריאות. לא בכולם הוא נוחל הצלחה, ובחלק גדול אף חווה כשלונות.

אם כך מדובר על האתגרים ה”רגילים” שבאים עליו, על אחת כמה וכמה, שהכשלונות רבים יותר כאשר האדם ניצב מול מצבים “בלתי הפיכים”: מחלה סופנית ר”ל1, קריסה כלכלית או מול פסיקה מוחלטת וסופית של הרשויות למינהם.

האם לתורה ישראל יש “תרופת פלא” להיחלצות ממצבים אלו ? בצורה חלקית – כן.

הרבי מליובוויאטש מגלה, על פי תורת החסידות, שאכן ישנה דרך ליציאה ממצבים קשים אלו².

ושאלת השאלות: האם כל אחד, כולל אני ואתה, בכל מצב נתון ובכל תחום יכול לעשות שימוש בדרך זו, כדי לשנות את מצבו לטובה?

עד כמה שהתשובה תשמע יומרנית ובלתי נתפסת: אכן כן! יש דרך כזו! ועל דרך זו נרחיב במאמר שלפנינו.

הבהרה: המאמר מבוסס על רעיונות הכתובים במספר מקומות בספרות התורנית והחסידית. הוא כתוב בעיבוד חופשי שלי, כדי שגם אלו שהלימוד במקורות קשה להם במקצת, עקב הסגנון המיוחד, ראשי התיבות והשפות השונות (ארמית ואידיש), יוכלו להבין בצורה כללית את הרעיון המרכזי המובא שם. רצוי ואף כדאי לעיין במקור, על אף הקושי המסוים הכרוך בכך. ברור ופשוט, שאם ישנה אי התאמה בין המאמר שכתבתי לבין המקור, הרי שהקולר תלוי בי – ושגיאות מי יבין.

נתחיל בהבהרת כמה הנחות יסוד: כבר כתבנו שיש מצבים “בלתי הפיכים”. אך מהו מצב בלתי הפיך ?

לדוגמא: ביצה רכה הנשמטת מידיו של הטבח – בהכרח בתוך שניה היא תתנפץ על הרצפה החשופה. או מחלה חשוכת מרפא, אשר תוצאותיה ידועות מראש. האם אלו מצבים בלתי הפיכים ?

לגבינו כן. משום שהתרגלנו לעובדה שהטבע פועל במסלול קבוע ובלתי משתנה: יום – לילה. קיץ – חורף. כח המשיכה.

אך האם הקדוש-ברוך-הוא גם הוא מוגבל לפעול על פי כוחות אלו ? בוודאי שלא! הרי הוא שיצר אותם ונתן להם את תכונותיהם המיוחדות. ביכולתו וברצונו הוא יכל להפך ולשנות את תכונותיהם. וכן היה כבר לעולמים: קריעת ים סוף, עשרת המכות, המן במדבר ועוד כהנה וכהנה.

כך שבאמת אין שום הגבלה שמגבילה את יכולת הקדוש-ברוך-הוא.

לאמיתו של דבר, כולנו, בשלב זה או אחר, נתקלים בתופעות ואירועים שאי אפשר להסבירם על פי דרך הטבע: חולים שהחלימו ללא כל הסבר רפואי, ובניגוד לכל הממצאים (מה שמכונה “נס רפואי” – אות לכך שאי אפשר להסביר את התופעה בכלים הידועים לנו) עני מרוד שנהפך למיליונר, עם קטן וחלש שמביס עמים גדולים וחזקים ממנו ועוד ועוד.

אם כן, ראינו, שקשה ככל שיהיה המצב, ברצונו של הקדוש-ברוך-הוא, יכול להתהפך לטובה.

התורה מתארת את ההרגשה הזו (שעד כמה שהמצב קשה ומסובך, הקדוש-ברוך-הוא יכול בנקל להפכו לטובה) כ: אמונה.

פירושו של דבר: אני מאמין באמונה שלימה שהקדוש-ברוך-הוא יכול לרפא \ להציל \ להעשיר אותי, מבלי תלות במצב בו אני נמצא.

נמשיך לשלב הבא: נתאר לעצמינו, מצב בו הקדוש-ברוך-הוא מתגלה למישהו, ומבטיח לו בצורה מפורשת, ובלתי משתמעת לשני פנים: אם תעשה כך וכך, תזכה לתוצאה מבורכת מסויימת.

ברור שהבטחת הקדוש-ברוך-הוא תתקיים. הבה נבחן את מצבו של נשוא ההבטחה: האם הוא מאמין בקיום ההבטחה?

לכאורה התשובה שלילית: הוא לא מאמין שההבטחה תקויים הוא בטוח שההבטחה תקויים. שהרי המבטיח אינו מוגבל בשום הגבלה, ובמילא אין מי שיעצור אותו.

אך כשהמדרש דן בנושא3, הוא מניח את שתי האפשרויות לפנינו: (א) האדם בטוח שההבטחה תקויים (ב) האדם מאמין שההבטחה תקויים.

כיצד ניתן רק להאמין, מבלי להיות בטוחים בכל מאת האחוזים ? ההסבר שמספקת המדרש הוא: בדרך למימוש ההבטחה, האדם , בפעולתיו הוא, משבש את המהלכים, ובמילא הוא כבר אינו ראוי לברכה.

לדוגמא: אבא המבטיח לבנו מתנה נאה עקב הצלחתו בלימודים. לאחר מכן, עקב התנהגות לא נאותה של הילד, האב מחליט שלא לתת לילד את המתנה. אולם על מי מדברת הגמרא ? על “בחיר האבות” (המובחר שמבין אבות האומה) יעקב אבינו ו”בחיר הנביאים” משה רבינו. לשני אישים אלו הבטיח הקדוש-ברוך-הוא בצורה מפורשת וחד משמעית הבטחות. ובכל זאת, הוא לא היו בטוחים במימוש ההבטחה, משום “שמא גרם החטא”. מצד גודל ענוותנותם, הם חשבו שמעשיהם הלא טובים, עלולים לפגוע במימוש הבטחת הקדוש-ברוך-הוא.

נשאלת השאלה: אם “הם”, שבאמת היו צדיקים, ובאמת הגיע להם ברכתו של הקדוש-ברוך-הוא, ולא זו בלבד, אלא שגם קיבלו הבטחה בפועל – אם לאחר כל זה הם עדיין לא היו בטוחים במימוש ההבטחה, כיצד יוכלו אנשים כערכנו להיות בטוחים שהברכה תגיע אלינו ?

זו לא רק שאלה תיאורתית, משום שישנו עניין מפורש⁴, שעל כל אחד להיות בבטחון מלא שהקדוש-ברוך-הוא ייטיב לו.

איך אפשר להיות בבטחון גמור ? האם זה אפשרי ?

ננסה להציע פתרון מסוים לשאלה:

מהו בעצם “טוב” ומהו “רע” ? האם יש לנו תשובה מוחלטת לכך ?

לדוגמא: איש עסקים שהיה בדרכו לפגישה עסקית חשובה, ובשל אירועים שונים הוא איחר לטיסה, עם כל המשתמע מכך.

האם זה דבר רע ? בוודאי. כך יאמר כל בר דעת. איש העסקים לא הגיע לפגישה, הפגישה התבטלה ועימה העסקה שיכלה לבסס את מעמד החברה.

אבל, אם יתברר לאחר מספר שעות, שהמטוס התרסק, הרי שכל גורם שהיה קשור לאיחור של איש העסקים – בעצם הציל את חייו. כך שהאיחור היה לאמיתו של דבר “טוב”.

מספר גורמים הטבועים בנו, גורמים לנו לראות אירועים פרטיים וכלליים באור שלילי: קוצר ראות, אנוכיות וראיה סלקטיבית.

הצטרפות היפנים לציר הרשע הגרמני במלחמת העולם השניה, נראתה באותם ימים רעה מאוד – אך אירוע זה בעצם הכריע את המערכה, בכך שגרם לארה”ב להצטרף למערכה.

אמברגו הנשק שהטילו האמריקאים על ישראל בשנות החמישים, נראה קאטסטרופלי, אך אירוע מכונן זה, הוא שייצר את הטריגר להקמת התעשיות הצבאיות בישראל.
לא מעט אנשים העידו, שדווקא פיטוריהם ממקום עבודתם, היה האירוע שבזכותו הם יצאו מחושלים יותר, נחושים יותר וייצירתיים יותר, עד ששיפרו את מעמדם הכלכלי והחברתי בצורה מופלאה.

ואם נתרגם את הדוגמאות הנ”ל לשפת היום-יום שלנו: אם בעסקה מסויומת הרווחתי כסף – מצויין. אם הפסדתי – גם כן טוב, אלא שהטוב הזה אני צריך ל”חפש” מעט.

סיכום קצר עד לנקודה זו: ראשית ראינו שישנה חובה על אדם אדם להיות בטוח שיצליח להיחלץ מכל צרה שתבוא עליו. וכיצד יעשה זאת? על ידי שיבין שבעצם כל אירוע הוא אירוע טוב.

הרבי מליובוויאטש מקבל את ההסבר הזה כחלקי בלבד: אם מישהו פוטר מעבודתו – זה בהחלט אירוע לא טוב. אם מישהו איבד את כל הונו – זה בהחלט אירוע לא טוב. אם מישהי נכשלה במבחן קובע – זה בהחלט אירוע לא טוב. יתכן ובעתיד, יתגלה שהאירועים, למעשה היו אירועים טובים, אבל כרגע, בראייה המצומצמת שלנו – אלו בהחלט אירועים לא מרנינים. ואם למישהו יש קרוב משפחה חולה ל”ע, התוצאה הטובה היחידה לה הוא מצפה, היא רפואתו השלימה! ואם מישהו ניגש לבצע עסקה, התוצאה הטובה מבחינתו היא רווח. ורצוי הרבה.

ושוב חוזרת השאלה, על סמך מה, יכול אדם מן הישוב, להיות בטוח, שמהאירוע הניצב בפניו הוא ייצא בצורה טובה ? והכוונה “טובה”, שכל אדם שישמע על המקרה יבין בפשטות שאכן התוצאה טובה, ללא כל הסברים נוספים או ציפיה לעתיד.

התשובה של הרבי, פשוטה ומדהימה בתכלית. ההסבר מבוסס על דברי ה”צמח צדק”, הרבי השלישי של חסידות חב”ד, וניתן לתמצתו בארבע מילים5: תחשוב טוב – יהיה טוב !!!

כלומר: אם אדם יחשוב שיהיה לו טוב – יהיה לו טוב6. אם יחשוב שהוא ירוויח כסף – הוא ירוויח. אם הוא יחשוב שקרוב משפחתו יבריא – אותו קרוב יבריא!

כמובן שהמילה “יחשוב” מקפלת בתוכה הרבה מעבר למחשב גרידא. הכוונה היא בטחון שלם, שהאדם סומך באמת ובעומק נשמתו רק על הקדוש-ברוך-הוא בלבד, עד שאינו דואג כלל.

קל לכתוב – קצת יותר קשה לבצע.

אז איך מבצעים את הרעיון הנפלא הזה ? במספר שלבים, אפשר ביחד ואפשר בנפרד:

מחזקים את האמונה בקדוש-ברוך-הוא: מתבוננים כיצד מצבים קשים ביותר התהפכו לטובה, בניגוד לכל התחזיות. פשוט להסתכל בעיון על אירועים פרטיים ועולמיים, איך שדברים מתהפכים ולטובה, בניגוע לכל חוקי הטבע.

מתרחקים ממחשבות שליליות, וקל וחומר מדיבורים שליליים.

מתחילים לבטוח, בכל אירוע קטן או גדול, שהוא יתרחש לטובתינו!

About the Author:

Israel Rozenberg lives in Nachlas Har Chabad (Kiryat Malachi) in Eretz Yisroel with his wife and children. He is 49 years old, and works as an engineer at Edusoft Compan

הערות ומקורות