Addressing Behavioral Addictions

by Shneor Zalman Gershovitz
Essays 2015

MyLife Essay Contest

החופש ותופעות הלוואי שלו

המאה עשרים הצליחה למגר סופית מן העולם החפשי את נגעי ימי הביניים, שהעיקריים שבהם היו העבדות, העריצות, כמו מחלות קשות שהתפתחו למגפות.
התפתחות הרפואה והרפואה המונעת הביאו להעלמות המגפות שקטלו מליונים במאות הקודמות. ערך ה’חופש’ חלחל לכל שדרות החברה, ובמדינות המערביות העבדות נעלמה מהעולם.

מושג החופש לא הסתכם בביטול העבדות, אלא כלל בתוכו שוויון זכויות מלא, ומערכת שלטון דמוקרטית. תופעות ואירועים שונים שאירעו במדינות המערב העניקו לחופש פרשנות חדשה, לא רק ביטול העבדות המעמדות ושוויון הזכויות, אלא גם חופש ושחרור אישי נטול כבלים חברתיים דתיים או משפחתיים, הצעירים ערערו לגמרי על השמרנות הערכית, המוסכמות , הסמכויות , והנורמות שאפיינו את החברה עד העת הזו.

פרשנות זו חלחלה לכל שכבות החברה , הדת איבדה את מקומה כמוסר החברה, ובמקרים רבים היא משמשת כחוויה מיסטית בלתי מחייבת .

כתוצאה מכך התפתח האינדיבידואליזם בו כל אחד קובע את סולם ערכיו, והחברה מחונכת לקבל האחר הזר והשונה , עד שכיום האדם ליברלי הוא זה המעניק חופש מוחלט לילדיו ואינו כופה עליהם את סולם הערכים שלו .

התפתחויות חיוביות אלו גרמו לתופעות לוואי, בדמות תחושות של איבוד משמעות וריקנות. בעוד שבעבר המבנה המשפחתי, ציפיות החברה, חוקי ומוסר הדת היוו מסגרת פסיכולוגית תומכת המעניקה משמעות וטעם לחיים גם בעיתות מצוקה, הרי שאצל אלו שאיבדו מסגרת תומכת זו נוצר בעיתות מצוקה וואקום, המתמלא במהרה בהתמכרויות שונות, המעבירות את המתמכר לעולם דמיוני וירטואלי, ומשכיחות ממנו את אתגרי ומצוקות היום- יום .

התמכרות לחומרים והתמכרות התנהגותית

הרפואה מבחינה בשני סוגים שונים של התמכרויות האחת ההתמכרות הקלאסית והידועה שהיא התמכרות פיזית לחומרים מסויימים כאלכוהול, סיגריות, וסמים .

השניה היא התמכרות התנהגותית הגורמת להשקעת זמן רב במשחקי מחשב, צפיה באינטרנט , צפיה בסרטים, הימורים כפייתיים או קניות הבאות לחפות על חסכים נפשיים .

ההתמכרות עשויה להגיע לרמות קשות אשר יגרמו להפרעה ממשית בשגרת היום-יום .

האדם המכור מודע להפרעה זו , ומתמלא בייסורי חרטה קבועים, אך אינו מצליח לעשות את השינוי הנדרש כדי להגמל מהתמכרותו.

ההתמכרות הפיזית לסמים , אלכוהול ודומיהם, דורשת טיפול תרופתי בנוסף לטיפול הפסיכולוגי, ולא בה עוסק מאמר זה, אלא בהתמכרות ההתנהגותית שאינה קשורה עם חומרים פיזיים , אנו נציע תובנות העולות מספר התניא, וננסה להשתמש בארגז הכלים שלו עבור חולאי המאה העשרים ואחת :

שיטות הטיפול המקובלו

הגישה הפסיכולוגית המקובלת בעולם מכירה בהתמכרות כבעיה, מרגע שהיא חורגת מגבולות ה’נורמלי’ ופוגעת בשגרת חיי האדם. הטיפול הוא בעיקרו פסיכולוגי ולעיתים גם תרופתי, ומטרתו להפסיק מידית את ההתמכרות , ובשלב מאוחר יותר לעקור את גורמי ההתמכרות מן השורש

. אצל האדם הדתי נוסף לפעמים גם המימד הדתי לענין, התמכרות לדברים האסורים על פי הדת , מכניסה אותו לקונפליקטים קשים וגורמת לעירעור הבטחון העצמי .

הגישה התורנית הקלאסית רואה בהתמכרות תוצאה של יצר המפתה ומושך את האדם לדברים הזרים ואסורים לו ולנשמתו . אין מינון נורמלי לדברים אסורים – אלא על האדם להתרחק לחלוטין מדברים אלו , ולחילופין להשקיע את עצמו וזמנו בדברים טובים וחיוביים.

החסרון שבגישות אלו הוא במשאבים הנפשיים הרבים שהן דורשות, וכן במבחן התוצאה הסופית, גם אם יתמיד האדם במלחמה זו, מן הנמנע שלא יחווה במהלך הגמילה או לאחריה נפילות וירידות זמניות. האדם שהשקיע במלחמה זו את כל מרצו יפרש את הנפילה בתור הפסד הגורר שברון , נפילת רוח , וייאוש מהמשך הדרך, ‘אם נפלתי שוב, סימן שכל מה שעשיתי עד עכשיו לא שווה הרבה’, ונוצר מעגל קסמים שלילי .

< הנקודה התיכונה בכל הגישות המקובלות הוא ההתייחסות להתמכרות כאל דבר חיצוני המשתלט על האדם תוך סיכון לשבש את שגרת חייו. נקודת המוצא של הטיפול היא שהאדם המכור אינו ‘נורמטיבי ‘ כשבשלב ראשון מאמנים אותו לשלוט בדחפיו, והמטרה היא שהאדם ישנה את משיכותיו .

הכחשת או הכרת ההתמכרות

אחד המאפיינים של התמכרות התנהגותית הוא ההכחשה המתלווה להתמכרות, המכור לאלכוהול או לסמים לא יכחיש את התמכרותו, ואת הנזקים הנגרמים לו ממנה, הוא מודע לכך שאינו ‘נורמטיבי’, ושעליו לטפל בבעייתו באופן מקצועי.

שונים הדברים בהתמכרות התנהגותית שהסובל ממנה בדרך כלל מחזיק עצמו לאדם נורמטיבי, ואת התמכרותו הוא מתרץ כנפילות חד פעמיות ‘זה לא מתאים לאישיות שלי’, ו’בפעם הבאה זה לא יקרה’, לפעמים חש האדם בושה כתוצאה ממעשיו, ואינו מבין כיצד אדם מצליחן ומוכשר כמוהו כבול בזוטות ולא עולה בידו להשתחרר מהם, בושה זו גורמת לרוב לחיזוק ההכחשה.

הטיפול הקלאסי הניתן למתמכר מתעלם מנקודה חשובה זו, ומסתפק בכך שהוא מכיר בכך שישנה בעיה ומביע נכונות לטיפול.

גישת התניא: לא להתעסק עם המשיכה, אלא עם תוצאותיה

הגישה המפתיעה של ה’תניא’ הפוכה לחלוטין, הוא מגיע מתוך הנחה שיש לעשות הפרדה מוחלטת בין ה’מעשה’ שהוא הפעולות אותן עושה האדם המכור, לבין ה’לב’ הגורם למעשה, ההפרדה כל כך מוחלטת עד כדי כך שאם האדם שולט במעשיו הוא נחשב כנורמטיבי לחלוטין , ואין הוא זקוק ליותר מכך או אפילו , ואין לתבוע ממנו אין הוא מסוגל ליותר מכך כיון שזהו טבעו , ומלחמה עם עצמו נועדה מראש לכשלון לשנות את עצמו וודאי שאין מה להתבייש או להכחיש זאת .

כשאדם נדרש לשנות את משיכותיו, והוא נוכח שוב ושוב שלבו נמשך לאותם הדברים ללא שינוי – עלול הוא להכנס למעגל הקסמים השלילי אף ללא נפילות זמניות ולהתקבע בהתמכרותו, ההכרה שתהליך הגמילה יתבצע בשלימות גם אם משיכותיו יישארו חזקות כמו שהיו, נותנת להתמכרות מימדים טבעיים ופרופוציות נכונות המסייעות לאתחול התמודדות נכונה עם ההתמכרות.

כעת מובן שהפתרון להתמכרות יתמקד בשליטה על המשיכה לא רק כ’עזרה ראשונה’ כפי שמקובל בפסיכולוגיה, אלא גם כאסטרטגיה ארוכה וכתכלית ויעד.

המוח שליט על הלב

: במלחמה בין ההבנה והרציונליות (‘מוח ‘) לבין תשוקות התניא קובע כלל יסודי: ‘המוח שליט על הלב’ ודחפי האדם (‘לב’) – תמיד ינצח המוח.
והיה ואדם רואה שלבו מושכו לעשיית דברים הנוגדים את הבנתו , החסרון אינו בכך שלבו חזק מאוד ולא ניתן לשליטה, אלא בכך שהמוח לא הפנים באמת את החסרון שבמעשה מסויים והניח ללב לעשות כרצונו.

כאן אנו מגלים שהמוח לא תמיד אובייקטיבי, וניתן לשחד אותו די בקלות כך שיבין ויפרש דברים מסויימים באופן שנוח לאדם.

ניקח לדוגמא אדם המכור למשחק אלקטרוני: הוא אינו רואה כל רע במשחק של 20 דקות יומיות, אבל אינו חפץ ש 20 הדקות יתארכו ל 10 שעות, אז כיצד זה קורה? התשובה היא פשוטה: ההנאה שלו מהמשחק גורמת למוחו לחשוב באופן של ‘מה הבעיה בעוד דקה אחת?’

אם אתם שואלים את עצמכם כעת מה הבעיה בעוד דקה אחת בלבד, סימן שהמוח שלכם משוחד, כי אם דקה אחת לא נחשבת כבעיה, אז גם הדקה שאחריה תהיה ‘עוד דקה אחת ודי’ והגענו ל 10 שעות יומיות.

הפרדה של ההתמכרות לחלקים ופרטים

כדי להגיע לגמילה, יש להתמקד אם כן בדקה הנוספת בלבד, על המוח להפנים מדוע הדקה הזו מסוכנת ולא רצויה, וכן שאין שום חילוק בין ‘עוד דקה אחת בלבד’ לבין ‘עוד עשר שעות בלבד’ . כעת המוח השתחרר מהתמכרות של הדקה הזו, והוא פנוי להתמקד בנסיון הבא ובדקה האחת בלבד שבוא תבוא.

כאמור: שחרור של המוח מה’שוחד’ יגרום למוח למלא את תפקידו הטבעי בשליטה על יצרי הלב .

כשעוסקים בהתמכרות לדבר הנוגד את חוקי הדת פעולת שיחוד המוח נעשית כך: המוח אינו רוצה לעבור על חוקי הדת, אבל כשיורדים לפרטים האדם משכנע את עצמו שישנם עבירות קלות יותר החמורות מבחינת הדת פחות מאחרות, ומרשה לעצמו לעבור עליהם. תהליך ההפנמה צריך להיות בכך שכל העבירות שוות בחומרתן.

פעולה בדרך זו דורשת פחות משאבים נפשיים מאחר שהוא מתמודד מול הדקות הבודדות והמעשים הקטנים, ולא מול הכלל, וכן מבטיחה שנפילות זמניות לא יפילו את האדם לייאוש, כיון שכל ניצחון מהווה תכלית בפני עצמה, ואילו לנפילה זמנית אין השלכות של כשלון לנצחונות שקדמו לה, או ייאוש מנצחונות שיבואו לאחריה.

תמיכה בתהליך ההפנמה

תהליך ההפנמה דורש השקעה של נכונות, לימוד, והתבוננות, ויש לתמוך בו גם בעזרת עזרים חיצוניים:

למשל כדי להתמודד עם התאווה של פרט או דקה מסויימת , ניתן להתבונן בסגנון כזה: האם היינו מוכנים לחתוך שנה בחיים, ולחיות את שאר חיינו נקיים לגמרי מהתמכרות זו?
אם התשובה היא כן, יש להכניס את הלוגיקה הזו למשוואה , וכל פעם שעולה בכם תאווה, חישבו על כך שלא מבקשים ממכם שנה בחיים, אלא מאמץ פחות בהרבה של תתגבר על עצמך ‘פעם אחת בלבד’ והחיים שלך ניצלו.

התבוננות והחלטות

כמו כן יש לקבוע זמן קבוע יומי (בתחלת הדרך לפחות) כדי להתבונן ולהפנים את הנזק שנגרם לנו כתוצאה מההתמכרות, ההתבוננות צריכה להיות מספיקה, ויורדת לפרטים הקטנים, ודווקא בהם שהם אלו הגורמים לחזרת ההתמכרות.

ההתבוננות לא תהיה רק על נזקי ההתמכרות, אלא תהיה גם חיובית, על החיים הטובים כשהם ללא ההתמכרות, ובירידה לפרטים: ” כמה טוב יהיה אם אשקיע את דקת המשחק בדבר מועיל שיתרום לחיי ” כך נמנע יצירת וואקום מסוכן.

סיום ההתבוננות יהיה בנטילת החלטות טובות, שיתמקדו גם הן בפרטים הקטנים, ולא יתירו לתאוות ולהתמכרות לעבור את סף דלתנו אפילו לא בכדי ‘דקה אחת בלבד’ או ‘משחק אחד וזהו’.

כשנגיע במשך היום לידי ניסיון, תעזור לנו ההתבוננות של הבוקר בשילוב ההתבוננות בשעת הנסיון עצמו – להתגבר עליו.

תמיכות נוספות

אי שקיעה בדכדוך ועצבות היא תנאי בסיסי להצלחה במלחמת הגמילה (כמו בכל מלחמחה) – יש להשתדל ולהיות בשמחה.

כדאי להיות בקשר עם אנשים אחרים שמבצעים בעצמם שיטה זו של התבוננות וגמילה, ומידי פעם להפגש, לשוחח, ולשתף נסיון אישי.

מניעה: סוף כל סוף, כדאי לשמור על סביבה נקיה מהדברים שאליהם אתם מתמכרים, ולבקש את תמיכת הסביבה, ‘ ואל תביאני לידי נסיון .