הדרך להתמודד עם סחף רגשי מוח שליט על הלב
Cognitive Vs. Emotional

MyLife Essay Contest

מבוא

ים החיים מזמן לעיתים קרובות גלי קשיים והתמודדויות מורכבות. בזמנים שכאלה, מציף הרגש את האדם ומטלטל את עולמו הפנימי. קל להיכנע למערבולת ולהיסחף עם הזרם הרגשי, אך לעיתים קרובות התוצאה עלולה להיות הרסנית…

בעידן המודרני, זוכה הרגש למקום של כבוד, ולא תמיד ממניעים טהורים. אסטרטגים ובעלי אינטרסים, בוחרים בדרך הקלה ופונים אל הרגש כדי לשכנע ולהניע לפעולה. הניסיון לעורר תחושות אהבה, קירבה, אושר וגם עצב, פחד וזעזוע, מנצל את חולשות הרגש האנושי ואכן נוחל הצלחות רבות.

מן הצד השני של המתרס, נשמע קולו של ההיגיון. העובדות עומדות לצדו, הוא שקול וצלול, אך עיתים קולו המתון נבלע בהוריקן הרגשות המתפרץ בקול רעש גדול.

המפגש בין השכל והרגש, יוצר בדרך כלל קונפליקט קיומי ויומיומי האם – להיצמד להגיון או לתת מקום לרגש?

בספר עתיק שנכתב לפני למעלה ממאתיים שנה, מקופל הפתרון לדילמה, בארבע מילים: “מוח שליט על הלב”. זהו משפט מפתח בספר התניא, ספר היסוד של חסידות חב”ד, המציג חוק טבע שהוא עבודת חיים.

בחיבור זה נעמוד על משמעות המשפט והשלכותיו המעשיות, ונגלה תובנה מהפכנית, אשר יישומה סולל שביל זהב בצומת השכל והרגש.

רגש מול שכל

הוא סוחף, מבלבל ומדהים בעוצמתו. הרגש אחראי על רבים מהקונפליקטים והכישלונות האנושיים, אישיים ובינאישיים כאחד. כמו בהתפרצות הר געש, להבות האש עשויות להיראות מרהיבות, אך למעשה הן מפיצות גזים רעילים, מכלות וגורמות לטרגדיות. כך גם תחושות כעס, אשמה, חרדה ותסכול כמו גם רגשות חיוביים של אהבה, התלהבות או חמלה, עלולים להניע לפעולות מוטעות, למעשים פזיזים ולתוצאות הרסניות. בין אם מדובר ברגש הנחשב שלילי או כזה שנראה כחיובי, הרגש הוא אי רציונלי ופועל בעוצמה המאיימת להשתלט על – מערכת ההפעלה שלנו…

אך הרגש אינו השחקן היחיד באותה מערכת. אם נבחן את מרכיבי ה’ספינה’ האנושית בים החיים, נמצא בה מגוון של כוחות, תכונות, יכולות וחושים. שני מרכיבים עיקריים נלחמים על כתר ההנהגה והניווט: מוח מול לב, או במילים אחרות, שכל מול רגשות, תובנה מול תחושה.

הרגש מצטיין בתוקף מיוחד. הוא חזק! הוא משתלט ומציף את האדם, עלול להאפיל על הנחות יסוד ותובנות מוצקות, ולהוביל את האדם למקומות אליהם מעולם לא חשב להגיע.

אך לב האדם אינו חזות הכול. בצמרת מבנה גופו של האדם ניצב הראש, ובו המוח. שם טמון יתרון החכמה. הכוחות השכליים, התבונה וההיגיון, מנותקים מן הרגש, וביכולתם לבחון ולנתח את המציאות מנקודת מבט אובייקטיבית ומפוכחת. אל מול הסבריו הלוגיים, הבנויים להפליא של השכל ניצב הרגש – שלעיתים קרובות הוא בלתי ניתן להסברה ואף מחוסר היגיון בעליל. אך בעוד הרגש הוא חמים וכובש, השכל הינו קר ומתון.

מי, אם כן, יגבר? באיזה קול עלינו לבחור בצמתי החיים, בקול המוח או בקול הלב?

האם התובנה, עמוקה והגיונית ככל שתהיה, יכולה לנצח את הרגש הבוער?

מוח שליט על הלב

מייסד חסידות חב”ד, רבי שניאור זלמן מלאדי, מביא בספרו “תניא” ציטוט מספר הזוהר, אותו הוא מסביר כחוק טבע המהווה כלל יסוד לחיים: “המוח שליט על הלב בתולדתו וטבע יצירתו”¹ . בעל התניא מתייחס לתכונה זו כטבעית ומולדת לכל הולך על שתיים. הראש, הגבוה מאברי הגוף, הוא המנהיג ולו השליטה. משמעות הדבר היא, שגם כאשר הרגשות מתפרצים, עדיין, ביכולת האדם למשול בהם ולעמוד איתן כנגדם, הדבר אך תלוי ברצון שבמוחו. לא זו בלבד,בכוחו של האדם לא רק להסיח את הדעת מהרגשות, אלא גם להפנות את דעתו ומחשבותיו אל הקצה השני, אל רעיונות סותרים והופכיים לחלוטין לרגש המציף.

זהו רובד אחד של “מוח שליט על הלב”, המתייחס למוח כדומיננטי בהפעלת המערכת האנושית, כאשר ביכולתו לעמוד איתן, לבלום את האדם לבל ייסחף אחר הרגשות ולהתגבר כנגדם.

דוגמא קלאסית לכך אדם הזקוק לניתוח, אך רגשות הפחד מונעים ממנו לגשת לניתוח. לאחר תהליך של התבוננות שכלית, אודות חיוניות הניתוח לרפואתו, יגבר קול ההיגיון על תחושות הפחד בלב, וייגש לניתוח.

רובד נוסף, נעלה יותר, מייחס למוח שליטה ברמה כה גבוהה, בה הוא מחולל שינוי ברגש הלב, ואף יוצר מציאות של רגשות חדשים, שנוצרו כתוצאה מתהליכי הבנתו.

שלושה שלבים

הרבי החמישי בשושלת נשיאי חב”ד, רבי שלום דוב בער, מרחיב אודות יחסי הגומלין המתפתחים בין השכל לרגשות הטבועים באדם מלידה, כאשר השלב השלישי מתאר את המוח השליט על הלב בהתאם לרובד הנעלה שהוזכר לעיל².

בשלב ראשון, הרגשות המולדים הטבועים בבני האנוש, דומים במידה מסוימת לאינסטינקטים אין בהן כל הבחנה בין טוב לרע. בגיל הרך הרגשות אינם – עוצמתיים פחות מאשר בבגרות, אך הם מוצאים את ביטויים בעניינים פעוטים וחסרי ערך, משום שעדיין לא ניכרת בהם השפעת השכל. בשלב זה, הרגש הוא שחקן יחיד בזירה, והשכל עדיין לא נכנס לפעולה. כתוצאה מכך, רגשותיו של ילד קטן עלולים להובילו גם למחוזות מסוכנים שעלולים להזיק לו.

בשלב השני, ככל שהילד גדל, שכלו מתפתח. המוח מקרין גם על הרגש, מנחה אותו לפנות לאפיקים הגיוניים, תועלתיים ובעלי ערך, ולהתרחק מסכנות ומוקשים. בהתאמה להתפתחותו הקוגניטיבית, ‘מתבגר’ גם הרגש. בלשון החסידות, נקרא התהליך “הגדלת המידות”. הגורם לתהליך הוא, אמנם, ההבנה השכלית, אך ה’גדילה’ והעליה מתרחשת במידות ברגשות. הרגשות הם – נקודת המוצא. הם ‘השחקנים הראשיים’, ומקומו של השכל, כשחקן משנה, הוא לפתח בהם הבחנה בין טוב לרע, ולהעלות את הרגש במדרגה, כך שיתבטא בעניינים בעלי ערך ולא נחותים.

אדם שנולד עם נטייה טבעית לחסד ונתינה, הרגש הגולמי, הטבוע מלידה, עלול להתבטא באופן שגוי ומעוות, לדוגמא, ילד שייקח ללא רשות את כרטיס האשראי של אביו, וייתן אותו לעני המבקש תרומה, מתוך רצון לעזור. הנתינה עלולה להיות לא רצויה ואף מזיקה, כיוון שעדיין לא התפתחה ההבחנה בין טוב לרע. ככל שתתפתח הבנה שכלית, היא תווסת את הרגש המתעורר אל הכיוון הנכון.

התהליך המתואר, בו הרגשות העצמאיים מקבלים את ניווט ההיגיון שכלי, מתרחש בהדרגה משנות הילדות המוקדמות עד גיל שלוש עשרה שנים )או שתים עשרה שנים אצל בת(, אז נכנס האדם בעול מצוות והוא בגדר בר דעת, בעל יכולת לבחור בין טוב לרע.

מכאן ואילך, ביכולת האדם להעפיל לשלב השלישי והגבוה יותר, בו המוח יקבל את התפקיד הראשי, “מוח שליט על הלב”. לא עוד רגשות שולטים, כשלצדם השכל המנווט ותורם להם מהבנתו, כי אם הבנה רציונאלית במקום הראשון והדומיננטי, ממנה ‘נולד’ ונוצר רגש מתאים. כאן מתחיל התהליך בהתבוננות שכלית ומעמיקה, ניתוח ושקלול מקיף של כל הנתונים לפרטי פרטיהם. בסיום התהליך הקוגניטיבי, עולה המסקנה בדבר היחס הרצוי לעניין, באופן של קירבה, נטייה ואהבה או שמא דחייה וריחוק. כפועל יוצא ממסקנה זו, נוצר רגש מתאים. ומכלל הן אתה שומע לאו: מסקנת השכל, ככל שזו הגיעה לאחר עבודת התבוננות עמוקה ונכונה, מונעת התפתחות רגש סותר הנוגד את רוחה. שלב זה, מציג את הרובד הנעלה של “מוח שליט על הלב”, כאשר ביכולת המוח לא רק לגבור כנגד הרגש כי אם לפעול עליו שינוי ואף ליצור רגש חדש הנגזר מהתובנה.

זיקה לשיטות פסיכולוגיות

כמאה חמישים שנה לאחר שבעל התניא טבע את הכלל “מוח שליט על הלב” כהוראה פורצת דרך לשינוי מעשי, החלה להתפתח בעולם הפסיכולוגי השיטה שבבסיסה עומד רעיון מקביל, המכיר בכוחו של המוח ובהשפעתו על ההתנהגות.

באמצע המאה העשרים החלו להתפתח עקרונות הטיפול הקוגניטיבי, שיטה פסיכולוגית המבוססת על ההנחה שדפוסי חשיבה משפיעים על ההתנהגות. בסיס השיטה מושתת על ההנחה שהמחשבות הן שתקבענה את התוצאות. הפסיכולוג אלברט אליס, מאבות השיטה, פיתח את מודל אמ”ת: אירוע – מחשבה תוצאה ) – ABCDE במקור(. גם שיטות הטיפול הפסיכולוגיות המוכרות כיום, עושות שימוש בהנחות יסוד אלה³.

סיכום

זוהי תמציתה של התשובה לדילמה בין הרגש לשכל. השלטת המוח מהווה אבן יסוד בשיטת חב”ד המכירה בכוחות השכל: חכמה, בינה ודעת, כמפתח – לעבודת האדם. זוהי גם תובנה מהפכנית, הקוראת תיגר על רוח ימינו, בהם מוענקת ‘זכות קדימה’ לרגשות, דחפים ויצרים. זוהי התווייה לחיים של משמעות ושליטה, המחזירה את מושכות האחריות לידי האדם, וממלאת אותו בכוחות לבחור בהיגיון כמנחה ומוביל, כך ש’הוריקן’ הרגש לא יתפרץ ויחולל אסון. אין ספק, זוהי עבודה מאומצת, עקבית ובלתי פוסקת, לעיתים מלחמה של ממש, אך שכרה בצידה…

נסיים בסיפור חסידי מופלא על תלמידו של בעל התניא, החסיד ר’ משה מייזליש, שהגיע לדרגה נעלית בהשלטת המוח על הלב. במלחמה בין רוסיה לצרפת, פעל בעל התניא לטובת רוסיה ושלח את ר’ משה שהיה מוכשר ומלומד בשפות, לרגל לטובת הרוסים. ר’ משה חדר לדרגים הגבוהים בצבא הצרפתי. פעם, נכנס נפוליאון לחדר בו ישבו הקצינים וניהלו את המלחמה, וראה את ר’ משה. הוא פנה אליו בצעקה ‘אתה מרגל’, והניח את ידו על ליבו של ר’ משה כדי לבדוק את פעימות ליבו. ר’ משה, שהרגיל את עצמו להשליט המוח על הלב, לא התפעל מהצעקות, וליבו פעם כרגיל… כך הצילה דרך עבודה זו, את חייו.

תרגיל לסיכום

בעת התלבטות, קונפליקט או משבר, או סתם הצפת רגשות בלתי מבוקרת, נסה את הפעילות הבאה:

1. קח דף ועט, והעלה על הכתב, בלי סינון, את כל התחושות, המחשבות, הרצונות לצד ההסתייגויות, כל העולה בראשך בעניין הנדון.
2. סיימת? כעת קח דף חדש, קפל אותו לשניים, ורשום בראש כל צד כותרת: מוח / לב
3. מיין את כל המשפטים שרשמת בדף הראשון, ורשום כל אחד מהם תחת הכותרת המתאימה.
4. השווה בין שני הצדדים. האם יש מספיק היגדים תחת הכותרת מוח…? האם יש אינטגרציה בין המשפטים משני הצדדים? אם התשובות לשתי השאלות הן ‘כן’ מוחלט, אתה בהחלט בכיוון של מוח שליט על הלב! אבל אם לא ממש… חשוב על זה! התאמץ לרשום עוד משפטים של חשיבה הגיונית על הנושא. נסה להגיע למספר משפטים לפחות כמו בצד של הלב. מומלץ ‘לישון על זה לילה’…
5. קפל שוב את הדף. קרא מספר פעמים רק את הצד של ‘מוח’. שנן את המשפטים שרשמת, שוב ושוב. האם כדאי לשנות את רוח הדברים בצד של ‘לב’? האם תוכל לנסח משפטים המביעים רגשות חדשים ושונים כלפי העניין? רשום אותם על הדף, ובעיקר, רשום אותם על לוח ליבך… בהצלחה!!!

הערות ומקורות