. . . תגידו תודה
Gratitude as a Tool for Healthy Living
Essays 2015
MyLife Essay Contest
מבוא
אחת הבעיות הנפוצות בעולם המודרני הוא הדיכאון ,מסתבר שככל שמדובר בחברה מבוססת יותר כלכלית,גרף הדיכאון עולה בהתאם.
התחזית השחורה בקרב העוסקים בתחום צופה שבקצב הזה תוך עשרים שנה, הדיכאון יהיה הגורם מספר אחד לתמותה בעולם,שכן לבד משיעור המתאבדים שרק עולה עם הזמן,איכות החיים והמערכת החיסונית שנפגעת כתוצאה מדיכאון,גורמת לתחלואה גבוהה וממילא לתמותה.
איך מתמודדים עם הדיכאון ומה יש לדרך החסידות,שאחד ממאפייניה המובהקים הוא השמחה, להציע בנידון.
פותחין בברכה…כך היה הרבי פותח,רבות מן ההתוועדויות
בפשטות ,ה’פותחין בברכה’,מתייחס ל’משקה’ ,אלא שמעבר לזה יש כאן כלל גדול וחשוב ביהדות,וממילא נגזרת ממנו הוראה מעשית הנוגעת לחיי היומיום וזהו עניין הכרת הטוב.
האדמו”ר הזקן פותח את איגרת הקודש ב:”פותחין בברכה לברך ולהודות לה’ כי טוב.”,
ויש כאן אמירה,יהודי צריך לדעת להגיד תודה לה’ על כל הטוב והחסד שה’ משפיע עליו בלי סוף,יהודי מלשון הודיה,זה הבסיס ועם זה יהודי מתחיל את יומו,‘מודה אני לפניך ה’.
זה היסוד,השער הראשון לעבודת ה’ שנמשכת בברכות והתפילות.
אם נחשוב על”ז ונתבונן קצת, הרי שבאמת אדם חייב לקב”ה המון על כל שפעת חסדיו עמו,בכל רגע ורגע. אלא שע”פ רוב,אדם מתרגל לשפע וכבר רוצה עוד,וככל שיש לו יותר הוא חושב שמגיע לו יותר.
רואים את זה ביחסים שבין הורים לילדים,הורים יכולים להשקיע ימים ולילות של נתינה אין סופית לילדים,תוך הקרבה ויתור וכו’ ותמיד עלולה לעלות מחשבה ילדותית מתריסה של בן כלפיו הוריו המרגיש שמגיע לו יותר
באמת,איך זה שבטבע העולם הורים אוהבים את ילדיהם הרבה יותר ממה שהילדים אוהבים אותם.
ההסבר הפשוט הוא,היות וההורים משקיעים בילדים הרבה יותר וממילא כשמשקיעים יותר אוהבים יותר,אבל בעומק העניין מוסבר שכל העניינים משתלשלים מלמעלה,וכיוון שאהבתו של הקב”ה אלינו היא הרבה יותר גדולה מאהבתנו אליו ,משתלשל מזה יחס זהה בין הורים לילדים כאן בעולם.
מתי אנשים קולטים שהם מוקפים בשפע של חסדים גדולים,כשפתאום הבריאות חורקת,כשהפרנסה לא כ”כ הולכת,כשמשהו מהמובן מאליו כבר לא כ”כ מובן מאליו.
יהודי בא לרב ,והתלונן על מצבו הקשה בפרנסה,בעוד הוא שוטח את צרותיו-אמר לו הרב,היום היו אצלי 2 אנשים שהפסידו ממון רב,והבדל עצום ביניהם.
הראשון היה בשמחה גדולה,כולו מלא שבח והודיה לה’ על חסדיו הגדולים והגלויים.
והשני לא הפסיק לבכות על מר גורלו-מה קרה.
בנו של הראשון חלה במחלה קשה, ובחסדי שמיים,הודות לטיפול רפואי יקר,הוא החלים,וכתודה לה’ על ההחלמה הניסית,ערך אביו סעודת הודיה,כשכל הפסד הממון הרב כמעט ולא נחשב בעיניו.
השני,היה בריא ונשאר בריא,אלא מאי,הוא השקיע בעסק חדש,שלא כ”כ הצליח וכל כספו ירד לטמיון.
אמר לו הרב,אני לא מבין,הראשונים לא רק שהפסידו את כספם,אלא עברו מסכת כואבת של ייסורי גוף ונפש עצומים,ימים שלמים בבתי רפואה,לילות ארוכים של פחד וחרדה מהבלתי נודע ,ובכל זאת הם שמחים והשני,הפסיד אמנם את ממונו,אבל ב”ה הוא בריא ובני ביתו בריאים והוא עצוב,באמת הוא צריך להיות יותר שמח,כי החסד איתו היה הרבה יותר גדול,הוא לא ניזוק בגופו אלא רק בממונו.
אבי שיחי תמיד אומר כשיש הפסד ממון,ב”ה שהנזק הוא ברכוש ולא בנפש,את הרכוש אפשר להשיב,את הנפש לא בטוח…
מסתבר שהכול תלוי בראש,תלוי איך מסתכלים על הדברים,החוויה שהראשון עבר הביאה אותו אל התובנה ,ששום דבר לא מובן מאליו,אני נושם,הולך ,רואה,תודה לאל.
אדם ניחן בזוג עיניים,איזו מתנה נפלאה,וכי יש בן אנוש, שהיה מוכן למכור את העיניים שלו תמורת כל הון שבעולם,הרי אין מחיר לעיניים,וזה עוד לפני שהזכרנו לב,כליות ריאות וכו’ ,נקודת הפתיחה של כל אדם,היא של מיליונר מהלך,יש לכם ספק,תשאלו חולה לב הממתין בציפייה גדולה לתורם,שיגאל אותו מייסוריו ויחזיר אותו לחיים,חיים רגילים של אדם מן הישוב.
הנה דוגמא נפלאה,אלון פז ,יהודי אציל נפש, באמצע שנות השלושים לחייו שעבר תאונת דרכים קשה שהותירה אותו משותק לחלוטין,ומחובר תמידית למכשיר הנשמה.
את רוב ימיו הוא מעביר בחדרון קטן בבית הרפואה,והעתיד לא צופן לו בחובו,איזושהי בשורה שתטיב את מצבו הרפואי הקשה.ועם כל זה,מדהים לשמוע את אלון מתייחס לגורלו
“אף פעם,לא כעסתי על ה’ ושאלתי למה אני.
יש לי רק מילה אחת לומר בכל יום והיא – תודה” אומר אלון “אם זה מה שבחרת בשבילי, אני מקבל באהבה, נסתרות דרכי האל, מי אני, מה אני?” “הגוף זה דבר משני כל עוד שהגוף מתפקד, הלב פועם,העיניים רואות ,הפה מדבר אני לא צריך יותר מזה שום דבר.ב”ה אני שמח בחלקי,לא עצוב,גם לא מיואש למרות שקשה וכואב לי.
ומי שקצת קשה ונמאס מהחיים,מוזמן לבקר…
בשנים האחרונות הולך ומתפתח ענף חדש במדע הפסיכולוגיה הנקרא פסיכולוגיה חיובית,או במילה יותר נחשקת ‘מדע האושר’.
את התחום ייסד פרופסור יהודי, איך לא,בשם מרטין סליגמן כשמונה ב1998 ליו”ר איגוד הפסיכולוגים בארה”ב.
המקבילה בלוח העברי לשנת מפנה זו, היא שנת ‘תשמ”ח ותשמח’ בעגה החסידית,וכנראה לא במקרה.
באותה שנה הסעיר הרבי את העולם כולו סביב עניין השמחה תוך שימוש במטבע לשון זו.
במהלך עבודתו,פרופ’ סליגמן שם לב, שככל שמדע הפסיכולוגיה מתפתח ומציע פתרונות למצבי נפש בעייתיים,כך גם עולה שיעור הדיכאון בקרב אוכלוסיית העולם.
ונתון לא פחות מדאיג מגלה שככל שמדובר בחברה מבוססת יותר כלכלית,גרף הדיכאון עולה בהתאם.
היות שכך הוא סלל דרך חדשה במדע הפסיכולוגיה,הנקרא פסיכולוגיה חיובית תוך שהוא מתרכז במה שנקרא רפואה מונעת.
הוא החל לחקור את האושר והדרכים להגיע אליו ,מתוך הנחת היסוד שבבסיסה ההבנה שבמקום ,לנבור בנפש האדם על כל תחלואיה ומכאוביה,במקום לעסוק בחיטוט עצמי,כדי למצוא את השורש והסיבות לדיכאון,עדיף להתמקד בצדדים החיובים בנפש, ואותם לחזק.
עדיף להאיר את הצדדים האפלים בנפש האדם,ושם להשקיע את האנרגיות,במקום להלחם ברע ,אם תרצו הזרם החסידי של עולם הפסיכולוגיה.
ומעניין שכל התורה הזאת מקופלת בכמה משפטים מתומצתים שכתב הרבי בראשית שנות הכפי”ם לאדם שהתלונן על מצב רוח ירוד ומחשבות מבלבלות.
בתחילת המכתב הרבי מפנה את השואל לפרקים העוסקים בשלילת העצבות בספר התניא קדישא,שהוא באמת הספר האולטימטיבי להבנת נפש האדם על כל נפתוליה וסיבוכיה,וככל שעובר הזמן מתבררת יותר ויותר הנחיצות שלו בהבאת מזור ומרפא לנפש האדם כהכנה לביאת משיח.
אח”כ מורה לו הרבי להתבונן בהשגחת ה’, איך שה’ הוא עצם הטוב ועניינו רק להיטיב עם ברואיו ומההתבוננות הזאת מגיעים למסקנה המידית ה’ רועי לא אחסר,לא אירא …
והרבי מסכם: “ובכלל אין כדאי לבזבז זמנו על התבוננות במצב רוח של עצמו,והרי טוב יותר ללמוד…” (אגה”ק חלק כ’ קצח’)
למרות שהתחום הזה בפסיכולוגיה חדש יחסית, שורשיו נעוצים עמוק בדרך שסלל הפסיכולוג היהודי הנודע ויקטור פרנקל,ניצול שואה שחווה על בשרו את מוראות השואה ומתוך כל החוויות הקשות שחווה ועל רקע הזוועות שנחשף אליהן,הגיע להבנה הבסיסית שלכל אדם,יש צורך עמוק ואלמנטרי בחיים של משמעות,אדם צריך לחיות למען אידיאל שהוא מוכן למות עליו.
במחנות המוות הוא ראה שוב ושוב,איך מי שהיה לו למה לחיות כבר מצא את הדרך איך. את התזה שלו לפרטיה הוא מביא בספרו,‘אדם מחפש משמעות‘,שהפך לרב מכר בקנה מידה עולמי.
לאחרונה נחשף, ע”י,הרב בידרמן, שליח הרבי באוסטריה,,הקשר של פרנקל לרבי .
מסתבר שכשהוא פרסם את התזה שלו,עמיתיו הפסיכולוגים שמו אותו ללעג וקלס,והיו אף כאלה שרדפו וביזו אותו,עד שהוא נואש והחליט לעזוב את וינה ולהגר לאוסטרליה.
ואז ביום בהיר אחד,רגע לפני המעבר לארץ חדשה,כשהמזוודות כבר ארוזות,הופיעה בפתח ביתו,אישה נכבדה,שבשליחות הרבי מסרה לו דברי חיזוק ועידוד והפצירה בו,בשם הרבי,להמשיך ולהפיץ את שיטתו,מבלי להתפעל מאלו המנסים לשבור את רוחו.
המסר המעודד מהרבי חיזק אותו ועורר בו בכוחות רעננים,שהפיחו בו חיות מחודשת,הוא המשיך לפתח את שיטתו מבלי להיכנע,לכל מי שניסה לעמוד בדרכו,עד שבסופו של דבר שיטתו התקבלה ונפוצה בכל העולם כולו.
כאמור זרם הפסיכולוגיה החיובית, הולך ומתפתח בעולם ואף תופס תאוצה בקרב הפסיכולוגים הצעירים.
אחד מהחוקרים המובילים בתחום ,ד”ר טל בן שחר,המכונה גם ‘ד”ר אושר’,פסיכוטראפיסט ,מרצה פופולארי בעל שם עולמי,שהקורס שלו בפסיכולוגיה חיובית של הנפש,הוא המבוקש והמתוקשר ביותר באוניברסיטת הארוורד היוקרתית.
ד”ר טל מעיד על עצמו ,שכסטודנט צעיר ,הצטיין בלימוד מדעי המחשב בהארוורד,התבלט בספורט,והיה מוקף חברים ועם כל זה היה רחוק מלהרגיש מאושר,וזה בלשון המעטה,כמוהו גם רוב האנשים סביבו.
עד שיום אחד החליט לעשות סוויץ’ בחייו.הוא שינה כיוון והתחיל לעסוק בנפש האדם,והפך לאחד מגדולי המומחים של הפסיכולוגיה החיובית.
בספריו הפופולארים הוא מביא כל מיני עצות פרקטיות בדרך אל האושר,אחת מהן היא ללמוד להודות,פשוט להגיד תודה,לדבריו :”יש הרבה מאוד מחקרים שמראים שכשאנחנו אומרים תודה על מה שיש לנו ולא לוקחים את זה כמובן מאליו אנחנו הופכם למאושרים יותר,מצליחים יותר,ובריאים יותר”.
אחת מהעצות שלו היא ,פשוט לומר תודה על בסיס יומיומי ,המלצתו לכתוב לפני השינה 5 דברים שאנו אסירי תודה עבורם.
אבל האמת היא, שאם היינו אומרים את הברכות בכוונה,ושמים לב למילות התפילה,לא היינו נזקקים לתרגיל החביב הזה.
ישנו ביטוי עמוק יותר מהבעת תודה הנאמרת בדיבור,והיא הודיה במעשים כפי שמוצאים במצוות הביכורים שהיא אחת מאבני היסוד של היהדות.
פרשת כי תבוא פותחת במצוות ביכורים וממשיכה בדבריו של משה שנועדו לחזק את קיום התו”מ ואת הברית בין ישראל לקב”ה.
מכאן לומד הרבי שיש שייכות בין מצוות ביכורים לכל קיום התו”מ,וזהו הרגש ההודאה לקב”ה על כל חסדיו ואמירת תודה ושבח לקב”ה.
וכך כותב הרבי במכתב כללי משנת תנש”א :”…אצל יהודי קיימת הרגשה תמידית של תודה לקב”ה על חסדיו,בבניי,חיי ומזוניי,והפרטים ופרטי הפרטים שבכל אחד מהם,כפי שאנו אומרים בכל יום,שלוש פעמים…
…אבל במצוות ביכורים אנו מוצאים ביטוי עמוק יותר ומקיף יותר של הכרת התודה להקב”ה”:היהודי מבטא את רגשי תודתו להקב”ה על השפע שהעניק לו,לא רק בדיבור,אלא הוא מבטא זאת בצורה חזקה יותר,במעשים-הוא לוקח את ראשית ומיטב פירותיו,מראשית כל פרי האדמה ומביא אותם לבהמ”ק,”תביא בית ה’ אלוקיך,ומניח אותם לפני הקב”ה,והנחתו לפני ה’ אלוקיך.
ובהבאת ונתינת כל המיטב והיפה להקב”ה,משתקפת ההכרה המלאה שלה’ הארץ ומלואה,שהכול שייך להקב”ה.היהודי אינו מסתפק בהכרה,שכל אשר לו הגיע אליו בחסדי ה’ וברכתו יתברך,אלא בהבאת הביכורים הוא מראה,שגם לאחר קבלת שפע הפירות,עדיין הכול שייך לבורא עולם,שכן לה’ הארץ ומלואה- ומשום כך הוא מביא את ראשית כל פרי האדמה (המיטב והיפה)לפני ה’ אלוקיך,שזה נשאר ברשותו של הקב”ה.
…ושנזכה מיד לתבוא אל הארץ…עד שכל יהודי מיישב מיד את חלקו הפרטי בארץ ישראל,ומביא מיד ביכורים בפשטות ובשמחה גדולה,בבית המקדש השלישי…
טיפ מעשי-להתחיל את היום בתודה,במחשבה,לחשוב על תודה פרטית,ייחודית לי ולחיי, בדיבור,ע”י תפילה,אפילו תפילה קצרה,ובמעשה ע”י נתינת צדקה.