Uplifting the World

‘ר’ מוישה?! אל תיגש אליו, בואו נמשיך הלאה’ כך אמרו גבאי הצדקה לאדמו”ר הזקן כשחלפו על ביתו. היה זה יום אחד בו הגיע האדמו”ר הזקן לכפר בו היה יהודי אחד שבוי בידי הפריץ. ולא היה בידי התושבים את סכום הכסף הדרוש כדי לשחררו. אז נחלץ האדמו”ר הזקן  בעצמו למצווה זו ועבר מבית לבית כדי לאסוף כסף לפדיון שבויים. תוך כדי כך מבחין הרבי בבית גדול ויפה ועל דלתו מזוזה. כשפנה אל הבית סיפרו לו מלוויו שכאן גר עשיר שלמרות עושרו הרב כבר עשרות שנים אינו עוזר לאחיו העניים. ומנהג קבוע היה לו, לכל עובר אורח היה נותן אגורה. מרוב עלבון וכעס כולם החזירו לו חזרה  את האגורה, עד שבמשך השנים נעשתה אגורה שחוקה. בכל זאת, ‘אני רוצה ללכת אליו.’ פסק אדמו”ר הזקן. כשנכנס הרבי התפלא העשיר וכיבד את הרבי אבל לא חרג מהרגלו והושיט לו את אותה אגורה שחוקה. כל גבאי הצדקה זעמו כיצד הוא מעז לבייש כך את הרבי, אבל הרבי הושיט את ידו, לקח את אותה אגורה, בירך את אותו יהודי ואמר לו ‘ישר כח שקמת, התלבשת והבאת לי את המטבע. שה’ יברך אותך בבריאות, פרנסה וכו’ וכו”. הסתובב, ויצא. המשיך אדמו”ר הזקן ופנה לצאת משער החצר כשלפתע רץ אחריו אותו יהודי ומגיש לו תרומה הגונה. שוב מברך אותו הרבי באותן הברכות ופונה לדרכו. ושוב חוזר אותו יהודי עם שקית מטבעות השווה לחצי הסכום הדרוש לפדיון שבויים ומגיש אותה לרבי ושוב מקבל את ברכתו. לבסוף, כשהגיע האדמו”ר הזקן כמעט עד ביתו, ראו מרחוק יהודי רודף אחריהם. העשיר רץ עם שקית נוספת מלאה מטבעות. השווה לכל סכום הפדיון והרי כבר נתת קודם מחצית מהסכום?! תמהו הגבאים. ענה העשיר בכסף הזה תפדו את היהודי ואת השאר תתנו לעניי העיר.ישנם הרבה סיפורים על צדיקים שהצליחו לשנות יהודי על ידי אמרה, סיפור וכו’ אבל הסיפור הזה שופך קצת אור על השינוי שפעל האדמו”ר הזקן בעולם התורה ובכלל על ידי תורת החסידות.

באחד המאמרים היותר יסודיים המבארים את ענינה של החסידות, מסביר הרבי. חז”ל אומרים במסכת קידושין ‘בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין’. המשמעות הפשוטה היא שהתורה נבראה על מנת להתמודד עם היצר הרע. וזה מעורר שאלה – הייתכן?! תורת ה’, חכמה אינסופית, נבראה כדי להתמודד עם איזה כח שפל שקיים בעולם וזה כל הסגולה שבה? אלא שזה בדיוק הענין. אחד האופנים להרגיש שהתורה היא היא עצמותו ומהותו של הבורא, זה בכך שהיא מצליחה להשפיע ולהתמודד עם היצר הרע ולא מתבלבלת מהרוע השפל ביותר ומסוגלת לתבלו ולהפוך אותו לטוב ביותר. וזוהי גם הסיבה שכשרצו אדמו”רי חב”ד לתאר את ייחודה של תורת החסידות התייחסו ליעדים שהיא מגשימה שהם הזרמת חיות והתלהבות בתפילה ובלימוד התורה, רצון להתנהג לפנים משורת הדין, היכולת לשנות את המידות השליליות לחיוביות, והורדת הרעיונות המופשטים ביותר כאן למטה.

הרי לכאורה מדובר כאן בחכמה אלוקית וזה העיקר, כל השאר זה רק תוספת. אלא משום שאם ברצוננו להוכיח  שתורת החסידות זהו דבר עצמי ויסודי ולא רק מדרגה נעלית בתורה, עלינו להוכיח שהיא חודרת לתוך כל הפרטים, גם בתורה וגם באדם ומאירה ומגביהה אותם.

ב.

חמישה עשר ק”ג עגבניות, שלושה ק”ג בצל, חבילה של מלח ורבע ק”ג פלפל, ואני עם מקל גדול מנסה לערבב משהו בקערה במשך כמה דקות, ללא הצלחה. חלק מלוח מידי והחלק השני תפל מידי… ואז מגיע אבי. ‘רגע, שמן שמתם?’ בקבוק אחד של שמן, שישה סיבובים, והכל מסתדר. המלח והפלפל הגיעו לכל מקום בקערה הענקית. בשבילי זה היה משל ענק לראות את כוחו של השמן שבנוסף לתכונתו הידועה שצף מעל כל הנוזלים, הוא מפעפע וחודר, וגורם לסירקולציה אדירה בין כל הפרטים והחלקים ומביא לדבר אחד שלם. מצב בו יש בכל מהכל.

ולזה ממשיל הרבי את תורת החסידות. לשמן. ישנם משקאות כמו היין שהינם חשובים אבל אינם הכרחיים כמו השמן וכן אינם בעלי התכונה המיוחדת של השמן ואינם מתערבבים וחודרים לכל דבר. וזאת תורת החסידות. מצד אחד היא כמו השמן, וכמו שהשמן הוא התמצית של הפרי כך גם תורת החסידות מתעסקת בנקודת התמצית של התורה, ליבת התורה, אבל חודרת ומאירה בכל שאר החלקים בתורה, פשט, רמז, דרוש וסוד. והרבי מבאר באריכות איך שתורת החסידות לא מבטלת את ההסברים הקיימים בתורה אלא מכיון שהיא מגלה מימד כה עצמתי, זה שופך אור על כל חלקי התורה ומראה איך שבעצם כולם מחוברים לאותה נקודת תמצית.

ג.

וכמו שמביא הרבי באחד המאמרים את משל הליווער (המנוף). כשמרים את הבית, אינו יכול להרים אותו מהגג ולא מהחלון, אלא רק מהמקום התחתון ביותר, מהיסוד ניתן להרים את הבית. כך גם החסידות חודרת לכל החלקים שבתורה מהעליון עד התחתון ובכל הרבדים בחיינו ובעולם מהעליון ביותר ועד הנחות ביותר – ומרימה ומגביהה אותם.

ונחזור לסיפור על האגורה השחוקה. המיוחד בסיפור הזה הוא האופן שבו פעל האדמו”ר הזקן שינוי באותו יהודי. לא על ידי דברי מוסר וכיבושין ולא על ידי הוכחות והסברים. אלא הוא לקח את אותה פעולה, אותה אגורה אותה כבר נתן העשיר ושפך עליה אור. ודווקא זה מה שהשפיע מן הקצה לקצה.

וזו דרכה של החסידות. לא לשבור מה שהיה קודם. לקחת את אותו דבר שכבר עובד ולמצוא בו את נקודת האור והיחודיות.

הרבי לוקח דוגמא מהאטום. לאחר שבמשך כמה דורות האדם ניסה ליצור את הפצצה העוצמתית ביותר, עוד חומר נפץ ועוד חומר נפץ עד שגילו שהעוצמה שקיימת בתוך החלקיק הכי קטן של החומר היא העוצמה החזקה ביותר שיכולה להחריב בבת אחת עיר שלמה הרבה יותר מאותם פצצות גרנדיוזיות שניסו לייצר. ועעוד דבר אומר הרבי, כי האטום גילה שגם אם פעם חשבנו שבעולם יש אינספור יסודות שונים עכשיו גילינו שכולם בנויים מאותו חומר וזה מוכיח את האחדות של הבריאה.

ואם נחבר את שני הענינים יחד, דווקא הנסיון לחדור לגרעין הקטן ביותר, מגלה ופועל שני דברים. אחד, את הנקודה המשותפת של הבריאה שהכל מאותו חומר. ושתיים, דווקא פעולה זו של חדירה לאותו גרעין קטן יוצרת מסה קריטית של חומר שלא היינו מגיעים אליו משום מקום אחר.

ענין זה הוא גם האתגר האמיתי של דורנו.

אם פעם, המחלוקות היו מהותיות בין קבוצה אחת לשניה, היום בדורנו העולם באמת רוצה להיות טוב יותר רק הבעיה היא שאנחנו עסוקים כל הזמן בויכוח ובקונפליקט בין שיטה כזו לשיטה האחרת להשגת הטוב הנכסף. אם השיטה היא לשמור על הירוק והיערות, ו’לדבר בפרחים’, או שדווקא קצת תקיפות לא תזיק, והרעיון הנכון הוא להשקיע במפעלים ולא רק בעולם, אלא גם בכל עסק או בית ספר, האם לנקוט גישה רכה ומכילה או עקבית וסמכותית. וגם האדם בתוכו פנימה מוצא את עצמו בדרך לאותה מטרה ברורה, שואל את עצמו איך להגיע למטרה בלי קונפליקטים בין קו זה לקו אחר. ויתור על ה’אני’ או שמירה על הזהות, ודווקא בגלל זה כולם יודעים היום שהעולם לא מחפש את אותה שיטה שתבוא מאיזשהוא מקום ותהפוך הכל לטוב, אלא דווקא את אותו רעיון, את אותו אדם שיצליח לגלות את הגרעין המשותף בין אותו סטודנט צעיר מהאוניברסיטה שבאמת ובתמים מאמין שהמלחמה בכורתי היערות ובכל מיני קרטלים היא זו שתביא למטרה לבין אותו איש מבוגר בגיל חמישים שכבר הספיק לחתן כמה מילדיו, אולי הרוח שלו קצת ירדה אבל עולם הערכים שלו אומר שכדי להגיע למטרה מותר וצריך גם להשתמש בטנקים. ואת אותו בוס אותו מנהל בית ספר שפשוט יגלה איך שבתוך  כל השיטות גם אם יש חילוקים לא רק שבסוף המטרה היא אחת אלא כולם גם מבוססים ובנויים על אותו יסוד. וכך גם בתוך האדם פנימה. פעם חיפשו את אותו פסיכולוג מושיע וכו’ אבל היום אחרי שהאנשים חשופים לכל הרבה מידע הם דווקא מחפשים את אותו אחד שיקשיב ויעזור להם להישאר איך שהם ולמצוא את הנקודה המשותפת שתביא להם את השלווה הפנימית והשלום העצמי.

ובקיצור לחדור לאותו גרעין ולגלות שהכל כאן זה דבר אחד.