טראכט גוט – וועט זיין גוט
Think Positive

מבוא

אין מי מאיתנו שנקלע למצבים שהוא לא הי’ רוצה כל כך להימצא בהם, בלשון המעטה. אם זה בפן המשפחתי, החברותי, הפיננסי, הבריאותי וכן הלאה. כל אחד מאיתנו הי’ מעדיף לדחוק את הסיטואציות הלא-סימפטיות ולהעלימן באיזשהו “חור-שחור” ובכלל היינו מעדיפים שכלל לא יקרו. כשאנו ניצבים לקראת מעמד לא נעים, אנו נאלמים דום, מקבלים פיק-ברכיים ומתפללים שהרגע הזה יחלוף כבר.

תורת החסידות מלמדת אותנו שאם נסתכל על כל דבר בצורה חיובית – הדבר עצמו יאיר לנו את פניו ונראה כיצד דווקא מתוך הבלתי רצוי הגיעה הישועה. במילים אחרות: הכל בראש.

המקור

אדמו”ר הריי”צ (רבי יוסף יצחק שניאורסאהן מליובאוויטש – הרבי השישי בשושלת חב”ד) סיפר בכמה הזדמנויות [לדוגמא: אגרות קודש אדמו”ר מוהריי”צ חלק ב’, ע’ תקלו; שם חלק ז’, ע’ קצז] שאב-סביו, אדמו”ר ה”צמח-צדק” (רבי מנחם מענדל שניאורסאהן מליובאוויטש – הרבי השלישי בשושלת חב”ד) אמר לאחד מחסידיו, בשעה שבנו הי’ נתון בסכנה גדולה (בתרגום מאידית): “תעוררו את כוח הבטחון בה’ יתברך באמונה פשוטה שהוא, ברוך הוא, מציל את בנכם, מחשבה מועלת, תחשוב טוב יהי’ טוב” [ההדגשה איננה במקור], ומסיים אדמו”ר הריי”ץ את סיפורו “וכך הוה, שניצל”.

התמיהות שמתעוררות מהסיפור.

מן הראוי שננסה קצת להתבונן בסיפור הזה; החסיד הגיע אל רבו, מן הסתם, כדי לקבל ממנו ברכה, הדרכה, אולי אפילו איזושהי הוראה להתפלל טוב יותר או לגמול חסדים בצורה גורפת יותר כדי שבנו יצא מהסכנה שבו הוא הי’ נמצא; אם ננסה לדמיין את עצמנו עומדים באותו מעמד כשהחסיד יוצא מהרבי – בוודאי נראה לנגד עינינו חסיד נבוך, מבולבל ובעיקר חסר אונים; הרבי לא בירך אותו, לא הבטיח לו שום דבר, לא הורה לו אפילו לומר תהלים בכוונה או לצום למענו – הרבי סיכם את כל מה שאמר לו בארבעה מילים: תחשוב טוב – יהי’ טוב.

כולנו מכירים סיפור אחד או שניים על הרבי מליובאוויטש הנוכחי שאחד מקרובי המשפחה או הידידים היו מעורבים בו; הסיפורים בדרך כלל די חוזרים על עצמם: הרבי הורה לבדוק את התפילין ואת המזוזות ובבדיקה נמצא כי מילה שהגדירה באורח פלאי את הבעי’ היתה פסולה – תיקנו והכל בא על מקומו בשלום; הרבי העניק 4 דולרים לזוג חשוך ילדים ונולדו 4 ילדים, כשהראשון ביניהם נולד תשעה חודשים לאחר ברכת הרבי; הרבי ביקש הבטחה לפעול עם מגזר מסויים בדברים טובים – ומיד לאחר היציאה מחדרו של הרבי – האילם שכל הרופאים התייאשו מלרפאותו מתחיל לדבר כאחד מגדולי המרצים, וכן הלאה.

מכל הסיפורים שאנו מכירים – כל הדברים שהרבי אמר או הבטיח – הי’ קשור בצורה ישירה או מרומזת לבעי’ שהתחוללה וכך ניתן אכן לראות את הקשר בין הברכות שהרבי נתן לבין המעשים שהוא ביקש שיעשו למען זה.

אך אם נחזור לסיפור שאדמו”ר הריי”צ סיפר על אב-סביו – לא נבין כיצד, לכאורה, גורמת המחשבה הטובה את ההבטחה שאכן יהי’ בסופו של דבר, טוב.

המחשבה מועילה!

כדי לנסות להבין את מה שעומד מאחורי האמרה הזו, ולו במעט, נקדים ונביא מספר דוגמאות המוכרות לנו מחיי היום-יום שלנו.

1. לפעמים קורה לנו שתוך כדי הליכה מתזמזם לנו איזשהו שיר עלום ונשכח ששנים רבות לא שמענו אותו ואף לא זכרנו אותו עד לאותו רגע. לא כל אחד מאיתנו ינסה להבין מאין שיר זה צץ לפתע; אך אלה שכן ינסו להבין – אם ישחזרו את 10 דקות ההליכה האחרונות שלהם – ודאי יקבלו את המענה לכך לאחר מאמץ קל של מחשבה. יכול להיות שבמהלך ההליכה ראו איזשהו סטיקר או פרסומת שהתחבאה בו איזושהי מילה בשורות הקטנות – ואף שלא שמו לב לכך – זה עורר את התאים הרדומים וכך התחיל להתנגן במוח השיר שטומן בחובו את המילה שכלל לא הקדישו אלי’ תשומת לב.
2. לא פעם אחת, ולא פעמיים, קרה לנו שתוך כדי מחשבה על בן אדם מסוים מצלצל אצלנו הטלפון ומעבר לקו – לא פחות ולא יותר – אותו אחד שחשבנו עליו ממש ברגעים אלו! ובאותו עניין: אין אחד מאיתנו שלא חווה לפחות פעם אחת כשהוא ישב במקום ציבורי או כשהוא הלך ברחוב איזושהי תחושה שמישהו נועץ בו את מבטיו; מבט מהיר וחטוף אכן אישש את ההרגשה הזו.

דוגמאות אלה נותנות לנו להבין שבין אם נרצה או לא – למחשבה שלנו יש כוח! זה אכן נשגב מבינתנו, אך אם נדע איך להשתמש בה בצורה הראוי’ והמועילה ביותר – הרי שנוכל לשלוט על חיינו בצורה אבסולוטית וכשננתב אותה לדברים טובים וחיוביים – לא יהי’ מאושר מאיתנו.

“תחשוב טוב – יהי’ טוב” חודר לעולם.

מאות שנים לאחר הוראת אדמו”ר ה”צמח צדק” לחסידו שכשהוא יחשוב טוב – יגרום לכך בצורה פיזית וממשית שגם בנו יינצל מהסכנה שבו הוא הי’ שרוי, ובמילא – יהי’ טוב – לפתע הרופאים “גילו” נוסחת פלאים זו.

אין מי מהחולים הנמצאים בסכנה כזו או אחרת שהרופאים לא מצווים עליהם לחשוב בצורה חיובית – כי רק כך, כשהאנרגי’ מוסטת לדברים שמחים וחיוביים – הגוף מסוגל להתמודד עם המחלה ואף לנצחה.

יתירה מכך, אין לנו מושג עד כמה שהרפואה המודרנית בימינו מוציאה על ליצנים לילדים חולים, מרפאות צחוק וכו’. הרפואה מבינה שרק באמצעות החשיבה החיובית, או אפילו רק הסטת המחשבות הבלתי טובות מהמתרפא – עושה לפחות חצי מההחלמה.

“תחשוב טוב – יהי’ טוב” – דוגמא נוספת.

הרבי מליובאוויטש הנוכחי ביקש מספר פעמים להשתמש במינוח “בית רפואה” במקום “בית חולים”. הוא הסביר שאין זה רק שינוי טכני במילים אלא מינוח מדויק של בית זה. בניינים אלו מוקמים כדי שחולים יתרפאו, לא שיישארו חלילה חולים. בנוסף, הסביר, זה יעלה את המוראל של הפציינטים המגיעים לשם כדי שזה יחלחל בכל נימי נפשם שהם בסך הכל “אורחים” במקום זה עד שיתרפאו כליל.

אט-אט, עשרות שנים לאחר בקשתו של הרבי, לפתע רואים את קופות החולים למיניהם מתחילות להשתמש במינוחים אלו; “מכבי שירותי בריאות“, “שירותי בריאות כללית“, ועוד.

“נחשוב טוב – יהי’ טוב”, סיכום.

כל אתגר יכול לעתים לדכדך אותנו, להשפיע עלינו לרעה על כל המשתמע מכך. אך מכל האמור לעיל אנו צריכים להפנים כי הכל תלוי בנו. כיצד אנו מסתכלים על האתגר, כיצד אנו חווים אותו.

מספרים על אחד מחסידי ה”מגיד ממעזריטש” (ממלא מקומו של הבעל-שם-טוב, מחוללה של החסידות הכללית) שבא אל רבו וביקש את ברכתו מאחר שהוא מסובך ממצב כלכלי. הרבי שלח אותו אל אחד מגדולי חסידיו, רבי זושא מאניפולי. כשהגיע אליו, ראה אותו במצב גרוע משלו ובכל זאת עם חיוך תמידי נסוך על פניו. החסיד פנה לרבי זושא ואמר לו שהרבי שלח אותו אליו; הביע רבי זושא את פליאתו: מדוע הרבי שלח אותך אלי, הן לא חסר לי דבר? במה אני יכול ללמד אותך?…

כל אחד מאיתנו רוצה עולם מושלם עבורו, נקי מדאגות פרנסה, ילדים, רפואה, משפחתי וכן הלאה. עולם כזה מחכה לנו כשיבוא המשיח; יהי’ זה עולם מושלם יותר מכפי שאנו יכולם לדמיין.

כשנצא מנקודת ההנחה שהכל בשבילנו טוב ואין שום דבר רע שיורד מלמעלה – העולם באמת יראה לנו אך ורק את הנקודות החיוביות הטמונות בו.