להכיר, להעריך, לנתב: מבט חסידי-יישומי על AD(H)D — הפרעת קשב וריכוז
A Chassidic Approach to AD(H)D- Powerful Energies in Small Containers

MyLife Essay Contest Finalist

מבוא- תקציר

נתקלים בה בכל אוכלוסיה, בכל גיל, כמעט בכל כיתה בבתי הספר. למעלה מ7% מאוכלוסיית הילדים בארה”ב מטופלים תרופתית בניסיון להתמודד איתה. יהיו שיכנו אותה ‘התסמונת של הדור’- הפרעת קשב וריכוז, AD(H)D . הסובלים מההפרעה מתארים תחושת תסכול קבוע המלווה אותם במשך חייהם, תחושה של פוטנציאל גבוה מהרגיל המלווה, באופן פרדוקסלי, בתת- הישגיות כרונית. במילים אחרות, האדם הממוצע בעל הפרעת קשב וריכוז חש כי הוא מסוגל ליותר מהרגיל )לפחות בתחומים מסויימים, כפי שיפורט להלן( אך מצליח להשיג בפועל פחות מהרגיל.

פרדוקס זה יכול להיות מוסבר על ידי המושג הקבלי- חסידי של ‘אורות’ ו’כלים’. באופן כללי, הורדת ה’אורות’ את תוך ה’כלים’ מבטאת הבאת אנרגיות גדולות מרמה מופשטת לרמה המוחשית והמעשית. במקרה של קושי בהורדת ה’אורות’ )האנרגיות( ל’כלים’ )הביטוי המוחשי בשטח(, עלול להיווצר מצב של ‘שבירת הכלים’, כלומר פיצוץ המתהווה מהתסכול שבפער בין הפוטנציאל הגבוה לבין המימוש הבלתי ממצה.

יישום הקונספט של ‘אורות וכלים’ בהקשר להפרעת קשב וריכוז מתחלק לשלושה שלבים: א. הכרה ב’אורות’, האנרגיות והפוטנציאל הגבוהים הקיימים, והערכה כנה שלהם. ב. הגדרת נקודות בהן מתרחשת ‘שבירת הכלים’. ג. הגדרת דרכים ל’הורדת האורות לכלים’ על פי מבנה הנפש, כפי שיפורט להלן בע”ה.

AD(H)D – התסכול המובנה

חיים (24), חש כי נתח נכבד מחייו בוזבז על העלאת רעיונות שאמנם היו יצירתיים ומעניינים במיוחד, אך רובם הגדול מעולם לא התממש. הודיה (9), שומעת כל העת ממורותיה כי היא אינה מנצלת כראוי את מנת המשכל הגבוהה שלה. במקום להשקיע בלימודים, הודיה עסוקה בתכנון תזזיתי של תעלולים יחד עם חברותיה. חיים והודיה הם מקרי מבחן טיפוסיים של בעלי הפרעת קשב וריכוז. הם קולטים מידע וגירויים רבים מאד בזמן קצר, חכמים ויצירתיים למעלה מהממוצע, רגישים, אינטואיטיביים, בעלי חוש הומור מפותח, מסוגלים להמון- ועם זאת, מרגישים תדיר ש”משהו נאבד בדרך”. המעלות הרבות של הפרעת הקשב מלוות דרך קבע בקושי להיות מחוברים לקרקע המציאות, קושי להתמיד במטלה משעממת או שגרתית לאורך זמן, לעמוד במסגרות נוקשות ובזמנים. כל זה יוצר בסופו של דבר תסכול גדול, והופך את חייהם של בעלי הפרעת הקשב והסובבים אותם לתוהו ובוהו גדול.

אז מה עושים? למרות ההתעסקות הרבה בנושא, קיים בעולם המקצועי בלבול גדול בשאלה כיצד להגדיר את ההפרעה. כפועל יוצא, קיימת מחלוקת בשאלה כיצד יש להתמודד איתה. הדעות מגוונות ושונות מאד, החל מדעה שהפרעת הקשב והריכוז נובעת מחוסר במוטיבציה ועד לדעה שאין להתייחס אליה כלל כהפרעה, אלא דווקא כיתרון. להלן נציע, בתמצות רב, גישה להסתכלות על הפרעת הקשב ולהתמודדות איתה המבוססת על המושג הקבלי- חסידי של ‘אורות’ ו’כלים’.

אורות וכלים

כתבי החסידות מתארים את בריאת העולם כמורכבת מצמצום אחר צמצום של אור רוחני. ההיגיון הוא בסיסי: כשם שלא ניתן למזוג מים לכוס חד פעמית מתוך זרנוק רב עוצמה של מכבי- אש, כך ועוד יותר מכך לא ניתן להכיל את האנרגיות האינסופיות של הבורא בעולמנו המגושם והמוגבל במהותו. על מנת לאפשר קיום לעולם שלנו, המוגבל והמצומצם, ברא הקב”ה מערכת שלמה של עולמות רוחניים שתפקידם להוריד את ה’אורות’- האנרגיות והשפע הרוחניים והמופשטים, אל תוך ‘כלים’- המישור המוחשי והגשמי.

חז”ל אומרים “עולם קטן- זה האדם”. כל המתואר בפנימיות התורה לגבי עולמות רוחניים נעלים, נמצא גם בתוך נפשנו פנימה. תורת החסידות מתארת מערכת שלמה של כוחות ורבדים המרכיבים את נפש האדם, כולם מסודרים מהמופשט אל המוחשי כך שהתקדמות על ציר דמיוני של חלקי הנפש, תסמל הורדת ה’אורות’ אל תוך ה’כלים’.

להלן מובא תיאור סכמטי וכללי של מבנה הנפש, כוחותיה ולבושיה על פי החסידות:

לדוגמא: אדם מסוים ניחן בפוטנציאל גבוה בתחום הכתיבה ובכישרון מולד להיות סופר. יום אחד, עלה בדעתו רעיון ראשוני לספר (חכמה). בימים הקרובים הוא פיתח ושכלל את הרעיון לפרטיו, תכנן ראשי פרקים לספר ואת תוכנם של הפרקים השונים (בינה), במהלך התכנון הוא השקיע רגשות שונים (מידות). היה לו צורך לדבר על הרעיונות והדמויות שבספר כדי לדייק אותם לעצמו (דיבור), ולבסוף הוא כתב את הספר בפועל (מעשה). אדם זה עבר תהליך של ‘הורדת האורות לכלים’, כלומר- מימוש האנרגיות שהיו אצורות בתוכו בצורת כשרון כתיבה, והבאתן לכדי תוצר מוחשי.

המשימה של ‘הורדת האורות לכלים’ אינה מוגבלת רק לפרויקטים רחבים כמו כתיבת ספר. אפשר וצריך לעבור על הציר הדמיוני של חלקי הנפש גם במשימות יומיומיות ושגרתיות. לא תמיד אנו מקיפים במודע את כל החלקים, אך העיקרון הוא לעבור ככל הניתן מה’אורות’ אל ה’כלים’- מהמופשט לכיוון המוחשי.

בעלי הפרעת קשב וריכוז ניחנו ב’אורות’ )כוחות פוטנציאליים/ מופשטים( מרובים, אך הם חסרים את ה’כלים’ )יכולת עיבוד ומימוש( שיהיו גדולים מספיק על מנת להכיל את ה’אורות’ שלהם. עובדה זו מביאה לסיטואציות מכאיבות של ‘שבירת הכלים’. בסיטואציות אלו, הכוחות הגדולים של בעלי ADD גורמים לפיצוץ במקום להועיל.

למשל, ילד שניחן ביכולת מרשימה של הבחנה בפרטים קולט מידע רב מסביבתו )כישרון= ‘אורות’ מרובים( , אך הוא חסר את ה’כלים’ הנדרשים לעיבוד המידע שקלט. כך, הקישוט על הקיר בו הבחין מסיח את דעתו מדברי המורה. בסופו של דבר, במקום ליהנות ולהפיק תועלת מהבחנתו החדה בפרטים, הילד מפסיד את החומר שנלמד בשיעור.

גישות שונות הקיימות כיום עלולות להביא את הילד שבדוגמא לאחת משתי הבעיות הבאות: האחת, הבטה על עצמו כ’ילד רע’ או ‘מקולקל’, הדגשה מוגזמת של קשייו עד כדי חוסר הבחנה עצמית בפוטנציאל הגבוה הגלום בו, עקב כשלונו לתפקד כמצופה ממנו. השנייה, התעלמות מהבעיות שמציבה בפניו הפרעת הקשב, והחלטה ש’אין כאן שום בעיה, זאת המערכת שצריכה ללמוד לקבל אותי כפי שאני’.

שתי הבעיות נובעות מחוסר הבנה בסיסית של הפרדוקס שבבסיסה של הפרעת הקשב והריכוז. המשפחה, החברים והאדם עצמו אינם מצליחים להבין: כיצד זה אדם מוכשר כל כך נכשל בדברים בסיסיים כל כך? מודל ‘האורות והכלים’ החסידי מציב תשובה פשוטה אך מהפכנית:ה’אורות’ עצמם הם אלו שגורמים ל’שבירת הכלים’, בהעדר ‘כלים’ מתאימים. הכישרונות, היכולת לקלוט מידע רב בו זמנית, היצירתיות והרעיונות המרובים, העולם הרגשי המפותח- כל ה’אורות’ הללו שהם לחלוטין טובים בפני עצמם, הופכים להיות מזיקים בהעדר ‘כלים’ שינתבו אותם בצורה נכונה.

תכל’ס- ההתמודדות

שלב א’: להכיר את האור
הכירו את ה’אורות’ שלכם (או של ילדכם/ תלמידכם/ חברכם). ערכו רשימה של מעלותיכם, הכישרונות והחוזקות שלכם. נסו לחשוב גם בצורה הפוכה, בנקודות אותן אתם רואים כחיסרון אצלכם- אולי מסתתרת שם מעלה שפשוט לא מצאה לה עדיין ביטוי נכון?

ילדים ומבוגרים רבים בעלי AD(H)D , מפתחים במהלך חייהם בעיות של דימוי עצמי נמוך. קרובים וידידים רבים של בעלי AD(H)D מתקשים להבין ולחבב את בעלי ההפרעה כאשר הם נראים לא אכפתיים או לא אחראיים. החזיקו ברשימה שכתבתם קרוב לליבכם. הקדישו מאמצים להגדיל ולהרחיב אותה, ניתן לעשות זאת בעבודה משותפת עם חבריכם. הרחיבו ורשמו דוגמאות, חשבו: מתי באה מעלה זו לידי ביטוי?. קראו את הרשימה לעיתים קרובות. המפתח הראשון לניתוב ה’אורות’ לכלים הוא הכרת ה’אורות’- הבנה מעמיקה של האנרגיות והחוזקות הקיימות בתוכנו.

שלב ב’: להגדיר את ‘שבירת הכלים’
הכינו לעצמכם רשימה נוספת, בה תגדירו נקודות קושי שהפרעת הקשב מעלה בחייכם. נקודות אלו יכולות להיות בפן הלימודי, העסקי, החברתי, הרגשי, הארגוני ועוד. תוכלו להרחיב גם את הרשימה הזו במשך הזמן, אך שימו לב: מומלץ להתמקד בכל פעם בנקודת קושי אחת עליה תעבדו בשלב ג’. רק לאחר תקופה, הוסיפו נקודה נוספת לעבודה העצמית.

נסו להצמיד לכל נקודת קושי את נקודת ה’אור’ הבלתי מנותבת ממנה היא נובעת.

אל תאמצו את הרשימה השניה קרוב מדי לליבכם.. בעלי AD(H)D נוטים לעיתים קרובות להתמקד חזק מדי בחסרונות ובקשיים שלהם. זכרו- הקשיים נובעים ממקור טוב, מ’אורות’ רבים וחזקים. העבודה העצמית מיועדת לגלות ולנתב לאפיקים הנכונים את האנרגיות החיוביות שכבר קיימות בכם.

שלב ג’: להוריד את ה’אורות’ ל’כלים’
לאחר שבחרתם נקודה להתמודדות, עיינו בתרשים הסכמטי של כוחות ולבושי הנפש. חפשו דרך לנתב את ה’אור’ הקיים בכם ל’כלי’ מתאים, על ידי התקדמות מהמופשט אל המוחשי על הציר הדמיוני של כוחות הנפש.

בטבלה הבאה מובאות בתמצית מספר דוגמאות אפשריות לתהליך. הדוגמאות הן, כמובן, בגדר הצעה בלבד, ומיועדות להמחשה ופתיחת הראש לרעיונות.

מילות סיום

רבים הם האנשים שאינם מאובחנים כבעלי הפרעת קשב וריכוז, ובכל זאת חוו על בשרם חלק ממאפייני ההפרעה. נדמה כי מוסחות גבוהה, ריבוי גירויים וקצב מהיר הולכים ונעשים חלק מהתרבות של כולנו.

על פי הקו שהוצג במאמר, ניתן למצוא הסבר לתופעה זו בשיחותיו של הרבי מליובאוויטש. עיקרון הורדת ה’אורות’ הגבוהים ל’כלים’ שיהיו גדולים מספיק כדי להכיל אותם, הוכרז על ידי הרבי בתור משימה עיקרית של דורנו כולו.

אנו ניצבים על פתחה של תקופה חדשה, על סף דלתנו ניצבת הגאולה השלמה לה ציפו יהודים בכל הדורות. עידן מופלא זה של הגאולה יתייחד בגילוי של ‘אורות’- אנרגיות רוחניות גבוהות במיוחד שיגיעו מהקב”ה בכבודו ובעצמו. יחד עם זאת, ה’אורות’ ינותבו היטב ל’כלים’ מתאימים ולא יגרמו לנזקים של ‘שבירת הכלים’. להיפך, הגילוי הגדול ירומם אותנו ואת העולם כולו לטוב מוחלט ונצחי.

הרבי הדגיש פעמים רבות את כוחם הגדול של המעשים הקטנים. יהי רצון שפעולותינו בכיוון של הורדת ה’אורות’ ל’כלים’, יהיו הפעולות האחרונות להבאתו המיוחלת של המשיח, תכף ומיד ממש.

מקורות חלקיים: תניא פרקים ג’-ד’, לקו”ת פרשת צו ד”ה ששת ימים תאכל מצות, שיחת פרשת תזריע- מצורע ה’תנש”א, מאמר ד”ה שובה ישראל תשל”ב