מחשבה יוצרת מציאות – Controlling The Future Through Faith

MyLife Essay Contest

הקדמה

תורת החסידות והקבלה, מגלה לנו עיקרון עמוק ומשמעותי המהווה את המפתח להצלחה ולהשפעה חיובית שלנו על המאורעות בחיינו ביטחון וחשיבה חיובית! לפני – יותר ממאה וחמישים שנים, אדמו”ר הצמח צדק¹, במענה לבקשת ברכה עבור חולה מסוכן, אמר את המילים: “טראכט גוט וועט זיין גוט”²[בתרגום מיידיש: ‘חשוב טוב! יהיה טוב!’]. בכך, נחשפה בפנינו טכניקה שלימה של חשיבה חיובית ]חשוב טוב[ שיכולה להשפיע, ואכן משפיעה בפועל, על המאורעות במציאותנו [היה טוב], שכן בהיותו צדיק, יכול הי’ פשוט לתת ברכה ובכך לסגור את העניין.

אנו חיים בזמנים, בהם מציבה בפנינו המציאות היום יומית אתגרים שונים בהם אנו נדרשים לעמוד בהצלחה. בנוסף, יש לכולנו מטרות יזומות שהצבנו להשיג בתחומי החיים השונים [למשל בלימודים, בהקמת בית, בפרנסה וכו’]. לעתים, אנו חשים מניעות ועיכובים חיצוניים ופנימיים בדרכנו אל ה’ארץ המובטחת’. הרבה אנשים בחברה המודרנית סובלים מחוסר הערכה עצמית ותחושת כישלון ועד כדי חוסר מוטיבציה, חרדות ואף דיכאון. החסידות מלמדת, ברמה הפרקטית, איך אכן ניתן להגיע ליעדים הנדרשים בהצלחה כאשר הכלי שיאפשר זאת היא אותה מידת ביטחון שעלינו לפתח בנפש. הבנת וחיזוק המידה, מאפשרת הגדרה טובה יותר של הדרך והיעד וכמובן, את השגתו.

כתוב שהקב”ה “אסתכל באורייתא וברא עלמא”³[מארמית: הביט בתורה וברא את העולם], היינו שכל דבר הקיים במציאות העולם בעצם מקורו מהתורה כי היא ה”פנקסאות והדיפתראות”⁴,תכנית הבנייה, שעל פיה נברא העולם. גם ביטחון וחשיבה חיובית וכוחם להשפיע על המציאות, מקורם בתורה. לכן רואים כיום, שגם העולם עוסק בחשיבה חיובית⁵ ומתפתחות כל יום שיטות חדשות בנושא בעידן הניו אייג’⁶ כגון ריברסינג, ביו אנרג’י ועוד. צריכים לזכור, שכפי שזה מובא על בסיס החסידות, הרי זה נקי – מכל סיג ומאפשר תהליך אמתי, שורשי ומתוקן שמכוון ישירות למקור, במיוחד בנושא כגון ביטחון שבו יש דגש על שלילת ה’אלוקים אחרים’ הנפוץ כל כך בגישות לא יהודיות.

במסגרת החיבור, נציג בפניכם משהו מהכלי האדיר הזה שנמצא במקורותינו עוד מהזמן העתיק ואשר התחדש ויותר מזה — ירד לרמה מעשית — על ידי תורת חסידות חב”ד ומנהיגיה. נלמד, שביטחון הוא דבר נבנה, ושביכולתנו להתאמן על “שריר” הביטחון שבנפש. נסביר ונדגים, בע”ה, את ההשפעה של ביטחון וחשיבה חיובית ולבסוף, נתרגל יחד יישום ראשוני מעשי של הדברים בתרגיל שנציע לכם.

כיצד יתכן שפעולה נפשית משפיעה על המציאות?

ישנם כמה כללים רוחניים ביהדות אשר על ידי הפנמתם, נבין טוב יותר כיצד זה – עובד:

ראשית, ישנו כלל רוחני האומר ש “הבא ליטהר מסייעין לו”⁷ אם אדם בוחר שינוי – חיובי שיקדם אותו, אזי יעזרו לו מהשמיים בכך. כשהוא מצדו עושה צעד ו “בא” בכוונה – “להיטהר” ולעלות מדרגה ממקום פחות חיובי, אזי “מסייעין לו” בכך ממרום, כיון שגם למעלה חפצים בהתקדמותו כחלק מתכליתו קיומו. לכן, כאשר אדם בוחר לחזק את מידת ביטחונו [חלק מהציווי ‘להיטהר’ מהביטחון הלקוי], אזי הוא יקבל עזרה מלמעלה.

אוקי. אז יעזרו לנו להתחזק בביטחוננו, אבל מניין לנו שזה ישפיע משהו? ובכן, כאשר אדם פועל למטה הרי הוא משפיע גם למעלה! וכפי הכלל שמסבירה החסידות בפירושה למאמר חז”ל: “דע מה למעלה ממך”⁸ עליך לדעת שמה שנמצא למעלה [בעולמות – עליונים] ממך הוא נוצר! מפועלך למטה.

טוב. אז יעזרו לי להתחזק בביטחון וכך אצור מציאות חיובית בשמיים. נפלא, אבל מה זה יעזור לי כאן למטה? ובכן, עיקרון רוחני רלוונטי נוסף המסביר את היחסים בניינו לבין המציאות הוא “מידה כנגד מידה”⁹ [באותה מידה שהאדם מודד, מודדין לו] וכן: “כמים הפנים לפנים”¹⁰ [כשמביטים במי הנהר, משתקפות הפנים]. הכוונה בביטויים אלו היא שכפי הנהגת האדם למטה מבחינת מידותיו [מודד] ופנימיותו [פניו], כך ההנהגה אתו מלמעלה. אם האדם שמח, אפילו ללא סיבה גלויה, הוא יקבל מלמעלה סיבות גלויות להיות שמח. אם האדם בביטחון, אזי תיוצר עבורו בעולם מציאות חיובית בכל העניינים בהם הוא בוטח.

כלומר, ברגע שנעשה צעד בתחום חיזוק הביטחון, מובטח לנו כי נקבל לכך סיוע ממרום. כיון שזו עבודה שרוצים ומצפים מאתנו, לכן גם ניתנו לנו היסודות והכלים לכך במסגרת תורת החסידות. חיזוק ביטחוננו, ייצור ביו פידבק בניינו לבין המציאות הנוצרת – בהשגחה עליונה כהשתקפות של מצבנו הנפשי למטה ואכן נראה שיפור. לגבי אופן היוצרות המציאות, מסבירה תורת החסידות שהיא נבראת ומתחדשת בכל רגע ורגע [ולא בכוח האינרציה] באופן של “יש מאין”¹¹. כך נגזר בכל רגע מה יצא לפועל בעולם ומה לא. נמצא, כי ביטחון הוא כוח אקטיבי ונרכש, באמצעותו יכול האדם לשנות את מציאותו מן הקצה אל הקצה.

מהות הביטחון והיסודות לבנייתו

את נושא הביטחון והחשיבה החיובית, אנו למדים ממקורות שונים בתנ”ך, כאשר את פנימיות והמחשת הדברים מוצאים בעיקר ב’שער הביטחון’¹² ובשיחות של אדמורי חב”ד בנושא. ישנה התייחסות מיוחדת מהרבי¹³ בפר’ שמות¹⁴ לנושא ביטחון בסיפור מקרה שאירע בזמנו עם משה רבינו. משה יצא להגנת עמו והרג מצרי שהתנכל ליהודים. אחר כך, – ראה שני יהודים רבים והעיר להם להפסיק. הם ענו לו¹⁵: “הלהרגני גו’ כאשר הרגת את המצרי”, ותגובתו: “ויירא משה ויאמר אכן נודע הדבר”, ואז: “וישמע פרעה גו’ ויבקש להרוג את משה…”. בשיחתו, מביא הרבי פרשנות והתייחסות למילים ‘ויירא משה ויאמר אכן נודע הדבר’ בהסבירו, שמילים אלו לכאורה מיותרות לסיפור המעשה [כי הרי ברור שאותם שני יהודים שרבו, הם שהלשינו על משה, גם בלי לספר לנו שמשה פחד ואף ביטא זאת בדיבור]. לאחר דיון בדברים הכולל ניסיון מפרשי המדרש¹⁶ לפרש את פחדו של משה כסוג של ענווה [שאולי פגם בזכויותיו על ידי מעשיו ולכן אינו ראוי להצלה], קובע הרבי – שאכן משה פחד והחסיר משהו במידת הביטחון הדרושה. זה גם מה שיצר את המציאות של “וישמע פרעה גו’ ויבקש להרוג את משה ויברח משה…”. התורה תכליתית ואינה מבזבזת מילים, והפסוק “ויירא משה ויאמר אכן נודע הדבר”, נכתב כדי ללמד אותנו לגבי מידת הביטחון.

בהמשך, מגדיר הרבי מהו ביטחון ואת ההבדל בינו לבין אמונה: “פירוש ‘ביטחון’ אינו רק אמונה ביכולת ה’ להטיבו ולחלצו מצרה כו’, אלא שבוטח בה’ שכן יעשה בפועל, שהדבר וודאי אצלו עד שהוא במנוחה גמורה ואינו דואג כלל, וכמבואר בחובת הלבבות¹⁷, ש’מהות הביטחון הוא מנוחת נפש הבוטח, ושיהי’ לבו סמוך על מי שבטח עליו שיעשה הטוב והנכון לו בעניין אשר יבטח עליו’.

לגבי מהות ואופן הביטחון, מסביר הרבי שצריך לבטוח באופן שאינו מתחשב עם חשבונות כמו האם אני ראוי או לא, או, האם זה אפשרי או לא מבחינה טבעית, מחשבות המעידות על ביטחון לקוי. אלא, מסביר הרבי, כיון שהקב”ה רוצה שיבטחו בו, אזי הוא מתגמל אדם שבוטח בו באמת בעומק נשמתו בכך שהוא נותן לו מציאות של טוב גלוי ¹⁸ בעניין בו הוא בוטח. הקב”ה הוא כל יכול ושום דבר לא מגביל אותו לתת לאדם את מבוקשו לא אם זה אפשרי טכנית ולא אם האדם ראוי אלא, הוא דורש לעבוד על – – הקשר שיש לאדם אתו. זה לא שהאדם מקבל את מבוקשו בחינם ]שהרי אז בטל העיקרון של שכר ועונש[ אלא, הקב”ה נותן שכר למי שהתייגע לעבוד על מידת ביטחונו.

חשוב להבהיר שביטחון אינו תחליף לעשייה שכן “יברכך הוי’ אלוקיך בכל אשר תעשה”¹⁹ אלא, שכדי שהעשייה בדרך הטבע תצליח צריכים ביטחון, – שהכול ילך באופן החיובי. אמנם ישנו מצב בו לא צריכים לעשייה בדרך הטבע [שאז היא מפריעה] כדוגמת יוסף הצדיק שנכשל בכך שביקש משר המשקים להזכירו לפני פרעה והי’ צריך לסמוך על ה’ לבדו, אבל מצב זה אינו רגיל ואינו שייך ברוב הזמנים אצל רוב בני האדם.

עד כמה מגיע הביטחון? מסביר זאת הרבי הריי”צ²⁰ במכתב²¹. מסופר על כיבוש יריחו ע”י יהושוע, כאשר כהקדמה לכיבוש בדקו מרגליו את העיר וסגרו עסקה עם רחב, אישה שעזרה להם, שלא יהרגו אותה ואת משפחתה, וזאת בתנאי שירוכזו כולם בביתה. הסימן לזיהוי הבית, יהי’ חוט שני אדום שתקשור רחב בחלון ביתה, הצמוד לחומת העיר דרכו יחדרו בני ישראל ליריחו. הרבי הריי”צ מסביר, שביטחון של יהודי צריך להיות מוחלט כל- כך עד שאפילו אינו מסתמך על תקות חוט שני, חוט כזה דק שיש הרבה סיכוי לפספסו, מה שמדגיש שהביטחון צריך להיות אבסולוטי.

כיצד זה נראה ומיושם בחיים?

אדם בעל ביטחון ימצא בשמחה ואופטימיות תמיד. נראה אותו בעשייה, במוטיבציה אך תמיד במנוחת נפש. אנשים ימשכו אליו ויחושו שיש ברכה בקרבתו. תכונה בולטת אצלו תהי’, שהוא אינו מנסה לרצות אחרים ולמצוא חן, נטייה המגיעה מאמונה שאנו תלויים בסביבה. כיון שהוא בטוח שאין מי שיכול להועיל או להזיק לו ]ללא רשות ממרום[, הוא אינו חושש, מתחנף או נגרר לעניינים בלתי רצויים. מונח אצלו שיש בעל הבית וישנה השגחה, שטבעו ורצונו רק להיטיב ושבוודאות, ייטיב בפועל בטוב הנראה והנגלה! הוא מודע שההצלחה או הכישלון נגזרים ממרום ולכן, כאשר יחווה הצלחה אינו – בגאווה, וכאשר יחווה כישלון אינו בדיכאון. כאשר היסודות הביטחון קיימים, ופועלים – לחזקם יותר ויותר הרי דבר ברור הוא, שיבואו מכך אירועים חיוביים בחיים. יש הרבה – מה לבאר ולומר בנושא ואלו הדברים על קצה המזלג. הלוואי, והקצת שאמרנו, יפעל הרבה.

אין יותר טוב מאשר לחוות על עצמנו ולכן אנו מציעים תרגיל מעשי להתחיל:

נבחר תחום [רוחני/חומרי] בחיים שנרצה לשפר, ונתחיל לעבוד לפי הטבלה הבאה:

הערה: כיון שאדם קרוב אצל עצמו²², מומלץ לבצע בזוגות.

הערות ומקורות