חשיבה חיובית בראי החסידות
Thinking Positive vs. Thinking Positive

קסם ושמו: חשיבה חיובית

הקורסים המלאים והסדנאות המפוצצות הנושאים את הכותרת ‘חשיבה חיובית’, מלמדים על התעניינות גדולה ועל צמא ההולך וגובר בקהל לדעת כמה שיותר על הקסם הזה שנקרא ‘חשיבה חיובית’.

הנושא הזה צבר תאוצה גדולה בשנים האחרונות בעולם כולו, פסיכולוגים מצביעים על סיבות שונות על כך, וגם הרפואה הקובונציאלית מכירה בהשפעה לטובה על מטופל ע”י חשיבה חיובית, אבל ברור שאנשים משוכנעים שבמלים אלו מתחבא סוד הצלחתם ופתרון לבעיותיהם.

מה שמעניין ששנים רבות לפני שהנושא פרץ לעולם, היווה הנושא הזה לנושא מרכזי בתורת החסידות, תורת החסידות מקדישה לכך מאמרים שלמים, ונותנת משקל רב לדרך חיים בצורה כזו.

במאמר שלפנינו ננסה לגעת בנושא, נמצא את המקורות על כך בספרי החסידות, ואת הגישה הייחודית שהיא נותנת לנושא, וכמובן איך הוא מתבטא בחיי היומיום של כל אחד ואחד, ואיך גישה זו יכולה לפתוח שערים רבים גם למקומות שלפעמים חושבים שהם נעולים לגמרי.

נפתח בסיפור שמחזיר אותנו לסוף ימיו של אדמו”ר הזקן (האדמו”ר הראשון והמייסד של חסידות חב”ד). בריחתו מצבאו של נפוליון שהגיע לשערי העיר ליאדי, הביאה אותו אחרי טלטולים רבים לכפר ‘פיענע’. הרבי היה חלש ותשוש מטלטולי הדרך, והמצב הכללי השרה על הנוכחים רוח של עצבות ודיכאון. הצמח צדק נכדו (שהיה לימים לאדמו”ר השלישי של חב”ד) ששהה אף הוא באותו מעמד, נעמד להתפלל תפילת ערבית, וכתוצאה מהמצב ניגן לעצמו ניגון של עצבות ומרירות, אדמו”ר הזקן המתין שיסיים את תפילתו והוכיחו על כך, באומרו: מקובלני שכפי שהאדם מתנהג בעולם כך מתנהגים איתו גם מלמעלה, ולכן אם הוא נמצא במצב רוח של עצבות הרי זה משפיע עליו ג”כ מלמעלה, וכך גם להיפך.

האימרה הזאת שנאמרה אחרי התפילה האחרונה של אדמו”ר הזקן, משמש לנו כצוהר לשיטתו של אדמו”ר הזקן ודרכו, והוא מהווה כעין צוואה לדורות שלאחריו.

ואכן אדמו”ר הצמח צדק השתמש ברעיון זה כשזה נגע למעשה, וכפי שידוע מהסיפור המפורסם על א’ החסידים שבנו חלה במחלה מאוד קשה, עד שחבריו הניאו אותו מלהזכירו אצל האדמו”ר מכיוון  שכל סיכוי לרפואה לא נראה באופק, החסיד החליט ללכת בכל זאת לרבו –  הצמח צדק, והזכיר את בנו החולה, אמר לו הצמח צדק: ‘תחשוב טוב ויהיה טוב’. המשפט הנצחי והמפורסם הזה אכן הצליח, והבן החלים נגד כל הסיכויים.

הכל טוב

והשאלה הנשאלת היא: מה יש בכח החשיבה החיובית להפוך ולשנות את המציאות, והאם אין סתירה בין חשיבה חיובית לחשיבה רציונלית וריאלית, והעיקר – איך יכול האדם לשנות את הגישה שלו לגישה אופטימית וחיובית, גם ובעיקר בעולם כה מורכב ומלא בדברים כה בלתי-סימפתיים.

המחשבה החיובית נובעת מהכרה במהותה של ההנהגה האלוקית בעולם שעצם מהותו הוא טוב, העולם הוא טוב מצד היותו המקום שבו בחר להיות לו לדירה, ובשבילו השקיע הקב”ה, כביכול, את כל הכוחות. החסידות, בכדי לתאר את העולם היא משתמשת במטפאורה של ‘גן’ שהוא מקום של צמיחת פירות מתוקים, והסיבה על כך הוא, משום שהוא משמש למקום שבו האלקים מבטא את טובו וחסדו.

כחו של מחשבה

המחשבה יש בה כח של יצירה, וכח של שינוי ופעולה גם בעולם המעשה, אפשר לקחת דוגמא מזערית מהאדם בתוך עצמו, למרות שהמחשבה היא משהו וירטואלי, אבל בסופו של דבר הרי הוא משפיע על המעשים, המחשבה מובילה את הרעיון לכדי רגש בנושא ועד לעשיית המעשה בפועל.

אנחנו מוצאים בתורה איסור מיוחד על פחד בעת מלחמה, והדבר תמוה איך אפשר לאסור על אדם לפחד בשעה שהוא רואה את האויב מולו עם כלי הנשק, הלא זהו טבע האנושי הבסיסי, וכיצד דורשת התורה מהאדם היוצא למלחמה – לא לפחד.

הדברים הללו מלמדים שאכן ביכולת האדם להחליט אם לפחד או לא, האדם מחליט מה לחשוב, ובכוחו לחשוב כל דבר אחר, ובכך להינצל ממחשבות של פחד וחרדה. הפחדים מגיעים ממחשבות ומחשבות אפשר לעצור.

וכאן מגיעה הבשורה האמיתית, חוץ מהרוגע שהאופטימיות והמחשבות החיוביות נותנות לו, הרי שברגע שהאדם מפסיק לפחד, גם המציאות משתנית. מכיוון שהפחד והחרדה הן הגורמים העיקריים למה שיקרה בפועל.

אנחנו יכולים להבחין ברעיון הזה גם בחיינו, כשהאדם בשמחה ואופטימי, הדבר משרה שמחה גם על הסובבים אותו, כך גם ביחסים בינינו לבין הקב”ה נמשלת במידה מסויימת למראה – כמו שהאדם מתייחס למצבו כאן בעולם, כך מתייחסים איתו מלמעלה.

לפעמים גם אם האדם עצמו אינו ראוי לטובה לו הוא מצפה, אבל בכחו של ההתבוננות בטוב האמיתי בכדי שהדבר יהפוך למציאות אמיתית. היגיעה והעמל שהוא משקיע בהתבוננות זו מקנים לו זכויות מיוחדות שבכחם להניע את המציאות לטובה.

ולפעמים כשהאדם נמצא במצב מסויים שגורם לו להרגיש לא טוב ושהמצב הוא לא בדיוק לפי מה שתכנן, מה שנדרש ממנו זה להבין את האמת הזאת, ואז אכן הדבר יהפך לטוב גם בעולם שלו ועד שיוכל לראות זאת בעיניים שלו.

חידושה של חסידות

העיסוק בנושא זה בדורות האחרונים גם מחוץ לכתלי היהדות והחסידות מחייבת אותנו להדגיש את המעלה והייחודיות שחסידות נותנת להסתכלות חיובית ולאופטימיות הנזכרת.

אפשר לחלק זאת לשני חלקים:

1. ההבדל המהותי הוא בהקשר. בניגוד להסתכלות הכללית המעמידה את אנוכיות האדם ואת צרכיו במרכז, וממילא החשיבה החיובית משמשת את האדם למילוי צרכיו ורצונותיו, הרי שהחסידות מדגישה את היותה של ה’חשיבה החיובית’ למנוף ולכלי שישתמש בו האדם בכדי לצאת ממגבלותיו, ובכך למלא את תפקידו בעולם, ובכך החשיבה החיובית נמצאת בהקשר הנכון.

ניתן להשתמש במשל דלהלן בכדי להדגיש את ההבדל:

שתי אנשים שעבדו כאנשי צוות בבית נשיא המדינה, שניהם נאסרו בבית הכלא בעוונות שונים, אסיר אחד הרגיש לא בנוח עם התנאים שלו בתא שלו, הוא ניגש למנהל הכלא וביקש ממנו לשפר לו את התנאים, הוא צריך מיטה נוחה יותר, וגם השירותים יהיו יותר נקיים, המנהל הקשיב התחשב בהתנהגותו, ואכן נתן לו את מבוקשו.

האסיר השני לעומת זאת, גם הוא הרגיש לא בנוח עם המצב שלו בכלא, אבל במקום לבקש שיפור תנאים הלך לבקש את מנהל הכלא שהוא רוצה לצאת מהכלא מכיוון שהוא רוצה לשוב ולשמש את נשיא המדינה, לכן הוא מבקש שיגיש את בקשתו לדרגים הגבוהים, גם בקשתו נענתה.

שתי האנשים נענו בקשותיהם, אבל מובן הפער הגדול והאינסופי בין 2 סוגי הבקשות. בעוד והראשון מה שהוא חושב זה איך הוא מסתדר יותר טוב בכלא, הרי שהשני מבקש לצאת מהמצב אליו הוא נקלע ולחזור למצב האמיתי שלו, ומובן שבקשה זאת הוא סוג אחר לגמרי, וגם ההיענות בהתאם.

ובנוגע לענייננו, גם אם האדם אכן יחשוב חיובי ויהיה אופטימי, וגם אם אכן מבוקשו ימלא, אם עדיין הוא נמצא בתוך הבועה שלו – הרי הוא נמצא בבית הסוהר!

לעומת זאת, החסידות נותנת לאדם את היכולת, ומראה לו את הדרך להשתמש עם חשיבה החיובית בכדי למלא את תפקידו בשלימות, ומובן שאז האופטימיות ממלאת את תפקידה בשלימות.

2. טבע העולם הוא ש’טרנד’ ככל חזק שהוא יהיה – הוא לא מחזיק מעמד הרבה זמן, בהיסטוריית הפילוסופיה והפסיכולוגיה אפשר לראות בלי סוף של שיטות שסחפו בזמנו את ההמון אבל נשכחו עם הזמן לטובת שיטה אחרת. זה מה שנקרא ‘טרנד’, הוא זמני וכמו שהוא בא כך הוא הולך, כמו שאופנה של לבוש הלובשת צורה ופושטת צורה, כך הוא גם במדעי הרוח.

וכך גם חשיבה חיובית – גם אם נבין את חשיבותה ואת התועלת שלה בחיי היומיום שלנו, עדיין כל עוד הוא לא מחייב אותנו ולא מהווה דבר יציב, הרי שהוא ישתנה עם הזמן ואז איבדנו את הטוב שלה.

החסידות לעומת זאת מעמידה את החשיבה החיובית כחלק בלתי נפרד מעבודת ה’, ומהווה מצוה מיוחדת, והוא מחייב את האדם להשקיע את כוחותיו ואת כשרונותיו בכדי לגלות את האמת הזו. הציווי הופך את הנושא מטרנד חביב לדבר יציב וקבוע ובלתי משתנה עם הזמן, הוא מבטיח את המשכיותו ואת התועלת האמיתית ממנה לאורך זמן. (מבלי להזדקק למאמנים וקאוצ’רים שלפעמים כובלים את האדם לתוך חשיבה מאוד מסויימת בצורה קיצונית).

למעשה

מחשבה חיובית ואופטימיות מתבטאים בכל חלקי חייו של האדם, אדם שחי באופטימיות מתייחס לסובבים אותו בהתאם, והסובבים אותו מתייחסים אליו גם כן באותה צורה. היחס אל העולם אל כוחותיו הופך מיחס של מלחמת קיום והישרדות ליחס של זרימה ומלא חיות. הוא הופך מבן אדם שורד לאדם חי.

כדי לחיות בצורה חיובית, עלינו להתרגל לחשוב על כל הדברים הטובים שקורים לנו ושקרו לנו, לא להתמקד בדברים רעים שעברו עלינו, לשים לב לדבר הגדול ולא לדברים הפעוטים שיכולים לעצבן אותנו, והעיקר להיות בטוח בכך שאנו יכולים להצליח ולעבור את כל הקשיים ועי”ז אכן נצליח.

דוגמא:

הילד קם בבוקר מלוכלך, הוא ממאן להתלבש, מתעצל מלארגן את עצמו ללכת לבית-ספר, ואני בקושי ישנתי כמה שעות אחרי עבודה מפרכת של אתמול, כולי חסר אונים, השעון מתקתק ואני עוד מעט מאחר לעבודה. כולי מתוסכל כשאני יודע שבפניי עומדות כמה פגישות חשובות, וכל זה חוץ מהבנק שאני צריך לסגור חוב היום, בקיצור בלגן רציני.

ישנם מספר דרכים איך להתמודד עם המציאות הזאת:

1. פשוט להיכנס לתוך המערבולת הזאת של תסכול וכעס, להתעצבן על כולם ולהבין שהיום הזה הלך לי – מחשבה שלילית.
2. להבין שאני יכול להצליח להתמודד ולהסתכל על כל המצב בצורה חיובית שאני כן אצליח לשכנע את הילד, וכן להגיע לעבודה בזמן ולסדר את כל העניינים – חשיבה חיובית.
3. אני מבין שיש לי תפקיד נפלא של גידול ילד, ושהעבודה הזאת לא ‘נפלה’ עליי – היא ניתנה לי, המצב הזה מחזק ומחשל אותי, ונותנת לי להבין את גודל המתנה שקיבלתי בדמות של ילד בעולם, ושגם העבודה שלי היא חלק מתכנית אלוקית בעולם, ואני מבין שממצב כזה רק טוב יכול לצאת – חשיבה חיובית חסידית.

והתוצאות בהתאם:

1. אכן הילד יבין לאן הרוח נושבת ויצטרף גם הוא לחגיגה השלילית, הוא יתעצל עוד יותר, ויבין בעצמו שבאמת אין לו סיכוי להשתנות. אאחר לעבודה. אהיה עצבני כל היום, ובקיצור – הלך היום. כמו שחשבתי.
2. הילד יבין שהוא כן יכול להצליח, והוא כן יתארגן בזמן, אני אגיע רגוע לעבודה ובזמן, ואוכל לסדר את הכל כמו שצריך. בקיצור, כמו שחשבתי.
3. בנוסף לזה, אני גם מגיע עם תובנות חדשות בתפקידי בעולם. אני יוצא עם כוחות מחודשים עוד יותר לעבודה ומבין עוד יותר את הטוב האמיתי של העולם הנפלא הזה.

ונסיים בסיפור, ר’ אברהם  רוטנברג מספר (בתוכנית של JEM):

“פעם בהיותי בניו יורק קיבלתי מכתב מבית הוריי, שמודיע על כך שאבי קיבל התקף לב והוא במצב אנוש, לא ידעתי את נפשי מהמכתב הזה, וכתבתי מכתב לרבי מליובאוויטש, ובו כתבתי על המכתב שקיבלתי והוספתי שבעקבות המכתב והמצב “אני לא יודע מה לחשוב”.

הרבי החזיר לו מכתב והדגיש את השורה הזאת והוסיף: ‘ולפלא!!! שהרי ידוע הציווי של טראכט גוט וועט זיין גוט’ (=תחשוב טוב יהיה טוב). בכך הוכיחו הרבי על שאינו יודע מה לחשוב, הרי במצב כזה תחשוב טוב.

כל זה היה ביום חמישי בשבוע. ביום ראשון הבא הוא טילפן הביתה כדי לשמוע מה המצב, והודיעו לו שב”ה האבא יצא מכלל סכנה. על שאלתו מתי זה קרה אמרו לו ‘ביום חמישי בערב’. ר’ אברהם הלך מיד ל-770 בכדי להמתין לרבי כשיצא מתפילת מנחה, הרבי זיהה אותו ושאל אותו: נו, יש לך בשורות טובות עבורי? אמר לו ר’ אברהם: כן, הוא יצא מכלל סכנה. שואל אותו הרבי: ומתי זה קרה. אמר לו: ביום חמישי. ומתי התחלת לחשוב טוב – שואל הרבי, אמר לו: ביום חמישי כשהרבי ציוה, והרבי מסתכל עליו כאומר: נו, ראית איך שהחשיבה פועלת לטוב….. והרבי הוסיף: שלא תדע עוד פעם מדברים לא טובים, אבל תמיד תזכור לחשוב רק טוב!

מקורות:

תניא אגה”ק פי”א.

אגה”ק צמח צדק אגרת ב, טו-טז. ומשם ללקו”ש ח”ד עמ’ 1262 ושם מציין לד’ הזוהר.

לקו”ש חל”ו עמ’ 1 ואילך.

תוכנית JEM.

סה”מ תרפ”ז עמ’ רלו.

ור’ תורה אור טו, ד.