Productive Thinking
סודות החשיבה

מחשבה הינה התבטאות נפש האדם, גילויה בעולם הזה, והקניית כלי למעבר שבין העולם הרוחני לגשמי.

מלבד המחשבה ישנן עוד שתי התבטאויות של הנפש, הדיבור והמעשה.
שלושת ההתבטאויות הללו מהווים לבוש לנפש. כמו שלבושי האדם מעידים על כבודו ופנימיותו כלפי סביבתו עפ”י אותו לבוש, כך הנפש נעזרת בלבושיה, וזאת בכדי שתביא עצמה לידי גילוי לסביבה, מהפנים לחוץ.

המחשבה באה ככלי הראשון לגילוי הנפש, היא המהווה את נבכי הנפש באופן המדוייק והקרוב ביותר לעומת הדיבור והמעשה שבאים ככלי שני ושלישי לה.
מהבנה זו ניתן להסיק שמעצם המחשבה כל התהליך מתחיל, המחשבה יורדת ומתלבשת במוחנו,ממנה המוח מתרגם אותה לדיבור, שהדיבור לעצמו הוא גם רוחני וגם גשמי, ומשם הוא מובל עד לידי מעשה גשמי של ממש, ולכן אם החשיבה היא שלילית, אזי גם הדיבור והמעשה יעשו שליליים, ומזה תושפע כל סביבתנו, ותבנה מציאותנו. אך בידיעה כי אנו האחראים הבלעדיים והבלתי מבוטלים למחשבות שמולדות בראשנו, ולאבחנה ובחירה נכונה בטוב, נבוא לידי פתרונות כל אותן הפלונטרים שהכנסנו לעצמנו, וננקה אותם. בכך בעצם נבוא לידי נקיות וזכות אמיתית בכל עבודת דרך חיינו.

בשנים האחרונות החשיבה החיובית תפסה תאוצה רבה. מחשיבה פסימית בני אדם רבים החלו לפתח את הצד האופטימי שבהם. הצד שמאזן אותם ואת סביבתם
.חשיבה חיובית היא לא רק חשיבה בין שלל המחשבות המתרוצצות כל היום במוחנו, חשיבה חיובית מוכרחה להיות דרך חיינו, נקודה שרק על פיה אנחנו הולכים בכל מה שאנו פוגשים.

80% ממחשבות האדם כיום הן שליליות, חוסר האמונה העצמית, הלחץ החברתי שמוביל לעדריות וצביעת השונה באותו צבע שכביכול הוא הצבע הנכון, הם שמובילות את האדם לחשוב על עצמו שהוא איננו יכול, מוחקות את רצונו ומשכתבות לו רצון חדש, משלהם.
בדור הנוכחי בני אדם נולדים למציאות כביכול חיה, אך מתה מבפנים, ריקה, וחסרת הבנה שרק עוד גווני צבעים של עשייה ושל חשיבה חיובית שאני יכול, אני קיים ואני רוצה, תביא את העולם לרמה שלשמה הוא נברא. בשביל לקיים את האמור, נדרשת יציבות פנימית אמיתית ואיתנה, כל פעם שמשהו או מישהו מערער את אותה היציבות צריך לדעת שזהו סימן של הנפש, אחת מתנועותיה בלבושי העולם הזה, המספרות את האני, ומביאות את הקול הפנימי לידי גילוי ממשי, וכך בעצם מבטאות אותו ומפשיטות אותו לכדי הבנה והתבוננות, ברגע שפועלים באוזן קשבת מדויקת ובעדינות נפש רבה, חוזרים ליציבות. אותה יציבות מחשבתית חיובית.

אין מציאות של דבר שהוא בלתי אפשרי או מסובך, אנחנו הם אלה שמסובכים, ואנחנו הם אלה שפותחים את הדלת לכל אותם הדמיונות והסיפורים להיכנס לראש שלנו, בכך אנו יוצרים קשרים במוח הגורמים לאותה מציאות מסובכת,למרות שבעצם הכל פשוט ונמצא וקיים לנגד עינינו, מה שצריך זה לפקוח אותם.
אנשים באמת איבדו את אמונתם, בעבר היו חיים בפשטות, ובאמונה פשוטה, אמונה חזקה בעצמם וביכולותיהם, אמנם התפילה האישית נשמרה אך עדיין המחשבות הרעות לא חודלות מלהתקיים ומשאירות את התפילה בגדר אינסטינקט ציפייה לטוב יותר. כשתגיע ההבנה העמוקה שהתפילה היא זו המסירה את כל אותן הטרדות האיומות והמזוכיסטיות שמכות בנו שעה אחר שעה, אז נבוא להחלפת הקשרים במוחנו ונטמיע את אלה האחרים, אלה שאינסטינקט הציפייה לטוב יותר ייחל.
צריך לדעת ולהבין שאפשר אחרת, לא ליפול לאמירות ״אלה החיים״, ״זה מה יש״ וכו׳.. , להתחיל לשנות.
בן אדם הוא לא עץ, ואיפה שלא טוב לו, והוא לא מרגיש באזור הנוחות שלו, לא חייב להישאר שם, הוא צריך לחפש את הדרך שתגרום לו לבסוף לאושר, אושר אמיתי.

בכדי לעשות את כל האמור אפשר גם להתחיל בדברים הכי קטנים, למצוא לפחות 5 דברים שאפשר להגיד עליהם תודה, ולחזור ולשנן אותם כל יום. למצוא מעין אקסיומות ומשפטים המחזקים את הביטחון העצמי ומעלים את החיות שבנפש כמו למשל :
“אני אוהב את עצמי במקום שבו אני נמצא עכשיו”
“אני מכובד”
“אני ראוי לטוב”
“אני רצוי ואהוב”
“יש לי כוחות גדולים ואני צריך להשתמש בהם ולנצל אותם”

משפטים כגון אלה בעת שינונם במשך היום, מעוררים את הנפש ומחיים אותה, מקבלים מהם מעין “אור” של רצון להתחדשות, לבנייה והשלמת חלק, השלמת החלק שלי בעולם, אך חייבים לדעת שבלי רצון ובלי שאיפה לטוב יותר העבודה העצמית לא תתממש.
האדם אחראי למעשיו ופעולותיו, ומזה ודאי שגם למחשבותיו, ולכן בלא שינוי החשיבה השלילית, המורידה את הביטחון והאמונה העצמית, ומסירה את ערך החיים ואת הרצון בהם, לחשיבה חיובית חזקה ההפוכה לה והמביאה לדרגות הכי גבוהות שאליהם האדם יכול להגיע, הקשרים השליליים במוח יישארו, והאדם ימשוך אל עצמו רע.
זוהי בעצם נוסחה פשוטה מאוד שכיום נעלמה מנגד עינינו, תחשוב רע יהיה רע, וכן להיפך תחשוב טוב ויהיה טוב.
סיפור מוכר על האדמור השלישי משושלת אדמורי חב”ד- “הצמח צדק”, אותו סיפר האדמור הרייץ מליובאוויטש באחת מן התוועדויות (התכנסות לדברי תורה, הרמת כוסית לחיים, ושירת ניגונים) הנהגו להתקיים בקרב חסידי חב”ד ממחיש את האמור; אחד הרבנים בישיבת חב”ד לפני למעלה ממאה שנים היה הרב החסיד רבי מיכאל בלינער ע”ה מהעיירה נעוול.
בהיותו צעיר חלה קשות לא עלינו אחד מילדיו. הרופאים נואשו מחייו ואמרו שאין להם מה לעשות. הוא רצה עד מאוד ללכת אל הרבי האדמו”ר ה”צמח צדק”, אך הרופאים אמרו שזה עניין של שעות חלילה ואין לו בשביל מה ללכת.

אחד מזקני החסידים התרעם עליו קשות באמרו כי בתלמוד כבר נאמר: “אל ימנע אדם עצמו מן הרחמים”, ובוודאי יפעלו מליצי היושר אצל השם יתברך לחכות עד שהוא יבוא אל הרבי.
הרב מיכאל נכנס לחדרו של הרבי, מסר את מכתבו ובאותו רגע עברה בו המחשבה: מי יודע מה נעשה עם הילד שלי, הרופאים הרי אמרו שזו שאלה של שעות ומיד הוא פרץ בבכי מר.
הרבי קרא את מכתבו ואמר לו:”אל תבכה, חשוב טוב ויהיה טוב”. עוד תהיה בבר המצווה של הנכדים. סיומו של הסיפור היה, שבנו של ר’ מיכאל אכן יצא מכלל סכנה וחזר לחיים בריאים.
לאחר המקרה ר’ מיכאל סיפר כי בכל שעה קשה בחייו, שהיה לו קושי בה בעניין ‘צער גידול בנים’, היה מצייר לעצמו את פניו הקדושים של הרבי ואת מילות ה”היחידות” האמורות- “חשוב טוב ויהיה טוב”- ונהיה לו טוב על הלב.
גם בסיפור זה, נראה כי החשיבה החיובית באדם מביאה לתוצאות חיוביות בפועל ממש!, גם אם זה כלל לא נראה ככה, פשוט צריך להיות עם מידת ביטחון גבוהה וחזקה בראש, שאכן יהיה טוב, והטוב הזה יסבוב ויהיה אופף לו בכל אשר יפעל ויעשה.
נכון שזוהי עבודה קשה של חיים שלמים, אך בהשגת המטרה, מגיעים להשלמת התפקיד והשליחות של כל אחד ואחד, ומביאים את חיינו לרמה הרבה יותר גבוהה, מעין גן עדן בעולם הזה ממש.

הוכחה ממשית בהמשך לסיפור הנ”ל לחשיבה החיובית ניתן למצוא היום ברפואה.
ישנן מחקרים רבים המראים כי ישיבה מול סרטונים וסרטים מצחיקים, וכן הכנסת תכנים (גם אם רק לתת מודע) בעלי תוכן חיובי, יוצר אפקט בלתי מוסבר, שגורם להבראת חולים שמזמן אפילו הרופאים איבדו את האמנתם ברפואתם, דבר זה מעיד באופן מובהק על השפעת הראש והחשיבה הפנימית על מה שקורה בפועל בחיצוני.
רבות במשך היום בני האדם  עסוקים ברווח ובהפסד, זה הדבר שגורם לראות את העולם או שחור או לבן, למרות שזה כלל לא כך, מה ששלי ונלקח ממני אם הוא צריך להיות שלי, הוא יחזור אלי תמיד. ואם לא אז כנראה הוא לא בשבילי. אבל אסור להסתכל על זה בזווית של רווח והפסד , אלא לבוא במחשבה תחילה שכל העולם נברא בשבילי, הכל מונח לפני, רק צריך להאמין, להודות, ולקבל. כמו כן צריך להכניס את הידיעה כי עצבות ושהייה מתמשכת בדיכאון בעקבות “הפסד” כלשהו לא ייתן כלום ושום דבר מלבד לעצב.
כלומר אין באמת תכלית ועזרה עצמית בעצם השהייה בעצבות זו.

אין טעם בלהסתכל על העבר, כי הוא באמת כבר עבר, וכנראה מה שעבר הייתי צריך לעבור, כמו כן גם על העתיד אין על מה יותר מדי לחשוב, כי גם כשחושבים עליו, מה שקורה בסוף בפועל בכלל לא קרוב למציאויות ולדמיונות ולסיפורים אותם בנינו דמיינו וסיפרנו לעצמנו. אלא באמת צריך לחיות את ההווה, להיות קערה של הרגע ולהכיל אותו, לנצל אותו עד תומו, עד המעבר לרגע הבא, רק כך “מרוצת החיים” תיפסק, ונחשוב רק על אותו רגע, על איך לממש אותו מבלי לחשוב על הרגע הקודם או על הרגע הבא, כי לחיות כך, לא נחשב לבאמת לחיות, אלא בפשטות להביא לעולם הזה את הגיהנום ולהוות לו תבנית להתלבש בנו,ואנו בו.
אנו צריכים להפסיק להסתכל במה שהאחר עושה, באיך הוא מדשן את הדשא שלו יותר טוב, כי זה הוא, והזמן שלו הוא לו, בדומה לזה שהזמן שלך הוא לך, ואם אתה אוהב את מה שאתה עושה ומתחבר אליו מהפנים, ממש חי את אותו דבר ועניין, מבלי לנסות לרצות ולקבל ציונים, אז תממש את כל הדבר הזה שנקרא אתה, ותביא את החתימה שלך לעולם.
החשיבה הטובה הזו יכולה לפתוח אוצרות רבים, ושפע גדול.
בזכותה ניתן לראות כל דבר ודבר בזווית אחרת, טובה ונכונה.
אך בשביל זאת צריך להאמין שבאמת כל מה שאנו מחזיקים בראש הוא זה שיתקיים.
בעבודה זו אנו צריכים לעסוק כל פעם מחדש, לעשות סוויץ’ בראש, ללחוץ “ריסטארט” למחשב , ולהתחיל להתקין קבצים חדשים וטהורים, בכדי שנבוא לזכות הנפש, וממילא נהפוך את כל הסינפסות שבראשנו לטוב אחד צרוף, שיעלה אותנו בדרגות הכי גבוהות אליו הקב״ה ייעד לנו להגיע.