Training Your Inner Beast

By Offir Kalifa, Jerusalem, Israel
Essays 2016

MyLife Essay Contest 2016

 

לאהוב את הטוב

(החיבור יעסוק ביכולת שלנו להתחבר לקדושה ע”י התבוננות.)

כל אחד מאיתנו מרגיש התמודדות יום יומית עם שני דחפים מנוגדים בתוכו.

צד אחד ששואף לבצע כל מטלה בחיינו באופן רוחני ומעודן, שנפעל תמיד בצורה מסודרת ,מתוך אמת פנימית ומשמעת עצמית ,ושכל חיינו ומעשינו יבטאו  ערכים אמתיים .

וצד ששואף שחווית החיים שלנו תהיה גשמית בלבד ,ושחיינו ינועו על ציר אחד ששמו “תאווה” וסיפוק האני.

בתורת החסידות מוסבר שזהו קונפליקט תמידי בין הנפש הבהמית לנפש האלוקית.

לכל יהודי יש שתי נפשות :(בניגוד למה שמקובל לחשוב שיש רק נפש אחת ) נפש בהמית שכל עניינה זה סיפוק האני, ונפש אלוקית שכל עניינה זה לקיים את רצון הבורא ללא שום אינטרס עצמי.

שתי נפשות אלו נאבקות אחת בשנייה על השליטה בגוף משום שרק בעזרת הגוף יכולות הנפשות לפעול בעולם.

תורת החסידות מלמדת אותנו שע”י שנכיר את נפשנו הבהמית, את חסרונותיה ומעלותיה ( עד כמה שזה נשמע מוזר, לנפש זו יש גם מעלות) נוכל לעבוד את הקב”ה בצורה טובה יותר .

נתחיל מכך שעצם הידיעה ששמה של נפש זו היא ” נפש בהמית” מעניקה לנו יתרון התחלתי בעבודת השם.

בדורות הקודמים הכינוי הנפוץ היה “יצר הרע” ומה שהובן בפשטות ,שיש פה יצר שעיננו לעשות רע ועלינו להילחם בו. אבל לאמיתו של דבר, ייצר הרע זוהי הגדרה מאוד רחבה וכוללנית שהספיקה לדורות הקודמים שהיו חזקים יותר מבחינה רוחנית וגשמית ,אבל בדורותינו אלו, שנחלשו האנשים מאוד – באה תורת חסידות ומלמדת אותנו באופן יותר ברור עם איזה ייצר עלינו להתמודד ומהו תוכנו.

מצמד המילים נפש בהמית אנו מבינים :

א. שיש כאן נפש ,ז”א מערכת מורכבת עם תחושות, רגשות, רצונות ,ומטרות

ב. שבנפש זו יש תכונות שמזכירות בהמה.

ופה מונח דגש עמוק מתורת החסידות, כמו שבהמה זה לא דבר רע, גם הנפש הבהמית שלנו אינה רעה, ואינה מחפשת לעשות רע ,אלא מה, שהטוב בו היא חפצה הוא מעוות!

הנפש הבהמית אינה נמשכת לרע אלא לטוב שבדברים הרעים, היא רואה את העונג שבדבר ! ואין עניינה להרוס או להזיק

הוה אומר שהרע שבתוכנו הוא לא רע אידאולוגי, ואין כאן מנגנון של הרס עצמי, אלא שאיפות ומטרות לא נכונות הנובעות מתפיסה שגויה של המושג “טוב”

ומכיוון  שנפשנו הבהמית אינה חפצה לשבש את חיינו אלא כל רצונה להרגיש טוב, זוהי כבר התחלה טובה להתחיל להשתנות.

בעצם המטרה העיקרית שלנו היא  לשנות את “הגדרת הטוב” של הנפש הבהמית וע”י כך נגביר בחיינו  את המשיכה לטוב אמיתי.

מה הוא טוב אמיתי?

טוב שמשרת את האינטרס האלוקי, בדרך כלל  טוב זה  נובע משכל אדם, שהאדם מבין בשכלו שכך ראוי לנהוג .

מה זה רע ? ההגדרה של רע היא דבר שנעשה ללא תכלית. בחסידות המונח הוא “דבר שאינו בטל” (כלפי השם) הרע בדרך כלל נובע מרגש האדם. שאדם מרגיש את עצמו כל כך חזק מעל לשיקול רציונאלי והוא מבצע דבר מסוים בניגוד לשיכלו.

שינוי הגדרת הטוב של הנפש הבהמית

נקודת התחלה היא למצוא “נקודת הזדהות ” בין 2 הנפשות.

כפי שאומר הרבי באגרות הקודש( בהקשר שונה) שבכדי שיהיה דיון בעל משמעות בין בני אדם, צריך שיהיו הנחות יסוד שמקובלות על 2 הצדדים ומשם אפשר לדון על המשך הדברים אבל חייב בסיס(כלשהוא) משותף!

ואכן ,על אף הניגודים ,יש בסיס משותף.

הבסיס המשותף הוא ששתי הנפשות מחפשות “תועלת” בכל עניין.

הנפש האלוקית מחפשת בכל עניין את התועלת לה’ ,ואילו הנפש הבהמית מחפשת בכל עניין את התענוג והנאה- תועלת לעצמה.

וכאן יש סוג של פרדוקס מעניין: דווקא הרדיפה הבהמית אחרי תענוגות (תועלת עצמית) היא המפתח לשינוי!

מכיוון שהנפש הבהמית לא הגדירה והגבילה בצורה מוחלטת את התחומים בהם היא נהנית ,לכן יש ביכולתנו להוסיף “לרשימת ההנאות” של הנפש הבהמית ענייני קדושה.

האהבה של הנפש הבהמית לעניינים ארציים וחומריים כגון( אכילה, שינה, כסף, כבוד וכו’…) נובעת מהנגישות הקלה להפיק מהם עונג. אבל אין כאן התנגדות עקרונית ליהנות בצורה אחרת. הנפש הבהמית אינה תוחמת ומגבילה את הנאותיה לתחום או עניין מסוים אלא היא מסוגלת ליהנות מקשת רחבה של תחומים כגון: הנאה מהאזנה למוסיקה(שזו הנאה קצת יותר מעודנת מהנאה גשמית חומרית רגילה) או מלימוד חכמה או מעזרה לזולת, שאלו הנאות ששייכות יותר לתחום הרוחני.

בשוקולד יש מתיקות וגם בלימוד סברה עמוקה מרגישים מתיקות. מתיקות גשמית ומתיקות רוחנית והנפש הבהמית פתוחה לשני הכיוונים.

לכן, המפתח להתקדמות אישית נעוץ ביכולת להסביר לנפש הבהמית לפי עולם המושגים שלה שהטוב האמיתי נמצא בענייני קדושה.

כאשר הנפש הבהמית תבין ותהיה משוכנעת שצריך לרדוף את הטוב האמיתי( ענייני קדושה) – אחריו היא תרדוף.

ולשם כך , עלינו להסביר לעצמנו בשפה המתאימה ובדוגמאות המתאימות מהו הטוב אליו עלינו לשאוף. וע”י הסברה עמוקה תיווצר בתוכנו משיכה  עבור הערכים הראויים של חיינו .

ישנו משל בחסידות שאומר שיש שני דרכים כיצד להתמודד עם גנב: הדרך הקצרה  והמהירה היא להבריח אותו ! החיסרון של שיטה זאת  הוא שלא נפטרנו מהגנב ולכן הוא יבוא שוב.

הדרך השנייה  ,היא להושיב את הגנב סביב שולחן  ולהסביר לו עד אשר יובן ויונח בשכלו, שהחיים הכי טובים הם ללא גניבות ! אמנם זו דרך יותר ארוכה וקשה אך זהו פתרון יותר עמוק ויסודי.(ראה הערה מס’ 1)

כיצד מסבירים לנפש הבהמית?

הדיבור עם הנפש הבהמית מתבצע ע”י התבוננות.

התבוננות משמעותה לחשוב

ולהעמיק במוחנו בנושא מסוים ,לרכז את כל מחשבותינו לנושא זה ולהסתכל עליו מכל צד ופינה ,ממש להביט עליו כפי שמביטים בתמונה ,עד שכל הפרטים עומדים מול עינינו בצורה נהירה וגלויה.

ההתבוננות יוצרת חיבור(קשר פנימי) לנושא עליו חושבים, התבוננות עמוקה צריכה להשפיע לנו על הרגשות! ליצור רגשות של אהבה או יראה אל הנושא עליו מתבוננים.

ההתבוננות לוקחת נושא אותו אנו יודעים בצורה שטחית “ופורמלית” והופכת אותו לנושא אישי ומהותי עבורנו.

ובלשון החסידות : ההתבוננות מולידה מידות או גורמת להתפעלות המידות( ראה הערה 2)

וזוהי שפת הנפש הבהמית. הנפש הבהמית מבינה רק כשמסבירים לה לאט וברור!

ניקח דוגמא מעניין התפילה:

בעת התפילה הנפש האלוקית שרויה בשמחה על הדבקות בהשם, ולעומתה הנפש הבהמית הייתה שמחה להתחמק מהתפילה. במצב כזה התפילה תיעשה ביובש ובהעדר חיות משום שהנפש הבהמית “לא בעניין” הנפש הבהמית מנסה לגרור אותנו לעניינים אחרים.

לכן, כדי לחבר את הנפש הבהמית לתפילה, עלינו להתבונן בגדלות  הבורא .( תורת החסידות מספקת תכנים רבים עליהם אפשר להתבונן ואדרבה החסידות מובנת בשכל של הנפש בהמית-ראה הערה 3) וחשוב שהתבוננת זו תהיה ב”מילים שלנו” דווקא, כדי שההשכלה תחדור לעולם המושגים שלנו ( ולא תישאר כמושג מרומם הכתוב בספר)וע”י ההתבוננות נוצר גשר של הנפש הבהמית אל העולם הרוחני ואף היא יכולה להרגיש חיות וחיבור בעת התפילה .

הנפש הבהמית מרגישה( על דרך משל) כמו בשיעור הנאמר בשפה הסינית לתלמיד שיודע רק את השפה האנגלית :התלמיד לא מבין, לא נהנה, ולא מתחבר…אבל כשנכנס המתורגמן לכיתה ומתחיל להסביר : המורה אמר כך וכך…והסביר כך וכך….פתאום התלמיד נחשף לעולם חדש. שיעור שגם הוא מבין על מה התוכן.

אנחנו על תקן המתורגמן וההתבוננות זה “דיבור לעצמנו” מעין מחשבה “בקול רם” וכשם שאנו מדברים אל הזולת בקול רם אז הוא שומע, כך כשאנו חושבים בעמקות, הנפש הבהמית שומעת. ( ומתרגשת ומתפעלת)

ומכיוון שלא תמיד יש את הזמן או את היכולת להתבונן בעניינים עמוקים בחסידות, לכל הפחות צריך להציף למודעות את “נקודת ההזדהות” של הנפש הבהמית עם התפילה.

כגון שע”י התפילה אפשר להתנתק מטרדות היום יום ,או  שכעת אנו מתפללים ומבקשים מה’  שישלח לנו בריאות, ילדים, פרנסה טובה וכו’…

התבוננות בחיי היום יום

כוחה של התבוננות לשפוך אור של חיות ותוכן לכל פעולה שאנו מבצעים בחיינו ולהחדיר חיבור ערכי ופנימי גם למטלות שאנו לא נהנים לבצע.

כמובן שאם אדם לידנו מאבד את ההכרה ונשקפת סכנה לחייו ,זהו לא הזמן להתבונן או לחפש נקודות הזדהות של הנפש הבהמית אלא פשוט לרוץ להצילו, אבל רוב הזמן ואצל רוב האנשים, החיים מתנהלים על ציר קבוע ובו מטלות רבות שחלק מהם אנו אוהבים יותר וחלק פחות, ובכוחנו לגרום לנפש הבהמית לסייע בעדינו.

ישנה “התנהלות מחשבתית פסיבית” ,דהיינו שהמחשבה משוטטת מצד אל צד והאדם נגרר ונמשך אחריה

ישנה “התנהלות מחשבתית אקטיבית”: בדרך זו אנו קובעים את אופי וכיוון המחשבה ואת תרגום המציאות. אנו בוחרים על מה לחשוב ובאיזה אופן.

בכל פעולה בה או עוסקים עלינו למקד את מחשבותינו ולהתבונן בתוכן ואופי הפעולה, במעלת העניין בו אנו עוסקים, בנחיצותו לחיינו, ביתרונות הנובעים מפעולה זו, ומה אנו מרוויחים מכך.

הדבר קצת דומה לעובד שאינו מרוצה מתפקידו במפעל ,עד אשר מנהל  המפעל בכבודו ובעצמו מסביר  לעובד את חשיבות תפקידו, ועל כך שכל בורג חשוב מערכת, או כמו שמסבירים ליד קטן כמה חשוב לצחצח שיניים וכו’… מסבירים עד אשר גורמים לילד או לעובד להסתכל על הפעולה באור שונה לגמר.

והחידוש הוא שכמו שצריך להסביר  לזולת את  המעלות והיתרונות  המצויים בתפקיד או מטלה שדרושים ממנו ( וע”י זה יבוצע העניין בשמחה וחיות) כך גם בתוכנו שוכנת נפש בהמית שהיא כמו “זולת” שצריך להסביר ולהאיר לה את הדרך, וע”י ההסברה המתאימה ועקבית יש ביכולתנו לשנות את הריצה הבהמית אחרי הנאות ותאוות לריצה עבור ענייני קדושה.

 וכשם שהנפש הבהמית מעוררת, משכנעת וגוררת אותנו לעניינים גשמיים, תוך הבלטת העונג שבסיפוק התאווה, כך אנו צריכים לנהוג איתה-לעורר, לשכנע ,ולגרור, תוך הבלטת הטוב הצפון בעניינים רוחניים וערכיים (כמו שמחה ,הרמוניה, שלווה, וכו’…)

 

הוראות לתרגול מעשי :

1.לבחור סיטואציה בחיינו שבו אנו נמצאים בקונפליקט ,לזהות מהו הרצון האלוקי ,מהו הרצון הבהמי.

2 למצוא נקודת הזדהות ,את הפתח ממנו אפשר לחבר את הנפש בהמית לאותו עניין.

  1. להסביר לעצמינו במחשבה עקבית ומסודרת כיצד עלינו לנהוג ומה הם היתרונות שנרוויח מכך.

 

הערה מספר 1 באחד הימים תפסנו בחור ישיבה שגנב חפתים יקרים ממקום עבודתי ( חנות תשמישי קדושה ויודייקא) הבחור התחיל לבכות בכיות נוראיות שלא נספר לאביו ופחד מאוד שנזמין לו משטרה.

לאחר דין ודברים התברר שהוא גנב גם ספרים יקרי ערך מהחנות הסמוכה ושזה לא הפעם הראשונה שהוא גונב מחנויות.

בעל הבית ,שהתחנך על ברכי החינוך החבדי, ישב למעלה משעה עם אותו בחור והסביר לו שהוא חולה וחייב לטפל בעצמו ,וכל מי שגונב -סופו להיתפס וחבל לו להרוס לעצמו את החיים.

לבסוף נסגר “דיל” בין בעל הבית לגנב . בעל הבית לא יזמין משטרה ולא יספר לאביו ,והגנב מתחייב לגשת לאדם בוגר שהוא מרגיש פתוח איתו ולספר לו על בעיית הגניבות. הבחור החליט לספר לאחותו הנשואה בת ה30 . וכמו כן התחייב הבחור שאחותו תתקשר תוך יומיים לבעל הבית. בפועל האחות התקשרה באותו היום והודתה מקרב לב לבעל הבית שלא הזמין משטרה ואמרה שתדאג לבעיה של אחיה.

ולאחר כחצי שנה היא התקשרה לומר תודה ו”שמזל” שתפסו את הבעיה בזמן וטיפלו באחיה .

ז”א הדרך  הקלה היא להזמין משטרה, אבל יכול להיות שזה רק היה מחריף את המצב ,ודרך החסידות היא לנסות לפתור את הבעיה מהשורש-שאדם יבין שזוהי טובתו האישית.

 

הערה מספר 2 אף על פי שזה נשמע רחוק מאתנו מן להוליד מידות או להגיע להתפעלות המידות ע”י התבוננות, אך לאמיתו של דבר ,בני אדם חווים תהליך זה פעמים רבות, רק שאינם מודעים לכך.

לדוגמא : שמעון נזכר איך שלפני שנים רבות ,ראובן סייע לו והיטיב עמו בכמה עיניינים, עזר לו ודאג לכל מחסורו וכו’…

ואף על פי שסיוע זה קרה בריחוק זמן וריחוק מקום… שמעון  מתעורר ברגשות שמחה ואהבה כלפי חברו ראובן.

היה פה תהליך של התבוננות שהשפיע על המידות!

שמעון בחר נושא מסוים והחל להתעמק בו מכל צד ופינה: איך עזרו לי ,וכמה הטיבו עמי, וכו’…עד אשר הוא התעורר בצורה רגשית של אהבה. ( ועל דרך זה יכולה להיות התעוררות  של מידת רחמים או יראה וכו’…)

 

הערה מס 3 מספר אחד השלוחים של הרבי בחו”ל . סמוך לבית חב”ד היו קבוצה של חברים שעיסוקם העיקרי היה לעשן סיגריות ולהעביר את הזמן. באחד הימים למדתי עם אחד מהם את המבואר בשער היחוד והאמונה  שעולם נברא בכל רגע מחדש כפי הכלל שכשיוצרים חידוש צריך בכל רגע להוות ולקיים את החידוש ובאם לא, החידוש מתבטל ! ועד הסברתי שכשאנו מדברים יש צלילים ויש רעש וכו.. וכשאנו מפסקים לדבר יש שקט ,כביכול אין כלום.  הקב”ה ברא את העולם בדיבור והוא חוזר על המאמרות כל רגע מחדש ובאם הוא יפסיק ח”ו לרגע להגיד את המאמרות -העולם יתבטל .

בערב שבת, כשהתאספו המון ישראלים, אותו בחור התנדב לומר דבר תורה ואמר כך:

כשאנו מעשנים ,אז לסיגריה אין חומר בעירה מצד עצמה ואם נפסיק לשאוף ממנה -היא תכבה! כך גם לעולם אין יכולת קיום מצד עצמו ואם הקב”ה יפסיק להוות אותו -הוא יתבטל!

“בהתחלה הייתי קצת נבוך לשמוע דבר תורה על סיגריות בערב שבת…”  סיפר השליח ,”אבל לאחר מכאן חשבתי לעצמי שהרי זוהי מטרת החסידות ,שגם שכל של הנפש הבהמית יבין אלוקות!”.