AYIN BEIS | Existence Unplugged

The ten hidden sefirot (before the tzimtzum) are not in any way a defined independent state, rather they are completely submerged and encompassed in the source, and as such do not have any distinction and do not add any multiplicity. In truth this paradox (ten sefirot, which include opposites like love and severity, water and fire, and yet they are all united as one) is beyond our comprehension. We can only intuit their unity. Yet, we do have some examples that help us relate to this idea on our terms:

1) The essential elements of, say, fire and water, as they stand in their essential source, can dwell together because in the archetypal quintessence they do not have tangible form. Only when they extend and express themselves do they assume form, which does not allow these two opposites to reside side by side.

2) An abstract concept can contain two opposite interpretations, which dwell together in the teacher’s mind. Only after the idea manifests in the containers of the student do they take on shape and form which contradicts the opposing opinion.

3) Human faculties in the soul are in an ethereal and subtle state, with no tangible form, and can therefore reside side by side with other even contradictory faculties. Only after these faculties manifest in their respective organs and containers do they take on shape, with each faculty defined by its unique personality.

> Ten Hidden Sefirot

> Hiuli, from the Greek hyle, refers to a raw state of potential matter, a quint-essence, a quintessential state. It originates from medieval physics, and is cited by th eRambam ( ), and by the Ramban in his commentary on Genesis 1:1:
ועתה שמע פירוש המקרא על פשוטו נכון וברור. הקב”ה ברא כל הנבראים מאפיסה מוחלטת. ואין אצלנו בלשון הקדש בהוצאת היש מאין אלא לשון “ברא”. ואין כל הנעשה תחת השמש או למעלה, הווה מן האין התחלה ראשונה. אבל הוציא מן האפס הגמור המוחלט יסוד דק מאד, אין בו ממש, אבל הוא כוח ממציא, מוכן לקבל הצורה, ולצאת מן הכוח אל הפועל, והוא החומר הראשון, נקרא ליונים “היולי”. ואחר ההיולי לא ברא דבר, אבל יצר ועשה, כי ממנו המציא הכל והלביש הצורות ותקן אותן:

Translation: xxxx

Basically it works like this: Physics then clained that all matter has a substrate. The heavenly spheres and the heavenly bodies are dervied from the “fifth (quint-) essence,” i.e., they have one common substrate; it is called a “prime matter” (Greek, hyle; Arabic, hayula; Hebrew, golem). The four elements — fire, air, water, and earth — and therefore all terrestrial beings also have a substrate; it too is called a “prime matter” (same terms). Some theorists thought there was only one prime matter but Ramban clearly states that, since the two types of matter — supernal and sublunar — are different, so must their substrates be different; hence, there are two prime matters, an upper and a lower. These two substrates were created ex nihilo, from absolute nothingness, in contrast to the rest of creation

Hiuli later began being used to explain the divine faculties as they originate in their amorphous root, as well as human faculties as they are contained in the soul. This we have chomer hilui referring to the raw state of potential matter. Koach hiuli — the potential state of any given faculty in its source. Sechel hiuli would be an example of the root of the faculty of intelligence (comparable with koach hamaskil, or sechel muflah — see ch. 3. later chapters 96-98).

The word hiuli (koach hiuli, sechecl hiuli, chomer hiuli) is used extensively by the Mitteler Rebbe (and rarely if at all by the Alter Rebbe). The Tzemech Tzedek writes (in his gloss on the famous L’Hovin Inyan Ohr Ein Sof (delivered on Shemos) 5557 ch. 3 – Ohr HaTorah Inyonim p. 165), that hiuli is an adduiton of the Mitteler Rebbe, and it is first used in Etz Chaim Shaar Abiy”a ch. 1 reagarding the four elements and their root potential hiuli (the Etz Chaim discusses the interface of keser).

An example of the Mitteler Rebbe’s explanation of hiuli — from Shaarei Orah Sha’ar Purim Yaviue Levush Malchus ch. 89:

ויובן זה עד”מ מבחינת כח ההיולי שבאדם שהוא אינו נתפס בגדר וסוג מציאות דבר מה עד שאינו עול’ בשם דבר מה כלל ואעפ”כ הרי ממנו נמצא כל הכחות הגלויות באדם גם אחרי התהוותם הרי בכל פרטי חלקיהם מאיר שם מבחינת כח ההיולי הפשוט להיות קיום מציאותו בבחינת יש ודבר מה כו’ כמו בחינת כח היולי דחכמה שהוא כח נעלם בלתי נתפס עדיין במציאות דבר חכמה בפרט ואינו עולה בשם חכמה רק שהוא כח היולי של כל מיני חכמה דהיינו לכשילמוד כל חכמה מיד ישכיל ויחכם הרי באותו כח היולי דחכמה תלויה כל מיני חכמה שיתלמד והוא הנותן כח לכל חכמה וחכמה בפרט אחרי התהוותה בכל פרטי חלקיה וראיה לדבר שאם אין כח ההיולי טוב ואינו מסוגל כ”כ ללמוד החכמה הרי הגם שמייגע את עצמו להשיג איזה שכל אין לו קיום כי לא ישיג היטב מפני חסרון כח ההיולי ויש משכיל היטב מפני טוב כח ההיולי שלו כו’ וזהו עיקר ההפרש בין החכם לשוטה כידוע וכמ”כ בשאר כח היולי כמו כח היולי דאומנות שכח ההיולי טוב לכל מיני אומנות לכשילמד לעשות אותם שיהיה אומן טוב בהם ויש חרש חכם שכח היולי שלו למלאכת החרש בלבד ויש שכח היולי שלו טוב למלאכת האריגה בלבד וכה”ג בלמוד החכמות יש שכח היולי שלו טוב רק לחכמה מיוחדת כמו חכמת הרפואה ולא לאחרת כו’ ויש חכם שכח היולי שלו טוב ומסוגל לכל מיני אומנות וכל מיני חכמות לכשילמוד א”כ הרי בכל פרט ופרט של החכמה והמלאכה שפועל ולומד עיקר קיום מציאות ישותה הוא דוקא מכח ההיולי כו’ ואעפ”כ לא נראה ונגלה ענין המשכה והשפע’ בגלוי מכח ההיולי שהרי הוא נעלם ואינו נתפס במציאות שם דבר חכמה ומלאכה כלל וגם מה שהוא בחינת מקור מציאותו הוא בהעל’ ולא בגלוי כלל ושוה הארתו בכל מה שילמוד חכמה או מלאכה בלי הפרש לחלק בזה לומר שבלמוד חכמת הרפואה מאיר יותר מבלמוד חכמת התכונה מאחר שכח היולי א’ הוא והוא עצמו מושלל מענין מציאות חכמה לגמרי רק שמכחו נמצאו הרי כל מיני חכמה א’ הוא כו’ וכן בכח היולי לכל מיני מלאכת אומנות מאיר הוא בכולן בשוה כו’ וכה”ג יובן בכללות בחינת כח ההיולי שבנפש שממנו נמצאו כל מיני כחות שבאדם הגלוים כמו ראיה ושמיע’ והילוך וריח וכה”ג ואמתת מציאותם תמיד נמשך מכח ההיולי הכללי כו’ וד”ל ונמצא מובן עכ”פ שאע”פ שיש לכל כח וכח פרטי אור וחיות בגלוי בפ”ע מ”מ מאיר בכל א’ מהם מבחינת כח ההיולי הכללי ושוה הארתו בגדול וקטן כמו אור וחיות של כח השכל הוא מהות בפ”ע ואור וחיות של כח הראיה הוא מהות בפ”ע וכן אור וחיות של כח הריח וכח השמיעה וכה”ג בשאר כחות האברים כולם פנימיים וחצוניים יש לכל א’ אור וחיות הגלוי בו מ”מ כלם מקבלים מבחינת כח ההיולי שבנפש הנעלה שהוא מאיר ונותן כח לכל אור וחיות שבכל כח וכח בפרט אחרי התהוותו דהיינו שהוא נותן כח לאור הראיה לראות ולכח השמיעה לשמוע ולחוטם להריח וכה”ג לכח השכל להשכיל כו’ ולכולם בשוה ממש מטעם הנ”ל וד”ל:

The concept of the ten hidden sefirot (eser sefirot ha’gnuzos) is first mentioned in xxx. “Eser sefiros ha’gnuzos b’tazmus ayn sof (oi eser sefiros ha’gnuzos batzmus ha’maatzil)” – L’hovin Inyan Sefirah HaGadol [so called by the Rebbe Rashab in his note to Nosso 5563 in Sefer HaMaamorim 5644 p. 278, and in his note on Sheleg 5664 p. 246] of the Mitteler Rebbe, delivered Shavuot 5586 – Maamorei Admur HaEmtzoei Bamidbar (vol. 2) p. 526. The third example for the hidden sefirot in this chapter (of the human faculties) is cited there as well.

We can learn volumes from the Rebbe Rashab’s words, that the paradox of the “ten hidden sefirot” is “in truth beyond our comprehension. But we can sense and feel with our intuitive intelligence their unity.” (And then later “that this is based on our understanding and comprehension of the paradox of fire and water only in terms of hot and cold, and thus negate that from the essential state of these entities”).

Firstly, this answers a fundamental question: Since the “ten hidden sefirot” are on the pre-tzimtzum level, how can we possibly have any comprehension of them and their state of being? The total concealment of the tzimtzum was necessary for our independent consciousness to emerge; should even the smallest glimmer of pre-tzimtzum consciousness have remained, existence as we know it could never have taken hold. So how can we in any way relate to the pre-tzimtzum ten hidden sefirot?

By qualifying the issue with stating that this state of being is “in truth beyond our comprehension” it is clear that we cannot in any rational way understand this type of all encompassing and omnipresent unity. “Yet, with can sense and feel with our intuitive intelligence their unity,”1) through extrapolation, i.e. process of elimination, 2) because the kav, after all, is a ray of light that originated in the ten hidden sefirot of pre-tzimztzum consciousness and (after the tzimtzum) “returned and radiated” a glimmer of this pre-tzimztzum consciousness into post-tzimtzum consciousness, 3) As explained earlier, once the tzimtzum allowed for the containers to emerge, now they can begin integrating the transcendent energy, and as they continue to be refined and expand, they can ultimately integrate even pre-tzimtzum consciouness, via the kav.